לאשכנזים יש תבונה, לספרדים יש חכמה
- יוזם האשכול גינת חמד
- תאריך התחלה
דעת ותבונה
חבר קבוע
מזל שלי יש גם דעת וגם תבונה...
אגב. בעמודים הבאים הוא מפרגן לבני עמו האיטלקים שהם מזוגים משתי המידות ומשלבים ספרדים ואשכנזים.
ואפשר כי משום כן כמעט ונכחדה יהדות איטליה.
אגב. בעמודים הבאים הוא מפרגן לבני עמו האיטלקים שהם מזוגים משתי המידות ומשלבים ספרדים ואשכנזים.
ואפשר כי משום כן כמעט ונכחדה יהדות איטליה.
הַיַּנְשׁוּף
חבר חדש
- הצטרף
- 20/11/25
- הודעות
- 64
אין ספק שלאשכנזים יש פלפול ולמדנות שהספרדים לעולם לא ישיגו ולא יצליחו להשיג.
אין ספק שאתה מבלבל במוח!
הַיַּנְשׁוּף
חבר חדש
- הצטרף
- 20/11/25
- הודעות
- 64
דוגמה מצוינת לתגובה למדנית ומעמיקה, נטולת כל רגש של נחיתות ועלבון.
דבריך משוללי יסוד לחלוטין. ובאים מתוך גישה חשוכה. רחמיי עליך.
הַיַּנְשׁוּף
חבר חדש
- הצטרף
- 20/11/25
- הודעות
- 64
נשמע כמו התחלה של העמדת הסוגיא
אבל כבוד תורתו נתקע בהקדמה
וכדמוכח מ...?
חן חן. נוצר בליבי לעדי עד את השמחה לנוכח האכפתיות.
כן אני מבין שבעולם שמעריך שכל מה שכתבתי זה קצת פדיחה.
אבל יעשה כבודו מאמץ להגיב באופן למדני ושכלי ולא בהצהרות פומפוזיות.
או שיוכיח בדבריו את האמור לעיל, שהספרדים פועלים מרגשות ולא משכל.
הַיַּנְשׁוּף
חבר חדש
- הצטרף
- 20/11/25
- הודעות
- 64
אני האחרון שיחלוק על רמ"ד וואלי.
רק צריך אני הסבר לעצמי על שער המלך משנה למלך ועוד שישבו בארצות המכונות ספרד וגדול כוחם בפלפול.
אלא אם כן כוונתו לארצות המערב, וגם זה צ"ע.
הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 72
ואולי יש להוסיף על כך את דברי הש"ש בהקדמתו בשם מהר"ם אלמושנינו,
"דהישרים בשכלם אינם חריפים כ"כ והחריפות אינו אלא אגב שבשתא."
הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 72
"אין ספק שרק ספרדי יכול להוציא כזה משפט מפיו"
זאת כתבתי בעבר בנושא:
חכמה היא השגת הדבר כמו שהוא (והמליצו ש'חכמה' בגימטריא 'גלם'). בינה היינו עומק המושג, מה ש'בין' הדברים, ואמרו חז"ל ברמז זה בפרק הרואה "הרואה 'קנה' בחלום יצפה לחכמה, 'קנים' יצפה לבינה", וזה נעשה בכח ה'רגש' שהוא בלב, ונקרא בגמ' "מקום בינה".
'דעת' היא החיבור המוחלט להשגת העניין, ולכן "אם אין דעת - הבדלה מנין" (ברכות ל"ב.).
מאידך, יעוי' בפי' הרמב"ן עה"ת עה"כ "וידע האדם" שדעת תקרא בלשוננו 'הרצון', היינו ההשתוקקות לחיבור לדבר. א"כ י"ל להיפך, שקודם כל מתחילה ה'דעת' היינו הרצון העמוק להשגת החכמה וזה נעשה ע"י 'התבוננות' עד ההגעה ל'השכלה' היא 'חכמה'.
הא לן מהלך של 'חכמה-בינה-דעת' לעומת מהלך של 'דעה-בינה-השכל', והן שתי הנוסחאות בברכת "אתה חונן" וי"ל שהשתלשלות חילוף הנוסח בין בני ספרד ואשכנז יש בו מן המאפיין את דרך הלימוד בהשגת החכמה וא"צ להאריך ודו"ק.
חכמה היא השגת הדבר כמו שהוא (והמליצו ש'חכמה' בגימטריא 'גלם'). בינה היינו עומק המושג, מה ש'בין' הדברים, ואמרו חז"ל ברמז זה בפרק הרואה "הרואה 'קנה' בחלום יצפה לחכמה, 'קנים' יצפה לבינה", וזה נעשה בכח ה'רגש' שהוא בלב, ונקרא בגמ' "מקום בינה".
'דעת' היא החיבור המוחלט להשגת העניין, ולכן "אם אין דעת - הבדלה מנין" (ברכות ל"ב.).
מאידך, יעוי' בפי' הרמב"ן עה"ת עה"כ "וידע האדם" שדעת תקרא בלשוננו 'הרצון', היינו ההשתוקקות לחיבור לדבר. א"כ י"ל להיפך, שקודם כל מתחילה ה'דעת' היינו הרצון העמוק להשגת החכמה וזה נעשה ע"י 'התבוננות' עד ההגעה ל'השכלה' היא 'חכמה'.
הא לן מהלך של 'חכמה-בינה-דעת' לעומת מהלך של 'דעה-בינה-השכל', והן שתי הנוסחאות בברכת "אתה חונן" וי"ל שהשתלשלות חילוף הנוסח בין בני ספרד ואשכנז יש בו מן המאפיין את דרך הלימוד בהשגת החכמה וא"צ להאריך ודו"ק.
הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 72
וגם טענה כזאת רק נחיתי יכול לכתוב
אז מה באמת ?
אני חושב שהענין הוא,
למה אצלינו עושים מזה ענין כל הזמן ? (לכאן ולכאן).
אצל האשכנזים זה קיים הרבה פחות, כל אחד עושה מה טוב לו, ולא איכפת לו מה השני חושב/עושה/אומר.
אצלינו זה מאד תופס ומאד מעסיק,
זה אחד ההבדלים הגדולים בין ספרדים לאשכנזים, ואני חושב (אולי מנחיתות) שזה נובע מהרגשיות הספרדית שיש לנו.
מצד אחד אנחנו יכולים להזיל דמעה ולהתרגש מכל דבר, מצד שני אנחנו בגלל זה לוקחים כל דבר ללב.
וזה גורם לנו לעסוק בדברים אלו הרבה יותר, מחד. אבל גם הרבה פעמים מפריע לנו לעיין מאידך.
ולא שאנחנו לא יכולים לעיין, (נכון שיש אולי הבדלי חשיבה, או גישה חשיבתית שונה, וזה ודאי משפיע מאד על הגישה הלימודית והעיונית, אבל זה ניתן לשינוי, והראייה שיש הרבה ספרדים שכן מעיינים), אלא זה גורם לנו לפעמים לא לרצות לחשוב כי אז זה פוגע ברגש שלנו. מה, חכמינו שבדורות העבר היו רק ידענים ? או חמור מכך, מה, הראשי ישיבות המשוכנזים הללו יחשבו לת"ח ? חלילה וחס.
אבל זו לא פגיעה בחכמי הדורות שעברו, כי כך היתה הגישה בעבר ע"פ רוב, וכך חוברו הספרים בדורות ההם ומה בכך. היום ישנה חשיפה לפן נוסף אז מה הבעייה ? שיהיה גם וגם.
אבל הרגש הזה שכאילו אנחנו פוגעים במישהו שהוא משלנו, ונותנים לגיטימציה למשהו שהוא אחר מאיתנו, נותנת להרבה מאיתנו תחושה רעה וגורמת להתנגדות, וממילא פחות ופחות משקיעים בחלק העיוני כי הוא אשכנזי מדאי.
@הולך את חכמים יחכם אני כתבתי את מה שבליבי, יכול להיות שגם זו נחיתות.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 658
לא כי אלא הינה דוגמה מצוינת לתגובה למדנית ומעמיקה ממש פלא פלאים:
וכיוון שתורה היא וללמוד אנו צריכים אולי תביא לכאן מעט דוגמאות לפילפול למדני ועמוק, ורק כזה שספרדי לא יכול ולעולם לא יוכל להגיע אליו. נשמח להחכים.
