חוג לקבלה באוניברסיטה העברית

לגוף הערת הגר''י שליט''א
יש אומרים שלימוד גמרא הכי משפיע עליהם לטובה וכך אומרים בשם הגרי''ש אלישיב
ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה
מניסיון. אני מכיר צעירים מסורתיים שרוצים לימוד דף היומי ולא הלכה, כי הלכה זה מחייב, אם המגיד שיעור אומר הלכה למעשה בשיעור זה מחייב, גמרא זה לא מחייב נשארים עם מחלוקת או דברים שלא נפסקו להלכה.
הגרי"ש אלישיב זה לא ראיה כי לימוד הגמ' שלו היה אליבא דהילכתא, כמו בשיעור שלו.
 
מניסיון. אני מכיר צעירים מסורתיים שרוצים לימוד דף היומי ולא הלכה, כי הלכה זה מחייב, אם המגיד שיעור אומר הלכה למעשה בשיעור זה מחייב, גמרא זה לא מחייב נשארים עם מחלוקת או דברים שלא נפסקו להלכה.
הגרי"ש אלישיב זה לא ראיה כי לימוד הגמ' שלו היה אליבא דהילכתא, כמו בשיעור שלו.
לדעתי לימוד הלכה אולי בונה מעשים אבל לא בונה את הדעת
הרבה מגדו''י סברו שהעיקר הוא לימוד גמרא, ובה יש את המאור שבה. הרב שטיינמן כך ודאי אחז ועוד רבים.
 
לדעתי לימוד הלכה אולי בונה מעשים אבל לא בונה את הדעת
הרבה מגדו''י סברו שהעיקר הוא לימוד גמרא, ובה יש את המאור שבה. הרב שטיינמן כך ודאי אחז ועוד רבים.
אין ספק ודאי שבונה את השכל והדעת וכו'.
דיברו כאן אם בלימוד הגמ' ג"כ יש בו את המאור שבה מחזירן למוטב.
וע"ז כתבתי שכיון שזה לא מחייב הלכה למעשה, זה לא מחזיר למוטב, ובודאי מבחינת חכמה ודעת זה מוסיף ומוסיף.

אבל לשוב בתשובה, זה רק אם לומדים אליבא דהילכתא.
 
לגוף הערת הגר''י שליט''א
יש אומרים שלימוד גמרא הכי משפיע עליהם לטובה וכך אומרים בשם הגרי''ש אלישיב
ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

אני שמעתי זאת בשם מרן הגראי"ל שטינמן, שהיה מורה לארגוני הקירוב לעסוק עם המתחזקים ב'אלו מציאות'.

ולא לעסוק איתם בשום שאלות של יהדות וכיו"ב ומאידך לא לעסוק בהלכה, אלא רק עיסוק בלימוד מעמיק.
 
ההוראה היא לעסוק בעיקר בלימוד גמ', והמאור שבה מחזירו למוטב.

אבל אין הוראה לא לעסוק בשום שאלה ולא לעסוק בהלכה... אם בדרך אגב מתעוררות שאלות, מותר לענות.

כמו כן ההוראה היא להתמקד קודם בכשרות המטבח כאשר פונים להתחזקות מעשית.
 
ויתכן שלזה התכוון באמרו לימוד הלכה

לא הלכה אלא גמ', לימוד סוגיות כפשוטו, וכפי שכתב קודמי. ומה שאמר הרב יצחק יוסף שהמאור שבה נאמר דוקא על לימוד הלכה, איני יודע מהיכן הביא זאת. והמציאות מוכיחה אחרת, כי ארגוני הקירוב מאוד מצליחים לקרב באמצעות לימוד גמ'.
 
ההוראה היא לעסוק בעיקר בלימוד גמ', והמאור שבה מחזירו למוטב.

אבל אין הוראה לא לעסוק בשום שאלה ולא לעסוק בהלכה... אם בדרך אגב מתעוררות שאלות, מותר לענות.

כמו כן ההוראה היא להתמקד קודם בכשרות המטבח כאשר פונים להתחזקות מעשית.
אני עסקתי בזה בעבר, בעיקר עם נוער,

והיתה הוראה בשלבים הראשוניים, לא להתעסק איתם בנושאים נפיצים או הלכה אלא רק בגמרא וכיו"ב.

כמובן שבשלבים מתקדמים יותר העניין משתנה, ההוראה היתה למתחילים ממש.
 
והיתה הוראה בשלבים הראשוניים, לא להתעסק איתם בנושאים נפיצים או הלכה אלא רק בגמרא וכיו"ב

בוודאי, רק שמלשונך השתמע כביכול אסור לעסוק איתם בזה, ועל זה הגבתי שאין איסור, ואם מתעוררת שאלה צריך לענות, רק העיקר צריך להיות לימוד גמ'.
 
לא הלכה אלא גמ', לימוד סוגיות כפשוטו, וכפי שכתב קודמי. ומה שאמר הרב יצחק יוסף שהמאור שבה נאמר דוקא על לימוד הלכה, איני יודע מהיכן הביא זאת. והמציאות מוכיחה אחרת, כי ארגוני הקירוב מאוד מצליחים לקרב באמצעות לימוד גמ'.
הביא זאת מהדברי יחזקאל!!!
 
לעצם העניין מניח כאן את מקור דבריו של הגאון שליט''א שרק בלימוד ההלכה ניתן להגיע ל'מאור שבה מחזירה למוטב' מתוך הספר דברי יחזקאל להגאון רבי יחזקאל ברשטיין זצ''ל

הצג קובץ מצורף 15241
מדברי האוה"ח בתחילת פרשת ראה משמע לכאורה שלא כדבריו אלא כל עסק בתורה מחזירן למוטב.

את הברכה אשר וגו'. אמרו את, להעיר כי מלבד הברכה המושגת מדרך ה' עוד לו עמה יעוד הטוב, והוא אשר תשמעו כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה הנפש כאומרו (ישעי', נה) שמעו ותחי נפשכם, והמרגיש בטעם התורה תשיחנו נפשו כי עליו לשלם גמול טוב למתן מתנה טובה מופלאת ואין צריך לומר שאין לתבוע שכר עליה:

עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל שאמרו זכות יש לה קרן ויש לה פירות (קידושין דף מ.), והוא מה שרמז באומרו את הברכה כי תיבת הברכה מציינת עולם שהוא מקור הברכה וכולו ברוך, וריבוי את לפירות הזכות שאוכל בעולם הזה, ודקדק לומר אשר גילה הכתוב שלא רצה הנביא לעשות הדבר בגדר הספק לומר אם ואמר אשר שהוא דבר מוחלט כאשר קוותה להם נפש הצדיק, ותלה הכתוב הברכה בשמיעה ולא הזכיר לא מעשה ולא שמירה, לפי שהשומע דברי אלהים חיים התורה מטיבה נפשו ומישרתו כי יש בה סם חיים כאומרם ז"ל (פתיחתא איכה רבתי) וז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, לזה תלה הכל בשמיעה:
 
משום מה לא נפתח לי הקובץ שצורף בהודעה הראשונה
ועל כן לא אדע מה כתוב בו
אבל מה הפשט הגר"א בשם הדברי יחזקאל?
לדעתי אין כזה גר"א, אשמח להתבדות
בא' מספריו כתב הדברי יחזקאל שהו"ד בס' אבות דר"נ עם ביאור הגר"א המבואר (עמ' תכו).
 
פעם הרב מאזוז זצ"ל העיר על איזה עניין שאמר הרב קנייבסקי זצ"ל והוסיף שאם הרב קנייסבסקי היה עושה סיום גם על היביע אומר כמו שעושה על הש"ס וכו' לא היה טועה בזה.(אינני זוכר כעת העניין).
מצורף.
 

קבצים מצורפים

יש אפשרות להעלות את הקטע של הדברי יחזקאל הנ"ל?
הובא לעיל:
 
הביא זאת מהדברי יחזקאל!!!

!!!!

אם זה הקטע המצוטט בהודעה מעלי, אז מדובר בענין אחר לגמרי, ללמוד על מנת לעשות, אין לזה שום קשר להוראה שקיבלו ארגוני הקירוב. וכאמור, המציאות הוכיחה שהם הצליחו מאוד.
 
!!!!

אם זה הקטע המצוטט בהודעה מעלי, אז מדובר בענין אחר לגמרי, ללמוד על מנת לעשות, אין לזה שום קשר להוראה שקיבלו ארגוני הקירוב. וכאמור, המציאות הוכיחה שהם הצליחו מאוד.
אמת שלא כתוב שהמאור מחזירו למוטב זה רק בלימוד הלכה.
אבל מי שלומד גמרא לבדה לא יכול "לעשות" וצריך ללמוד הלכה. וודאי שזה לא מתנגש עם מה שקיבלו ארגוני הקירוב. לאנשים בתחילת דרכם.
וכנראה הרב דיבר על אנשים שבאים ללמוד קבלה או גמרא שלא על מנת לעשות ולומדים כן שנים רבות. מה שא"כ כשלומדים הלכה שזה הלכה למעשה יותר שייך שגם אדם רחוק שכל לימודו הוא בהלכה למעשה יעורר אותו לעשות מאשר פלפולים וסברות בשביל להחכים.
עכ"פ הערתך במקומה עומדת. (אם כי לא ראיתי דברי הגר"א אולי שם הוצגו הדברים אחרת - אלא שאין זה כ"כ משנה אחר שמיוסד על הדברי יחזקאל כנראה).
 
אמת שלא כתוב שהמאור מחזירו למוטב זה רק בלימוד הלכה.
אבל מי שלומד גמרא לבדה לא יכול "לעשות" וצריך ללמוד הלכה. וודאי שזה לא מתנגש עם מה שקיבלו ארגוני הקירוב. לאנשים בתחילת דרכם.
וכנראה הרב דיבר על אנשים שבאים ללמוד קבלה או גמרא שלא על מנת לעשות ולומדים כן שנים רבות. מה שא"כ כשלומדים הלכה שזה הלכה למעשה יותר שייך שגם אדם רחוק שכל לימודו הוא בהלכה למעשה יעורר אותו לעשות מאשר פלפולים וסברות בשביל להחכים.
עכ"פ הערתך במקומה עומדת. (אם כי לא ראיתי דברי הגר"א אולי שם הוצגו הדברים אחרת - אלא שאין זה כ"כ משנה אחר שמיוסד על הדברי יחזקאל כנראה).
יורשה לי לומר משהו
יש הלומד הלכה - על מנת לא לעשות.
כלומר לעשות כמה שפחות....

ויש הלומד גמרא על מנת לעשות, לעשות ככל היותר. וכשיגיע לפניו שאלה הדורשת הכרעה הלכתית, הוא ישאל רב שיורה לו לכתחילה. ולא בדיעבד.
השני מוגדר ע''מ לעשות לא פחות.

ועיין היטב ברבינו יונה בפירוש ע''מ לעשות.
 
ועכ''פ ה'דברי יחזקאל' הובא לעיל ותוכל להתרשם מדבריו, ואגב ניכר מדבריו של הרב יצחק שכאן מסכים והולך לדברי בעל ההליכות שבת שדקדוק בהלכה מביא ליראת שמים
חזק!!
 
אם זה הקטע המצוטט בהודעה מעלי, אז מדובר בענין אחר לגמרי, ללמוד על מנת לעשות, אין לזה שום קשר להוראה שקיבלו ארגוני הקירוב. וכאמור, המציאות הוכיחה שהם הצליחו מאוד.
אלו שבאים לארגוני הקירוב, הם רוצים להתקרב ומתחזקים בקיום המצוות. האשכול מדבר על חוגי קבלה וגם לימוד גמרא, שהם לצורך ידיעה גרידא, וע"ז נסוב הדיון אם בכה"ג המאור מחזירן למוטב.
 
בעל ההליכות שבת שדקדוק בהלכה מביא ליראת שמים
אין ספק בזה, השאלה האם זה משליך גם על חינוך הילדים וכמו שכתב שם. כי רואים שממשפחות של בעלי בתים פשוטים שמקיימים את עיקר הדין יצאו בנים ת"ח ומאידך ממשפחות בני תורה שמחמירים ומדקדקים בהלכה לא יצאו בני תורה.
 
אלו שבאים לארגוני הקירוב, הם רוצים להתקרב ומתחזקים בקיום המצוות. האשכול מדבר על חוגי קבלה וגם לימוד גמרא, שהם לצורך ידיעה גרידא, וע"ז נסוב הדיון אם בכה"ג המאור מחזירן למוטב.
הרב יצחק יוסף להדיא דיבר על קירוב ולא רק על חוגי גמרא וכדו'.
 
הרב יצחק יוסף להדיא דיבר על קירוב ולא רק על חוגי גמרא וכדו'.
כשראיתי את זה הבנתי שהכל מיושב, באוניברסיטה לומדים חוג לתלמוד, לתנ"ך, לקבלה,
אבל לא לומדים חוג להלכה, כי הם יודעים שאם ילמדו הלכה כולם יחזרו בתשובה, ולא
משתלם להם...
 
הסיפור שסיפר הרב יצחק תמוה, 'חוג לקבלה' אינו ישיבת מקובלים אלא ענף אקדמי מדעי טהור של חקר הקבלה, פתחו אותו כי היה ביקוש בקרב הציבור האוניברסיטאי ולא כדי למשוך צעירים דתיים.
 
הסיפור שסיפר הרב יצחק תמוה, 'חוג לקבלה' אינו ישיבת מקובלים אלא ענף אקדמי מדעי טהור של חקר הקבלה, פתחו אותו כי היה ביקוש בקרב הציבור האוניברסיטאי ולא כדי למשוך צעירים דתיים.
לא כל דבר שלא מבינים הוא לא נכון. מן הסתם ככה מספרים אצלם במשפחה שהציעו לו אני מניח שההסברים הם נתינת טעם בעלמא.
 
לא כל דבר שלא מבינים הוא לא נכון. מן הסתם ככה מספרים אצלם במשפחה שהציעו לו אני מניח שההסברים הם נתינת טעם בעלמא.
לא רלוונטי מבינים לא מבינים, אם זה לא נכון זה לא נכון.
 
ראשי תחתית