מחלוקות בהלכה - חכם שלום כהן זצ"ל עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אבל מרן הגרע"י כתב שהשיעור הוא 27 גרם "בדיוק".
בירושלמי יש שמשערים לפי דעתו של רואה
ופי' המפז"ל, שהכוונה שגם אם אינו יודע בדיוק, יעשה כמו שנראה לו בעין
וההכרח כי לא כל הזיתים שוים, ולא כל המקומות שוים
והתורה לא הקפידה ממש בדיוק.
ומש"כ הרב עובדיה: בדיוק, כעת אינו לפני
אבל כמדומני שהכוונה שהשיעור של הדרהם זה 27 גר' בדיוק.
זה פשטות הדברים.
[וככלל, כל הנסיונות לעשות דיוקים ברב עובדיה, לא תמיד זה הדרך].
 
אין חולק על כך שהעיקר הוא בנפח, גם הרב יצחק כותב זאת. השאלה היא איך לשער כיום.
פשוט שאם יש נפק"מ, כיון שהעיקר הוא הנפח אזלינן בתריה.
מה זה עוזר שזה בערך, הרי לפי הנפח טוענים שאין ב27 גרם מצה רכה כזית, אז איך כתב בפשטות 27 גרם.
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ובכל ספריו פרט לשו"ת חזו"ע הנ"ל שיער "תמיד" במשקל, גם דברים שאין משקלם הסגולי שוה, וגם בדינים כלליים.
איפה?
ובפורום השכן הביאו הקלטה שלו אומר לרב בוטבול שגם לקולא הולכים אחרי המשקל.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.
וזה באמת חידוש גדול. ושם ביארו זאת שהעדיף במקום אחד להקל ולסמוך על ס"ס, מאשר ליתן תורת כל א' וא' בידו.
שהוא מעולם לא חידש.
 
איירי במצות קשות, וברכות צריך ארבעים וכמו שהעיד בשמו בנו הגר"ד שליט"א.
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל. ובעוד מקומות רבים.
אולי בינה מלאכותית, אולי חקיין מוצלח.

שהוא מעולם לא חידש.
מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
הרב בוטבול בשם מרן.jpg
 

קבצים מצורפים

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
 
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
זאת לא ידעתי
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב.הקדמת משנב .png
 
אבל כעין זה ראיתי שכתב הרב יצחק יוסף, בהקדמה למשנ"ב תפארת ח"ב, שאחר כך הושמטה,
מצו"ב
לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
1747801318060.png
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
 
רב גדול ככל שיהיה, כגובה ארזים גובהו, שאומר דברים תמוהים מאוד - אין לשמוע לו. כמו שהבא"ח בזמנו אמר ששיעור חלה הוא 2.2 והרב עצמו הקשה עליו מדברי הרמב"ם המפורשים שיש הבדל בין קמח למים - אותו הדבר [גלגל הוא שחוזר בעולם], דברי הרב עובדיה בזה תמוהים עד מאוד. מה הקשר שהרמב"ם כתב ושיער במשקל של דרהם??? הרי הרמב"ם בעצמו כתב שיש הפרש בין הדברים. זה הרי היתה השגתו על הבא"ח בצעירותו, אז כאן נהפך הגלגל??
צריכים לדעת ולהבחין בכל תשובה ושאלה ששואלים רב, גדול ככל שיהיה, אם הדברים הנאמרים הם מתוך מונחות בסוגיא באותו הרגע, או לא.
וזה החסרון הגדול בדורנו. שלא יודעים להבחין בזה.
דברים שכתב הרב בצעירותו חדים וברורים יותר פי כמה מדברים שכתב ואמר בזקנותו. והדברים ידועים וברורים לכל [הטעויות בחזו"ע מרובים פי כמה וכמה מאשר ביבי"א ובחזו"ע פסח הישן]. ולכן ודאי שיש לסמוך יותר על מה שכתב בהערה בחזו"ע פסח שהעיקר הוא הנפח, ולא על שאר הדברים שאמר בזקנותו שאין להם שום הבנה, וגם נסתרים מדברי כל הפוסקים שהביא בעצמו.
הנידון כאן לא היה האם צודק אלא מה סובר.
 
ומענין האם על רב אחר היית כותב על מדידת כמות הטעויות בספריו.
איזה רב אתה מכיר עם כמות גדולה כ"כ של טעויות בספריו? [כונתי לא על אפשרות 'להתוכח' עם הסברות והפסק, אלא של טעויות ממש בציטוטים לא נכונים, הפוכים, לא קיימים וכדומה]. כונתי בספרים האחרונים שלו.
 
ולא חשש לתת מכשול אותם האוכלים רכות?
א. רובא דרובא אוכלים קשות. ב. בלאו הכי הכזית של היום הוא חומרא ע"ג חומרא, לדון חצי ביצה ולא שליש, ובקליפתה, וע"כ לא חשש לתת מכשול למיעוט שוטים שלא יבינו דבריו כיון שבלא"ה מעיקה"ד יוצא יד"ח אף בפחות מזה.
יבי"א ח"ח סי' כב את ה, ח"ט סי' צח אות ד, יחו"ד ח"א סי' טז, ח"ו ס"ס יד, חזו"ע ברכות עמ' נט-ס, ועמ' רנט. חזו"ע סוכות עמ' קיג שצילומו הובא לעיל.
אין לי כח לעבור על כל המקומות, אבל בחזו"ע שצילומו הובא לעיל כתוב מפורש נפח, והגר"ד שליט"א תמיד מביא ראיה מהחזו"ע הזה שמשערים בנפח.
ובעוד מקומות רבים.

מה נעשה שהרב בוטבול חוזר ואומר כך, וגם כותב כך במכתב?
ומה נעשה שהגר"ד טוען שלהד"מ?
מאמינים למה שיותר הגיוני.
 
איזה רב אתה מכיר עם כמות גדולה כ"כ של טעויות בספריו? [כונתי לא על אפשרות 'להתוכח' עם הסברות והפסק, אלא של טעויות ממש בציטוטים לא נכונים, הפוכים, לא קיימים וכדומה]. כונתי בספרים האחרונים שלו.
ואח"כ תטען שאתה מכבד אותו...
 
ואח"כ תטען שאתה מכבד אותו...
מכבד כבוד גדול מאוד מאוד.
אבל זה שיש טעויות רבות בספריו 'האחרונים' זו מציאות. א"א להתכחש לזה ולכפות על האמת פסכתר [וניכר מדבריך שגם אתה מודה ומודע לזה].
אדרבה, זה שאני מבחין בין ספריו הראשונים לאחרונים זה מראה שאני מכיר מאוד בגדלותו 'האמיתית'. ולא שטוף אחר התעמולה הבלתי פוסקת והנהירה אחר כל מלה שכתב או אמר בלי לשים לב איך נאמרה ומתי ולבדוק אם היא נכונה או לא.

נ.ב.
לא לכבד זה לצטט דבר שלא אמר אותו החכם או לעוות את דבריו או לא להבינם כראוי ולהשיג עליו, ובפרט 'בחריפות' גדולה, שלא ידע ולא הבין ולא ראה, אבל להוכיח בצורה ברורה פעם אחר פעם שמה שהחכם ציטט או כתב - לא כתוב כלל - זה לא נקרא לא לכבד, ואדרבה כבודו בשמים גדול כשמסירים את הטעויות והשיבושים בספריו, ואבוי למי שמנסה להנציח את השיבושים הנ"ל בטענות שוא ומדוחים, שעושה רע גם לעצמו וגם לנשמתו הטהורה של מרן זיע"א.
 
מכבד כבוד גדול מאוד מאוד.
אבל זה שיש טעויות רבות בספריו 'האחרונים' זו מציאות. א"א להתכחש לזה ולכפות על האמת פסכתר [וניכר מדבריך שגם אתה מודה ומודע לזה].
אדרבה, זה שאני מבחין בין ספריו הראשונים לאחרונים זה מראה שאני מכיר מאוד בגדלותו 'האמיתית'. ולא שטוף אחר התעמולה הבלתי פוסקת והנהירה אחר כל מלה שכתב או אמר בלי לשים לב איך נאמרה ומתי ולבדוק אם היא נכונה או לא.
יש לי הערות בספריו כמו שיש לי הערות על כל ספר אחר.
רק שאצלו אני משתומם מההיקף והבהירות וכו' וכו'.

כנראה שאתה מכבד אותו קצת יותר ממה שאתה מכבד את בנו הרב יצחק...
 
יש לי הערות בספריו כמו שיש לי הערות על כל ספר אחר.
רק שאצלו אני משתומם מההיקף והבהירות וכו' וכו'.
אני גם משתומם מההיקף והבהירות. אין זה סותר לזה שבספריו האחרונים יש הרבה 'טעויות', לא 'הערות'.
 
אתה רציני ???

פסים שחורים זהו כמנהג אשכנזיים - ועוד כמה בודדים מיוצאי מרוקו וכו' ... מנהג הספרדים לאורך כל הדורות שלא השתכנזו ללבוש טלית לבנה ... וכך היה מנהג החלבים, העירקים, חלק גדול מהמרוקאים ... ועוד ...

כדי להעמיד דברים על דיוקם

המקור של טלית לבנה כולה כולל הפסים והתפרים הוא בכלל מהמהרש"ל [ביש"ש יבמות פ"א סי' ג], והוא לומד זאת מסברא דיליה ע"פ הר"י ברונא

דהר"י ברונא נשאל האם לעשות טלית ירוקה וצבעונית לכבוד שבת, ושם כותב הר"י ברונא את העניין של טלית לבנה ומביא שם ע"פ המדרש "והיה העטופים ללבן" וכו'.

והמהרש"ל מוסיף- דנראה לו לפי"ז שצריך לעשות כל הטלית לבנה כולל התפרים ואפי' העטרה ולכן כך הוא נוהג.

אך הרבה מהפוסקים- לא חששו לזה וכתבו דמסתכלים על עיקר הטלית, ואם עושים זכר לתכלת או לנוי לית לן בה, דגם זה מקרי טלית לבנה.

אם זה הא"ר, וכן הפמ"ג, וכן המלבי"ם על הל' ציצית כתב על דברי רש"ל ע"פ הר"י ברונא "שזו חומרא בעלמא", וכן הבא"ח, והמ"ב.

וא"כ- אין קשר בין אשכנזים לספרדים בזה, וכן זה לא קשור לקבלה, ואם כבר איפכא המקור לעניין זה של טלית לבנה כולה כולל הפסים זה המהרש"ל שהיה אשכנזי.


ובילקוט יוסף שבת א-ד מהד' תשע"ג עמ' רס"ה- כתב שמנהג הספרדים בטלית לבנה בלא פסים שחורים, והביא למקורותיו מהשו"ע והרמב"ם ושכן פסקו שאר האחרונים מ"א ופמ"ג ועוד דצריך לעשות טלית לבנה.

אולם לא חייש לקמחיה- דשני נושאים הן, ואין שום הבדל בין האשכנזים לספרדים בזה, דלכו"ע עיקר הדין בעי, טלית לבנה, ולא על זה הנידון.

השאלה היא- אם כשעושה טלית לבנה ועושה לנוי או בשביל סבה אחרת [וכגון זכר לתכלת] פסים שחורים וכד', האם לא מקרי בהאי טלית לבנה?, דזה נושא אחר- והרבה מהאחרונים הסכימו דגם זה הוא בכלל טלית לבנה.

ילקוט יוסף שבת א-ד תשע''ג עמ' רסה.JPG

ובעיקר העיקרים

שלא חייש לנושא בכלל, דהביא כחלק מהמקורות לטלית לבנה כהספרדים [כלשונו] את הפמ"ג, שכתב דבעי טלית לבנה.

אבל הפמ"ג- גופיה הוא עצמו כתב שנוהגים לעשות פסים שחורים לטלית, וגם זה מקרי טלית לבנה.

וא"כ- אותם מקורות שהביא לדבריו אינם 'קשורים לנושא, דזה לכו"ע בעי, הן אשכנזים והן ספרדים דעיקר הדין הוא בטלית לבנה, ואין הבדל בזה, ולכן מה שהביא שם מהפמ"ג זה רק משקף כמה לא ירד לעומק הדברים לאשורם ולא הבין דזה שני נושאים, ולכן תלה זאת "בספרדים ואשכנזים".

וכן תלה זאת- בשו"ע והרמב"ם שכתבו דעיקר הדין טלית לבנה.

דאמת ונכון הוא- לכו"ע, אבל זה לא הנושא, כי כל הנושא ברמב"ם והשו"ע וכו', זה לא לעשות טלית משאר צבעים, כאדומה וירוקה, וכמו שהאריכו במקורות שם בב"י ובשאר הפוסקים.

אבל כלפי- שעושים האידנא טלית לבנה, עם תוספת של פסים שחורים, אין זה קשור לא לרמב"ם ולא לשו"ע, אלא זה נושא אחר שהועלה באחרונים, ויש שנקטו כמהרש"ל, ויש שחלקו שאין קפידא בזה, דגם זה בכלל טלית לבנה, וגם זה בכלל השו"ע והרמב"ם.

ועוד ערבוב דברים ונושאים

גם בשיעורים שבמוצ"ש מתערבבים הדברים והנושאים.

דוגמא קטנה מתוך שיעורו פרשת ויחי תשפ"ה- תלה זאת כמובן בספרדים ואשכנזים והוסיף גם "שלפי הקבלה" צריך טלית לבנה "כולו הפך לבן".

אך אין קשר לקבלה- ומה שהביא "כולו הפך לבן", זה בכלל דברי המהרש"ל [ע"פ הר"י ברונא], שהיה אשכנזי, וכתב זאת מדיליה לא קשור לקבלה, אלא ע"פ הפשט.

עלון השבועי פרשת ויחי תשפ''ה.JPG

ובמקו"א- אמר בשיעור שהספרדים צריכים לקחת טלית לבנה מדין "ויגבה לבו בדרכי ה'".

אולם לפי האמור- אין זה קשור לספרדים ואשכנזים ואין זה קשור לנושא של "טלית לבנה", כי אין מישהו היום שאינו נוהג בטלית לבנה, וכולם "גבה לבם בדרכי ה'" בנושא זה, אלא שלעניין הפסים שחורים איפכא אולי צ"ל שהאשכנזים יעשו פסים לבנים מדין ויגבה לבו, וכהמהרש"ל.

אך לאמת- גם לאשכנזים אין פה ויגבה לבו, כי זה מח' הלכתית האם צריך שגם הפסים יהיו לבנים או גם שחורים, והרבה הסכימו שעושים פסים שחורים וממילא הויגבה לבו הוא איפכא לעשות פסים שחורים, לקיים דברי הפמ"ג והא"ר ועוד.
 
לא רואה בקטע האחרון דברי זלזול ברב עובדיה, שהיה זקן ולא הבחין בטעמים.
דוקא הזלזול הוא בחלק הקודם, ההלכתי,
הצג קובץ מצורף 5182
זהו דבר שאסור להאמין שהיה, דהא על שינוי מקום מחדר לחדר לא מברכים שוב כנודע, ולא משנה אם התכונו לפטור או לא.
צא וראה מה גרם הלהיטות לברך על הבמבה 'האדמה'. ברכה לבטלה ממש [אם אפשר להאמין שכך היה].
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כ לברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
השאלה היא מה עם ברכה שאינה צריכה... אין יכל מעיקרא לברך האדמה?
 
זכור לי שמנהגו היה לאכול ביצה או אורז ואח"כלברך נפשות, וא"כ זה הפסיק את ברכת "האדמה" שבירך, ולכן יכל לברך על הכרפס.
לפי מה שכתב שם - הקושיא קושיא. אם הוא לא כתב את כל הסדר שעשה - זו לא בעיה שלי. צריכים לדעת ג"כ איך לכתוב
 
ראשי תחתית