להחזיר עטרה ליושנה - לקבל שבת בהדלקה
- יוזם האשכול הלכה ברורה
- תאריך התחלה
כנראה שאתה בוגר ישיבה אחת מבני ברק לא אגיד את שמה שלא יפגעו שלומדים בשטחיות ולא זכו לתורת החילוק כי הם לא לומדים קצות נתיבות רבי חיים ורבי שמעון.
לא, אסור!
אברך מרמות
חבר חדש
- הצטרף
- 1/9/25
- הודעות
- 102
זה נאמר בתגובה לנשיא המועצת \ מרן רבינו \ מתלמידי הראשל או ל- מרן עיני \ ישיביש של מרן??
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 15
יש לעיין מה כוונת הגר"ש משאש "אשה חכמת שיש לה דעת לחזור".
ואיני בטוח שכוונתו שזה עדיפא כמו שנראה שהבין מדבריו הגר"י יוסף שליטא.
בכל מקרה יש פה חזרה במקצת.
ובדבר השמיטה, יש לציין מה שכתב הרב יעקב ישראל אברגי'ל ביתד המאיר (תשרי תשע"ה):
וברוך היודע.
ייש"כ ליעקבי שאתה מחזק את השערתי שהבאת ממ"ש בילקו"י שכתב בשמו 'שיש' להחזיר עטרה ליושנה, ובשיעור אמר 'חייבים' וכמו שכתבתי שמהלך דבריו של הברכת יהודה הוא שצריך לקבל שבת בהדלקה וממילא לברך אחר ההדלקה.
ב"ה הניח אחריו כמותו חולמי חלומות משבשים שאינם יודעים הבנת הנקרא.
בעוד שמרן השאיר ממשיך דרכו שכל כוונתו ליישב את פסקי אביו.
קורח השאיר אחריו ג"כ כמותו אנשי מחלוקת לשם מחלוקת.
לצערינו לא זכינו.
זה כבר זכינו, כי על מי לא עברה רעתו תמיד. כל גדולי ישראל בעיניו ובפיו כקליפת השום.
מזייף ומקשה וכן ע"ז הדרך, כפי שראינו באשכול זה ובעוד מקומות רבים בספריו ובעלוניו.
אל דאגה, אף אחד לא יקח את זה ממך.
ב"ה שאיני מכת הזייפנים השקרנים.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
זוהי שאלה פיזיקלית מצוינת המדגימה בצורה יפה את עקרונות התרמודינמיקה (מעבר חום) ואת ההבדל בין בעירה מבוקרת לבין חימום מסה.
ההבדל העיקרי נעוץ בכיוון זרימת החום ובמנגנון הבעירה. הנה ההסבר המפורט:
1. החנוכייה: בעירה מבוקרת ומקומית (הפתיל)
בחנוכייה, המטרה היא ליצור אור לאורך זמן, ולכן המנגנון בנוי כך שהשמן לא יתחמם בבת אחת.- חום עולה למעלה: האש נמצאת בקצה הפתיל. אוויר חם הוא קל יותר מאוויר קר, ולכן הוא עולה למעלה (קונבקציה). המשמעות היא שהחום מהלהבה בורח החוצה וכלפי מעלה, ולא יורד למטה אל תוך כוסית השמן. השמן שנמצא למטה נשאר בטמפרטורת החדר (או מעט חמים), רחוק מאוד מנקודת הרתיחה או השריפה שלו.
- מנגנון הפתיל (נימיות): השמן לא נשרף כנוזל בתוך הכוסית. הפתיל "שואב" כמות קטנטנה של שמן בכל רגע נתון (בפעולה שנקראת נימיות). רק השמן שנמצא בקצה העליון של הפתיל מתחמם, הופך לגז (מתאדה) ואז נדלק.
* - התוצאה: אנחנו שורפים רק טיפה אחר טיפה, בעוד ששאר השמן נשאר "בטוח" וקר למטה.
2. המחבת: חימום המסה כולה (הולכה)
בטיגון, המטרה היא להעביר חום מהאש אל המזון דרך השמן, ולכן המנגנון הפוך.- מקור החום למטה: האש מחממת את המתכת של המחבת, והמתכת מחממת את השמן שנמצא עליה. מכיוון שהחום עולה למעלה, הוא עובר דרך כל השמן שבמחבת.
- חימום כל הכמות: בניגוד לחנוכייה, במחבת אין מנגנון שבוחר "רק טיפה אחת". כל כמות השמן מתחממת בו זמנית.
- נקודת העשן (Smoke Point): ברגע שהשמן במחבת מגיע לטמפרטורה מסוימת (למשל, כ-190 מעלות בשמן זית כתית, או כ-230 בשמן קנולה), הוא מתחיל להתפרק כימית ולהוציא עשן – זה מה שאנו מכנים "שמן שרוף". אם הטמפרטורה תמשיך לעלות, השמן כולו עלול להתלקח.
סיכום ההבדלים
| תכונה | חנוכייה / נר | טיגון במחבת |
| מיקום האש | למעלה (מעל הדלק) | למטה (מתחת לדלק) |
| כיוון החום | החום בורח לאוויר (למעלה) | החום נכנס לתוך השמן |
| מה מתחמם | רק טיפת שמן בקצה הפתיל | כל השמן במחבת בו זמנית |
| טמפרטורת הנוזל | נשארת נמוכה (קרה) | עולה במהירות עד לשריפה |
האם תרצה שאסביר אילו שמנים עמידים יותר לטיגון (בעלי נקודת עשן גבוהה) ואילו מתאימים יותר לתיבול קר?
בוודאי!
מה השאלה בכלל?!
אני מעריך את הרב ברכה שליט"א עשרת מונים.
לא אמרתי שאני מסכים לכל הלשונות שנקט נגדו מרן שליט"א, אבל ההערה שהערת בראשית האשכול פרחה והלכה לה, והבוחר יבחר.
אני באמת מתפלא עליך שאתה מתעלם מכל הראשונים שנקטו לברך קודם ההדלקה. (ולא משנה מחמת איזה טעם)
ואף מהרי"ו כתב כן במקו"א כמו שהבאתי.
@הלכה ברורה הנה עדות מפורשת מחברך שהרב יצחק התכוון לויען שמואל תשע"ט!!!
שיהיה תשע"ט. איפה הרב ברכה כתב שם שחובה להחזיר עטרה ליושנה ולברך אחר ההדלקה???
לא פרחה ולא הלכה, אלא לא מתחילה. כי לא כתוב שם מה שהזכיר הרב המשיג.
וכנראה גם אתה
...
ומה בכך שזה כתוב בהרבה ראשונים ?
וכי לכן אין לאשה דעת ?
או לכן אין כאן מצוה הנמשכת ?
ואדרבה מהרי"ו שכתב כן במקו"א מעיד שבודאי זו מצוה הנמשכת, וככל שהן טועות לקבל שבת בברכה כו"ע מודו שמוטב שתהפך הסדר.
ופשוט.
דקדוקי עניות. הרעיון שהעלה הברכת יהודה, ברורה להחזיר עטרה ליושנה לקבל שבת בהדלקת נרות ולכך לברך אח"כ.ייש"כ ליעקבי שאתה מחזק את השערתי שהבאת ממ"ש בילקו"י שכתב בשמו 'שיש' להחזיר עטרה ליושנה, ובשיעור אמר 'חייבים' וכמו שכתבתי שמהלך דבריו של הברכת יהודה הוא שצריך לקבל שבת בהדלקה וממילא לברך אחר ההדלקה.
והלוואי שתדקדקו בד' הראשונים כמו שאתם מדקדקים בכל מילה בשיעור.
כנראה שהבינו את הפשט הפשוט שגם בברכה זאת בעי עובר לעשייתן ככל הברכות.
@אור תורה למה אתה מתעלם?
מי שלא יודע ההבדל בין חובה לראוי צריך וכו' חבל להתחיל לדון איתו.
וכל השגת המשיג היא כדרכו והמצאתו של יש להקשות בדוחק.
כל תשובתו שם היא על כך שיש עניין להחזיר עטרה ליושנה והביא משני רבנים שגם אמרו כך.
עניין או חובה או מצוה זה באמת דקדוקי עניות שלא נוגעים לההערה.
ברור שבעי עובר לעשייתן,
אבל אסור לחלל שבת.
וככל והיא טועה לקבל שבת בברכה, סגי לן במה שהיא מצוה הנמשכת.
וכאמור.
