אולי קוראים לספר "סעודה שלישית".
מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?
- יוזם האשכול מכלוף אייזנבך
- תאריך התחלה
- סטטוס
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 780
סוכה זה דאורייתא, כל הדוגמאות שהבאת הם דרבנן
לא שאני מקל בזה ראש חלילה, אבל עדיין יש הבדל
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
בקיצור:
סעודה שלישית - יש דעות שבדיעבד אפשר בפירות וכו' כמבואר בשו''ע
אי שינה בסוכה - מצטער פטור
תפילה ב- 10 - בדיעבד תפילת השחר עד חצות
אכילה לפני תפילה - השו''ע כותב שמי שרעב מותר, (ברור שכשהתפילה כ''כ מאוחרת, איך לא תהיה רעב לפני התפילה ?? ואז ממילא אוכלים סעודה שנייה בשעה מאוד מאוחרת, וממילא אי אפשר לאכול סעודה ג') ואז ממילא לרעב יש דין חולה לענין זה כמבואר בסימן פט...
ואידך זיל גמור ...
סעודה שלישית - יש דעות שבדיעבד אפשר בפירות וכו' כמבואר בשו''ע
אי שינה בסוכה - מצטער פטור
תפילה ב- 10 - בדיעבד תפילת השחר עד חצות
אכילה לפני תפילה - השו''ע כותב שמי שרעב מותר, (ברור שכשהתפילה כ''כ מאוחרת, איך לא תהיה רעב לפני התפילה ?? ואז ממילא אוכלים סעודה שנייה בשעה מאוד מאוחרת, וממילא אי אפשר לאכול סעודה ג') ואז ממילא לרעב יש דין חולה לענין זה כמבואר בסימן פט...
ואידך זיל גמור ...
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
אין חיוב מן התורה במצות 'עשה' לישון בסוכה
והמצטער פטור מן הסוכה ...
ואכילה לפני תפילה יש סבורים שזה מן התורה
ותפילה אחר זמנה יש סוברים שזה ברכה לבטלה, וי''ס דברכה לבטלה הוי מן התורה
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
להשלמת הענין אציין שבמשך שנים רבות, הייתה התפילה בבתי הכנסת החב"דיים מתקיימת גם בשעה מוקדמת יותר. רק ה'עובדים' שעסקו בעבודת התפילה היו מאריכים בתפילתם לאחר סיום התפילה בציבור.
בתקופתו של אדמו"ר הריי"צ החל המניין של הרבי להתפלל בשעות מאוחרות יותר. הרבי הריי"צ עם הגיעו לארצות הברית החל להתפלל עם המניין בשעה 10, ומאז הפכה השעה גם לשעתו הקבועה של המניין של הרבי האחרון. פעם הסביר הרבי כי היות וכך היה מנהגו של אדמו"ר הריי"צ, הרי גם הוא נוהג כך. וזהו כנראה טעמם של גבאי בתי כנסת חב"ד, שביקשו לקבוע את המנהג בבית הכנסת שלהם, כפי שנהוג היה אצל הרבי.
וראוי להדגיש כי הרבי הורה במפורש כי ניתן בהחלט להתפלל גם בשעה מוקדמת יותר. בספרי חסידות חב"ד לא נכתב מעולם שיש להתפלל בשעה מסוימת. לעומת זאת נכתב בהחלט כי יש להתכונן לתפילה כראוי, גם כאשר ההכנות אורכות זמן רב.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
גם ברחוב שלי גר רב'ה שמתפלל שחרית בראש השנה ב5 וחצי בצהריים עד 1 בלילה ...
בסופו של דבר הענין של זה פשוט, באירופה ובארצות הברית ע''פ רוב סוף זמן תפילה הוא ב11 או מאוחר יותר, כך שניתן לכתחילה להתחיל תפילה בעשר
הענין הוא בא''י, שהכי מאוחר בשנה זה 10.35
ובחורף זה באזור 9.40
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
הבאתי לעיל מה שביאר הרבי שיטתו גם אליבא דבעל התניא, ע"ש. רק שאתה חתכת את הקטע לפני ביאורו, והוצאת אותו מהקשרו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
אין השוואה כלל.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
מאי שנא ?
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
התכוונת חיובית.
הא למה הדבר דומה ללובש בגד ד' כנפות בלי ציצית כי היא קיומית ולא חיובית.
בקיצור: שמעו וראו הרב'ה עצמו דוחה כל נימוק!!!!!!!!!!!!!!!!
ומגיע למסקנא מצד "מקיפין דבינה" שהוא צער נפשי.
בגמרא כתוב שאפילו "אבל" שהוא צער נפשי גדול מאד חייב בסוכה דהוי ליה ליתובי דעתיה. וכך נפסק בשו''ע.
ולכן הטענה הלזו, היא טענה חלושה וקלושה.
וכל שכן שכח כחה של טענה זו, לומר שגם אחרים שלא מרגישים בזה פטורים מפני שמצטערין שלא מרגישים.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
כוונתי היתה שבסוכה יש דין מצטער, וביותר לענין שינה כמבואר ברמ''א עי''ש
אמנם באופן כללי לא יתכן שלא לישן בסוכה, כי גם שנת עראי חייבת בסוכה, והאומר שבועה שלא אישן ג' ימים וכו'
קראתי פעם (אולי בספר שהוזכר לעיל) שהא בהא תליא...
הם אוכלים לפני התפילה, וסומכים ע"ז שזה במקום סעודה שלישית.
בשו"ע (פט, ד) כתב: "הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים. אם יש בו יכולת לכוון דעתו - יתפלל. ואם לאו - אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה".
באמת כל החב"דניקים לא יכולים להתפלל ולכוון בלי לאכול?! כל יום?!
טבע הגוף שלהם שונה משאר כל העולם?!
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
מתפללים ב10 +, איך לא יהיו רעבים ...
וממילא גומרים תפילה + לחיים מאוחר, ואז פטורים מסעודה ג', זה ענין של סדר יום ...
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
כי לפעמים מגיע זמן סעודה שלישית והם עדיין 'לפני תפילה' ...
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
הוורט שלהם: 'לאכול כדי להתפלל' ולא 'להתפלל כדי לאכול'
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
לא כל יום, רק בשבת.
וכל מי שעולה חזן בשבת רואה בחוש כיצד רבים מהציבור רעבים ולחוצים לסיים ולהגיע לסעודה הנכספת, על אחת כמה וכמה כאשר התפילה מתחילה בשעה 10.
ואגב, בחוגים רבים נהוג אצל בני תורה להתחיל נשמת ב9 וחצי, או רבע ל10 (תלוי בתקופה). העיקר שק"ש אמרו בזמנה, וברכות ק"ש לפני סוף זמנם.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מנהג זה נתחדש רק בדורות האחרונים
אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו (סי' תרל"ט ס"ד) כתב "כיצד מצות ישיבה בסוכה, שהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה", ובהמשך (ס"ז) כתב "אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה", ובהמשך (ס"ט) כתב "ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצות, ויש שלמדו עליהם זכות למי שנשוי אשה", ע"ש.
וכך היה המנהג גם אצל אדמו"ר הצמח צדק, וכמו שכתב האדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש עמ' 70) "דער צ"צ האָט אַמאָל געהייסען יוסף מרדכי'ן געהן שלאָפען אין סוכה, - אצל הצ"צ הי' ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול און אַ זאַווירוכע וענה יוסף מרדכי: רבי, עס איז דאָך קאַלט, והשיב הצ"צ: עמלק איז קאַלט, א אידן איז וואַרעם, געה שלאָף אין סוכה וועסטו האָבען אריכת ימים" [- פעם קרא הצמח צדק ליוסף מרדכי לישון בסוכה, - אצל הצמח צדק היה ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול, וענה יוסף מרדכי: רבי, קר אחרי הכל, והשיב הצ"צ עמלק קר, יהודי חם, לך לישון בסוכה ותקבל אריכות ימים].
גם האדמו"ר מוהרש"ב לא היה ישן חוץ לסוכה, ובלילה הראשון של סוכות היה יושב בסוכה כל הלילה ולומד נגלה ונסתר. והעיד הג"ר יעקב לנדא זצ"ל שהוא עצמו היה אצל האדמו"ר מוהרש"ב וראה אותו ישן בסוכה.
וכך נהגו גם תלמידי הרש"ב, ולדוג' הרה"ח ר' יצחק מתמיד זצ"ל היה מקפיד מאד שלא לצאת מן הסוכה כלל, והיה ישן בסוכה אפילו כשהיו יורדים גשמים.
ואסיים בדברי הגר"מ מאזוז זצוק"ל:
וכך היה המנהג גם אצל אדמו"ר הצמח צדק, וכמו שכתב האדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש עמ' 70) "דער צ"צ האָט אַמאָל געהייסען יוסף מרדכי'ן געהן שלאָפען אין סוכה, - אצל הצ"צ הי' ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול און אַ זאַווירוכע וענה יוסף מרדכי: רבי, עס איז דאָך קאַלט, והשיב הצ"צ: עמלק איז קאַלט, א אידן איז וואַרעם, געה שלאָף אין סוכה וועסטו האָבען אריכת ימים" [- פעם קרא הצמח צדק ליוסף מרדכי לישון בסוכה, - אצל הצמח צדק היה ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול, וענה יוסף מרדכי: רבי, קר אחרי הכל, והשיב הצ"צ עמלק קר, יהודי חם, לך לישון בסוכה ותקבל אריכות ימים].
גם האדמו"ר מוהרש"ב לא היה ישן חוץ לסוכה, ובלילה הראשון של סוכות היה יושב בסוכה כל הלילה ולומד נגלה ונסתר. והעיד הג"ר יעקב לנדא זצ"ל שהוא עצמו היה אצל האדמו"ר מוהרש"ב וראה אותו ישן בסוכה.
וכך נהגו גם תלמידי הרש"ב, ולדוג' הרה"ח ר' יצחק מתמיד זצ"ל היה מקפיד מאד שלא לצאת מן הסוכה כלל, והיה ישן בסוכה אפילו כשהיו יורדים גשמים.
ואסיים בדברי הגר"מ מאזוז זצוק"ל:
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
אינך מבין את ההבדל בין אדם שמתפלל בתוך זמן תפילה (או עכ"פ בדיעבד) לבין אדם שמתפלל כמה שעות אחרי שעבר זמן תפילה לכ"ע?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
לא הבנת כלל את דבריו.
הוא לא דוחה שום נימוק, אלא אומר שלגבי הריי"צ הנימוק ההלכתי של צער הגוף לא עניין אותו, אלא רק צער הנשמה לישון באור מקיפין דבינה.
והקושיה מאבל איננה קושיה כלל, כי כאן מדובר על אדם שאינו מסוגל להירדם בסוכה מחמת צערו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
מחילה אבל תשובתך לא סיפקה אותי. הבנתי שאתה חזק בזה. אני לא מחזיק מהסברות האלה לא רגיל בספרי הפוסקים. בוא נשאיר את זה ככה. והמעיינים ישפטו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
אתה מצטט משו"ע הרב שציטט את הרמ"א שציטט את הראשונים שהעולם נוהגים להקל בשינה ולישון מחוץ לסוכה, וכותב שהמנהג התחדש רק בדורות האחרונים?
המנהג הוא אותו מנהג, רק שהרבי האחרון המתיק לו טעם נוסף ע"פ דין מצטער. וכפי שכתבתי לעיל, לא שנא מהמרדכי, לא שנא מהרמ"א, לא שנא מהלבוש, לא שנא מהט"ז, שהצד השווה שבהם שניסו למצוא טעם למנהג מדין מצטער.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
דבריו תמוהים, כפי שהעיר עליו באריכות בספר "ותורה יבקשו מפיהו". ואכתוב בקצרה:
מה שכתב בשם הרמ"א שהטעם העיקרי הוא משום צינה, הנה הרמ"א כתב להיפך, כי רוב המקומות אין צינה כל כך.
ומה שהקשה שהיה צריך לחייב נשים כדי שגם בעליהן ישבו בסוכה, לא קשיא מידי כי יש חילוק ברור בין אכילה לשינה. לאכול אפשר בשופי, אבל לישון צריך מקום מיוחד.
ומה ששאל על רווקים, כבר הבאתי לעיל מהגאון בעל אשל אברהם שכתב שגם רווקים בכלל.
ומה שהקשה מזקנים שישנו בסוכתו של רבן גמליאל, אינה קושיה כלל, כי בוודאי נשיא ישראל היתה לו סוכה שיכולה לארח את כולם עם נשותיהם יחד. ויותר נראה שהזקנים התארחו אצלו ללא נשותיהם.
ומה שכתב ברוב עדות המזרח תפסו עיקר לישון בסוכה, ראה מה שהבאתי לעיל על מנהג מרוקו.
ומה שסיים שבמדינות חמות אין להקל, פלא עצום שהעלים עיניו מהרמ"א שלפי טעמו העיקרי (כנ"ל) אין שום הבדל בין מדינות חמות לקרות, וכך הוא מנהג ישראל להקל בזה, והמחמיר "ישתדל" וכו'.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
יש ימי 'קור'!
הרמ"א פלא. הרמ"א מתוכח עם הראשונים שכתבו שהטעם הוא כן משום קור. גם המציאות היא כזו.
בדוחק צריך לפרש שכונת הרמ"א שגם אם יש ימים שלא קר לא ישנים, ועל זה כתב את טעמו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
דבריך משעשעים ביותר, וכי יש נפק"מ בין זמנו של הלבוש לבין זמננו? האם אז היה נקל להביא כרים וכסתות לסוכה וכיום קל? אדרבה, אז לא היה נהוג להתגורר בקומה רביעית ללא מעלית...
והוא לא דיבר על מיטות מתקפלות אלא על כרים וכסתות להגנה מהצינה. והטרחה היא להוציאם ולהכניסם לבית בכל פעם.
וכתבתי לעיל שרואים מדברי הראשונים שלא חיפשו טצדקי לכפות על העם לישון בסוכה ע"י אמצעים שונים, אלא אדרבה לימדו זכות, והרמ"א הגדיל לעשות, ולדבריו אין שום קשר לאקלים, והמנהג להקל שריר וקיים גם במדינות החמות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
כבודו כותב כאילו מדובר בי, ושוכח שמדובר בראשונים כמלאכים שכתבו טעם למנהג והתייחסו באדישות לאיסור דאורייתא זה, וכן הרמ"א.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,831
- סטטוס
