להוציא ס"ת במיוחד לקריאת ולאשר אמר

[אברימי]

למה ?
אם אפשר להוציא ספר במיוחד ל'מוסיף', מה זה משנה אם המוסיף יקרא 'לאשר אמר' או 'וזאת הברכה'. סו''ס מוציאים ס''ת לעליות שאינם מחובת היום.

לא מוציאים לקריאת וזאת הברכה כמוסיף, אלא כחובת היום, כיון שהמנין שיצא לשמוע מהספר השני לא שמע כלל את הקריאה.

 

[אברימי]

ולכן נוספת עוד בעיה, שאם מוציאים ס''ת נוספים וקוראים רק מ''וזאת הברכה'' עד ''לאשר אמר'' ולא עד סוף הפרשה, לא השלימו את חובת היום. ואם כן יוצא שאפשר להוציא ס''ת בלי להשלים את חובת היום, וא''כ אי''צ להתחיל מ''וזאת הברכה'', ואפשר להוציא ס''ת רק ל''ולאשר אמר''

באמת אם מוציאים ל"וזאת הברכה" צריך להמשיך עד הסוף.
ומי שכתב

אח"כ חוזרים כולם למנין הראשי, ואז מעלים חתן מעונה, ואידך זיל גמור.

איני יודע למה התכוון ומנין חידש זאת.
ואולי לא הסביר נכון או התבלבל.

 

[אלישמע]

לא מוציאים לקריאת וזאת הברכה כמוסיף, אלא כחובת היום, כיון שהמנין שיצא לשמוע מהספר השני לא שמע כלל את הקריאה.

א"כ במידה ושמעו, ובאמצע המוספים החליטו לקצר ולהוציא ספר נוסף, א"ש.

 

[עת שערי רצון]

כל הטענה שלי היתה אם מוציאים ס''ת אחרי שכל הצבור הגיעו ל'חמישי', שאין טעם להתחיל מ'וזאת הברכה'. ואפשר לקורא רק למוסיפים ולאשר אמר, אם נניח שמותר להוציא ס''ת אך ורק למוסיפים, אחרי שקראו חובת היום, ה' גברי. מתנצל על אי ההבנה.

 

[אלישמע]

איני יודע למה התכוון ומנין חידש זאת.
ואולי לא הסביר נכון או התבלבל.

לא התבלבל, פשוט סיפר מה שראה.

והוסיף מה שראה עוד

(אם כי אני מכיר ביכ"נ שעושה ממש את כל הקריאות כולם - כולל חתן תורה ובראשית בנפרד).

 

[משיב כהלכה]

האם מותר להוציא ס"ת במיוחד לקריאת ולאשר אמר, כאשר הוציאו כבר 3 ס"ת לג' הקריאות, ורוצים לעשות מנין לקריאת ולאשר אמר בכדי לחסוך בזמן?

מותר, אבל הרבה פעמים מיותר וגורם בלגן לחינם (אנשים יוצאים ונכנסים, מדברים, המיעוט שנשאר לא עונה ב"ה וב"ש ואמן). כאשר מתארגנים כולם בסדר מופתי, לפי סדר הישיבה, והעולה הבא ממתין בצד ומברך מיד כאשר העולה הקודם גומר, זה יכול להיגמר יותר מהר.

 

[משיב כהלכה]

ידוע לי שלא מוציאים ס"ת לכבוד אדם,
ולכן לענ"ד לא טוב לעשות כן, אלא רק לצורך קריאה שלימה

זה לא "לכבוד אדם" אחד, אלא בדרך כלל 20-30 איש (לפחות).

ואין צורך בקריאה שלימה, כי כבר שמעו כולם את הקריאה עד שם, ואז התפצלו והמשיכו.

 

[אברימי]

מותר

מה ההיתר ההלכתי להוציא ספר תורה לקריאה קצרה בציבור ובברכות שאינה חובת היום?

 

[אלישמע]

זה לא "לכבוד אדם" אחד, אלא בדרך כלל 20-30 איש (לפחות).

ואין צורך בקריאה שלימה, כי כבר שמעו כולם את הקריאה עד שם, ואז התפצלו והמשיכו.

אדם זה לא המספר אלא המהות, אין הבדל בין אחד לשתים ויותר.
צורך קריאה זה כמו צורך הספר, אבל לקרא בו רק כדי לחסוך זמן, ואין שום קריאה אחרת זה נראה צורך האדם.
אני לא פוסק זאת, אני רק מהרהר בקול רם.

 

[משיב כהלכה]

אין לי מושג מהיכן אתה מביא את החילוקים המוזרים הללו, שו"ע פסק בפשטות שלא להוציא ס"ת לצורך אדם יחיד, וכל בר בי רב דחד יומא מבין את ההבדל בין יחיד לציבור.

על אחת כמה וכמה להרמ"א שכתב שאדם חשוב שאני, וכי עשרים איש גרעו מאדם חשוב?

 

[אברימי]

אין לי מושג מהיכן אתה מביא את החילוקים המוזרים הללו, שו"ע פסק בפשטות שלא להוציא ס"ת לצורך אדם יחיד, וכל בר בי רב דחד יומא מבין את ההבדל בין יחיד לציבור.

אתה רוצה להגיד שבהנחה שאסור להוציא ס"ת לאדם יחיד, אם אנחנו קבוצה של 20 אברכים כן יהיה מותר לנו להוציא לצורך יחיד (כלומר, לא לצורך קריאה בציבור)?!
אם אני מבין נכון אז החילוק המוזר הוא שלך...

 

[שמעון טרבלסי]

מותר, אבל הרבה פעמים מיותר וגורם בלגן לחינם (אנשים יוצאים ונכנסים, מדברים, המיעוט שנשאר לא עונה ב"ה וב"ש ואמן). כאשר מתארגנים כולם בסדר מופתי, לפי סדר הישיבה, והעולה הבא ממתין בצד ומברך מיד כאשר העולה הקודם גומר, זה יכול להיגמר יותר מהר.

הרבה יותר בלאגן שיחזרו כשעה שלימה על ולאשר אמר, ולכולם כבר לא יהיה סבלנות.

 

[אברימי]

הרבה יותר בלאגן שיחזרו כשעה שלימה על ולאשר אמר, ולכולם כבר לא יהיה סבלנות.

וגם ראיתי שבמשך כל הזמן שעלו כל העולים ולם דיברו ביניהם, והסתפקתי למה אין לזה דין [או חושבים שאין לזה דין] של "אפי' בין גברא לגברא" שאסור לדבר (ש"ע סי' קמו ס"ב).

 

[משיב כהלכה]

אתה רוצה להגיד שבהנחה שאסור להוציא ס"ת לאדם יחיד, אם אנחנו קבוצה של 20 אברכים כן יהיה מותר לנו להוציא לצורך יחיד (כלומר, לא לצורך קריאה בציבור)?!
אם אני מבין נכון אז החילוק המוזר הוא שלך...

זה לא "צורך יחיד" אלא צורך של כל הציבור לעלות לתורה. אם התכנסו עשרים איש, אז כולם רוצים לעלות ולברך, ואין כאן שום דבר שמזכיר "יחיד".

ואם עדיין קשה לך להבין, זיל בתר טעמא: כל הענין הוא כבוד הס"ת, ולכן לאדם יחיד יש בזה חוסר כבוד.

 

[משיב כהלכה]

הרבה יותר בלאגן שיחזרו כשעה שלימה על ולאשר אמר, ולכולם כבר לא יהיה סבלנות.

אני לא מדבר על שעה שלימה אלא 20 דק' לכל היותר. אם הציבור גדול מאוד, פשוט שאין ברירה אלא לחלקו.

 

[שמעון טרבלסי]

וגם ראיתי שבמשך כל הזמן שעלו כל העולים ולם דיברו ביניהם, והסתפקתי למה אין לזה דין [או חושבים שאין לזה דין] של "אפי' בין גברא לגברא" שאסור לדבר (ש"ע סי' קמו ס"ב).

היכן ראית זאת?
אכן בעיה קשה.

 

[אלישמע]

אין לי מושג מהיכן אתה מביא את החילוקים המוזרים הללו, שו"ע פסק בפשטות שלא להוציא ס"ת לצורך אדם יחיד, וכל בר בי רב דחד יומא מבין את ההבדל בין יחיד לציבור.

על אחת כמה וכמה להרמ"א שכתב שאדם חשוב שאני, וכי עשרים איש גרעו מאדם חשוב?

מקור ?

 

[בנציון]

לא הבנתי

שאלתה אם קוראים רק 7 עולים בגלל שמתחלקים ל5 ועניתי שיש כמויות בחורים אז זה יוצא כ50 בחורים בכול מקום

 

[עת שערי רצון]

שאלתה אם קוראים רק 7 עולים בגלל שמתחלקים ל5 ועניתי שיש כמויות בחורים אז זה יוצא כ50 בחורים בכול מקום

השאלה היתה האם חוזרים ל הקטעים .
ולפי מה שאתה אומר שקוראים 50 גברי בכל קריאה, אז בודאי חוזרים עשרות פעמים על ''ולאשר אמר''
ואם כבר שמעו 'וזאת הברכה' בקריאה הרגילה של בית הכנסת/הישיבה, ולא בחדר צדדי, אין ענין לקרוא שוב 'וזאת הברכה'.

 

[בנציון]

השאלה היתה האם חוזרים ל הקטעים .
ולפי מה שאתה אומר שקוראים 50 גברי בכל קריאה, אז בודאי חוזרים עשרות פעמים על ''ולאשר אמר''
ואם כבר שמעו 'וזאת הברכה' בקריאה הרגילה של בית הכנסת/הישיבה, ולא בחדר צדדי, אין ענין לקרוא שוב 'וזאת הברכה'.

לא שמעו בבית המדרש עושים הוצאת ס"ת י"ג מידות ולוקחים את הס"ת לחדר ושם שומעים

 

[עת שערי רצון]

לא שמעו בבית המדרש עושים הוצאת ס"ת י"ג מידות ולוקחים את הס"ת לחדר ושם שומעים

אז איה''נ

 

[עת שערי רצון]

לא שמעו בבית המדרש עושים הוצאת ס"ת י"ג מידות

שכחת להוסיף ו'רבונו של עולם'
הי''ג מידות זה 'הקדמה' ל'רבש''ע'
וגם 'בריך שמיה' כמובן.