להחזיר עטרה ליושנה - לקבל שבת בהדלקה

"משמע מדבריו"?

לא ראיתי את הדברים בפנים אבל כתוב במפורש שרק תמה על הדברים ולא כותב איך פסק.
א). נו, אם הוא רק תמה ולא פסק, מה ר' יצחק רוצה ממנו, לקחת לו גם את הזכות לתמוה?! אתמהה (לי מותר לתמוה?...)
ב). וא"כ למה כתב ש'נמשך' אחר הברכת ה', הרי הוא לא פסק כמותו הוא רק תמה.
ג). וגם הוא לא תמה על הילקו"י אלא על החזו"ע (ואולי תלמידי הרב יצחק הכניסו משפט זה).
בקיצור, עדיף שתשאיר את השאלות ולא תענה כאלה תשובות דחוקות (כמו שכתב לך הרב משיב כהלכה)
וכמו שכתב השו"ע (ס"ג ס"ט) ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדי.
 
"משמע מדבריו"?

לא ראיתי את הדברים בפנים אבל כתוב במפורש שרק תמה על הדברים ולא כותב איך פסק.

(ודרך אגב מעניין מדוע לא פסק באמת הרב דוד שליט"א בהלכה למעלה כמו שמשמע בההערה)
כך אני הבנתי ממהלך הדברים שם (כמו שכתבתי הילקו"י הוסיף שם כמה טענות כביכול משם ההלכה ברורה שלא הוזכרו כלל בדבריו (!), והשיב עליהם שם באורך), אלא שזכרתי שההלכה ברורה פסק בזה כהחזו"ע, ולכן פתחתי שוב בפנים כדי לראות.
לגבי הפסק, כנראה שחשש לסב"ל.
על כל פנים מבואר שגם במקום שההלכה ברורה למעשה נטה קו ברור מדברי הברכ"ה, ומבטל דעתו לפסק מרן אביו זצ"ל, הגר"י שליט"א כותב עליו שנמשך אחריו.
אני מעריך מאד את הגר"י וגם את הגר"ד בעל ההלכה ברורה, ולענ"ד 'הערות' כעין אלו עדיף שלא היו נכתבות.
 
ועדיין אתה טוען
נכון.
מי שלא יודע זאת כנראה לא למד מ"ב.

אתה מוזמן לפתוח ולהתחיל ללמוד ולראות שרובו זה העתקות מהאחרונים (לפעמים לא אותו לשון ממש)

כמובן זה לא דבר שגורע, אלא אדרבה שעושה לנו סדר בדברי האחרונים ומכריע להלכה ולמעשה והרבה פעמים מביא גם את דעתו.
 
אתה מוזמן לפתוח ולהתחיל ללמוד ולראות שרובו זה העתקות מהאחרונים
אתה מפספס ומפספס כל הזמן

המשנה ברורה כשהעתיק דבר האחרונים הוא מציין ממי וממה "בשער הציון" ולכך נוצר שער הציון

ואילו הנושא כאן - על אנשים שמצטטים "לשון" "ותוכן", ומייחסים זאת "לעצמם".

[בתקווה שלא אצטרך לבאר לך שוב את ההבדל]
 
אתה מפספס ומפספס כל הזמן

המשנה ברורה כשהעתיק דבר האחרונים הוא מציין ממי וממה "בשער הציון" ולכך נוצר שער הציון

ואילו הנושא כאן - על אנשים שמצטטים "לשון" "ותוכן", ומייחסים זאת "לעצמם".

[בתקווה שלא אצטרך לבאר לך שוב את ההבדל]
משהו דיבר איתך???

דיברתי על הטענה של @הרוצה בתשובה לעיל.
 
אתה מפספס ומפספס כל הזמן

המשנה ברורה כשהעתיק דבר האחרונים הוא מציין ממי וממה "בשער הציון" ולכך נוצר שער הציון

ואילו הנושא כאן - על אנשים שמצטטים "לשון" "ותוכן", ומייחסים זאת "לעצמם".

[בתקווה שלא אצטרך לבאר לך שוב את ההבדל]
ויש עוד הבדל, 'העתק הדבק', או לימוד הדבר באופן יסודי עשרות בשנים לששה כרכים דקים יחסית והכרעת ההלכות.
 
הדיון הוא גם אם היה תמיד מציין הדברים בשם אמרם - אבל הוא לא הכותב של הדברים אז רוב הסדרה המפוארת הזו בכלל לא הוא כתב וחלקים נכבדים מאד לא הוא חידש ולא אסף את המ"מ וציונים
כך שאין לו קופלימנט שחיבר עשרות וקרוב למאה ספרים אלא אולי עשר ספרים או 15 ואם נמחק את הטעויות שיש שם לעשרות ולמאות ...
 
משהו דיבר איתך???

דיברתי על הטענה של @הרוצה בתשובה לעיל.

אז אינך יודע אפילו על מה הגבת - הר' @הרוצה בתשובה טען
זה שאתה לא לומד משנ"ב כמו שצריך כבר הבנתי מזמן
אבל גם ילקוט יוסף אתה לא יודע ללמוד?

עמודים שלמים, מהלכים של שרשראות ציונים בלי סוף של העתקות קומפלט - והראיה הפשוטה שזה כולל גם את הטעויות כתיב שבמקור.
ועל זה אתה @אור יעקב הגבת מה שהגבת , ועל אלו הדברים נסובו תגובותי
 
ויש עוד הבדל, 'העתק הדבק', או לימוד הדבר באופן יסודי עשרות בשנים לששה כרכים דקים יחסית והכרעת ההלכות.
לא באתי להשוות בין הילקו"י למ"ב.

אבל איני בא להתווכח עם שונאי הרב יצחק שראו אותו אולי פעם אחת בחיים ויודעים מהי דרך לימודו מידי יום מאז שהוא היה בן 13.
 
כי אתה חושב שהמשנ"ב 'מעתיק' מאחרונים, בעוד שהוא למד דבריהם במשך עשרות שנים ופסק להכריע, ודקדק היטב בלשונות שמעתיק ושמשנה.
מי שלא מבין כזה דבר פשוט לא 'למד' משנ"ב.
 
המשנה ברורה כשהעתיק דבר האחרונים הוא מציין ממי וממה "בשער הציון" ולכך נוצר שער הציון
לא!
כשהמשנ"ב העתיק, הוא פסק את מה שהעתיק, הוא לקח אחריות על כל מילה שכתב !

הנושא הוא לא 'שער הציון' או לא 'שער הציון', מחר נמצא שהח"ח העתיק ולא ציין, מה נענה?
 
כי אתה חושב שהמשנ"ב 'מעתיק' מאחרונים, בעוד שהוא למד דבריהם במשך עשרות שנים ופסק להכריע, ודקדק היטב בלשונות שמעתיק ושמשנה.
מי שלא מבין כזה דבר פשוט לא 'למד' משנ"ב.
לא חמוד...

אתה חושב שהילקו"י "מעתיק" מהאחרונים וממילא מוציא מזה שאני מזלזל במ"ב.

אני חושב ששניהם למדו את דברי האחרונים קודם העתקתם. (ולא חסר אפי' כמה פעמים שהמ"ב מעתיק מאחרון בלי לראותו כלל ועיקר אלא בספר אחר שהזכירוהו.)
 
לא חמוד...

אתה חושב שהילקו"י "מעתיק" מהאחרונים וממילא מוציא מזה שאני מזלזל במ"ב.

אני חושב ששניהם למדו את דברי האחרונים קודם העתקתם. (ולא חסר אפי' כמה פעמים שהמ"ב מעתיק מאחרון בלי לראותו כלל ועיקר אלא בספר אחר שהזכירוהו.)
אז אתה כן משווה למשנ"ב?
 
כשזה לא לחם חוקו, אז גם אם תמצא 20 ואפי' 30 מקומות לא אתרגש

הנושא כאן- על אותם שזה לחם חוקם, וזה שיטת ספריהם

הח"ח העתיק הרבה ולא ציין,
רק שהוא לא בא לשקר את הציבור ולומר שזה ממנו,
ובודאי לא תקף את אלו שהעתיקו ולא ציינו,
ובודאי לא תלה את העתקותיהם בספרו שלו,
ובודאי לא תקף אותם שהעתיקו ממנו את מה שהוא בעצם העתיק מהם (כי ספרם קדם לספרו וט"ס נמצאו בספרם נמצאו גם בספרו).
נ.ב. הדברים שכתבתי לא קשורים לרב יצחק בשום אופן.
 
אתה חושב שהילקו"י "מעתיק" מהאחרונים וממילא מוציא מזה שאני מזלזל במ"ב.

אני חושב ששניהם למדו את דברי האחרונים קודם העתקתם.
אני זוכר לפחות פעם אחד שהגרי"צ הודה בעצמו שמעתיק מאביו בלי לראות בפנים

[כמדומה על ספרו של ר' יצחק עטיה "רוב דגן" אמר שלא ראה אותו מעולם בפנים אלא הכל יש לנו ממרן, מי לנו גדול מממרן, גדול ממרן שמו...]

# על פתיחת קופסאות שימורים מציין שברוח חיים פלאג'י מתיר דלא כהחזו"א {איפה דולי הארכיונים}
והדבר פלא פלאות:
1. מפורש בדבריו שמחמיר וכ' למסקנא לפתוח מער"ש ולסגור עם סודר (הנקרא היום 'נילון נצמד') - וזה לימוד זכות על הגרי"צ שלא ראה בפנים מאשר לומר שראה בפנים והבין הפוך - לא יכול להיות [?]
2. בחזון עובדיה כתב להדיא שהוא מהאוסרים ואעפ"כ מותר וכו' ע"ש
 

קבצים מצורפים

  • חדש.pdf
    חדש.pdf
    29.9 קילובייט · צפיות: 7
אבל איני בא להתווכח עם שונאי הרב יצחק שראו אותו אולי פעם אחת בחיים ויודעים מהי דרך לימודו מידי יום מאז שהוא היה בן 13.
איזה שנאה ואיזה לא מכירים - אוהב, מכיר (הייתי שכן שלו) ומעריך מאוד: אבל לפי המקום שהוא נמצא באמת (ע"פ אמות המידה שלי), בלי ניפוחים שקריים

ספיישל בשבילך לע"ע רק אנקדוטה א' שהיה לי איתו:
לפני 12 שנה רציתי לשאול אותו שאלה בהל' טהרה ואמר לי "אני לא עונה בהלכות האלו"
{באמת אז לא הבנתי למה - עד שיצא הספר}
 
אבל איני בא להתווכח עם שונאי הרב יצחק שראו אותו אולי פעם אחת בחיים ויודעים מהי דרך לימודו מידי יום מאז שהוא היה בן 13.

לא צריך להכיר את הרב בשביל להתווכח איתו,
בדיוק כמו שלא צריך להכיר את הרב הילל או הרב סופר וכו' בשביל לחלוק עליהם בחמת זעם.
גם הוא לא ישב בשיעוריהם ולא ראה אותם לומדים כשהיו בני 13
די לראות מה שהוא כותב נקודתית ולהתווכח על זה, בלי כל קשר לאיך נראה המטבח שלו או הספרייה שלו.
וכשיש ספר שיש בו טעויות רבות, האוסרים בתוך המתירים והמתירים בתוך האוסרים, ויש שם חוסר הבנה בסיסי בדברים מינימליים.
(אברך/בחור שלמד קרוא וכתוב, ולמד להכין ולהבין, רשאי להתווכח גם עם מי שכתב ספרים מקיר לקיר ובגדים עם חוטי זהב. - לא פחות ממה שמותר לתלמיד אחר להתווכח עם ראש הישיבה...).
הרב יצחק הוא לא אלהים, ואין לו פריבילגיה. מה שמותר לו לעשות לכולם, מותר לכולם לעשות לו.
מה שמותר לתלמידיו לעשות לכל מחבר אחר, מותר לכל תלמיד אחר לעשות לו.
לשם כך נוצרנו ולשם כך למדנו.
הלשון לא תמיד מכובדת ? - נכון, אבל הוא אשם בכך. הוא לימד זאת. ואם מותר לו, מותר גם לאחרים.
שנאה ? - לא בהכרח, אבל כעס אצור בהחלט כן.
 
אני זוכר לפחות פעם אחד שהגרי"צ הודה בעצמו שמעתיק מאביו בלי לראות בפנים

[כמדומה על ספרו של ר' יצחק עטיה "רוב דגן" אמר שלא ראה אותו מעולם בפנים אלא הכל יש לנו ממרן, מי לנו גדול מממרן, גדול ממרן שמו...]

# על פתיחת קופסאות שימורים מציין שברוח חיים פלאג'י מתיר דלא כהחזו"א {איפה דולי הארכיונים}
והדבר פלא פלאות:
1. מפורש בדבריו שמחמיר וכ' למסקנא לפתוח מער"ש ולסגור עם סודר (הנקרא היום 'נילון נצמד') - וזה לימוד זכות על הגרי"צ שלא ראה בפנים מאשר לומר שראה בפנים והבין הפוך - לא יכול להיות [?]
2. בחזון עובדיה כתב להדיא שהוא מהאוסרים ואעפ"כ מותר וכו' ע"ש
הדבר ידוע שהרה"ר לשעבר מעתיק מהאנציקלופדיה
גם לגבי ה"מנהג" לברך ברכות המגילה בפורים המשולש, לקורא ביחיד, העתיק מהחזו"ע את השלמת חיים, עם ההפנייה המוטעית.
ואח"כ הוא תוקף אחרים שהעתיקו מאביו עם הטעויות.

ואגב, יש אולי "שונאי הרב יצחק".
אבל מאידך יש "שונאי החולקים על הגרע"י ובנו".
 
הדבר ידוע שהרה"ר לשעבר מעתיק מהאנציקלופדיה
גם לגבי ה"מנהג" לברך ברכות המגילה בפורים המשולש, לקורא ביחיד, העתיק מהחזו"ע את השלמת חיים, עם ההפנייה המוטעית.
ואח"כ הוא תוקף אחרים שהעתיקו מאביו עם הטעויות.

ואגב, יש אולי "שונאי הרב יצחק".
אבל מאידך יש "שונאי החולקים על הגרע"י ובנו".

נו אז מה, הוא גם העתיק סעיפים שלימים מהשו"ע (ולא נראה לי שציין זאת).
מעשה שהיה, לפני שנים בא אלי חבר עם שאלה בהל' תפילין איני זוכר מה, ואמרתי לו שזה לא נכון.
טען לי, אבל בילקו"י כתוב.
אמרתי לו תראה לי.
הראה לי. ואני קורא וקורא ומשתומם זה מלל מוכר לי, ואז נופל לי האסימון זה סי' לב בשו"ע אבל הפיסוק באותה הלכה שגוי, והמשמעות משתנה.
פתחתי לחבר את השו"ע במהדו' מסויימת (ואז גם ראיתי מאיפה הפיסוק לקוח), והראיתי לו מהיכן הועתקו הדברים, והסברתי לו מה צריך לעשות, פשוט להזיז פסיק אחד והכל משתנה.
 
הראה לי. ואני קורא וקורא ומשתומם זה מלל מוכר לי, ואז נופל לי האסימון זה סי' לב בשו"ע אבל הפיסוק באותה הלכה שגוי, והמשמעות משתנה.
פתחתי לחבר את השו"ע במהדו' מסויימת (ואז גם ראיתי מאיפה הפיסוק לקוח), והראיתי לו מהיכן הועתקו הדברים, והסברתי לו מה צריך לעשות, פשוט להזיז פסיק אחד והכל משתנה.
זוכר במה מדובר?
מאוד מסקרן! טעות של פסיק משנה הלכה? (ועוד שאני סופר)
 
ראשי תחתית