חידה האיש לא יוצא ידי חובת סוכה, והאשה כן, היתכן?

[מאמין בניסים]

איך יתכן, בסוכה אחת ישבו איש ואשה, האיש לא יצא ידי חובה והאשה יצאה?
(חידה זו ופתרונה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

 

[אלישמע]

קשור לדעת הסוברים בר"ת שכשם שאשה אינה עושה ציצית כך אינה עושה סוכה ?

 

[מאמין בניסים]

קשור לדעת הסוברים בר"ת שכשם שאשה אינה עושה ציצית כך אינה עושה סוכה ?

לא קשור.

 

[אלישמע]

איך יתכן, בסוכה אחת ישבו איש ואשה, האיש לא יצא ידי חובה והאשה יצאה?
(חידה זו ופתרונה בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית,
באיש גזרו שמא ימשך אחר שלחנו,
ובאשה לא גזרו כי אינה חייבת בסוכה.
(נ.ב. המילה "יצאה ידי חובה" לא מדוייקת, כי אינה חייבת. ויש לכתוב קיימה מצות סוכה, וה"ה באיש כמ"ש בפתגמא דנא "לא קיימת מצות סוכה מימיך").

 

[מאמין בניסים]

שמעתי שמרן הגרי"ש הציע חידה זו בחוה"מ סוכות בפני כמה רבנים, ולא ידעו פתרונה. עד שפתר להם מרן הגרי"ש הפתרון הנ"ל.

 

[בנציון]

ירדו גשמים ומצטער דידי מצוה לא יצא אך אינו מציה ועושה כן שייך וא"כ האיש לא קיים מצוותו והאישה כן

 

[מאמין בניסים]

ירדו גשמים וממצטער דידי מצוה לא יצא אך אינו מציה ועושה כן שייך וא"כ האיש לא קיים מצוותו והאישה כן

שניהם קיימו בשוה לכה"פ בתורת אינו מצווה ועושה.
[דהא האיש אינו מחוייב עתה, וא"כ קיים כאינו מצווה ועושה בדיוק כמו האשה].

 

[אלישמע]

שניהם קיימו בשוה לכה"פ בתורת אינו מצווה ועושה.
[דהא האיש אינו מחוייב עתה, וא"כ קיים כאינו מצווה ועושה בדיוק כמו האשה].

שניהם לא קיימו, דע"ז אמרו הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט.

 

[מאמין בניסים]

שניהם לא קיימו, דע"ז אמרו הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט.

א. מנין שנאמר אף על זה [וצ"ע מה הגדרים בזה].
ב. עכ"פ שניהם שוים, ואין בזה היכי תימצי שהאשה קיימה מצוה והאיש לא.

 

[אלישמע]

א. מנין שנאמר אף על זה [וצ"ע מה הגדרים בזה].

יד מלאכי כללי הכ"ף

ב. עכ"פ שניהם שוים, ואין בזה היכי תימצי שהאשה קיימה מצוה והאיש לא.

הוא אשר אמרתי "שניהם לא קיימו".

 

[אלישמע]

@מאמין בניסים
ועיין גם רמ"א תרלט ז

 

[אדרת]

ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית,
באיש גזרו שמא ימשך אחר שלחנו,
ובאשה לא גזרו כי אינה חייבת בסוכה.

חכמים לא גזרו באיש דווקא, אלא בעיקר ישיבת סוכה. מהיכא תיתי שהגזירה הייתה על הגברא .

 

[אלישמע]

חכמים לא גזרו באיש דווקא, אלא בעיקר ישיבת סוכה. מהיכא תיתי שהגזירה הייתה באופן כזה שרק על החייב.

זו סברא של הגרי"ש אלישיב.
אני יודע (וגם היום בשלחן אצלינו נאמרה סברא) שלא פלוג רבנן.
אבל ברמת העיקרון נראה שכאן זה אולי שונה, כיון שהגזירה היתה "שמא ימשך" ובאשה מה איכפת לן שתימשך, וא"כ זיל בתר טעמא.

 

[אלישמע]

@אדרת
עתה אני רואה, שגם הגר"נ קרליץ הביא סברא זו (חוט השני עמ' רנב).