למנהג הספרדים, האם שייך היום שכ"א ידליק מדין מהדרין מן המהדרין?

[חיי עולם]

כיום ישנם רבים המדליקים בחלון,
וכיון שיש הרבה חלונות בבית,
אולי כ"א יוכל להדליק בברכה בחלון אחר?

 

[עשרה זהב]

לפי הספרדים בוודאי שכיום מניחה על שלחנו ודיו,
וממילא הוא דין בבית, וכיון שבבית הדליקו הרי שגם אם ירצה להדר ולהדליק בחלון אחר אינו רשאי.
צא ולמד ממה שכתב מרן הגרע"י בשו"ת יחוה דעת ח"ו סימן מ"ג לגבי בחור שאומר שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקת הוריו, שאינו רשאי וברכותיו לבטלה. משום שהר בבית הדליקו.

 

[חיי עולם]

לפי הספרדים בוודאי שכיום מניחה על שלחנו ודיו

מה פתאום לומר כך?

 

[עשרה זהב]

מה פתאום לומר כך?

אני אבדוק בהמשך מקור מדוייק.

ורק מה ששמעתי ממרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בשם אביו מרן זיע"א, שהגר"ע עטיה זצ"ל היה מניחה על שלחנו למרות שבביתו היה פתח הסמוך לרה"ר. ואף הגרע"י בעצמו נהג כך, שהיה מניחה על שלחנו למרות שהיה יכול בשופי להניח על החלון הפונה לרשות הרבים (בביתו ברחוב אלקנה).

כמו כן באותו השיעור הגר"ד הביא ראיה נפלאה לזה מהר"ן, בל"נ אברר.

 

[חיי עולם]

אני אבדוק בהמשך מקור מדוייק.

ורק מה ששמעתי ממרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בשם אביו מרן זיע"א, שהגר"ע עטיה זצ"ל היה מניחה על שלחנו למרות שבביתו היה פתח הסמוך לרה"ר. ואף הגרע"י בעצמו נהג כך, שהיה מניחה על שלחנו למרות שהיה יכול בשופי להניח על החלון הפונה לרשות הרבים (בביתו ברחוב אלקנה).

כמו כן באותו השיעור הגר"ד הביא ראיה נפלאה לזה מהר"ן, בל"נ אברר.

חידוש נורא.
תמיד ידעתי שרוב הפוסקים ס"ל דצריך להדליק או בפתח הבית או בחלון,
אבל בתוך ביתו פעם ראשןנה שאני שומע.
(מלבד שו"ת דבר יהושע המפורסם).

 

[החש בראשו]

חידוש נורא.
תמיד ידעתי שרוב הפוסקים ס"ל דצריך להדליק או בפתח הבית או בחלון,
אבל בתוך ביתו פעם ראשןנה שאני שומע.
(מלבד שו"ת דבר יהושע המפורסם).

באור לציון כתב מפורש שכן המנהג אצל בני ספרד מדורי דורות להדליק בבית בפנים, והנוהג כן יש לו על מי לסמוך בשופי. וכתב שאבל וודאי לכתחילה ראוי להדליק בחוץ.
ובכל אופן כתבתי במקום אחר:
למעשה ברמ"א ומ"ב גופא מבואר שאף בכה"ג המחלוקת בין השו"ע לרמ"א קיימת, כך שהשאלה היא לא על זמננו היום אלא שאלה בעיקר המחלוקת.
שהרי הרמ"א לשיטתו מסייג שכל אחד ואחד ידליק רק עם זה במקומות שונים כדי לפתור את תלונת התוס', ולא כתב הרמ"א שאם מדליקים במקומות שונים מותר לכו"ע [לדוגמה כמו בסעיף א' סימן תר"ץ (כמדומני) גבי אם סעודות בחנוכה הוו סעודות מצווה], וכן מבואר במ"ב.

 

[עשרה זהב]

ראה בתורת המועדים של מרן הגר"ד על חנוכה עמוד עז-פב.
ולגבי הדבר יהושע, הביאו שם, שהוא כתב שעיקר המצוה האידנא דווקא בתוך הבית. והשיג עליו מרן הגרע"י ע"ש באורך.

 

[חיי עולם]

ולגבי הדבר יהושע, הביאו שם, שהוא כתב שעיקר המצוה האידנא דווקא בתוך הבית. והשיג עליו מרן הגרע"י ע"ש באורך.

גם מרן הגרי"ש אלישיב השיג עליו בקובץ תשובות.

 

[החש בראשו]

גם מרן הגרי"ש אלישיב השיג עליו בקובץ תשובות.

והשיג עליו מרן הגרע"י ע"ש באורך.

יש לעיין, מצד אחד האול"ץ מעיד שכן המנהג, מצד שני יש לומר שהשתנה המנהג. וצ"ע.

 

[עשרה זהב]

יש לעיין, מצד אחד האול"ץ מעיד שכן המנהג, מצד שני יש לומר שהשתנה המנהג. וצ"ע.

מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.

 

[חיי עולם]

מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.

לדעת מרן הגרי"ש אפילו אינו רואה וב"ב, עיקר התקנה כזמן חז"ל בפתח ביתו.

 

[החש בראשו]

מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.

בכל אופן מהמנהג מוכח לא כן, ובזה אני מסתפק.

 

[החש בראשו]

בכל אופן מהמנהג מוכח לא כן, ובזה אני מסתפק.

נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים, ולכן ישנם שמדליקים פעמיים בפנים וגם בחוץ, לא מצאתי כעת, ולפי"ז הדין כמרן הגרע"י אבל לא מטעמיה.

 

[חיי עולם]

נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים

צ"ע היאך הקבלה סותרת עיקר התקנה דהדלקת נ"ח.

 

[עשרה זהב]

נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים,

צ"ע היאך הקבלה סותרת עיקר התקנה דהדלקת נ"ח.

אני לא מוצא את האור לציון הזה.
אך לפי מה שידוע לי זה שע"פ הקבלה יש עניין להניח את החנוכיה על הפתח, למרות שיש שם פחות פירסומי ניסא.

 

[רק תורה]

יש גמרא שצריך להניח על הפתח הפונה לרה"ר וכ"כ הרמב"ם והש"ע.
מה פתאום לומר שלפי הספרדים יש להדליק בפנים?
וכי האידנא שעת הסכנה?

 

[החש בראשו]

עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים

עתה ראיתי שכזה צד העלה האול״ץ עצמו (תשובה ג׳).

נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים, ולכן ישנם שמדליקים פעמיים בפנים וגם בחוץ, לא מצאתי כעת

עתה מצאתי בתשובה ה׳. וז״ל בביאורים ״ יש גם עניין לפי הקבלה לשים בפתח... ומשום כך יש שנהגו להדליק בכל אופן ליד הפתח גם באופן שאין פתח ביתו פונה לרה״ר״.
כלומר לפי זה באמת אם ישנה אפשרות שיפנה לחוץ הוא הכי טוב גם לדברי הקבלה, אבל העניין בפתח גובר על פרסומי ניסא. וכמו שאמר @עשרה זהב בעצמו.

ועדיין קשה קושיית @חיי עולם ולכאורה צריך ליישב:

שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים.

וכמו שהבאתי גם מהאול״צ גופא כך.

יש גמרא שצריך להניח על הפתח הפונה לרה"ר וכ"כ הרמב"ם והש"ע.
מה פתאום לומר שלפי הספרדים יש להדליק בפנים?
וכי האידנא שעת הסכנה?

א. כך נהגו! ואינך יכול לשנות את המציאות שנהגו כן אפילו שלא בשעת סכנה.
ב. כמו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.
ג. באמת בשו״ע לא משמע כן. אבל כך היה המנהג.

 

[רק תורה]

א. כך נהגו! ואינך יכול לשנות את המציאות שנהגו כן אפילו שלא בשעת סכנה.
ב. כמו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.
ג. באמת בשו״ע לא משמע כן. אבל כך היה המנהג.

איזו מציאות אתה מכיר שנהגו כך ועוד שלא בשעת הסכנה... ומדוע היא עוקרת את ההלכה רח"ל?
לא עקרו שום דבר, שעת הסכנה היינו חברי לפמ"ש התוס', שהיו בזמנים קדמונים... ועדיין משמע בגמרא ובפוסקים המקובלים שבלא שעת הסכנה מדליק לבחוץ ודווקא בזמן ההדלקה - מה שלא נצרך כ"כ לפי רבים מן הראשונים בשעת סכנה. ואחר הזמן מדליק מספק בלי ברכה (רא"ש) או לא מדליק כלל (רמב"ם).

 

[החש בראשו]

איזו מציאות אתה מכיר שנהגו כך ועוד שלא בשעת הסכנה... ומדוע היא עוקרת את ההלכה רח"ל?

מה אתה רוצה? אני משם האול״צ שמעיד ועוד רבים שמעידים שכך היה המנהג! תפתח בפנים!

 

[רק תורה]

מה אתה רוצה? אני משם האול״צ שמעיד ועוד רבים שמעידים שכך היה המנהג! תפתח בפנים!

אשמח לציטוט כי הספר תח"י.
למעשה נראה מאוד מוזר לומר שיש מנהג ולהשליך ממנו לדורנו אנו, כי הריב"ש למשל כותב בסימן קיא שהאידנא מדליקים בפנים משום שיד האומות תקיפה עלינו. וה"ה בכל סביבה של ערבים או נוצרים שבמאות השנים האחרונות היו שמדות וסכנות תכופות.

מו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.

אין שום ראשון שסובר שבמקום דליכא סכנה ניתן להדליק בפנים, זה הרי נגד דין הגמרא.

 

[החש בראשו]

למעשה נראה מאוד מוזר לומר שיש מנהג ולהשליך ממנו לדורנו אנו, כי הריב"ש למשל כותב בסימן קיא שהאידנא מדליקים בפנים משום שיד האומות תקיפה עלינו. וה"ה בכל סביבה של ערבים או נוצרים שבמאות השנים האחרונות היו שמדות וסכנות תכופות.

זה לא משנה אם תביא ראשון כזה או אחר המנהג קיים ויש לו סימוכין.

אין שום ראשון שסובר שבמקום דליכא סכנה ניתן להדליק בפנים.

לא נכון.

 

[רק תורה]

זה לא משנה אם תביא ראשון כזה או אחר המנהג קיים ויש לו סימוכין.

לא נכון.

למה לא משנה? הרי הריב"ש מלמד שאין להשוות בין זמן סכנה לזה שאינו ואין להתייחס למנהג מפוקפק שנוסד לאחרונה... שאין לו שום סימוכין בראשונים.

 

[החש בראשו]

למה לא משנה? הרי הריב"ש מלמד שאין להשוות בין זמן סכנה לזה שאינו ואין להתייחס למנהג מפוקפק שנוסד לאחרונה... שאין לו שום סימוכין בראשונים.

בראשונים מבואר כדוגמת האור זרוע ועוד שעל אף שאין סכנה בכל זאת מדליקים בפנים.
והאמת חורה לי שאתה כך בקלות מתייחס לזה בתור ״מנהג מפוקפק״ בלי שטרחת לבדוק.

 

[רק תורה]

בראשונים מבואר כדוגמת האור זרוע ועוד שעל אף שאין סכנה בכל זאת מדליקים בפנים.
והאמת חורה לי שאתה כך בקלות מתייחס לזה בתור ״מנהג מפוקפק״ בלי שטרחת לבדוק.

באו"ז "הקשה" מדוע מדליקים בפנים למרות שאינו תואם לדעתו לשעת הסכנה לפי הפירוש דחברי ולפי הפירוש שגזרו לא להדליק
למעשה הראבי"ה הסביר המנהג באשכנז מעין דברי הריב"ש. כלומר, ישנה הסכמה על דברי התלמוד... דבעינן שעת הסכנה.

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכג
ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אף על גב דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות:

ראבי"ה חלק ג - הלכות חנוכה סימן תתמג
פירוש בשעת הסכנה שגזרו על המצות, כדאמרינן בפרק כירה מהו לטלטלי שרגא דחנוכה מקמיה חברים בשבת וכו', והוא הדין סכנה אחריתי כגון אנו שאנו דרים בין הגוים ולהכי לא מדליק מבחוץ.

 

[החש בראשו]

באו"ז "הקשה" מדוע מדליקים בפנים למרות שאינו תואם לדעתו לשעת הסכנה לפי הפירוש דחברי ולפי הפירוש שגזרו לא להדליק
למעשה הראבי"ה הסביר המנהג באשכנז מעין דברי הריב"ש. כלומר, ישנה הסכמה על דברי התלמוד... דבעינן שעת הסכנה.

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכג
ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אף על גב דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות:

ראבי"ה חלק ג - הלכות חנוכה סימן תתמג
פירוש בשעת הסכנה שגזרו על המצות, כדאמרינן בפרק כירה מהו לטלטלי שרגא דחנוכה מקמיה חברים בשבת וכו', והוא הדין סכנה אחריתי כגון אנו שאנו דרים בין הגוים ולהכי לא מדליק מבחוץ.

לא הבנתי איך חיברת את דברי האו״ז עם הראבי״ה?
האור זרוע סיים בזה ש״והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות״. אף על פי שאין שום סכנה, הראבי״ה חידש דבר נוסף.
בכל אופן מבואר גם מהראבי״ה וכן בכל בו שאפילו שזו לא סכנה ממש נהגו להדליק בפנים, וזה מדוע? הרי זה נגד חז״ל? ודוחק לומר שחז״ל התכוונו במה שאמרו ״שעת הסכנה״ גם לזה. כי זה לא באמת שעת סכנה כי מה שהגויים יכבו את הנר לא מיקרי סכנה. וע״כ שהתקנה משום פ״נ בחוץ בטלה.

 

[רק תורה]

לא הבנתי איך חיברת את דברי האו״ז עם הראבי״ה?
האור זרוע סיים בזה ש״והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות״. אף על פי שאין שום סכנה, הראבי״ה חידש דבר נוסף.
בכל אופן מבואר גם מהראבי״ה וכן בכל בו שאפילו שזו לא סכנה ממש נהגו להדליק בפנים, וזה מדוע? הרי זה נגד חז״ל? ודוחק לומר שחז״ל התכוונו במה שאמרו ״שעת הסכנה״ גם לזה. כי זה לא באמת שעת סכנה כי מה שהגויים יכבו את הנר לא מיקרי סכנה. וע״כ שהתקנה משום פ״נ בחוץ בטלה.

באור זרוע כאמור מקשה על המנהג, אבל רבו יישבו ואף אחד מהם לא העלה את הטיעון שתקנת פ"נ בחוץ בטלה שבכה"ג לא מתחילה שום קושיה. לכן אין סיבה להוציא מדבריהם שבמצב שאין סכנה כלל, כגון אנן שחוגגים את החנוכה בחוצות, יהיה מותר לנו להדליק בברכה בבית.
כן כל הפוסקים (פר"ח ומגן אברהם שאגב למדו מדברי מרן בב"י שאין לברך לאחר הזמן) המורים לברך בהדלקה בפנים ולאחר הזמן וכו' מסתמכים על הראשונים "שאנו מדליקים בפנים", והיינו דחשיבא להו סכנה - כמבואר בראשונים בעלי המנהג.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

 

[חיי עולם]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

ופתח הבניין כדעת הגרי"ז לא ס"ל?

 

[החש בראשו]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

השאלה אם אתה יכול לעקור מנהג שנהגו בני ספרד כפי עדות האול״צ להדליק בפנים.