היתר גילוי "שתי אצבעות" מכיסוי הראש (מפוצל)

"שהתעלם מהמתירים"...
ראיתי בספר חן וכבוד שהעיר למה ביבי"א לא הזכיר שו"ת מסויים שמיקל, בעוד שאותו שו"ת נדפס רק שש שנים אחרי היבי"א...

הספר "סתרי ומגיני" נדפס הרבה קודם "יביע אומר", בשנת תרצ"ב... ומה תענה על כך, תשובה שלימה שלא הוזכרה אפילו ברמז בשו"ת יביע אומר?

יתירה מכך: בתשובתו המורחבת בחלק ה' (אה"ע סי' ה'), לא הזכיר הגר"ע מתירים שהביא הוא עצמו בחלק ד' (אה"ע סי' ג') ובחלק א' (או"ח סי' ז')!

וגם את המתירים הבודדים הזכיר בקצרה ובהבלעה: הבאתי לעיל את הערת הגר"י עבאדי, שהגר"ע יוסף לא התייחס כלל לתשובת הגר"מ פיינשטיין, וכן מכל תשובת הגאון ישכיל עבדי לא הביא אלא סברא חלשה ודחה אותה, וכן דחה את הרמ"א ע"פ אחד האחרונים שכתב "בדרך אפשר", והתעלם מכל האחרונים האחרים שהביאוהו להלכה.
 
בכל תורתו של מרן זצוק"ל לא נמצא שום "סתירה" בין הפסקים ואילו פה גבי "פאה נכרית" יש 8 סתירות בדבריו...

אין המשמעות שמוכרח לומר שגם כאן אין סתירות, ואין המשמעות שזה פוטר אותך מלענות על הסתירות.

אלא המשמעות היא אחרת לגמרי - יתכן שהגר"ע יוסף להלכה אכן היה יכול להתיר בשופי, אבל רצה למיגדר מילתא, כיוון שהפאה היתה נראית פריצות בעיניו.

וממילא מיושב גם מה שהתיר בקלי קלות לנשים שבאו לפניו (בשו"ת מעין אומר חלק י"ב), זאת מחמת שאפה ארוך, וזאת מחמת שיש לה לחץ נפשי כי המשפחה והחברות עם פאה, וזאת מחמת שגרה בעיר שכולן עם פאות. ודי בזה.
 
ועיין בקובץ בית יוסף חלק מו שכתבו "ליישב" על "הסתירות" (כביכול) בתורת מרן זצוק"ל, ועוד כמה הערות של החן וכבוד.

כל מה ש"ענו" נכתב כאן בדיון הזה בפורום מורשת מרן ע"י הרב משה בוטון, וכפי שיראה המעיין, כל מילה שכתב הופרכה במהלך הדיון, גם מה שניסה להציג את הסתירות בקצרה, באופן המשמיט פרטים חיוניים, כדי שיהיה נקל לו לענות על זה, הכל נכתב שם. כמו כן הודגש שם כל מה שלא היה לו מה להגיב ופשוט התעלם ממנו. וגם מה שהגיב, התירוצים שלו חלשים, דחוקים, מופרכים, כאשר יראה המעיין.

אבל המחבר רצה לסמן V על הסתירות הללו, כדי שאנשים כמוך יוכלו לכתוב בפורום הזה ובפורומים אחרים "כבר ענו על הסתירות האלה", ולא משנה מה ענו ומה לא ענו, העיקר שענו... והלך והדפיס את דבריו כמות שהם, מבלי לשנות מאומה.
 
לא, הוא מגלה על מי בעיקר הוא נסמך. אבל אין באמת נפק"מ בכל זה. הוא והגר"מ פיינשטיין עדיין נחשבים דעה יחידאה בין כל הפוסקים. גם אם נצרף להם את הרב משה לוי.
 
לא, הוא מגלה על מי בעיקר הוא נסמך. אבל אין באמת נפק"מ בכל זה. עדיין דעה יחידאה בין כל הפוסקים.
בינתיים מצינו לכמה וכמה מגדולי ישראל שהתירו גילוי שתי אצבעות.
ואף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג שרוב ככל הנשים נוהגות לגלות שתי אצבעות...

- זה שאתה "ממציא" שבגלל שלא מצינו לשום פוסק ש"התיר" זאת משמע ש"אוסרים" זו טעות מיסודה.
- אם גדולי ישראל דעתם היתה לאסור היו מעוררים על כך ופשוט.
 
בינתיים מצינו לכמה וכמה מגדולי ישראל שהתירו גילוי שתי אצבעות.
ואף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג שרוב ככל הנשים נוהגות לגלות שתי אצבעות...

- זה שאתה "ממציא" שבגלל שלא מצינו לשום פוסק ש"התיר" זאת משמע ש"אוסרים" זו טעות מיסודה.
- אם גדולי ישראל דעתם היתה לאסור היו מעוררים על כך ופשוט.

עוררו על כך רבים וטובים מגדולי ישראל, חלקם העדיפו פאה מחמת זה.

משפט כמו "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג", הוא משפט מביך ביותר. אין החי יכול להכחיש את החי.

ולמעשה רוב הפוסקים אוסרים והמתירים הם בודדים ממש, גם בדורנו, קל וחומר כלפי כל הדורות הקודמים. ממילא כל מי שלא גילה דעתו פשיטא שאי אפשר להחשיבו כמתיר נגד פשט הרמב"ם והשו"ע.
 
משפט כמו "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג", הוא משפט מביך ביותר. אין החי יכול להכחיש את החי.
אדרבה תביא כאן את "גדולי ישראל" שעוררו על כך.
ממילא כל מי שלא גילה דעתו פשיטא שאי אפשר להחשיבו כמתיר נגד פשט הרמב"ם והשו"ע.
אם לא היה מתיר היה מעורר על כך או כותב איפה שהוא שרוב בנות ישראל יוצאות בגילוי ראש.
 
אדרבה תביא כאן את "גדולי ישראל" שעוררו על כך.

עיין כאן למשל.

ובכל אופן, כפי שכתבתי, "מתיר" הוא מי שכתב תשובה וביסס את דבריו ע"י מקורות וסברות, ולא פלוני שענה "מותר" בקיצור מפני שסמך על פלוני.
 
ראשי תחתית