היתר גילוי "שתי אצבעות" מכיסוי הראש (מפוצל)

[אור יעקב]

וע"ע -
הצג קובץ מצורף 5975

וע"ע בדברי הגר"ד פיינשטיין זצ"ל שהובאו בסוף דברי הגרפ"א פאלק המצורפים

נפלא ביותר... המשמעות היא שיש כאן ממש דעת יחיד כפשוטו, הגר"מ פיינשטיין ותו לא (והוא עצמו רק כתב בלשון דיעבד גדול שאין להימנע מלישא אשה ההולכת כך). הגר"ע סמך עליו, והגר"מ מאזוז ואחרים סמכו על הגר"ע...

גם מדהים לראות כיצד סמך סמיכה מעליא על דעת יחיד בענין זה של גילוי הראש דאורייתא, שנשים רבות סמכו על היתר זה ומשתי אצבעות הגיעו לארבע וחמש, והסברות שכתב הגר"מ להתיר הן סברות קלושות ביותר. ומאידך גיסא בפאה מדרבנן שיש עשרות פוסקים המתירים בשופי וסברותיהם חזקות כברזל, דחה אותו בקש כלאחר יד.

והגר"י עבאדי שליט"א שהוא תלמידו, כתב ע"ז:

וכן בספר "אגרות משה" שהיה מגדולי הפוסקים בארץ ובגולה סמוך וקרוב לימינו, כתב תשובה בקצרה על פאה נכרית להיתר, ומי שרוצה לחלוק עליו הרשות בידו. אבל מה שראיתי באחד הספרים שדחה אותו בגילא דחיטתא וכתב עליו "אין דבריו מחוורין כלל", ולא ענה על דבריו כלל, לא כך היא המדה בין ת"ח בעלי שיעור קומה, ולאו קטיל קני באגמא היה גדול הדור הנ"ל".

הרב @משיב כהלכה אתה רוצה להמשיך בסיפורים תמשיך...
דעת מרן זצוק"ל ברורה כשמש בצהריים.

מרן זצוק"ל כתב שזה בערך 2 אצבעות, אבל אלו המביאים את ההיתר שלו אומרים 2 אצבעות, וחבל שזה יכול לגרום מכשול.

"ואני מזהיר שלא יגלו יותר משתי אצבעות".

 

[יעקבי]

"ואני מזהיר שלא יגלו יותר משתי אצבעות".

זה לא עונה כלום, מרן זצוק"ל מדבר על טפח,
וחכם עובדיה על אצבעות, שזה בד"כ שיעור של טפח, אך יכול להיות גם יותר.

 

[משיב כהלכה]

דעת מרן זצוק"ל ברורה כשמש בצהריים

מה שהבאת לא סותר לזה שנסמך על הגר"מ פיינשטיין.

 

[אור יעקב]

מה שהבאת לא סותר לזה שנסמך על הגר"מ פיינשטיין.

מדברין שם משמע להדיא שסומך על מהר"ם אלשקר ומסיים בסוף "וכן פסק בשו"ת אגרות משה"...
כל בר דעת מבין שלא נסמך עליו.

 

[משיב כהלכה]

מדבריו שם משמע שגם הוא הבין שאין כ"כ ראיה ממהר"ם אלשקר, משיער היוצא חוץ לכיסוי לנדון דידן שהוא הראש החייב בכיסוי.

הענין של ערוה בשיער נאמר לגבי ק"ש (ויסודו בברכות כ"ד), שבמקום שרגילות הנשים לגלות שערותיהן אין זה ערוה, אבל הענין של כיסוי ראש הוא ענין אחר לגמרי (ויסודו בכתובות ע"ב) ושם אין שום חילוק בין רגילות ללא רגילות, שהרי זה איסור דאורייתא ואין בו מקום לחילוקים כאלה.

דת משה לא תלויה במנהג! דא"כ נתיר לגלות כל הראש כיוון שנהגו רוב נשות ישראל לגלות (אותם פוסקים הסבורים שכיסוי ראש הוא מדרבנן, אבל הם דעת יחיד).

כתבתי בקצרה ולקמן אאריך.

 

[מקור נאמן]

זה לא עונה כלום, מרן זצוק"ל מדבר על טפח,
וחכם עובדיה על אצבעות, שזה בד"כ שיעור של טפח, אך יכול להיות גם יותר.

????

 

[מקור נאמן]

מה שהבאת לא סותר לזה שנסמך על הגר"מ פיינשטיין.

למה אתה מתעקש על זה, אם סמך על הגרמ"פ נגד כל הפוסקים (לדעתך), שיסמוך עליו גם לענין היתר פאה

 

[משיב כהלכה]

אני לא מתעקש על שום דבר, אחד הגולשים בפורום הביא צילום מדברי הגר"ע עצמו שאומר כן.

ואת השאלה שלך כבר שאלתי קודם, וביתר תוקף.

 

[מקור נאמן]

ואת השאלה שלך כבר שאלתי קודם, וביתר תוקף.

אני יודע, אבל תנסה לחשוב, אם מה שאתה אומר בדעתו הוא לא הגיוני בכלל, אז זה ודאי לא דעתו.
[גם כדאי להשתדל להבין מה היתה סברתו שאסר את הפאה והתיר ב' אצבעות. איך הוא הגיע לזה?]

 

[משיב כהלכה]

אתה לא יכול לשלול את העדות המפורשת הנ"ל רק בגלל שקשה לך איך לא סמך על הגר"מ בפאה.

מה גם שבדבריו בהערה ביבי"א הוא סומך עליו במפורש. רק לא סומך "רק עליו".

ולגבי השאלה מה היתה סברתו, התשובה פשוטה. "שתי אצבעות" (ואף יותר) היה בעיניו מנהג ותיק שראה אצל אמו ובנות משפחתו, וגם אין זה דבר שהופך את האשה ליפה יותר באופן בולט, ולכן נטייתו היתה להתיר. לאחר שנטה להתיר, לא נותר אלא לסמוך על מי שמתיר (הגר"מ פיינשטיין) ותו לא.

אבל פאה היה בעיניו מנהג זר ומוזר שלא ראה אצל אמו ובנות משפחתו, מה גם שזהו דבר שהופך את האשה ליפה יותר באופן בולט (אמנם אין איסור בהלכה על יופי, אבל אני מסביר כיצד זה היה נראה מנקודת מבטו), ולכן נטייתו היתה לאסור, ולאחר שנטה לאסור לא נותר אלא לאסוף את הפוסקים האוסרים ותו לא. ניתן לראות שהתעלם מהמתירים, ניתן לראות שסתר עצמו ממה שכתב ביביע אומר במקומות אחרים, ניתן לראות שכמעט לא דן בדברים להוכיח את האיסור אלא רק ליקט את דברי האוסרים ותו לא.

 

[מקור נאמן]

אתה לא יכול לשלול את העדות המפורשת הנ"ל רק בגלל שקשה לך איך לא סמך על הגר"מ בפאה.

מה גם שבדבריו בהערה ביבי"א הוא סומך עליו במפורש. רק לא סומך "רק עליו".

ולגבי השאלה מה היתה סברתו, התשובה פשוטה. "שתי אצבעות" (ואף יותר) היה בעיניו מנהג ותיק שראה אצל אמו ובנות משפחתו, וגם אין זה דבר שהופך את האשה ליפה יותר באופן בולט, ולכן נטייתו היתה להתיר. לאחר שנטה להתיר, לא נותר אלא לסמוך על מי שמתיר (הגר"מ פיינשטיין) ותו לא.

אבל פאה היה בעיניו מנהג זר ומוזר שלא ראה אצל אמו ובנות משפחתו, מה גם שזהו דבר שהופך את האשה ליפה יותר באופן בולט (אמנם אין איסור בהלכה על יופי, אבל אני מסביר כיצד זה היה נראה מנקודת מבטו), ולכן נטייתו היתה לאסור, ולאחר שנטה לאסור לא נותר אלא לאסוף את הפוסקים האוסרים ותו לא. ניתן לראות שהתעלם מהמתירים, ניתן לראות שסתר עצמו ממה שכתב ביביע אומר במקומות אחרים, ניתן לראות שכמעט לא דן בדברים להוכיח את האיסור אלא רק ליקט את דברי האוסרים ותו לא.

לדעתי אתה כותב מאד לא מכובד נגד אדם גדול בתורה.
לכתוב שהוא פסק כפי מה שראה אצל אמו ובנות משפחתו, הוא גובל על ביזוי ת"ח.
האמת הוא שזה לא אמו ובנות משפחתו אלא מנהג הפשוט במקומו (הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים לפני מאה שנה) וראה בזה פירצה ופריצות ולכן מחה על זה. אבל זה מה'דעת תורה' שלו, אין לו ענין שכולם ילכו כמו שהלכה אמו.
גם תפסיק אם ה'נוטה', כידוע למעיין באמת בספריו, מרן זצ"ל פוסק בסכינא חריפא כפי רוחב דעתו, (אבל תמיד מקפיד להביא עוד פוסקים שסוברים כמותו ולצרף צירופים לחזק דבריו).
[אגב, כבר הבאתי לך לעיל שגם הרב שבט הלוי פשיט"ל לאסור הפאות שהשערות סתורות לכל הדעות, כך שאין ראיה כלל מהמתירים].

 

[משיב כהלכה]

לדעתי אתה כותב מאד לא מכובד נגד אדם גדול בתורה.
לכתוב שהוא פסק כפי מה שראה אצל אמו ובנות משפחתו, הוא גובל על ביזוי ת"ח.

לא רק שאין כאן זלזול, יש כאן גם לימוד זכות כתשובה לכל הסתירות מיניה וביה בשיטתו, שעד היום לא קם אף אדם שכתב עליהן תירוצים המניחים את הדעת.

כמו כן ההיתר שלו לאלמנה וגרושה מתעלם מהרבה סעיפי איסור שאסר לנשואה - פריצות, הרהורים, בחוקותיהם, דת יהודית, חרם. וכי כל זה לא שייך בגרושה ואלמנה? אין פריצות, אין הרהור, אין בחוקותיהם, אין חרם?

ועל אחת כמה וכמה הקלות בה התיר לנשואות במקרים פרטיים כמבואר בשו"ת מעין אומר. היכן הלכו כל האיסורים החמורים?

לפיכך כלימוד זכות אפשר לומר שאסר זאת באופן של "הלכה ואין מורין כן", כי אולי להלכה אפשר למצוא היתר, אבל לא רצה להורות היתר ברבים כי היה נראה בעיניו פריצות, כפי נטיית לבו. ואם היה כך מנהג משפחתו מדורי דורות, לא היה מתנגד באופן כזה.

 

[משיב כהלכה]

אגב, כבר הבאתי לך לעיל שגם הרב שבט הלוי פשיט"ל לאסור הפאות שהשערות סתורות לכל הדעות, כך שאין ראיה כלל מהמתירים

וכבר כתבתי לך שאתה טועה כי הרב שבט הלוי אינו מהמתירים, ומעולם לא התיר, רק כתב שאין בכוחו לאסור. וכנראה אתה נגרר אחר הגר"ע יוסף שאמר בדרשתו שאפילו אצל האשכנזים אין מי שמתיר, וכראיה הביא את שבט הלוי, ואמר שכנראה לא יודעים את דעתו כי הוא ספר מיוחד לת"ח, ואלה שנשותיהם עם פאה לא יודעים ולא לומדים בו....

אבל מי שבאמת ילמד בו, יראה שמעולם לא התיר וכנ"ל.

ומה שכתב לאסור שערות סתורות לכל הדעות, עדיין אין זה מייצג אלא את דעתו שלו, ואף הוא לא התכוון לסתם שערות סתורות (גם אשתו חבשה פאה קצרה), אלא לפאות ארוכות שהסתירה ניכרת, וזה דלא כמאן, כי המג"א לא חילק בין שיער קצר לארוך, ולשיטתו גם שיער קצר אסור, זאת מלבד שרוב האחרונים חלקו עליו והתירו וכן משמע מהראשונים, כמבואר ביביע אומר.

 

[משיב כהלכה]

האמת הוא שזה לא אמו ובנות משפחתו אלא מנהג הפשוט במקומו (הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים לפני מאה שנה) וראה בזה פירצה ופריצות ולכן מחה על זה

אינך אלא מחזק את דבריי, אבל אתה טועה מבחינה עובדתית.

אולי בשנת תר"ס לא היו מצויות פאות בירושלים, כמבואר מהמעשה המפורסם בר' איצלה בלאזר (שנפטר בתרס"ז), אבל אשתו כבר חבשה פאה בירושלים, ולאט לאט התחיל להתפשט המנהג שם, והגר"ע כתב את תשובתו ביביע אומר בשנת תשכ"ד, 60-70 שנה לאחר מכן, ואז כבר נפוצו הפאות בירושלים ובכל העולם.

 

[אור יעקב]

מדבריו שם משמע שגם הוא הבין שאין כ"כ ראיה ממהר"ם אלשקר, משיער היוצא חוץ לכיסוי לנדון דידן שהוא הראש החייב בכיסוי.

?????
איך משמע כן בדיוק?...

אני לא מתעקש על שום דבר, אחד הגולשים בפורום הביא צילום מדברי הגר"ע עצמו שאומר כן.

בקיצור אתה לוקח את מה שנוח לך...
שיש כתב יד מפורש של מרן זצוק"ל שאומר שמסתמך על מהר"ם אלשקר אתה נתלה לי בעדויות בע"פ שאינם ראיה...
ואילו שיש עשרות מכתבים ועדויות על "חצאית ארוכה" פתאום אתה נתלה בכך ש"לא הורה זאת לרבים".
- אתה רוצה תגיד מהי דעתך בנושא!
אבל תפסיק לכבס את דעתו של מרן זצוק"ל!

 

[משיב כהלכה]

איך משמע כן בדיוק?...

כי כתב לשון דיעבד גדול, "אין מזניחין אותן".

וכן משמע מזה שנסמך על אחרוני זמננו כמו האיש מצליח שהביא את מהר"ם אלשקר, והגר"מ פיינשטיין. וכי המהר"ם אלשקר שהוא מגדולי האחרונים צריך סייעתא מגדולים שחיו בזמננו?

 

[משיב כהלכה]

בקיצור אתה לוקח את מה שנוח לך...
שיש כתב יד מפורש של מרן זצוק"ל שאומר שמסתמך על מהר"ם אלשקר אתה נתלה לי בעדויות בע"פ שאינם ראיה...

כתבתי כבר שהכת"י לא סותר, גם שם הזכיר את הגר"מ פיינשטיין.

 

[משיב כהלכה]

אבל תפסיק לכבס את דעתו של מרן זצוק"ל!

דעתו להתיר בשיעור שתי אצבעות ואף יותר, ודעתו לא נתונה לויכוח. אין מה "לכבס" פה. השאלה אם פסק כן מדיליה או נסמך בעיקר על הגר"מ פיינשטיין כפי שהעיד המעיד.

כך או כך, מדובר בדעת יחיד.

 

[אור יעקב]

כי כתב לשון דיעבד גדול, "אין מזניחין אותן".

במה שהבאתי פה לא כתב שום לשון כזאת, ומשמע דזה לכתחילה. (בפרט שזה משנה אחרונה הגליונות)

וכן משמע מזה שנסמך על אחרוני זמננו כמו האיש מצליח שהביא את מהר"ם אלשקר, והגר"מ פיינשטיין. וכי המהר"ם אלשקר שהוא מגדולי האחרונים צריך סייעתא מגדולים שחיו בזמננו?

בגלל שיש כאלה שחולקים על המהר"ם אלשקר הוא הביא עוד פוסקים שסוברים כן.
ודרכו של מרן זצוק"ל במאות מקומות להביא סייעתא מפוסקי זמנינו ולא הבנתי איפה בדיוק הבעיה???

כתבתי כבר שהכת"י לא סותר, גם שם הזכיר את הגר"מ פיינשטיין.

ומהכתב יד משמע מפורש שכך דעתו ורק "מצרף" שכך דעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל.
מהעדות לעיל שהובאה (בע"פ) זה גם לא סותר מהי דעתו של מרן זצוק"ל בנושא.

השאלה אם פסק כן מדיליה או נסמך בעיקר על הגר"מ פיינשטיין כפי שהעיד המעיד.

כך או כך, מדובר בדעת יחיד.

פשוט סברא לא נכונה בעליל...
גם אם נאמר ש"נסמך" על הרב פיינשטיין זצוק"ל (מה שמבואר להדיא לא כך) וכי בגלל זה זה "דעת יחיד"!?

- מרן זצוק"ל לא "נסמך" על הרב פיינשטיין בלי להכנס לסוגיא... ככה שלא "נסמך" עליו בעיניים עצומות...
וודאי זה לא נחשב "דעת יחיד"...

 

[מקור נאמן]

וכבר כתבתי לך שאתה טועה כי הרב שבט הלוי אינו מהמתירים, ומעולם לא התיר, רק כתב שאין בכוחו לאסור. וכנראה אתה נגרר אחר הגר"ע יוסף שאמר בדרשתו שאפילו אצל האשכנזים אין מי שמתיר, וכראיה הביא את שבט הלוי, ואמר שכנראה לא יודעים את דעתו כי הוא ספר מיוחד לת"ח, ואלה שנשותיהם עם פאה לא יודעים ולא לומדים בו....

אבל מי שבאמת ילמד בו, יראה שמעולם לא התיר וכנ"ל.

ומה שכתב לאסור שערות סתורות לכל הדעות, עדיין אין זה מייצג אלא את דעתו שלו, ואף הוא לא התכוון לסתם שערות סתורות (גם אשתו חבשה פאה קצרה), אלא לפאות ארוכות שהסתירה ניכרת, וזה דלא כמאן, כי המג"א לא חילק בין שיער קצר לארוך, ולשיטתו גם שיער קצר אסור, זאת מלבד שרוב האחרונים חלקו עליו והתירו וכן משמע מהראשונים, כמבואר ביביע אומר.

מעולם לא אמרתי שהוא מהמתירים, הכוונה ש"הגדולי אחרונים" שהתירו דיברו רק על סוג פאה מסויימת, אין הכוונה על רבנים מדור האחרון. וזה פשוט.