אגודות בשמים שמונחים על השלחן להריח בהם אם נוטלו פעם אחד להריח בו ומברך עליו וחוזר ומניחו על השלחן אם היה דעתו לחזור ולהריח בו א"צ לברך עליהם כשחוזר ומריח בהם ואפילו יצא מביתו ודעתו לחזור מיד א"צ לברך עליהם כיון שהיה דעתו מתחלה להריח בהם בכל שעה ואם הלך לעסקיו או להתפלל בבהכ"נ הוי הפסק וצריך לברך שנית:
לשון משנה ברורה ריז ו.
ומה שכתבת שאין שינוי מקום הפסק, עיין שם במאמר מרדכי באריכות, והוא נוקט שיש בזה דין שינוי מקום, ואיני יודע הכרעת פוסקי דורנו.
ועיין שם עוד בשער הציון שכתב דאם מעלה ריח כל שעה, אין בזה היסח הדעת.