תרומה לעזרא

"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

מה אתה טוען לי מהרשב"ש??
מרן לא כתב שכך דעת הראשונים הנ"ל!, הוא בסה"כ הביא את לשונו ולשונות כמה ראשונים שסוברים שזו מידת חסידות!
אתה טענת שיש עשר / עשרים ראשונים,
והם הרי בכלל המנין...
ודרך אגב זה לא אתה הראשון שטוען זאת.
כבר בזמן הבית הלוי, טענו זאת בעיתון המגיד וד''ל. וכתב תשובה ארוכה לדחות דבריהם. שאין זה נכון.
 
אתה טענת. ודרך אגב זה לא אתה הראשון שטוען זאת.
כבר בזמן הבית הלוי, טענו זאת בעיתון המגיד וד''ל. וכתב תשובה ארוכה לדחות דבריהם. שאין זה נכון.
הבאתי לך בסה"כ את לשון מרן זצוק"ל שמראה לך שיש כמה ראשונים שסוברים שזו מידת חסידות!
 
העיקר אתם אומרים שאתם פותחים ראשונים ולא רואים שהמאירי דיבר להדיא על קרקע!!!
בדעת המאירי. הנה המאירי בגיטין ל"ו האריך בזה ובסוף דבריו כתב וז"ל ובבית שני בטלו יובלות ונשאר איסור עבודת קרקע בארץ מד"ס לדעתנו, ולדעתם מן התורה, והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם לדעתנו כ"כ, ולדעתם אף מה"ת, ואחר חורבן בית שני בטלו יובלות 'ובטל הכל לדעתנו לגמרי', ולדעת קצתם בטל איסור עבודת קרקע לגמרי אף בארץ ונשארה שמטת כספים אף בלכ מקום מד"ס ולדעת קצתם אף שמטה שבעבודת קרקע נשאר בארץ מדבריהם ובסביבותיה הא מ"מ השמטת כספים למ"ד בטלה בטלה אף בארץ למ"ד לא בטלה לא בטלה אף בחו"ל וכו' עיש"ב, ומבואר שהוא ס"ל שבטל הכל לאחר החורבן גם כספים וגם קרקע. ובמגן אבות ענין ט"ו ג"כ האריך בענין זה וכתב וז"ל שהרי איסור עבודת קרקע לא היתה נוהגת בשום מקום אחר החורבן ואעפ"כ אמרו אל תאכל ספיחי כרוב בשביעית דרך חסידות לזכר בעלמא וכו' ובהמשך כתב ונמצא הדבר מוכרח כשיטתנו ששמיטת כספים ועבודת קרקע לא נהגו בבית שני אלא מד"ס ואחר חורבן אף מד"ס אינו נוהג ואף לכשתאמר שנוהגות דוקא בסביבורת א"י ובזמן קביעות ישיבות באותם הארצות לזכר בעלמא וזהו עיקר הדברים עי"ש עוד, והביא שם עוד דעות בענין שמיטת כספים אבל אין מהם ראיה לענין שמיטת קרקעות, ומ"מ מבואר בב' מקומות הנ"ל דס"ל למעשה שאין שביעית נוהגת בזה"ז כלל אלא ממדת חסידות בזמן שיש ישיבות וכד' בארץ. וכן מתבאר מדבריו בקידושין ל"ח שכתב בזמן שאין אתה משמט קרקע להחזירו לבעלים אי אתה משמט כספים וה"ה לעבודת קרקע וי"א שאיסור עבודת קרקע מיהא היתה נוהגת מן התורה בארץ וכו' עי"ש, ומבואר שבסתמא ס"ל כן שאינו נוהגת אפילו מדרבנן עבודת קרקע.
אולם מצאנו בכמה מקומות אחרים שכתב המאירי ששביעית נוהגת בזה"ז מדרבנן; במו"ק דף ב' ע"ב כתב וי"א שלא תקנו סופרים כך אלא בזמן בית שני אבל בזמן הזה אין שמטת כספים נוהגת אף מד"ס וכן כתבנוה ברביעי של גיטין וקצת מקומות נוהגין להחמיר אבל איסור עבודת קרקע היה נוהגת כל זמן שקבעו חכמי ישראל ישיבה בסמוך לאותם המקומות וכו' עי"ש, ומבואר שכתב את חידושיו למו"ק לאחר חידושיו לגיטין וכתב שעבודת קרקע נוהגת כ"ז שקבעו ישיבה במקומות הנ"ל, ולא ממדת חסידות. וכן בסנהדרין כ"ו כתב קדושת שביעית נוהגת בארץ אף לאחר חורבן שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא וכו' ופירש כן את הגמ' שם עי"ש. וא"כ גם דעת המאירי אינה ברורה בזה לומר שאין שביעית נוהגת בזה"ז מעיקר הדין.
 
כתוב שלא נהגו גם שמיטת קרקע וגם כספים בבית שני אלא מד''ס.
אולם כל פתיחת דבריו וסיום דבריו, שלא נוהג בזה''ז כלל, לא כתב אלא לגבי שמיטת כספים.

ואתה יודע מה אף אם ת''ל שיטת יחיד, נגד כל רבותינו הרמב''ם הטור וכו'. וכי שיטת יחיד כזו היא מהוה איזה ספק שקול?
שיטת יחיד בלבד נגד כל הפוסקים.


ואומר לך כלל: כל נושא הלכתי בעולם מורכב משני נושאים. ובכל נושא בעולם יש מחלוקת.
אם מצרפים שיטות יחיד לס''ס נגד רוב הפוסקים, א''כ אין כל משקל להכרעה הלכתית.
כי כל נושא יימצא בכל אחד מהנושאים דעת יחיד המתירה. נעשה ספק ספיקא. והדבר מותר באופן אוטומאטי.
ודי בזה
 
כתוב שלא נהגו גם שמיטת קרקע וגם כספים בבית שני אלא מד''ס.
אולם כל פתיחת דבריו וסיום דבריו, שלא נוהג בזה''ז כלל, לא כתב אלא לגבי שמיטת כספים.

ואתה יודע מה אף אם ת''ל שיטת יחיד, נגד כל רבותינו הרמב''ם הטור וכו'. וכי שיטת יחיד כזו היא מהוה איזה ספק שקול?
שיטת יחיד בלבד נגד כל הפוסקים.


ואומר לך כלל: כל נושא הלכתי בעולם מורכב משני נושאים. ובכל נושא בעולם יש מחלוקת.
אם מצרפים שיטות יחיד לס''ס נגד רוב הפוסקים, א''כ אין כל משקל להכרעה הלכתית.
כי כל נושא יימצא בכל אחד מהנושאים דעת יחיד המתירה. נעשה ספק ספיקא. והדבר מותר באופן אוטומאטי.
ודי בזה
בפרט שפתח ברבים "נהגו" וסיים ביחיד "אינו נוהג"
 
כתוב שלא נהגו גם שמיטת קרקע וגם כספים בבית שני אלא מד''ס.
אולם כל פתיחת דבריו וסיום דבריו, שלא נוהג בזה''ז כלל, לא כתב אלא לגבי שמיטת כספים.

ואתה יודע מה אף אם ת''ל שיטת יחיד, נגד כל רבותינו הרמב''ם הטור וכו'. וכי שיטת יחיד כזו היא מהוה איזה ספק שקול?
שיטת יחיד בלבד נגד כל הפוסקים.


ואומר לך כלל: כל נושא הלכתי בעולם מורכב משני נושאים. ובכל נושא בעולם יש מחלוקת.
אם מצרפים שיטות יחיד לס''ס נגד רוב הפוסקים, א''כ אין כל משקל להכרעה הלכתית.
כי כל נושא יימצא בכל אחד מהנושאים דעת יחיד המתירה. נעשה ספק ספיקא. והדבר מותר באופן אוטומאטי.
ודי בזה
זה לא שיטת יחיד ויש עוד ראשונים שסוברים כך...
- אני יכול להמשיך להתווכח איתכם עוד הרבה זמן ורק הראתי לכם שאתם לא פותחים את הראשונים בפנים וממציאים שהמאירי דיבר רק על שמיטת כספים ובטח אתם ממציאים עוד דברים...
 
ה לא שיטת יחיד ויש עוד ראשונים שסוברים כך...
- אני יכול להמשיך להתווכח איתכם עוד הרבה זמן ורק הראתי לכם שאתם לא פותחים את הראשונים בפנים וממציאים שהמאירי דיבר רק על שמיטת כספים ובטח אתם ממציאים עוד דברים...
למה אתה לא מתייחס למה שכתבתי לעיל?? במאירי יש 'סתירה', ואדרבה משנתו האחרונה נראית שנוהג בזמן הזה 'מדרבנן'. ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא בדעתו.
 
למה אתה לא מתייחס למה שכתבתי לעיל?? במאירי יש 'סתירה', ואדרבה משנתו האחרונה נראית שנוהג בזמן הזה 'מדרבנן'. ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא בדעתו.
כתבנו לעיל שיש אחד או שנים שיש בהם סתירה.
והוא מביא לנו אחד...
שגם בו יש סתירה.
ויצא י''ח תשובה.
והוכיח בתשובות ניצחות נגד כל הפוסקים.
ואווו.
זה הסגנון. אין מה לעשות.
בכבוד, מחכים לעשרה ראשונים.
הוא יעתיק לך כל מקור, שהובא בכמה דפוסים. ואם הובא במרן זה כבר מוכפל....
 
למה אתה לא מתייחס למה שכתבתי לעיל?? במאירי יש 'סתירה', ואדרבה משנתו האחרונה נראית שנוהג בזמן הזה 'מדרבנן'. ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא בדעתו.
כל בר דעת רואה שזה "גמגומים" בדברי המאירי, לצד דברים מפורשים שכתב בנושא.
 
ראשי תחתית