אבל איני בא להתווכח עם שונאי הרב יצחק שראו אותו אולי פעם אחת בחיים ויודעים מהי דרך לימודו מידי יום מאז שהוא היה בן 13.
לא צריך להכיר את הרב בשביל להתווכח איתו,
בדיוק כמו שלא צריך להכיר את הרב הילל או הרב סופר וכו' בשביל לחלוק עליהם בחמת זעם.
גם הוא לא ישב בשיעוריהם ולא ראה אותם לומדים כשהיו בני 13
די לראות מה שהוא כותב נקודתית ולהתווכח על זה, בלי כל קשר לאיך נראה המטבח שלו או הספרייה שלו.
וכשיש ספר שיש בו טעויות רבות, האוסרים בתוך המתירים והמתירים בתוך האוסרים, ויש שם חוסר הבנה בסיסי בדברים מינימליים.
(אברך/בחור שלמד קרוא וכתוב, ולמד להכין ולהבין, רשאי להתווכח גם עם מי שכתב ספרים מקיר לקיר ובגדים עם חוטי זהב. - לא פחות ממה שמותר לתלמיד אחר להתווכח עם ראש הישיבה...).
הרב יצחק הוא לא אלהים, ואין לו פריבילגיה. מה שמותר לו לעשות לכולם, מותר לכולם לעשות לו.
מה שמותר לתלמידיו לעשות לכל מחבר אחר, מותר לכל תלמיד אחר לעשות לו.
לשם כך נוצרנו ולשם כך למדנו.
הלשון לא תמיד מכובדת ? - נכון, אבל הוא אשם בכך. הוא לימד זאת. ואם מותר לו, מותר גם לאחרים.
שנאה ? - לא בהכרח, אבל כעס אצור בהחלט כן.
