'לשם יחוד' או בציבור?

[בנאות דשא]

בספירת העומר, כשלא הספיק לומר קודם?

 

[עת שערי רצון]

צ''ל מה הענין והמקור והחשיבות של ספירה בציבור
אמירת לשם יחוד, נודע מעלתה מכתבי האר''י ועוד ללא ספק (מלבד הגאון נודע ביהודה והגאון יעבץ שפיקפקו בזה ואכמ''ל) וע''פ הסוד יש ענין עצום וחיוב באמירתו

 

[בנאות דשא]

והמקור והחשיבות

ככל מצווה, כברכת הלבנה.

 

[עת שערי רצון]

ככל מצווה, כברכת הלבנה.

יל''ע בזה גופא

 

[אבן ירושלמית]

לכאורה לשם יחוד הוא מעלה. וברוב עם זה מעלה יותר גדולה.

 

[עת שערי רצון]

צ''ע אם ברוב עם, צ''ל ממש תוך כדי דיבור עם הציבור (כמו שעושים בברכת לבנה) או שגם אם מאחר קצת (כל זמן שהציבור לא סיים הספירה) עדיין חשיב ברוב עם ובציבור

 

[אבן ירושלמית]

הכוונה לכאורה ביחד עם הציבור.

במקסימום, הוא יגמור את הלשם יחוד עם הש"ץ ואח"כ יברך עם כולם.

 

[אנו עמלים]

במקסימום, הוא יגמור את הלשם יחוד עם הש"ץ ואח"כ יברך עם כולם.

בכה"ג פשוט. השאלה כשלא מספיק לברך עם כולם, אם חשיב ציבור כשעדיין עסוקים בספירה (דשמא י"ל דאי"ז דין מניין כמו בתפילה אלא רוב עם במובן הפשוט שמתעסקים בעניין).

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וע"ע במצורף מה שדן בזה

 

[כהנא דמסייע]

הצג קובץ מצורף 4648
הצג קובץ מצורף 4649

וע"ע במצורף מה שדן בזה

מש''כ שב''ה הוי גילוי דעת. צ''ע דמנהג צפו''א לומר. ע''פ המבואר במעשה רוקח על הרמב''ם ע''ש. ולפ''ז הנוהגים כן ודאי לא הוי גילוי

 

[עיפרון מחודד]

מהיכן יצא שיש את המעלה של ברב עם שמברכים כמה ביחיד, כי אני מכיר שלחן ערוך באו"ח סימן ח' ובסימן ריג, דשם מבואר דרק אם מברכין ביחד ישנה מעלת ברב עם וכשכל אחד מברך לעצמו לא מקיימים ברב עם.