למנהג הספרדים, האם שייך היום שכ"א ידליק מדין מהדרין מן המהדרין?

חיי עולם

חבר קבוע
הצטרף
17/12/24
הודעות
639
כיום ישנם רבים המדליקים בחלון,
וכיון שיש הרבה חלונות בבית,
אולי כ"א יוכל להדליק בברכה בחלון אחר?
 
לפי הספרדים בוודאי שכיום מניחה על שלחנו ודיו,
וממילא הוא דין בבית, וכיון שבבית הדליקו הרי שגם אם ירצה להדר ולהדליק בחלון אחר אינו רשאי.
צא ולמד ממה שכתב מרן הגרע"י בשו"ת יחוה דעת ח"ו סימן מ"ג לגבי בחור שאומר שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקת הוריו, שאינו רשאי וברכותיו לבטלה. משום שהר בבית הדליקו.
 
מה פתאום לומר כך?

אני אבדוק בהמשך מקור מדוייק.

ורק מה ששמעתי ממרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בשם אביו מרן זיע"א, שהגר"ע עטיה זצ"ל היה מניחה על שלחנו למרות שבביתו היה פתח הסמוך לרה"ר. ואף הגרע"י בעצמו נהג כך, שהיה מניחה על שלחנו למרות שהיה יכול בשופי להניח על החלון הפונה לרשות הרבים (בביתו ברחוב אלקנה).

כמו כן באותו השיעור הגר"ד הביא ראיה נפלאה לזה מהר"ן, בל"נ אברר.
 
אני אבדוק בהמשך מקור מדוייק.

ורק מה ששמעתי ממרן הראש"ל הגר"ד שליט"א בשם אביו מרן זיע"א, שהגר"ע עטיה זצ"ל היה מניחה על שלחנו למרות שבביתו היה פתח הסמוך לרה"ר. ואף הגרע"י בעצמו נהג כך, שהיה מניחה על שלחנו למרות שהיה יכול בשופי להניח על החלון הפונה לרשות הרבים (בביתו ברחוב אלקנה).

כמו כן באותו השיעור הגר"ד הביא ראיה נפלאה לזה מהר"ן, בל"נ אברר.
חידוש נורא.
תמיד ידעתי שרוב הפוסקים ס"ל דצריך להדליק או בפתח הבית או בחלון,
אבל בתוך ביתו פעם ראשןנה שאני שומע.
(מלבד שו"ת דבר יהושע המפורסם).
 
חידוש נורא.
תמיד ידעתי שרוב הפוסקים ס"ל דצריך להדליק או בפתח הבית או בחלון,
אבל בתוך ביתו פעם ראשןנה שאני שומע.
(מלבד שו"ת דבר יהושע המפורסם).
באור לציון כתב מפורש שכן המנהג אצל בני ספרד מדורי דורות להדליק בבית בפנים, והנוהג כן יש לו על מי לסמוך בשופי. וכתב שאבל וודאי לכתחילה ראוי להדליק בחוץ.
ובכל אופן כתבתי במקום אחר:
למעשה ברמ"א ומ"ב גופא מבואר שאף בכה"ג המחלוקת בין השו"ע לרמ"א קיימת, כך שהשאלה היא לא על זמננו היום אלא שאלה בעיקר המחלוקת.
שהרי הרמ"א לשיטתו מסייג שכל אחד ואחד ידליק רק עם זה במקומות שונים כדי לפתור את תלונת התוס', ולא כתב הרמ"א שאם מדליקים במקומות שונים מותר לכו"ע [לדוגמה כמו בסעיף א' סימן תר"ץ (כמדומני) גבי אם סעודות בחנוכה הוו סעודות מצווה], וכן מבואר במ"ב.
 
ראה בתורת המועדים של מרן הגר"ד על חנוכה עמוד עז-פב.
ולגבי הדבר יהושע, הביאו שם, שהוא כתב שעיקר המצוה האידנא דווקא בתוך הבית. והשיג עליו מרן הגרע"י ע"ש באורך.
 
יש לעיין, מצד אחד האול"ץ מעיד שכן המנהג, מצד שני יש לומר שהשתנה המנהג. וצ"ע.
מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.
 
מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.
לדעת מרן הגרי"ש אפילו אינו רואה וב"ב, עיקר התקנה כזמן חז"ל בפתח ביתו.
 
מרן הגרע"י השיג עליו מפני שאמר שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים. ודו"ק.
בכל אופן מהמנהג מוכח לא כן, ובזה אני מסתפק.
 
בכל אופן מהמנהג מוכח לא כן, ובזה אני מסתפק.
נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים, ולכן ישנם שמדליקים פעמיים בפנים וגם בחוץ, לא מצאתי כעת, ולפי"ז הדין כמרן הגרע"י אבל לא מטעמיה.
 
נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים,
צ"ע היאך הקבלה סותרת עיקר התקנה דהדלקת נ"ח.
אני לא מוצא את האור לציון הזה.
אך לפי מה שידוע לי זה שע"פ הקבלה יש עניין להניח את החנוכיה על הפתח, למרות שיש שם פחות פירסומי ניסא.
 
יש גמרא שצריך להניח על הפתח הפונה לרה"ר וכ"כ הרמב"ם והש"ע.
מה פתאום לומר שלפי הספרדים יש להדליק בפנים?
וכי האידנא שעת הסכנה?
 
עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים
עתה ראיתי שכזה צד העלה האול״ץ עצמו (תשובה ג׳).
נזכרתי שבאול"צ כמדומה לי כתב שע"פ הקבלה יש להדליק בפנים, ולכן ישנם שמדליקים פעמיים בפנים וגם בחוץ, לא מצאתי כעת
עתה מצאתי בתשובה ה׳. וז״ל בביאורים ״ יש גם עניין לפי הקבלה לשים בפתח... ומשום כך יש שנהגו להדליק בכל אופן ליד הפתח גם באופן שאין פתח ביתו פונה לרה״ר״.
כלומר לפי זה באמת אם ישנה אפשרות שיפנה לחוץ הוא הכי טוב גם לדברי הקבלה, אבל העניין בפתח גובר על פרסומי ניסא. וכמו שאמר @עשרה זהב בעצמו.

ועדיין קשה קושיית @חיי עולם ולכאורה צריך ליישב:
שחז"ל עקרו את מצות ההדלקה מבחוץ וקבעוה מבפנים, לפרסומי ניסא לב"ב ולא לעוברים ושבים.
וכמו שהבאתי גם מהאול״צ גופא כך.
יש גמרא שצריך להניח על הפתח הפונה לרה"ר וכ"כ הרמב"ם והש"ע.
מה פתאום לומר שלפי הספרדים יש להדליק בפנים?
וכי האידנא שעת הסכנה?
א. כך נהגו! ואינך יכול לשנות את המציאות שנהגו כן אפילו שלא בשעת סכנה.
ב. כמו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.
ג. באמת בשו״ע לא משמע כן. אבל כך היה המנהג.
 
א. כך נהגו! ואינך יכול לשנות את המציאות שנהגו כן אפילו שלא בשעת סכנה.
ב. כמו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.
ג. באמת בשו״ע לא משמע כן. אבל כך היה המנהג.
איזו מציאות אתה מכיר שנהגו כך ועוד שלא בשעת הסכנה... ומדוע היא עוקרת את ההלכה רח"ל?
לא עקרו שום דבר, שעת הסכנה היינו חברי לפמ"ש התוס', שהיו בזמנים קדמונים... ועדיין משמע בגמרא ובפוסקים המקובלים שבלא שעת הסכנה מדליק לבחוץ ודווקא בזמן ההדלקה - מה שלא נצרך כ"כ לפי רבים מן הראשונים בשעת סכנה. ואחר הזמן מדליק מספק בלי ברכה (רא"ש) או לא מדליק כלל (רמב"ם).
 
נערך לאחרונה:
מה אתה רוצה? אני משם האול״צ שמעיד ועוד רבים שמעידים שכך היה המנהג! תפתח בפנים!
אשמח לציטוט כי הספר תח"י.
למעשה נראה מאוד מוזר לומר שיש מנהג ולהשליך ממנו לדורנו אנו, כי הריב"ש למשל כותב בסימן קיא שהאידנא מדליקים בפנים משום שיד האומות תקיפה עלינו. וה"ה בכל סביבה של ערבים או נוצרים שבמאות השנים האחרונות היו שמדות וסכנות תכופות.
מו שאמרו, מפני שעת הסכנה עקרו את החיוב בחוץ, ואי״ז חדש, יש ראשונים שסוברים כן.
אין שום ראשון שסובר שבמקום דליכא סכנה ניתן להדליק בפנים, זה הרי נגד דין הגמרא.
 
ראשי תחתית