שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,707
יש לך מקורות למקומות שחושש יותר לסב"ל, כי כעת לא מונח לי.ע"פ הכלל ס"ס ודעת השו"ע לברך.
אבל מ"מ יש כמה מקומות שנוקט לברך כמו נטילת ידיים אחרי השירותים באמצע הסעודה.
יש לך מקורות למקומות שחושש יותר לסב"ל, כי כעת לא מונח לי.ע"פ הכלל ס"ס ודעת השו"ע לברך.
אבל מ"מ יש כמה מקומות שנוקט לברך כמו נטילת ידיים אחרי השירותים באמצע הסעודה.
אכן כך נראה מהאוצרות יוסף שהבאת דס"ל דהעיקר הסתם. אבל במקום שיש צד נוסף בדר"כ פוסק בזה כהי"א, מטעם שאפשר שבכה"ג גם החולקים יודו.הרב דוד נוקט בפשיטות שאין הלכה כיש.
ב2 המקומות האלו לא האריך בזה כלל. ובהלכה ברורה כ' שבמקום אחר האריך.בענין המקור שאליו ההלכ"ב מציין, יתכן שכוונתו לספר תורת המועדים. עיין שם בחנוכה (סימן ב) לענין מ"ש בש"ע סימן תרע"ה ס"ג. ובפורים (סימן ה') לענין מ"ש בסימן תרפ"ט ס"ב.
אינו ענין כלל לנ"ד, דהתם הוא מדין סתם ויש הרגיל, שבסתם מבואר דלא כיש.אגב בשני המקומות האלו מרן זצ"ל בחזו"ע חשש לכתחילה לדעת הסתם.
זה מה שמצאתי בח"ז סימן קמוובהלכה ברורה כ' שבמקום אחר האריך.
אינו ענין כלל לנ"ד, דהתם הוא מדין סתם ויש הרגיל, שבסתם מבואר דלא כיש.
אנחנו לא דנים כאן על סתם ויש הקלאסי, אלא על סתם ויש כשבסתם לא מפורש דלא כיש.מבלי להיכנס לנושא מה דעת ר' דוד בעניין סתם ויש
אך ישנו מאמר מאוד מקיף בעניין זה מהרבה אחרונים , גבי "סתם ויש" דהאם חיישינן ליש
וכמו שהעלתי את המאמר הנ"ל כאן
[התוכן של המאמר אינו שלי , רק העלתי אותו]
[וכמו"כ יש המשך ח"ב למאמר הנ"ל שעוד לא העלתי
נדצ"ל סי' עא.מה שציין לסימן ע"ד לא מצאתי מזה שם כלום בענין זה.
בכלל מאתיים מנהאנחנו לא דנים כאן על סתם ויש הקלאסי, אלא על סתם ויש כשבסתם לא מפורש דלא כיש.
אבל הנידון הוא לדעות שסוברים שאין לחוש ליש.בכלל מאתיים מנה
כי אם בסתם ויש רגיל , נקטו רבים מהאחרונים לחוש ליש, כ"ש שכשהסתם אינו מפורש נגד היש, דאזלינן כהיש
אבל הנידון הוא לדעות שסוברים שאין לחוש ליש.
זה גם קשור לקבלת הוראות מרן, כי אם לא קיבלנו הוראות מרן אז ממילא אין נפק"מ מה דעת היש...איה"נ
אבל עדיין זה קשור
מכיון - שגם רבים מהאחרונים שציין "היביע אומר" דס"ל דהלכה כסתם לגמרי, במאמר הנ"ל , מראה דאין זה כמובא ביביע אומר,
וממילא- אם דנים באותם אחרונים צריך לדעת שאין זה דרכם , וממילא נפל היסוד , בדעת האחרונים הללו שהנך דן בהם כאן
זה גם קשור לקבלת הוראות מרן, כי אם לא קיבלנו הוראות מרן אז ממילא אין נפק"מ מה דעת היש...
הגר"מ מאזוז זצ"ל היה אומר: "מרן הגאון" בגימטריא "המחשב"....נפלא, אשריך!
אתמול הרב יצחק יוסף הביא דוגמא לכך שמי שחולק על ראשונים טועה,לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?
מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...
לא פתאום, אלא כך היה מאז ומעולם, וכפי שכתב הגינת ורדים (יו"ד כלל ג סי' ג, הובא בספרו הגדול עין יצחק), וזה לשון הגינת ורדים:(אמר בשיעור כי היה חרם על הפר"ח בגלל שחלק על ראשונים ועוד טעם שלא אמר,
ופתאום בהמשך זה נהפך שהחרם היה בגלל שחלק על השו"ע).
לא פתאום, אלא כך היה מאז ומעולם, וכפי שכתב הגינת ורדים (יו"ד כלל ג סי' ג, הובא בספרו הגדול עין יצחק), וזה לשון הגינת ורדים:
אמר בשיעור כי היה חרם על הפר"ח בגלל שחלק על ראשונים
מי הם גדולי ישראל עליהם חלק מלבד הבית יוסף?נו - ואיפה יש פה קשר בגלל שחלק על הראשונים??
זה ודאי לא קשור לראשוניםמי הם גדולי ישראל עליהם חלק מלבד הבית יוסף?
יש לך תשובה מי הם, או שהעיקר להגיד הפוך מהרב יצחק?זה ודאי לא קשור לראשונים
משטף הלשון שהעלת מדברים על גדולי ישראל כדוגמת הבית יוסף וכד'
יש לך תשובה מי הם, או שהעיקר להגיד הפוך מהרב יצחק?
אתה אולי לא מונח בתאריכיםועוד, וכי יעשו חרם על זה שחולק על רבני דורו, וישתקו על כך שחולק על הראשונים?
תלמד פרי חדש ותראה שחולק רבות על הש"ך וכן על מ"א ועוד
לא חסר
חולק הרבה על החכמים קודמיו
אתה אולי לא מונח בתאריכים
הפרי חדש נולד בשנת "תיט"
להוי אומר - כ- 100 שנה אחרי פטירת הב"י
עד א היו עשרות חכמים כב"ח ומ"א וט"ז וש"ך ולבוש ומהרט"ץ ועוד ועוד ועוד.
לא קשור לראשונים
וכי יעשו חרם על זה שחולק על רבני דורו, וישתקו על כך שחולק על הראשונים?
כשאין תשובות עוברים לדמגוגיה.איני רואה בדבריך חוץ מפיטפוטים בעלמא וגיבובים בכח
שיערב לך.
נו - ואיפה יש פה קשר בגלל שחלק על הראשונים??
מי הם גדולי ישראל עליהם חלק מלבד הבית יוסף?
איני רואה בדבריך חוץ מפיטפוטים בעלמא וגיבובים בכח
המדקדק בלשונו יראה שזה מחמת שני הדברים.החרם על הפרי חדש שמוזכר בגינת ורדים לא היה משום 'שחלק' על הב"י ועל הראשונים, אלא משום 'שכתב בלשון זלזול'.
שו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה כלל ג סימן ג
ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים לא ישא פנים לזקן שמורה הוראה ועל רבי' הגדול ב"י אשר הוא לכל הוראתינו יסוד ועמוד בכל התלמוד וכתב עליו שטנה כדבר איש על תלמיד קטן שלפניו ואפרוח שלא נפתחו עיניו דלא ביש ליה שאסר את המותר כו'
זה לא משום שהעולם היה 'מסודר' עם הוראות הב"י ובא הפר"ח 'ובלבל את העולם'.
מעיקרא לא היה לי קושיאכשאין תשובות עוברים לדמגוגיה.
עיקר החרם זה על הזלזול בבית יוסף, מצאנו אחרונים אחרים שחלקו על הב"י ולא היה עליהם חרם.המדקדק בלשונו יראה שזה מחמת שני הדברים.
גם מחמת הזלזול וגם מחמת שזה מרן הבית יוסף.
עיקר החרם זה על הזלזול בבית יוסף, מצאנו אחרונים אחרים שחלקו על הב"י ולא היה עליהם חרם.
ולכן זה מצחיק מה שהוא הוציא מכאן, שחבל שהיום לא עושים חרם על מי שחולק על מרן זצ"ל.
זה הזוי עד היכן אנו מגיעים, שאנשים רוצים לעשות חרם בשביל שלא יחלקו עליהם- הב"י לא עשה חרם על מי שחלק עליו, רק הרבנים מאה שנה אח"כ עשו חרם לפר"ח שחלק עליו בלשון זלזול. ותו לא מידי.