להחזיר עטרה ליושנה - לקבל שבת בהדלקה

[אור יעקב]

וכבר הגבתי לך על התירוצים המביכים הללו, כביכול לא קרא ולא הובא לידיעתו מה שהגיב הגר"ש טולדנו לאחר כמה גליונות.

אז בגלל השערות שלך ש"בטוח" זה הובא לידיעתו אתה מרשה לעצמך להמשיך לדבר כך...
תשלח לו ובא נראה מה יענה.

ושוב אתה בורח, יש לזה קשר ישיר לדיון שהגר"ד יוסף ראה והבין שאין טעם להמשיך ולצווח שהלכה כמותו נגד כולם ולבטל את כל הרבנים האחרים ואת כל מנהגיהם.

אני דיברתי מחמת המציאות.

אם מרן זצוק"ל היה מדבר בעדינות ולא היה "צווח" על זה המציאות הייתה כיום שכנראה רוב הציבור הספרדי היה לובש פאות.

 

[יעקבי]

למעלה ממאה גדולים שכתבו להתיר,

ראיתי פרסומת שיש מישהו שכתב 200 פוסקים לאסור

 

[אור יעקב]

דרך אגב @משיב כהלכה
ראית את קונטרס "פאת הצפון"?

 

[משיב כהלכה]

לא ראיתי, ואני בספק אם יש לו מה לחדש לי.

 

[משיב כהלכה]

ראיתי פרסומת שיש מישהו שכתב 200 פוסקים לאסור

יש ליצן שהביא 266 פוסקים, רובם מתירים שהפך אותם לאוסרים, חלקם ממש חוכא ואיטלולא, ואפילו המציא פוסק שלא היה ולא נברא והכניס בפיו מילים כרצונו.

 

[משיב כהלכה]

אז בגלל השערות שלך ש"בטוח" זה הובא לידיעתו אתה מרשה לעצמך להמשיך לדבר כך...
תשלח לו ובא נראה מה יענה

אני מסתפק אם אתה באמת תמים עד כדי כך, ומפני זה אתה כותב תגובות מביכות שכאלה, או שאתה מיתמם.

 

[משיב כהלכה]

אם מרן זצוק"ל היה מדבר בעדינות ולא היה "צווח" על זה המציאות הייתה כיום שכנראה רוב הציבור הספרדי היה לובש פאות

להיפך, כיום רוב הנשים הצעירות הספרדיות עם פאות, ומהן גם בנות משפחתו, כנ"ל. ואם לא היה צווח, יתכן שהמצב היה באמת משתנה.

אבל הוא הביא למצב שגדולי הפוסקים הספרדיים (הגר"ש משאש, הגרב"צ אבא שאול, ועוד) כתבו שפאה עדיפה על מטפחת.

 

[הרוצה בתשובה]

מחילה מכולם:
הדיון אינו מדוע הרב יצחק לא מזכיר ממי העתיק [דבר הנכון לכשעצמו]

הדיון הוא גם אם היה תמיד מציין הדברים בשם אמרם - אבל הוא לא הכותב של הדברים אז רוב הסדרה המפוארת הזו בכלל לא הוא כתב וחלקים נכבדים מאד לא הוא חידש ולא אסף את המ"מ וציונים
כך שאין לו קופלימנט שחיבר עשרות וקרוב למאה ספרים אלא אולי עשר ספרים או 15 ואם נמחק את הטעויות שיש שם לעשרות ולמאות ...

 

[אלישמע]

מחילה מכולם:
הדיון אינו מדוע הרב יצחק לא מזכיר ממי העתיק [דבר הנכון לכשעצמו]

הדיון הוא גם אם היה תמיד מציין הדברים בשם אמרם - אבל הוא לא הכותב של הדברים אז רוב הסדרה המפוארת הזו בכלל לא הוא כתב וחלקים נכבדים מאד לא הוא חידש ולא אסף את המ"מ וציונים
כך שאין לו קופלימנט שחיבר עשרות וקרוב למאה ספרים אלא אולי עשר ספרים או 15 ואם נמחק את הטעויות שיש שם לעשרות ולמאות ...

וכן אם נמחק את הכפילויות שיש שם,

 

[אור יעקב]

לא ראיתי, ואני בספק אם יש לו מה לחדש לי.

של הרב אלקנה ישראל שליט"א.

ראיתי בעבר קטע ממנו, מעניין לראות את הספר שלו.

להיפך, כיום רוב הנשים הצעירות הספרדיות עם פאות,

כבר כתבתי שכנראה שנינו חיים בשני עולמות שונים.

הדיון הוא גם אם היה תמיד מציין הדברים בשם אמרם - אבל הוא לא הכותב של הדברים אז רוב הסדרה המפוארת הזו בכלל לא הוא כתב וחלקים נכבדים מאד לא הוא חידש ולא אסף את המ"מ וציונים
כך שאין לו קופלימנט שחיבר עשרות וקרוב למאה ספרים אלא אולי עשר ספרים או 15 ואם נמחק את הטעויות שיש שם לעשרות ולמאות ...

עוד מעט תאמר זאת על המ"ב שרובו הוא העתקות מדברי האחרונים.

 

[משיב כהלכה]

כבר כתבתי שכנראה שנינו חיים בשני עולמות שונים.

וגם כאן אתה ממחזר:

כל אחד חי בבועה שלו ודיונים מסוג זה לא מובילים לשום מקום.

ברכות על הגיעך ל"שום מקום".

 

[משיב כהלכה]

עוד מעט תאמר זאת על המ"ב שרובו הוא העתקות מדברי האחרונים.

אדרבה, מצא מקום בו המשנ"ב העתיק את מהלך הדברים מספר אחר כמנהג הילקוט יוסף.

 

[אור יעקב]

אדרבה, מצא מקום בו המשנ"ב העתיק את מהלך הדברים מספר אחר כמנהג הילקוט יוסף

הטענה הייתה שרובו של הספר זה רק העתקות מהאחרונים.

אותו דבר לדבריו השטותיים גם גבי המ"ב.

 

[כאחד העם]

עוד מעט תאמר זאת על המ"ב שרובו הוא העתקות מדברי האחרונים.

נכתב לאורך ולרוחב מה ההבדל

אין בעיה להעתיק - אך כאן כוונת הר' @הרוצה בתשובה שבילקוט יוסף מעתיק הרבה מאביו, מבלי ליידע את הקורא שהתוכן והלשון אינה שלו.

המשנה ברורה בנוי על האחרונים, ואם מעתיק איזה לשון מהאחרונים בד"כ הוא מציין "בשער הציון" וכד'.

פה העניין שונה - שמעתיק "תוכן" של מישהו אחר [בד"כ של אביו] ומייחס זאת אליו , ואז יש גם יח"צ , תראו כמה ספרים 40 כרכים בכמה שפות ובכמה מהדורות.

וזהו שלא .....

 

[אור יעקב]

נכתב לאורך ולרוחב מה ההבדל

המשנה ברורה בנוי על האחרונים, ואם מעתיק איזה לשון מהאחרונים בד"כ הוא מציין "בשער הציון" וכד'.

תשים לב על מה הגבתי.

הדיון הוא גם אם היה תמיד מציין הדברים בשם אמרם - אבל הוא לא הכותב של הדברים אז רוב הסדרה המפוארת הזו בכלל לא הוא כתב וחלקים נכבדים מאד לא הוא חידש ולא אסף את המ"מ וציונים

פה העניין שונה - שמעתיק "תוכן" של מישהו אחר [בד"כ של אביו] ומייחס זאת אליו , ואז יש גם יח"צ , תראו כמה ספרים 40 כרכים בכמה שפות ובכמה מהדורות.

וזהו שלא .....

נכון יש הרבה העתקות מאביו, אף אחד לא מנסה להסתיר זאת.

זה לא גורע מאומה מספריו שיש בהם הרבהההה הוספות על דברי אביו הן בהערות והן בהלכות חדשות. (בעיקר משנת תש"ע)

 

[כאחד העם]

זה לא גורע מאומה מספריו

הגריעות היא "היח"צ" שזה המחבר יש לו 40 כרכים , ויש לו ויש לו.....

ושספריו תופסים עמודה שלימה בבית מדרש וכו'

 

[אור יעקב]

הגריעות היא "היח"צ" שזה המחבר יש לו 40 כרכים , ויש לו ויש לו.....

ושספריו תופסים עמודה שלימה בבית מדרש וכו'

לא שומע פה שום טענות חוץ מקנאה.

 

[משיב כהלכה]

הוספות על דברי אביו הן בהערות והן בהלכות חדשות.

הוספות מספר בית מתתיהו?

אם ביח"צ עסקינן קח טיפ בחינם, מוטב לא להגיב לאשכולות כאלה ולתת להם לשקוע, מאשר לנסות לסנגר ולהחמיר את המצב.

 

[אור יעקב]

הוספות מספר בית מתתיהו?

וואו...
מה מצאתם מתוך כל הסדרה...

אם ביח"צ עסקינן קח טיפ בחינם, מוטב לא להגיב לאשכולות כאלה ולתת להם לשקוע, מאשר לנסות לסנגר ולהחמיר את המצב.

יש אשכולות כאלה שאני בוחר לא להגיב ויש שכן.

ולא קשור ליח"ץ כלל.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אדרבה, מצא מקום בו המשנ"ב העתיק את מהלך הדברים מספר אחר כמנהג הילקוט יוסף.

המשנה ברורה בנוי על האחרונים, ואם מעתיק איזה לשון מהאירונים בד"כ הוא מציין "בשער הציון" וכד'.

החפץ חיים הסתייע במ"ב חלק ו' בספר פתחי עולם ומעדני השולחן

כבר נודע ומפורסם הוויכוח הסובב דבריו המדהימים של רבי ליב בן הח"ח שגם לו היה יד בחיבור המשנה ברורה, ובזה ביקש ליישב דברים סותרים במשנ"ב, וכבר ידוע לכל דעת החזו"א שזה שקר מוחלט (רק לא ידע להשיב על הסתירה, וביקש בתומו לחפות על אביו), ותלמידו הג"ר יודל שפירא בדעת יהודה (עמוד ר"י) כותב שהחפץ חיים...

tora-forum.co.il

 

[כאחד העם]

אם זה נובע ממקור טהור. (למרות שאני באמת לא מבין מה המטרה שלו לאגור את כל המקומות האלה?

כיוון ששאלת שאלה שנראית לכאורה הגיונית

אענה את חלקי בזה העניין.

אם אני מוצא שאחד תוקף אחרים או "עוקץ" אותם בזה שהם כביכול העתיקו מבלי לציין מהיכן העתיקו , האם לא יהיה נכון לבדוק אחריו כמה העתיק מבלי לציין???.

א. בילקוט יוסף האחרון [ברכות] עמ' קסה- הביא את דברי אחיו בהלכה ברורה , וסיים "בעקיצה" שכנראה העתיק זאת מילקו"י ,

וז"ל שם:​

"והראוני למחבר אחד שכתב לחלוק על מרן האבא וטען שיש לחלק בין אם אכל כזית ועקר מסעודתו לחדר אחר וכו' [ה"ב] וכנראה שהעתיק מילקו"י מהדו"ק על הלכות ברכות".

ב. בילקוט יוסף או"ח ח"ח הביא קטע על עניין שהחיינו וטרח לציין "בעקיצה" שמה שכתב בילקוט יוסף הובא בתורת המועדים של אחיו, והיינו שאחיו העתיק ממנו מבלי לציין.

וז"ל שם:​

אם שכח שפרי זה הוא פרי חדש בשבילו וכו' [ילקו"י שם עת' תריז, והובא בספר תורת המועדים על הלכות בין המצרים].

ומקרה זה הוא הרבה הרבה יותר חמור - משום שעיינו המעיינים וראו שבכלל הלשון לא דומה ואעפ"כ טרח והדגיש שאחיו כביכול העתיק ממנו

וכפי שכבר ציין לזה הרב @הלכה ברורה - כאן -

ולא זו בלבד אלא שאחד מהחברים פה בפורום [ @תפארת ] עוד טרח להסביר שזה הועתק מהילקוט יוסף אע"פ שאין קשר בין הלשונות ואף למקורות שציין שם התורת המועדים יעויין כאן

א"כ כ"ש בן בנו של כ"ש שלנו, וכן לך, צריך לבדוק כמה העתיק הילקוט יוסף מבלי לציין.

ג. באחד משיעוריו התלונן על אחד מכסא רחמים שכביכול העתיק מאביו מבלי לציין, ואף עקץ "סוף גנב"

וז"ל מהעלון השיעור השבועי:​

יש חכם אחד מכסא רחמים שהביא מה שכתב ביביע אומר בשם מעשה ב"ד ולא הזכיר את היביע אומר וכו' למה אתה לא מזכיר יביע אומר וכו' סוף גנב.

וכבר הבאנו הדברים בהרחבה - כאן -


אחרי כל זה אני לא חושב שיהיה למאן דהו איזה אחוז וצל של ספק, כמה זה חשוב להראות ולהדגיש את כל העתקות ילקוט יוסף מספרי אביו מבלי לציין.

הלא כן?

 

[אור יעקב]

אחרי כל זה אני לא חושב שיהיה למאן דהו איזה אחוז וצל של ספק, כמה זה חשוב להראות ולהדגיש את כל העתקות ילקוט יוסף מספרי אביו מבלי לציין.

הלא כן?

אין חולק שמעתיק דבריו מהיביע אומר ואף אחד לא יתווכח איתך על זה.

אין שום עניין לעשות עבודה שלימה על הידוע.

 

[ממדבר מתנה]

כיוון ששאלת שאלה שנראית לכאורה הגיונית

אענה את חלקי בזה העניין.

אם אני מוצא שאחד תוקף אחרים או "עוקץ" אותם בזה שהם כביכול העתיקו מבלי לציין מהיכן העתיקו , האם לא יהיה נכון לבדוק אחריו כמה העתיק מבלי לציין???.

א. בילקוט יוסף האחרון [ברכות] עמ' קסה- הביא את דברי אחיו בהלכה ברורה , וסיים "בעקיצה" שכנראה העתיק זאת מילקו"י ,

וז"ל שם:​

"והראוני למחבר אחד שכתב לחלוק על מרן האבא וטען שיש לחלק בין אם אכל כזית ועקר מסעודתו לחדר אחר וכו' [ה"ב] וכנראה שהעתיק מילקו"י מהדו"ק על הלכות ברכות".

ב. בילקוט יוסף או"ח ח"ח הביא קטע על עניין שהחיינו וטרח לציין "בעקיצה" שמה שכתב בילקוט יוסף הובא בתורת המועדים של אחיו, והיינו שאחיו העתיק ממנו מבלי לציין.

וז"ל שם:​

אם שכח שפרי זה הוא פרי חדש בשבילו וכו' [ילקו"י שם עת' תריז, והובא בספר תורת המועדים על הלכות בין המצרים].

ומקרה זה הוא הרבה הרבה יותר חמור - משום שעיינו המעיינים וראו שבכלל הלשון לא דומה ואעפ"כ טרח והדגיש שאחיו כביכול העתיק ממנו

וכפי שכבר ציין לזה הרב @הלכה ברורה - כאן -

ולא זו בלבד אלא שאחד מהחברים פה בפורום [ @תפארת ] עוד טרח להסביר שזה הועתק מהילקוט יוסף אע"פ שאין קשר בין הלשונות ואף למקורות שציין שם התורת המועדים יעויין כאן

א"כ כ"ש בן בנו של כ"ש שלנו, וכן לך, צריך לבדוק כמה העתיק הילקוט יוסף מבלי לציין.

ג. באחד משיעוריו התלונן על אחד מכסא רחמים שכביכול העתיק מאביו מבלי לציין, ואף עקץ "סוף גנב"

וז"ל מהעלון השיעור השבועי:​

יש חכם אחד מכסא רחמים שהביא מה שכתב ביביע אומר בשם מעשה ב"ד ולא הזכיר את היביע אומר וכו' למה אתה לא מזכיר יביע אומר וכו' סוף גנב.

וכבר הבאנו הדברים בהרחבה - כאן -


אחרי כל זה אני לא חושב שיהיה למאן דהו איזה אחוז וצל סל ספק, כמה זה חשוב להראות ולהדגיש את כל העתקות ילקוט יוסף מספרי אביו מבלי לציין.

הלא כן?

יש עוד דבר אחד שלי אישית מאד צורם, הרבה פעמים כשהגר"י מעיר על ההלכה ברורה הוא מציין שהוא נמשך אחר ספר ברכת ה'.
והרגיל בספר הלכ"ב יודע שאין זה נכון כלל, אלא שדרכו להזכיר את הברכ"ה תמיד, וגם שחולק עליו.

והנה השבת עיינתי בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' הנד"מ, וראיתי לו שם (בעמ' רפג בהערה) שהביא מ"ש בלקו"י שמי שנוסע מעיר לעיר בכל יום יברך הגומל פעם בשבוע, והוסיף: "ואילו אחי (חי"א עמ' רז) תמה על הילקו"י, מדוע לא יברך בכל יום ויום, והלא יש לו חיוב חדש בכל יום ויום, ובפרט שלכתחילה אין לברך הגומל אחר ג' ימים, ועוד שנכנס למח' הפוסקים אם צריך לברך הגומל על כל פעם ופעם. ונמשך בזה אחר ספר ברכת ה'".ע"כ.
ומשמע מדבריו שההלכ"ב פסק באמת שצריך לברך בכל יום. אולם המעיין בהלכה ברורה שם יראה שלמעשה פסק לברך בכה"ג רק פעם אחת בשבוע, וכדעת החזו"ע (עמ' שסו).
ורק בהערה שם כתב שצ"ע בטעמו (של החזו"ע, כי את הילקו"י לא הזכיר שם כלל), דמאחר בכל יום הוא חיוב אחר, למה לא יברך בכל יום. וסיים שכן ראה בברכת ה' שהנוסע בכל יום ויום יברך בכל יום ולא פעם בשבוע. ע"ש.
ומבואר שלא נמשך כלל אחר הברכת ה', ואדרבא למרות שבסברא היה נראה לו כמותו, בהלכה נמשך דוקא אחר החזו"ע, ופסק לברך פעם בשבוע. וצ"ע.

וגם הטענה שלכתחילה אין לברך הגומל אחר ג' ימים וכו', שהביאה הילקו"י כאילו היא מדברי ההלכ"ב (ובהמשך כתב 'להשיב' על זה בזה"ל: "ומה שחשש שיעברו ג' ימים וכו'"), לא נזכרה כלל בדברי ההלכ"ב. ויש עוד מה להעיר על דבריו בכל ההערה הנ"ל. יעו"ש.

 

[כאחד העם]

יש עוד דבר אחד שלי אישית מאד צורם, הרבה פעמים כשהגר"י מעיר על ההלכה ברורה הוא מציין שהוא נמשך אחר ספר ברכת ה'.
והרגיל בספר הלכ"ב יודע שאין זה נכון כלל, אלא שדרכו להזכיר את הברכ"ה תמיד, וגם שחולק עליו.

והשבת עיינתי בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' הנד"מ, וראיתי לו שם (בעמ' רפג בהערה) שהביא מ"ש בלקו"י שמי שנוסע מעיר לעיר בכל יום יברך הגומל פעם בשבוע, והוסיף: "ואילו אחי (חי"א עמ' רז) תמה על הילקו"י, מדוע לא יברך בכל יום ויום, והלא יש לו חיוב חדש בכל יום ויום, ובפרט שלכתחילה אין לברך הגומל אחר ג' ימים, ועוד שנכנס למח' הפוסקים אם צריך לברך הגומל על כל פעם ופעם. ונמשך בזה אחר ספר ברכת ה'".ע"כ.
ומשמע מדבריו שההלכ"ב פסק באמת שצריך לברך בכל יום. אולם המעיין בהלכה ברורה שם יראה שלדינא פסק לברך בכה"ג רק פעם אחת בשבוע, וכדעת החזו"ע (עמ' שסו).
ורק בהערה שם כתב שצ"ע בטעמו (של החזו"ע, ואת הילקו"י כי לא הזכיר שם כלל), דמאחר בכל יום הוא חיוב אחר, למה לא יברך בכל יום. וסיים שכן ראה בברכת ה' שהנוסע בכל יום ויום יברך בכל יום ולא פעם בשבוע. ע"ש.
ומבואר שלא נמשך כלל אחר הברכת ה', ואדרבא למרות שבסברא היה נראה לו כמותו, בהלכה נמשך דוקא אחר החזו"ע, ופסק לברך פעם בשבוע. וצ"ע.
וגם הטענה שלכתחילה אין לברך הגומל אחר ג' ימים וכו', שהביאה הילקו"י כאילו היא מדברי ההלכ"ב (ובהמשך כתב 'להשיב' על זה בזה"ל: "ומה שחשש שיעברו ג' ימים וכו'"), לא נזכרה כלל בדברי ההלכ"ב. ויש עוד מה להעיר על דבריו בכל ההערה הנ"ל. יעו"ש.
הצג קובץ מצורף 15236
הצג קובץ מצורף 15234
הצג קובץ מצורף 15235

אגב הערתך כאן מאוד מתאימה לאשכול - הזה -

 

[אברימי]

אגב הערתך כאן מאוד מתאימה לאשכול - הזה -

זה מילקו"י שבת, לא ברכות.

 

[כאחד העם]

זה מילקו"י שבת, לא ברכות.

צודק

פשוט ראיתי שהנושא "ברכת הגומל" לכן מיד קפץ לי הילקוט יוסף ההוא

ויתכן [שווה בדיקה] שחזר על זה גם בילקוט יוסף ברכות [החדש]

 

[אברימי]

ויתכן [שווה בדיקה] שחזר על זה גם בילקוט יוסף ברכות [החדש]

הוא לא הגיע לסימן ריט.

 

[אור יעקב]

והנה השבת עיינתי בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' הנד"מ, וראיתי לו שם (בעמ' רפג בהערה) שהביא מ"ש בלקו"י שמי שנוסע מעיר לעיר בכל יום יברך הגומל פעם בשבוע, והוסיף: "ואילו אחי (חי"א עמ' רז) תמה על הילקו"י, מדוע לא יברך בכל יום ויום, והלא יש לו חיוב חדש בכל יום ויום, ובפרט שלכתחילה אין לברך הגומל אחר ג' ימים, ועוד שנכנס למח' הפוסקים אם צריך לברך הגומל על כל פעם ופעם. ונמשך בזה אחר ספר ברכת ה'".ע"כ.
ומשמע מדבריו שההלכ"ב פסק באמת שצריך לברך בכל יום. אולם המעיין בהלכה ברורה שם יראה שלמעשה פסק לברך בכה"ג רק פעם אחת בשבוע, וכדעת החזו"ע (עמ' שסו).
ורק בהערה שם כתב שצ"ע בטעמו (של החזו"ע, כי את הילקו"י לא הזכיר שם כלל), דמאחר בכל יום הוא חיוב אחר, למה לא יברך בכל יום. וסיים שכן ראה בברכת ה' שהנוסע בכל יום ויום יברך בכל יום ולא פעם בשבוע. ע"ש.
ומבואר שלא נמשך כלל אחר הברכת ה', ואדרבא למרות שבסברא היה נראה לו כמותו, בהלכה נמשך דוקא אחר החזו"ע, ופסק לברך פעם בשבוע. וצ"ע.

"משמע מדבריו"?

לא ראיתי את הדברים בפנים אבל כתוב במפורש שרק תמה על הדברים ולא כותב איך פסק.

(ודרך אגב מעניין מדוע לא פסק באמת הרב דוד שליט"א בהלכה למעלה כמו שמשמע בההערה)

 

[הרוצה בתשובה]

הטענה הייתה שרובו של הספר זה רק העתקות מהאחרונים.

אותו דבר לדבריו השטותיים גם גבי המ"ב.

זה שאתה לא לומד משנ"ב כמו שצריך כבר הבנתי מזמן
אבל גם ילקוט יוסף אתה לא יודע ללמוד?

עמודים שלמים, מהלכים של שרשראות ציונים בלי סוף של העתקות קומפלט - והראיה הפשוטה שזה כולל גם את הטעויות כתיב שבמקור.

 

[הרוצה בתשובה]

אם מכבדים אדם לפי כמות הספרים ועוביים - לא ימלט לומר שר' שמעון וענונו שליט"א הוא גדול הדור והדרו