היתר כהן פצ"ד לגרושה

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
הרב דוד נוקט בפשיטות שאין הלכה כיש.
אכן כך נראה מהאוצרות יוסף שהבאת דס"ל דהעיקר הסתם. אבל במקום שיש צד נוסף בדר"כ פוסק בזה כהי"א, מטעם שאפשר שבכה"ג גם החולקים יודו.
בענין המקור שאליו ההלכ"ב מציין, יתכן שכוונתו לספר תורת המועדים. עיין שם בחנוכה (סימן ב) לענין מ"ש בש"ע סימן תרע"ה ס"ג. ובפורים (סימן ה') לענין מ"ש בסימן תרפ"ט ס"ב.
אגב בשני המקומות האלו מרן זצ"ל בחזו"ע חשש לכתחילה לדעת הסתם.
 
בענין המקור שאליו ההלכ"ב מציין, יתכן שכוונתו לספר תורת המועדים. עיין שם בחנוכה (סימן ב) לענין מ"ש בש"ע סימן תרע"ה ס"ג. ובפורים (סימן ה') לענין מ"ש בסימן תרפ"ט ס"ב.
ב2 המקומות האלו לא האריך בזה כלל. ובהלכה ברורה כ' שבמקום אחר האריך.
ולעיקר דבריו, אעתיק מש"כ בזה אצלי:
בס' תורת המועדים פורים (עמ' קלח) כ' להוכיח זאת מד' החיד"א בברכ"י (סי' רעא) הנ"ל, שכ' שלד' מרן נשים מוציאות אנשים כהסתם. וכ"כ המאמ"ר (סי' תרפט ס"ק ב), וכ"כ מרן הגרע"י זיע"א בקול סיני (אדר ב תשכ"ה עמ' 206). וכן מסתבר שלא ישמיט מרן דעת הרי"ף ורש"י והרמב"ם ורבים מהראשונים. עכת"ד.
אולם שם שאני דמוכח מהסתם דלא כיש אומרים, וכמש"כ החיד"א שם להדיא, ואינו שייך לכלל דידן. וגם בקול סיני וחזו"ע שם לא קאתי עלה מדין האי כללא אלא מדין סתם ויש הרגיל.

גם בספרו תורת המועדים חנוכה (עמ' סה) כ' שהברכ"י הנ"ל פליג על הבית דוד, ולהאמור אינו מוכרח. גם מש"כ שם שהמאמ"ר (סי' תרפט ס"ק ב) כתב כן, אינו מוכרח דאתי עלה מהאי כללא, דיש לומר דרק התם דבסתם מבואר דלא כיש ס"ל הכי. ולכאו' מוכרח לומר כן, דהרי בכמה דוכתי הסכים לכללו של הבית דוד. (עי' סי' תקצב ס"ק ב, ושכבר כתב כן במק"א).

ולפי"ז מש"כ:
אגב בשני המקומות האלו מרן זצ"ל בחזו"ע חשש לכתחילה לדעת הסתם.
אינו ענין כלל לנ"ד, דהתם הוא מדין סתם ויש הרגיל, שבסתם מבואר דלא כיש.
 
ובהלכה ברורה כ' שבמקום אחר האריך.
זה מה שמצאתי בח"ז סימן קמו
1767115947310.png

1767115969937.png

מה שציין לסימן ע"ד לא מצאתי מזה שם כלום בענין זה.
ומה שציין לאוצרות יוסף ח"א סימן י"א. נראה שהוא ט"ס וצ"ל ח"ה.
 
אינו ענין כלל לנ"ד, דהתם הוא מדין סתם ויש הרגיל, שבסתם מבואר דלא כיש.

מבלי להיכנס לנושא מה דעת ר' דוד בעניין סתם ויש

אך ישנו מאמר מאוד מקיף בעניין זה מהרבה אחרונים , גבי "סתם ויש" דהאם חיישינן ליש

וכמו שהעלתי את המאמר הנ"ל כאן

[התוכן של המאמר אינו שלי , רק העלתי אותו]

[וכמו"כ יש המשך ח"ב למאמר הנ"ל שעוד לא העלתי
 
מבלי להיכנס לנושא מה דעת ר' דוד בעניין סתם ויש

אך ישנו מאמר מאוד מקיף בעניין זה מהרבה אחרונים , גבי "סתם ויש" דהאם חיישינן ליש

וכמו שהעלתי את המאמר הנ"ל כאן

[התוכן של המאמר אינו שלי , רק העלתי אותו]

[וכמו"כ יש המשך ח"ב למאמר הנ"ל שעוד לא העלתי
אנחנו לא דנים כאן על סתם ויש הקלאסי, אלא על סתם ויש כשבסתם לא מפורש דלא כיש.
 
אנחנו לא דנים כאן על סתם ויש הקלאסי, אלא על סתם ויש כשבסתם לא מפורש דלא כיש.
בכלל מאתיים מנה
כי אם בסתם ויש רגיל , נקטו רבים מהאחרונים לחוש ליש, כ"ש שכשהסתם אינו מפורש נגד היש, דאזלינן כהיש
 
בכלל מאתיים מנה
כי אם בסתם ויש רגיל , נקטו רבים מהאחרונים לחוש ליש, כ"ש שכשהסתם אינו מפורש נגד היש, דאזלינן כהיש
אבל הנידון הוא לדעות שסוברים שאין לחוש ליש.
בקיצור זה נידון אחר, ואם אתה בכל זאת רוצה לדחוף את הנושא השני, אתה מוזמן לעשות זאת, אבל לפחות שתדע שאתה דוחף נושא שאינו הנידון.
 
אבל הנידון הוא לדעות שסוברים שאין לחוש ליש.

איה"נ
אבל עדיין זה קשור
מכיון - שגם רבים מהאחרונים שציין "היביע אומר" דס"ל דהלכה כסתם לגמרי, במאמר הנ"ל , מראה דאין זה כמובא ביביע אומר,

וממילא- אם דנים באותם אחרונים צריך לדעת שאין זה דרכם , וממילא נפל היסוד , בדעת האחרונים הללו שהנך דן בהם כאן
 
איה"נ
אבל עדיין זה קשור
מכיון - שגם רבים מהאחרונים שציין "היביע אומר" דס"ל דהלכה כסתם לגמרי, במאמר הנ"ל , מראה דאין זה כמובא ביביע אומר,

וממילא- אם דנים באותם אחרונים צריך לדעת שאין זה דרכם , וממילא נפל היסוד , בדעת האחרונים הללו שהנך דן בהם כאן
זה גם קשור לקבלת הוראות מרן, כי אם לא קיבלנו הוראות מרן אז ממילא אין נפק"מ מה דעת היש...
 
זה גם קשור לקבלת הוראות מרן, כי אם לא קיבלנו הוראות מרן אז ממילא אין נפק"מ מה דעת היש...

זה אולי במשנת הר' עובדיה , שכתב כמה פעמים "שקבלת הוראות מרן היא בגדר ספק" , ולכן עושים ס"ס נגד מרן , וכן סב"ל נגד מרן.

ולכן אין כלל נפק"מ לשיטתו , גבי הסתם ויש.
 
לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?

מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...
אתמול הרב יצחק יוסף הביא דוגמא לכך שמי שחולק על ראשונים טועה,
מהפר"ח שחלק על תרומת הדשן לגבי זמן קריאת מגילה, ודחאו הרב יצחק יוסף, שאפשר דהפסק שהביא אסמכתא בעלמא הוא,
וא"כ יש ללמוד מהפר"ח שטעה בזה.

(אמר בשיעור כי היה חרם על הפר"ח בגלל שחלק על ראשונים ועוד טעם שלא אמר,
ופתאום בהמשך זה נהפך שהחרם היה בגלל שחלק על השו"ע).
 
(אמר בשיעור כי היה חרם על הפר"ח בגלל שחלק על ראשונים ועוד טעם שלא אמר,
ופתאום בהמשך זה נהפך שהחרם היה בגלל שחלק על השו"ע).
לא פתאום, אלא כך היה מאז ומעולם, וכפי שכתב הגינת ורדים (יו"ד כלל ג סי' ג, הובא בספרו הגדול עין יצחק), וזה לשון הגינת ורדים:
1767526831319.png
 
זה ודאי לא קשור לראשונים
משטף הלשון שהעלת מדברים על גדולי ישראל כדוגמת הבית יוסף וכד'
יש לך תשובה מי הם, או שהעיקר להגיד הפוך מהרב יצחק?
לנו ידוע שחלק על הראשונים, ועל הבית יוסף. לך ידוע עוד משהו?
ועוד, וכי יעשו חרם על זה שחולק על רבני דורו, וישתקו על כך שחולק על הראשונים?
 
ועוד, וכי יעשו חרם על זה שחולק על רבני דורו, וישתקו על כך שחולק על הראשונים?
אתה אולי לא מונח בתאריכים

הפרי חדש נולד בשנת "תיט"

להוי אומר - כ- 100 שנה אחרי פטירת הב"י
עד אז היו עשרות חכמים כב"ח ומ"א וט"ז וש"ך ולבוש ומהרט"ץ ועוד ועוד ועוד.

לא קשור לראשונים
 
תלמד פרי חדש ותראה שחולק רבות על הש"ך וכן על מ"א ועוד
לא חסר

חולק הרבה על החכמים קודמיו
אתה אולי לא מונח בתאריכים

הפרי חדש נולד בשנת "תיט"

להוי אומר - כ- 100 שנה אחרי פטירת הב"י
עד א היו עשרות חכמים כב"ח ומ"א וט"ז וש"ך ולבוש ומהרט"ץ ועוד ועוד ועוד.

לא קשור לראשונים
וכי יעשו חרם על זה שחולק על רבני דורו, וישתקו על כך שחולק על הראשונים?
 
כעת שלח לי ת"ח באישי:
החרם על הפרי חדש שמוזכר בגינת ורדים לא היה משום 'שחלק' על הב"י ועל הראשונים, אלא משום 'שכתב בלשון זלזול'.
שו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה כלל ג סימן ג
ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים לא ישא פנים לזקן שמורה הוראה ועל רבי' הגדול ב"י אשר הוא לכל הוראתינו יסוד ועמוד בכל התלמוד וכתב עליו שטנה כדבר איש על תלמיד קטן שלפניו ואפרוח שלא נפתחו עיניו דלא ביש ליה שאסר את המותר כו'

זה לא משום שהעולם היה 'מסודר' עם הוראות הב"י ובא הפר"ח 'ובלבל את העולם'.
ומכאן יצאה אתמול הוראה ותלונה, למה היום אין שכל לרבנים לצאת בחרם על כל מי שחולק על מרן זיע"א כדי שהעולם יהיה מסודר ולא מבולבל....
 
החרם על הפרי חדש שמוזכר בגינת ורדים לא היה משום 'שחלק' על הב"י ועל הראשונים, אלא משום 'שכתב בלשון זלזול'.
שו"ת גינת ורדים חלק יורה דעה כלל ג סימן ג
ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים לא ישא פנים לזקן שמורה הוראה ועל רבי' הגדול ב"י אשר הוא לכל הוראתינו יסוד ועמוד בכל התלמוד וכתב עליו שטנה כדבר איש על תלמיד קטן שלפניו ואפרוח שלא נפתחו עיניו דלא ביש ליה שאסר את המותר כו'

זה לא משום שהעולם היה 'מסודר' עם הוראות הב"י ובא הפר"ח 'ובלבל את העולם'.
המדקדק בלשונו יראה שזה מחמת שני הדברים.

גם מחמת הזלזול וגם מחמת שזה מרן הבית יוסף.
 
המדקדק בלשונו יראה שזה מחמת שני הדברים.

גם מחמת הזלזול וגם מחמת שזה מרן הבית יוסף.
עיקר החרם זה על הזלזול בבית יוסף, מצאנו אחרונים אחרים שחלקו על הב"י ולא היה עליהם חרם.
ולכן זה מצחיק מה שהוא הוציא מכאן, שחבל שהיום לא עושים חרם על מי שחולק על מרן זצ"ל.
זה הזוי עד היכן אנו מגיעים, שאנשים רוצים לעשות חרם בשביל שלא יחלקו עליהם- הב"י לא עשה חרם על מי שחלק עליו, רק הרבנים מאה שנה אח"כ עשו חרם לפר"ח שחלק עליו בלשון זלזול. ותו לא מידי.
 
עיקר החרם זה על הזלזול בבית יוסף, מצאנו אחרונים אחרים שחלקו על הב"י ולא היה עליהם חרם.
ולכן זה מצחיק מה שהוא הוציא מכאן, שחבל שהיום לא עושים חרם על מי שחולק על מרן זצ"ל.
זה הזוי עד היכן אנו מגיעים, שאנשים רוצים לעשות חרם בשביל שלא יחלקו עליהם- הב"י לא עשה חרם על מי שחלק עליו, רק הרבנים מאה שנה אח"כ עשו חרם לפר"ח שחלק עליו בלשון זלזול. ותו לא מידי.

פשוט וברור שההתנגדות לפר"ח היתה בעיקר בגלל לשונות שמהם נשמע חלילה זלזול בדברי הראשונים ובמרן הב"י (ובפרט מפאת גילו הצעיר). ותו לא מידי.
וזה מה שכתב האוה"ח הק' בהקדמה לפרי תואר:
1767541942148.png


יש לציין שהחרם עצמו היה רק במצרים, וגם רבני חברון שהסכימו לחתום על החרם הנ"ל, לא הסכימו לנהוג כן במקומם.
וגם במצרים החרם לא החזיק זמן רב, וכמו שכתב מרן החיד"א בשם הגדולים:
1767542567634.png
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית