להחזיר עטרה ליושנה - לקבל שבת בהדלקה

1766412949806.png
 
זה לא משנה אם אמר שכתב חייבים או צריכים
כנראה שאתה בוגר ישיבה אחת מבני ברק לא אגיד את שמה שלא יפגעו שלומדים בשטחיות ולא זכו לתורת החילוק כי הם לא לומדים קצות נתיבות רבי חיים ורבי שמעון.
 
1766414411564.png

1766414430495.png


הנה בכל המקומות כתב הגר"ש משאש דעתו שיש להמשיך במנהג מרוקו ולברך אחר ההדלקה,
וא"כ מסתברים טובא דברי הרב ברכת יהודה.
ולא ברור מה מתגולל עליו הרב יצ"י שהוא פוגע בכבוד התורה של אביו,
אטו אסור להעמיד ההלכה כפי שיצא לו בסוגיא?
 
הצג קובץ מצורף 14941
הצג קובץ מצורף 14942

הנה בכל המקומות כתב הגר"ש משאש דעתו שיש להמשיך במנהג מרוקו ולברך אחר ההדלקה,
וא"כ מסתברים טובא דברי הרב ברכת יהודה.
ולא ברור מה מתגולל עליו הרב יצ"י שהוא פוגע בכבוד התורה של אביו,
אטו אסור להעמיד ההלכה כפי שיצא לו בסוגיא?

לא, אסור!
 
הצג קובץ מצורף 14941
הצג קובץ מצורף 14942

הנה בכל המקומות כתב הגר"ש משאש דעתו שיש להמשיך במנהג מרוקו ולברך אחר ההדלקה,
וא"כ מסתברים טובא דברי הרב ברכת יהודה.
יש לעיין מה כוונת הגר"ש משאש "אשה חכמת שיש לה דעת לחזור".
ואיני בטוח שכוונתו שזה עדיפא כמו שנראה שהבין מדבריו הגר"י יוסף שליטא.
בכל מקרה יש פה חזרה במקצת.

ובדבר השמיטה, יש לציין מה שכתב הרב יעקב ישראל אברגי'ל ביתד המאיר (תשרי תשע"ה):
1766423405316.png

וברוך היודע.
 
זה לא משנה אם אמר שכתב חייבים או צריכים, המהלך הוא שדעתו שכדאי לשנות ולהחזיר עטרה ליושנה, ולא כמו שהורה אביו מרן זצ"ל עשרות שנים.

יש כאן הרבה דקדוקי עניות.
ייש"כ ליעקבי שאתה מחזק את השערתי שהבאת ממ"ש בילקו"י שכתב בשמו 'שיש' להחזיר עטרה ליושנה, ובשיעור אמר 'חייבים' וכמו שכתבתי שמהלך דבריו של הברכת יהודה הוא שצריך לקבל שבת בהדלקה וממילא לברך אחר ההדלקה.
1766424426580.png
 
ייש"כ ליעקבי שאתה מחזק את השערתי שהבאת ממ"ש בילקו"י שכתב בשמו 'שיש' להחזיר עטרה ליושנה, ובשיעור אמר 'חייבים' וכמו שכתבתי שמהלך דבריו של הברכת יהודה הוא שצריך לקבל שבת בהדלקה וממילא לברך אחר ההדלקה.
הצג קובץ מצורף 14954
ב"ה הניח אחריו כמותו חולמי חלומות משבשים שאינם יודעים הבנת הנקרא.
 
בעוד שמרן השאיר ממשיך דרכו שכל כוונתו ליישב את פסקי אביו.
לצערינו לא זכינו.
קורח השאיר אחריו ג"כ כמותו אנשי מחלוקת לשם מחלוקת.
זה כבר זכינו, כי על מי לא עברה רעתו תמיד. כל גדולי ישראל בעיניו ובפיו כקליפת השום.
מזייף ומקשה וכן ע"ז הדרך, כפי שראינו באשכול זה ובעוד מקומות רבים בספריו ובעלוניו.
 
זה כבר זכינו, כי על מי לא עברה רעתו תמיד. כל גדולי ישראל בעיניו ובפיו כקליפת השום.
מזייף ומקשה וכן ע"ז הדרך, כפי שראינו באשכול זה ובעוד מקומות רבים בספריו ובעלוניו.
אל דאגה, אף אחד לא יקח את זה ממך.
 
שאלה בפיסיקה:

למה בחנוכיה כשהאש למעלה והשמן למטה גם כעבור שעה השמן לא נשרף,

ואילו כשמטגנים חביתה שהאש למטה והשמן למעלה תוך כמה דקות השמן נשרף.

כיצד מיקום האש משנה את ההשפעה על השמן ?
 
שאלה בפיסיקה:

למה בחנוכיה כשהאש למעלה והשמן למטה גם כעבור שעה השמן לא נשרף,

ואילו כשמטגנים חביתה שהאש למטה והשמן למעלה תוך כמה דקות השמן נשרף.

כיצד מיקום האש משנה את ההשפעה על השמן ?
זוהי שאלה פיזיקלית מצוינת המדגימה בצורה יפה את עקרונות התרמודינמיקה (מעבר חום) ואת ההבדל בין בעירה מבוקרת לבין חימום מסה.
ההבדל העיקרי נעוץ בכיוון זרימת החום ובמנגנון הבעירה. הנה ההסבר המפורט:

1. החנוכייה: בעירה מבוקרת ומקומית (הפתיל)

בחנוכייה, המטרה היא ליצור אור לאורך זמן, ולכן המנגנון בנוי כך שהשמן לא יתחמם בבת אחת.
  • חום עולה למעלה: האש נמצאת בקצה הפתיל. אוויר חם הוא קל יותר מאוויר קר, ולכן הוא עולה למעלה (קונבקציה). המשמעות היא שהחום מהלהבה בורח החוצה וכלפי מעלה, ולא יורד למטה אל תוך כוסית השמן. השמן שנמצא למטה נשאר בטמפרטורת החדר (או מעט חמים), רחוק מאוד מנקודת הרתיחה או השריפה שלו.
  • מנגנון הפתיל (נימיות): השמן לא נשרף כנוזל בתוך הכוסית. הפתיל "שואב" כמות קטנטנה של שמן בכל רגע נתון (בפעולה שנקראת נימיות). רק השמן שנמצא בקצה העליון של הפתיל מתחמם, הופך לגז (מתאדה) ואז נדלק.
    *
  • התוצאה: אנחנו שורפים רק טיפה אחר טיפה, בעוד ששאר השמן נשאר "בטוח" וקר למטה.

2. המחבת: חימום המסה כולה (הולכה)

בטיגון, המטרה היא להעביר חום מהאש אל המזון דרך השמן, ולכן המנגנון הפוך.
  • מקור החום למטה: האש מחממת את המתכת של המחבת, והמתכת מחממת את השמן שנמצא עליה. מכיוון שהחום עולה למעלה, הוא עובר דרך כל השמן שבמחבת.
  • חימום כל הכמות: בניגוד לחנוכייה, במחבת אין מנגנון שבוחר "רק טיפה אחת". כל כמות השמן מתחממת בו זמנית.
  • נקודת העשן (Smoke Point): ברגע שהשמן במחבת מגיע לטמפרטורה מסוימת (למשל, כ-190 מעלות בשמן זית כתית, או כ-230 בשמן קנולה), הוא מתחיל להתפרק כימית ולהוציא עשן – זה מה שאנו מכנים "שמן שרוף". אם הטמפרטורה תמשיך לעלות, השמן כולו עלול להתלקח.

סיכום ההבדלים

תכונהחנוכייה / נרטיגון במחבת
מיקום האשלמעלה (מעל הדלק)למטה (מתחת לדלק)
כיוון החוםהחום בורח לאוויר (למעלה)החום נכנס לתוך השמן
מה מתחמםרק טיפת שמן בקצה הפתילכל השמן במחבת בו זמנית
טמפרטורת הנוזלנשארת נמוכה (קרה)עולה במהירות עד לשריפה
הערה מעניינת: זו הסיבה שאסור לכבות שריפת שמן (במחבת) עם מים. המים יורדים למטה (כי הם כבדים מהשמן), רותחים מיד, הופכים לאדים ומתפוצצים כלפי מעלה, מה שמעיף את השמן הבוער לכל עבר.​
האם תרצה שאסביר אילו שמנים עמידים יותר לטיגון (בעלי נקודת עשן גבוהה) ואילו מתאימים יותר לתיבול קר?
 
בקיצור לשקר ולבזות ת"ח זה לש"ש, ולהראות את האמת זה לא לש"ש.
ואני אסיים את הודעתי בהודעה החשובה שכתבתי לעיל (ויותר לא אמשיך להגיב כאן לשטויות שלהם זה ממש ביטול תורה וביזוי ת"ח של הגר"י ברכה שבזמן שרבכם תוקף אותו בלוין כל כמה שבועות וכן בספרים, בזמן הזה הרב ברכה מוציא עוד שו"ת בהלכה בבקיאות ובעיון אמיתיים, שישארו קיימים לדורות כפאר באוצר הספרים היהודי! ודו"ק)
אני מעריך את הרב ברכה שליט"א עשרת מונים.

לא אמרתי שאני מסכים לכל הלשונות שנקט נגדו מרן שליט"א, אבל ההערה שהערת בראשית האשכול פרחה והלכה לה, והבוחר יבחר.
 
אני באמת מתפלא על הרב ברכה הנ"ל
שכתב רק "ברמז" ולא ברחל בתך הקטנה
אני באמת מתפלא עליך שאתה מתעלם מכל הראשונים שנקטו לברך קודם ההדלקה. (ולא משנה מחמת איזה טעם)

ואף מהרי"ו כתב כן במקו"א כמו שהבאתי.
 
אבל ההערה שהערת בראשית האשכול פרחה והלכה לה, והבוחר יבחר
לא פרחה ולא הלכה, אלא לא מתחילה. כי לא כתוב שם מה שהזכיר הרב המשיג.
וכנראה גם אתה
בוגר ישיבה אחת מבני ברק לא אגיד את שמה שלא יפגעו שלומדים בשטחיות ולא זכו לתורת החילוק כי הם לא לומדים קצות נתיבות רבי חיים ורבי שמעון.
...
 
אני באמת מתפלא עליך שאתה מתעלם מכל הראשונים שנקטו לברך קודם ההדלקה. (ולא משנה מחמת איזה טעם)

ואף מהרי"ו כתב כן במקו"א כמו שהבאתי.

ומה בכך שזה כתוב בהרבה ראשונים ?
וכי לכן אין לאשה דעת ?
או לכן אין כאן מצוה הנמשכת ?
ואדרבה מהרי"ו שכתב כן במקו"א מעיד שבודאי זו מצוה הנמשכת, וככל שהן טועות לקבל שבת בברכה כו"ע מודו שמוטב שתהפך הסדר.
ופשוט.
 
שיהיה תשע"ט. איפה הרב ברכה כתב שם שחובה להחזיר עטרה ליושנה ולברך אחר ההדלקה???

ייש"כ ליעקבי שאתה מחזק את השערתי שהבאת ממ"ש בילקו"י שכתב בשמו 'שיש' להחזיר עטרה ליושנה, ובשיעור אמר 'חייבים' וכמו שכתבתי שמהלך דבריו של הברכת יהודה הוא שצריך לקבל שבת בהדלקה וממילא לברך אחר ההדלקה.
1766424426580.png
דקדוקי עניות. הרעיון שהעלה הברכת יהודה, ברורה להחזיר עטרה ליושנה לקבל שבת בהדלקת נרות ולכך לברך אח"כ.
והלוואי שתדקדקו בד' הראשונים כמו שאתם מדקדקים בכל מילה בשיעור.
 
דקדוקי עניות הרעיון שהעלה הברכת יהודה, ברורה להחזיר עטרה ליושנה לקבל שבת בהדלקת נרות ולכך לברך אח"כ.
והלוואי שתדקדקו בד' הראשונים כמו שאתם מדקדקים בכל מילה בשיעור.
מי שלא יודע ההבדל בין חובה לראוי צריך וכו' חבל להתחיל לדון איתו.
וכל השגת המשיג היא כדרכו והמצאתו של יש להקשות בדוחק.
 
איפה הרב ברכה כתב שם שחובה להחזיר עטרה ליושנה ולברך אחר ההדלקה???
כל תשובתו שם היא על כך שיש עניין להחזיר עטרה ליושנה והביא משני רבנים שגם אמרו כך.

עניין או חובה או מצוה זה באמת דקדוקי עניות שלא נוגעים לההערה.
 
כנראה שהבינו את הפשט הפשוט שגם בברכה זאת בעי עובר לעשייתן ככל הברכות.

ברור שבעי עובר לעשייתן,
אבל אסור לחלל שבת.
וככל והיא טועה לקבל שבת בברכה, סגי לן במה שהיא מצוה הנמשכת.
וכאמור.
 
ראשי תחתית