@יוסף
עברתי על הערותיך המחכימות, ועתה אבוא להשיב,
תמחל לי אם דברי כתובים בקיצור נמרץ, אך לקוצר הזמן התייחסתי ממש באופן ממוקד, אקווה שדברי יהיו ברורים לת"ח כמוך.
כמו"כ אני מביא רק את תגובותי, ותוכל לעקוב לפי מספר ההערה, על מה נסובים דברי,
(מקווה מאד שלא דילגתי משהו מדבריך).
הערה א
א. דוק בלשונו: "ומדכתב היתר בסתם והאסור בלשון יש אומרים נראה שדעתו נוטה להתיר". דיותר משמע דהוא בגלל לשון סתם ויש, ולא בגלל דעה קמא ובתרא.
ב. דוק בלשוני: "ובפשטות נראה". שבאמת לא סגרתי הדלת לגמרי (רק שהעיקר נראה לי כמו שכתבתי).
הערה ב:
לא הבנתי מה זה "נטייה ומטין" אם כוונתו לפסוק בוודאות כמו הסתם והיש רק לשם כבוד.
ואם אין כוונתו לפסוק רק כהסתם, אז נמצאת מודה לדברי.
הערה ג:
זה מוכיח אולי בדעתו, אך ישנן דעות נוספות.
הערה ד:
א. לא ידוע לנו שהיה להם קבלה בזה מהב"י.
ב. גם דוק לשונם "נקטינן" שסובל ב' פירושים. (א' נקטינן בדעתו, ב' נקטינן למעשה אפי' שלא לכך כיון).
ג. מהיכי תיתי למחוק כל דברי הפוסקים בזה, הרי הויכוח למעשה הוא לא מה דעת מרן, אלא מה קבלנו, ואם לא קבלנו דבריו בזה, מה איכפת לן מה כיון הוא ?
הערה ה:
ודאי שהיה לו לכתוב להדיא ולא לבלבל את הקורא...
(אטו כרוכלא נאמר על דוגמאות, ולא על דברים שעלולים לבלבל).
הערה ו:
דברים לא זרים בכלל, ונמצאו בפוסקים.
ועכ"פ כשיש קושיא בדברי מחבר, עלינו לנסות למצוא היישוב, ולא נבחל בשום דרך כל עוד ואין עליה קושיא, (וקושיא כעין זו ששאלת, לדעתי אינה קושיא כלל ועיקר).
הערה ז:
אולי, אבל ריהטת לשון הכנה"ג היא לכאו' שאין כאן הכרעה. וזה העיקר לנידוננו.
הערה ח:
לא כ"כ הבנתי, האם רצונך להתווכח עם התירוץ הנז' ?
או קיי, אבל הגר"ע עטייה כך כתב, וכן השתילי זיתים, ומהרי"ק.
אין לי בעייה שתתוכח עמם, אבל כך הם כתבו ואני הבאתי את דבריהם.
עברתי על הערותיך המחכימות, ועתה אבוא להשיב,
תמחל לי אם דברי כתובים בקיצור נמרץ, אך לקוצר הזמן התייחסתי ממש באופן ממוקד, אקווה שדברי יהיו ברורים לת"ח כמוך.
כמו"כ אני מביא רק את תגובותי, ותוכל לעקוב לפי מספר ההערה, על מה נסובים דברי,
(מקווה מאד שלא דילגתי משהו מדבריך).
הערה א
א. דוק בלשונו: "ומדכתב היתר בסתם והאסור בלשון יש אומרים נראה שדעתו נוטה להתיר". דיותר משמע דהוא בגלל לשון סתם ויש, ולא בגלל דעה קמא ובתרא.
ב. דוק בלשוני: "ובפשטות נראה". שבאמת לא סגרתי הדלת לגמרי (רק שהעיקר נראה לי כמו שכתבתי).
הערה ב:
לא הבנתי מה זה "נטייה ומטין" אם כוונתו לפסוק בוודאות כמו הסתם והיש רק לשם כבוד.
ואם אין כוונתו לפסוק רק כהסתם, אז נמצאת מודה לדברי.
הערה ג:
זה מוכיח אולי בדעתו, אך ישנן דעות נוספות.
הערה ד:
א. לא ידוע לנו שהיה להם קבלה בזה מהב"י.
ב. גם דוק לשונם "נקטינן" שסובל ב' פירושים. (א' נקטינן בדעתו, ב' נקטינן למעשה אפי' שלא לכך כיון).
ג. מהיכי תיתי למחוק כל דברי הפוסקים בזה, הרי הויכוח למעשה הוא לא מה דעת מרן, אלא מה קבלנו, ואם לא קבלנו דבריו בזה, מה איכפת לן מה כיון הוא ?
הערה ה:
ודאי שהיה לו לכתוב להדיא ולא לבלבל את הקורא...
(אטו כרוכלא נאמר על דוגמאות, ולא על דברים שעלולים לבלבל).
הערה ו:
דברים לא זרים בכלל, ונמצאו בפוסקים.
ועכ"פ כשיש קושיא בדברי מחבר, עלינו לנסות למצוא היישוב, ולא נבחל בשום דרך כל עוד ואין עליה קושיא, (וקושיא כעין זו ששאלת, לדעתי אינה קושיא כלל ועיקר).
הערה ז:
אולי, אבל ריהטת לשון הכנה"ג היא לכאו' שאין כאן הכרעה. וזה העיקר לנידוננו.
הערה ח:
לא כ"כ הבנתי, האם רצונך להתווכח עם התירוץ הנז' ?
או קיי, אבל הגר"ע עטייה כך כתב, וכן השתילי זיתים, ומהרי"ק.
אין לי בעייה שתתוכח עמם, אבל כך הם כתבו ואני הבאתי את דבריהם.