באנר תרומה

"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

באנר
למה שישללו לו את התעודה?
הנידון שלך מה כעת קורה או מה יקרה במידה ויגיעו לבית משפט?

מה לא ברור ?
אם יודעים שבמידה ויתגלע ויכוח עם הגוי ילך לבי"מ, ישללו לו את תעודת הכשרות על מוצריו ויכריזו עליו כמי שלא מכר אותם לפסח.
ממילא ברור שלא ילך.


זה רק מוכיח שההיתר עיסקא אינו תקף. כי אם היה תקף לא היו נזקקים להיתר חדש.

נכון, ולכן ההיתר הראשון בטל.
אז מה אתה רוצה ?


ומעניין האם בכל הבנקים ההיתר מחייב בבתי משפט.

אני איני הכתובת.


ואגב, אמר לי ר' אריה אלישיב, שהגריש"א עצמו עשה הסכם פרטי עם הבנק.

ומסתמא גם היה אוכל משחיטה פרטית, ו... ?
 
נערך לאחרונה:
מה לא ברור ?
אם יודעים שבמידה ויתגלע ויכוח עם הגוי ילך לבי"מ, ישללו לו את תעודת הכשרות על מוצריו ויכריזו עליו כמי שלא מכר אותם לפסח.
ממילא ברור שלא ילך.
איך תדע היום מה יקרה מה יעשה כשיצטרך לכך?
הוא יכול למכורבמשך שנים בלי שתדע מה שעתו, ואם יום אחד הגוי ירצה לקנות, יגיד לך שהמכירה היא לא עד כדי כך, ואז זה יגלה לך שכל השנים המכירהלא תפסה.
ולפי דבריך למה צריך שיהיה תוקף משפטי, מספיק שיכולים לשלול לו את התעודה.
 
איך תדע היום מה יקרה מה יעשה כשיצטרך לכך?
הוא יכול למכורבמשך שנים בלי שתדע מה שעתו, ואם יום אחד הגוי ירצה לקנות, יגיד לך שהמכירה היא לא עד כדי כך, ואז זה יגלה לך שכל השנים המכירהלא תפסה.
ולפי דבריך למה צריך שיהיה תוקף משפטי, מספיק שיכולים לשלול לו את התעודה.

יש הגיון פשוט, ולכן א"צ להיות נביא.
הגוי לא יבוא יום אחד לקנות הכל כי הוא יצטרך לשלם על הכל, וגם אם כן, סביר להניח שהמוכר לא יסרב כי סה"כ זה נועד למכירה.
ועכ"פ המוכר יודע שיש הכשר רציני שעליו הוא סומך בענייני המכירה, ואם הוא לא ימכור לגוי אז הוא יפסיד הכל.
משא"כ בקרקע שבאמת הוא לא רוצה למכור לגוי, ואין לו שום דבר להפסיד חוץ ממה שהרבנות לא תתן לו באותה שנה הכשר,
אבל לא בטוח שזה יזיז לו, כי הוא כבר מכר ויש לו גוים למכור, ויש לו מספיק חילונים למכור להם, וגם את הרבנות הוא לוקח רק בשל האפשרות להכניס זאת לשווקים ולסופרים, אז השנה הוא יסתדר, (וגם ככה כלל לא ברור לו שהרבנות תשלול ממנו את ההכשר, כי הרבנות יותר ויותר כפופה לממסד, והם גם מחפשים קולות כל הזמן, אחרת היינו אוכלים כולנו רבנות).
תשמע, אני חושב שההבדל מאד ברור. סה"כ חכם עובדיה בעצמו בהתחלה סבר ג"כ שזה לא לכתחילה, ורק עם השנים שינה את דעתו. לעומתו הרבה גדולים (בסדר גודל הזה) סברו ועדיין סוברים שזה כלום.
אבל על המכירות האחרות וההיתרים האחרים לא ידוע לי שהשתנו הדעות, כנראה שההבדל מדבר בעד עצמו. אני מבין שאנשים קשה להם להשלים עם העובדה שההיתר הזה מפוקפק כי כבודו של חכם עובדיה יקר להם, אבל בא נזיז הצידה את כל הרגשות.
אני חושב שהסברתי כדבעי מה שיש לי להסביר, ומכאן ואילך כל טענה שתטען על כל מיני היתרים אחרים, לא תכשיר את ההיתר הזה, לכל היותר תעמיד את ההיתרים ההם בספק.
 
דעתו פשוטה בשנים היותר מאוחרות שדין זה לכתחילה לגמרי ולא כמכתב שכתב מעל 40 שנה

ביביע אומר ח"י אחרי התשובה שלו על היתר מכירה סוף סי' נח'- כתב בזה"ל

"אע"פ שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה כתבתי כמה יסודות להיתר מכירה בשביעת מ"מ מצאתי לנכון לפרסם "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה "לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' עם התקרב שנת השבע וכו' אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו - שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק".
 
אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו - שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק"
כבר כתבתי לך עשרות פעמים שיש חילוק בין החקלאים לקונים ואתה מתעלם פעם אחר פעם וחוזר אחר שטויותיך.
 
'שכל' זה המקור
ומאידך ספר עם מקורות ללא שכל אינו 'מקור'

ולא כמו שהיום ישנם כאלו שמרוב עצלות לפתוח את השכל ולהפעילו, מעיזים עוד להטיח באלו שמשתמשים עמו, שהם העצלנים, שהרי אינם פותחים ספרים! לא יאומן!

והמעיין בספריהם, יראה כמה חושך ואפילה וסלט משמשים בערבוביא, והכל כמובן עם 'מקורות' בלי קשר. וכאשר מסבירים להם שהמקור לא קשור לנידון שלהם, כי יש חילוק, הם שולפים מכרסם (או משרוולם..) את הטיעון המנצח "זו סברת הכרס".
 
וודאי שכן.
ניחא לאדם לעבוד בהיתר מאשר באיסור.

המבחן יהיה, כששנייה אחרי שחתם על המכירה, יבוא הגוי לשדה, היהודי יתן לו, או שיתן לו .... על הראש?

ואז תיווכח - מה יותר נח לו ממה, ומה כוונתו באמת.
 
המבחן יהיה , ששנייה אחרי שחתם על המכירה , יבוא הגוי לשדה , היהודי יתן לו , או שיתן לו .... על הראש?

ואז תיווכח - מה יותר נח לו ממה , ומה כוונתו באמת.
הוא יהיה חייב לתת לו להכנס (מה שבכל מקרה לא קורה) - ואומרים להם שגם מטעם המדינה המכירה תקפה.

ואם מסכימים לכך כנראה שמסכימים בלב שלם.
 
ובגלל זה יש אחוזים בודדים שלא מוכנים למכור.

אבל אלה שכן כנראה מסכימים בלב שלם.
 
המבחן יהיה , ששנייה אחרי שחתם על המכירה , יבוא הגוי לשדה , היהודי יתן לו , או שיתן לו .... על הראש?

ואז תיווכח - מה יותר נח לו ממה , ומה כוונתו באמת.
כדור בראש יתן לו.
כך התבטא הגר"י צדקה זצ"ל
 
@אור יעקב
לא יותר פשוט שהיהודי ימכור את יהדותו לגוי?
בשעת הדחק אפשר גם בגרמא שימכור יהדותו לקראי או למגוייר צה"ל והוא ימכור לגוי...
 
אתה מערבב בין "הנוהל המכירה" ולבין המציאות בשטח, זה שהנוהל תקין, זה אחד, אך במציאות זה אחרת ושונה לגמרי
קרה פעם אחת שגוי שמכרו לו הגיע לשדה של משהו ולא נתן לו להכנס ותבע אותו בבית משפט והפסיד?
 
@אור יעקב
לא יותר פשוט שהיהודי ימכור את יהדותו לגוי?
בשעת הדחק אפשר גם בגרמא שימכור יהדותו לקראי או למגוייר צה"ל והוא ימכור לגוי...
תגיד את זה על גדולי עולם שהתירו את המכירת חמץ.
 
קרה פעם אחת שגוי שמכרו לו הגיע לשדה של משהו ולא נתן לו להכנס ותבע אותו בבית משפט והפסיד?
לא קרה את "הבית משפט" כי גם הגוי יודע שזה בדיחה ומעולם לא חשב ללכת לבית משפט על זה
 
לא קרה את "הבית משפט" כי גם הגוי יודע שזה בדיחה ומעולם לא חשב ללכת לבית משפט על זה
זה לא קרא כי הגוי בעצמו יודע שזה מכירה "בהערמה" ואף פעם לא יבוא כמו שלא בא למכירת חמץ.
יש הבדלים מהותיים כאשר כבר הובהר לעיל היכן ששלחתי
כבר ביארו לך לעיל פעמים רבות שההשוואה אינה מתחילה כלל, אבל אתה מתעקש לא להבין.
על זה בדיוק דנים, ולא שמעתי הבדל ביניהם.
 
ה לא קרא כי הגוי בעצמו יודע שזה מכירה "בהערמה" ואף פעם לא יבוא כמו שלא בא למכירת חמץ.

רק את ההבדל שכחת, שבחמץ אם הגוי יבוא לקחת את החמץ היהודי יסכים בחפץ לב למכור לו

אך בשדה, בעד כל הון שירצה לשלם הגוי, בעל השדה לא יהיה מוכן לתת לו
 
ראשי תחתית