מחלוקות השו"ע והרמ"א

[שמעון טרבלסי]

וגדולה מזו עי' בילקו"י פסח ח"ג עמ' צב והלא'. מדברי רבותינו האחרונים, בדעת הרמ"א. ע"ש.

 

[אלישמע]

המסר שמרן הגרע"י הוציא מזה כתוב בדבריו בהדיא, והוא שברוב המקומות הנ"ל שחלק עליו מחמת המנהג, הרי שאינו ענין לבני ספרד שלא נהגו במנהגי אשכנז הללו.
לא קשור לפריבלגיה וכו'.

וע"ז בדיוק התכוונתי שאין כאן כל שייכות למנהג,
כיון שהמנהג הקדמון היה בכל גלילותינו לפסוק כמו הרמב"ם וכמו שמרן עצמו כותב בכמה וכמה מקומות, ועכ"ז עזבו אותו ופסקו כמרן. ועל אותו משקל, ידוע שבמקומות הרבה עזבו הספרדים דברי מרן ונהו אחרי מנהגי הרמ"א, ומשכך זהו המנהג.
אא"כ יודה חכם עובדיה לרב יצחק ירנן...

 

[שמעון טרבלסי]

וע"ז בדיוק התכוונתי שאין כאן כל שייכות למנהג,
כיון שהמנהג הקדמון היה בכל גלילותינו לפסוק כמו הרמב"ם וכמו שמרן עצמו כותב בכמה וכמה מקומות, ועכ"ז עזבו אותו ופסקו כמרן. ועל אותו משקל, ידוע שבמקומות הרבה עזבו הספרדים דברי מרן ונהו אחרי מנהגי הרמ"א, ומשכך זהו המנהג.
אא"כ יודה חכם עובדיה לרב יצחק ירנן...

לא כל מנהג קשור לרמב"ם.

 

[אלישמע]

לא כל מנהג קשור לרמב"ם.

לא הבנתי ?

 

[כאחד העם]

מלבד ב' הדוגמאות שהעלתי לעיל , וכן המקומות שהראה @מאן דהו והמקומות שהעלה @אלישמע

אביא עוד ד' מקומות

א- דרכי משה או"ח סי' ח סק"ו - על דברי הב"י שם כותב, ואני אומר שאין הנדון דומה לראיה, דהתם גבי תפילין וכו'

ב- עוד בדרכי משה שם על המשך דברי הב"י , וכתב ב"י עוד ראיה לדבריו וכו' וגם דברים אלו דחויים ואין מכאן ראיה כלל

ג- שם סי' ח ס"ק ז- וב"י הקשה וכו' ואין דבריו מוכרחים.

ד- סי' ט סק"א- ואין דבריו נראין אלא נראה לפסוק כדברי התוס' מאחר שרבינו [היינו הטור] והוסקים האחרונים הסכימו עמהם, וכבר הארכתי בזה בהקדמתי בס"ד.