להוציא ס"ת במיוחד לקריאת ולאשר אמר

[אלישמע]

אז מה הרוויחו להתחיל מההתחלה, כי סו''ס צריכים לחזור כמה וכמה פעמים על קטעים, כי אין מספיק פסוקים לחלק ל-30 חלקים, זו היתה כוונתי
ואם אין בעיה לחזור על הקטע עשרות פעמים, אז גם אין בעיה להתחיל משם (ול''צ לחזור מתחילת הקריאה), לא ?

מוציאים בפעם הראשונה 3 ספרים, המבוגרים נשארים במנין הקלאסי, והשאר מתחלקים ל2 קבוצות א' בחדר זה, וא' בחדר זה.
וכולם ביחד מעלים כהן, לוי, ישראל, שלישי, רביעי, חמישי, ומוספים "ולאשר אמר" אחד אחרי השני, וחוסכים זמן. - במקום להמתין זמן של 100 עולים, ממתינים זמן של 30 עולים.
אח"כ חוזרים כולם למנין הראשי, ואז מעלים חתן מעונה, ואידך זיל גמור.
הקריאה מתקצרת משעה וחצי, חצי שעה.

 

[אברימי]

ואם אין בעיה לחזור על הקטע עשרות פעמים, אז גם אין בעיה להתחיל משם (ול''צ לחזור מתחילת הקריאה), לא ?

זו הטענה. שכן יש בעיה.
זה שאפשר לחזור על פסוקים הנמצאים באמצע הקריאה, לא אומר שאפשר להוציא ספר תורה במיוחד ולקרוא רק פסוקים אלו.

 

[עת שערי רצון]

זו הטענה. שכן יש בעיה.
זה שאפשר לחזור על פסוקים הנמצאים באמצע הקריאה, לא אומר שאפשר להוציא ספר תורה במיוחד ולקרוא רק פסוקים אלו.

מאי שנא ? מה הסברה ?
הרי כבר קראו 5 עולים, בקריאה הרגילה, וא''כ כל זה מוסף על חובת היום, ואפשר לקרוא מה שרוצים

 

[אברימי]

מאי שנא ? מה הסברה ?
הרי כבר קראו 5 עולים, בקריאה הרגילה, וא''כ כל זה מוסף על חובת היום, ואפשר לקרוא מה שרוצים

לקרוא כן, אבל לא להוציא ספר במיוחד בשביל זה.

 

[עת שערי רצון]

מוציאים בפעם הראשונה 3 ספרים, המבוגרים נשארים במנין הקלאסי, והשאר מתחלקים ל2 קבוצות א' בחדר זה, וא' בחדר זה.
וכולם ביחד מעלים כהן, לוי, ישראל, שלישי, רביעי, חמישי, ומוספים "ולאשר אמר" אחד אחרי השני, וחוסכים זמן. - במקום להמתין זמן של 100 עולים, ממתינים זמן של 30 עולים.
אח"כ חוזרים כולם למנין הראשי, ואז מעלים חתן מעונה, ואידך זיל גמור.
הקריאה מתקצרת משעה וחצי, חצי שעה.

אני מכיר את המנהג.
זה לא מה ששאלתי, הרב @אברימי הבין מה שאלתי. שאם יש בעיה לחזור על הקטעים, אז צריך לעשות כל מנין 7-8 עולים, כדי לא לחזור על ''לאשר אמר'', ואם אין בעיה, אז אפשר גם להוציא ספר מיוחד לזה, אחר שכבר קראו 5 לחובת היום.

 

[עת שערי רצון]

לקרוא כן, אבל לא להוציא ספר במיוחד בשביל זה.

למה ?
אם אפשר להוציא ספר במיוחד ל'מוסיף', מה זה משנה אם המוסיף יקרא 'לאשר אמר' או 'וזאת הברכה'. סו''ס מוציאים ס''ת לעליות שאינם מחובת היום.

 

[אלישמע]

אני מכיר את המנהג.
זה לא מה ששאלתי, הרב @אברימי הבין מה שאלתי. שאם יש בעיה לחזור על הקטעים, אז צריך לעשות כל מנין 7-8 עולים, כדי לא לחזור על ''לאשר אמר'', ואם אין בעיה, אז אפשר גם להוציא ספר מיוחד לזה, אחר שכבר קראו 5 לחובת היום.

נו, אז מה @אברימי השיב לך,
תכלס' אין כאן שבעה עולים. רק 5 ומוספים בלי סוף.
(אם כי אני מכיר ביכ"נ שעושה ממש את כל הקריאות כולם - כולל חתן תורה ובראשית בנפרד).

 

[עת שערי רצון]

תכלס' אין כאן שבעה עולים. רק 5 ומוספים בלי סוף.

חובת היום היא 5 עולים, לא 7 עולים !

 

[אלישמע]

חובת היום היא 5 עולים, לא 7 עולים !

נכון, אבל כיון שלא קראו את הפרשה כפי תקנה, אז אין משמעות למספר העולים בלבד.
וצריך גם להשלים הפרשה.

 

[עת שערי רצון]

נכון, אבל כיון שלא קראו את הפרשה כפי תקנה, אז אין משמעות למספר העולים בלבד.
וצריך גם להשלים הפרשה.

נכון
ולכן נוספת עוד בעיה, שאם מוציאים ס''ת נוספים וקוראים רק מ''וזאת הברכה'' עד ''לאשר אמר'' ולא עד סוף הפרשה, לא השלימו את חובת היום. ואם כן יוצא שאפשר להוציא ס''ת בלי להשלים את חובת היום, וא''כ אי''צ להתחיל מ''וזאת הברכה'', ואפשר להוציא ס''ת רק ל''ולאשר אמר''

 

[אברימי]

למה ?
אם אפשר להוציא ספר במיוחד ל'מוסיף', מה זה משנה אם המוסיף יקרא 'לאשר אמר' או 'וזאת הברכה'. סו''ס מוציאים ס''ת לעליות שאינם מחובת היום.

לא מוציאים לקריאת וזאת הברכה כמוסיף, אלא כחובת היום, כיון שהמנין שיצא לשמוע מהספר השני לא שמע כלל את הקריאה.

 

[אברימי]

ולכן נוספת עוד בעיה, שאם מוציאים ס''ת נוספים וקוראים רק מ''וזאת הברכה'' עד ''לאשר אמר'' ולא עד סוף הפרשה, לא השלימו את חובת היום. ואם כן יוצא שאפשר להוציא ס''ת בלי להשלים את חובת היום, וא''כ אי''צ להתחיל מ''וזאת הברכה'', ואפשר להוציא ס''ת רק ל''ולאשר אמר''

באמת אם מוציאים ל"וזאת הברכה" צריך להמשיך עד הסוף.
ומי שכתב

אח"כ חוזרים כולם למנין הראשי, ואז מעלים חתן מעונה, ואידך זיל גמור.

איני יודע למה התכוון ומנין חידש זאת.
ואולי לא הסביר נכון או התבלבל.

 

[אלישמע]

לא מוציאים לקריאת וזאת הברכה כמוסיף, אלא כחובת היום, כיון שהמנין שיצא לשמוע מהספר השני לא שמע כלל את הקריאה.

א"כ במידה ושמעו, ובאמצע המוספים החליטו לקצר ולהוציא ספר נוסף, א"ש.

 

[עת שערי רצון]

כל הטענה שלי היתה אם מוציאים ס''ת אחרי שכל הצבור הגיעו ל'חמישי', שאין טעם להתחיל מ'וזאת הברכה'. ואפשר לקורא רק למוסיפים ולאשר אמר, אם נניח שמותר להוציא ס''ת אך ורק למוסיפים, אחרי שקראו חובת היום, ה' גברי. מתנצל על אי ההבנה.

 

[אלישמע]

איני יודע למה התכוון ומנין חידש זאת.
ואולי לא הסביר נכון או התבלבל.

לא התבלבל, פשוט סיפר מה שראה.

והוסיף מה שראה עוד

(אם כי אני מכיר ביכ"נ שעושה ממש את כל הקריאות כולם - כולל חתן תורה ובראשית בנפרד).

 

[משיב כהלכה]

האם מותר להוציא ס"ת במיוחד לקריאת ולאשר אמר, כאשר הוציאו כבר 3 ס"ת לג' הקריאות, ורוצים לעשות מנין לקריאת ולאשר אמר בכדי לחסוך בזמן?

מותר, אבל הרבה פעמים מיותר וגורם בלגן לחינם (אנשים יוצאים ונכנסים, מדברים, המיעוט שנשאר לא עונה ב"ה וב"ש ואמן). כאשר מתארגנים כולם בסדר מופתי, לפי סדר הישיבה, והעולה הבא ממתין בצד ומברך מיד כאשר העולה הקודם גומר, זה יכול להיגמר יותר מהר.

 

[משיב כהלכה]

ידוע לי שלא מוציאים ס"ת לכבוד אדם,
ולכן לענ"ד לא טוב לעשות כן, אלא רק לצורך קריאה שלימה

זה לא "לכבוד אדם" אחד, אלא בדרך כלל 20-30 איש (לפחות).

ואין צורך בקריאה שלימה, כי כבר שמעו כולם את הקריאה עד שם, ואז התפצלו והמשיכו.

 

[אברימי]

מותר

מה ההיתר ההלכתי להוציא ספר תורה לקריאה קצרה בציבור ובברכות שאינה חובת היום?

 

[אלישמע]

זה לא "לכבוד אדם" אחד, אלא בדרך כלל 20-30 איש (לפחות).

ואין צורך בקריאה שלימה, כי כבר שמעו כולם את הקריאה עד שם, ואז התפצלו והמשיכו.

אדם זה לא המספר אלא המהות, אין הבדל בין אחד לשתים ויותר.
צורך קריאה זה כמו צורך הספר, אבל לקרא בו רק כדי לחסוך זמן, ואין שום קריאה אחרת זה נראה צורך האדם.
אני לא פוסק זאת, אני רק מהרהר בקול רם.

 

[משיב כהלכה]

אין לי מושג מהיכן אתה מביא את החילוקים המוזרים הללו, שו"ע פסק בפשטות שלא להוציא ס"ת לצורך אדם יחיד, וכל בר בי רב דחד יומא מבין את ההבדל בין יחיד לציבור.

על אחת כמה וכמה להרמ"א שכתב שאדם חשוב שאני, וכי עשרים איש גרעו מאדם חשוב?