מן הסתם כוונתך לזה:
נח' הרמב"ם והראב"ד בהלכות שלוחין ושותפין (פ"ו ה"ב). ובאבקת רוכל (סי' קמ) הסיק: "ואפילו תימא שהוא (הראב"ד) חולק, אין לנו אלא דברי הרמב"ם, שכן נהגו בכל המלכות, ואפילו שיהיו החולקים עליו רבים". ע"כ. ואילו בבדק הבית (יו"ד קעז) על מחלוקת זו הסיק: "וכיון דכמה רבוותא מסייעי להראב"ד נקטינן כוותיה", ע"כ. (וכן פסק בשו"ע סעיף ה כהראב"ד).
ברוך המשיב...
אולם כבר כתבתי לך שם שזה אתי שפיר לד' הרב כנסת הגדולה בשיוריו (או"ח סי' תצה הגב"י אות ה) שכ' "כיון דהרב ז"ל כאן בבית יוסף לא גילה דעתו לאיזה צד נוטה אלא שהביא המחלוקת וסתם הדברים, מה שפסק בספר הקצר להתר לא מכרעא לן לסמוך על הפסק ההוא, שידוע הוא שהספר ההוא מיוסד כולו על פי סברת הרמב"ם ז"ל דמריה דארץ המערב היה, ובספר הזה סתם הכל על פי סברת הרמב"ם ז"ל דנהיגי בארץ המערב כותיה, וכלל זה נקוט בידך, כל מקום שהרב ז"ל פוסק כן בבית יוסף, דעתו לפסוק לכל המקומות ושינהגו בכל המקומות כפי אותו הפסק, אבל כשלא פסק בבית יוסף ההלכה אלא בספר הקצר, דעתו שלא יחוייב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד. ולכן בנדון הלז פסק כן בספר הקצר, מפני שמדברי הרמב"ם מוכח כמ"ש כאן בבית יוסף, אבל אין דעתו להורות כן לכ"ע, כיון דסתם בבית יוסף ולא פסק הלכה כדברי מי".
ולהאמור אתי שפיר הסתירה הנ"ל, שבאבק"ר בנידון זה הוי כשו"ע וכמש"כ דקאי אמלכות ארץ המערב, משא"כ בדק הבית דקאי אבית יוסף שהוא לכל המלכויות. ודו"ק.
איני זוכר מה כתבת שם, חבל שלא עשית "ציטוט".
עכ"פ איני מבין מה התשובה לדברים.
האבק"ר הוא ספר שאלות ותשובות, ונשלח לשואל/ים הלכה למעשה מה לעשות.
והב"י (בדין ההוא) פוסק הלכה למעשה לקורא מה לעשות.
ושתי הפסקים סותרים, ונימוקיהם הפוכים. - מה ראית ליישב בזה ע"פ דברי הכנה"ג (שחוץ ממה שהם צריכים עיון לכשעצמם, מ"מ כאן ודאי אינו כן).