בכלל לא התייחסת לשום טענה ענינית. ומילתי אמורה לגביך כדלעיל.
אדרבה אתה רוצה לפתוח את כל הראיות בא נפתח אותם...יש ראיות ברורות מן הש''ס דאחד מעשרה הוי צריך לבדוק
אין כל תשובה לזה.
אם מה אתה רוצה להתחיל?
בכלל לא התייחסת לשום טענה ענינית. ומילתי אמורה לגביך כדלעיל.
אדרבה אתה רוצה לפתוח את כל הראיות בא נפתח אותם...יש ראיות ברורות מן הש''ס דאחד מעשרה הוי צריך לבדוק
אין כל תשובה לזה.
בגלל זה אנחנו מחמירים הכי רחוק שאפשר.ראיתי שכתב הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר ח"א, לח):
"לעניות דעתי אי אפשר לקבוע בזה שיעור מסוים באחוזים, דרבותינו בעלי התלמוד, הראשונים והפוסקים מעולם לא עסקו באחוזים, ולא מצינו בדבריהם אלא הלכות כלליות, ובדקדוק אמרו מיעוט המצוי ונמנעו לעסוק באחוזים. ועל כן, דאין לנו בגדר זה אלא "מיעוט המצוי" דכל שהמיעוט מצוי ואינו חריג ובלתי צפוי - החמירו בו והוי בכלל מיעוט המצוי".
כן מצאתי בדברי הרב שאול ישראלי (נדפס בהתורה והארץ ח"ג עמוד 151):
הראשונים... לא הזכירו בשום מקום האחוז שנקרא "מיעוט המצוי"... ומזה נראה שאין להחמיר בכגון דא, אלא הדבר ניתן להכרעה לכל אחד לפי הרגשתו, שירחק הספק מלבו".
ראיה מפורשת לנידון דידן.זה פשוט לא נכון.
לשון מרן בב"י (שם) וכתב עליו הר"ן (שם ד"ה הני תמרי) ... דמשום הכי נקט תמרי לפי שהתלעה מצויה בהם ולומר דכיון דהדבר מצוי אף ע"פ שהוא מיעוט למיעוט המצוי חששו וכ"כ הרמב"ם בפ"ב (הט"ו) כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת ואם שהה הפרי אחר שנעקר שנים עשר חודש אוכל בלא בדיקה שאין תולעת שבו מתקיימת שנים עשר חודש וכ"כ הרשב"א בתורת הבית (שם) וז"ל פירות שדרכן להתליע באיביהן צריכין בדיקה שכל שהאיסור מצוי צריך בדיקה ולפיכך תמרים שהרחש מצוי בעודם מחוברים לקרקע לא יאכל מהם בלא בדיקה וכן עדשים ופולים וזיתים הרחש מצוי בהם במחובר וכו' ע"ש.
"מיעוט המצוי" ו"דרכן להתליע" זה אותו דבר, א"א לחלק ביניהם.
יש לזה 3 דחיות לראיה של המשכנות יעקב. (אחד דחה בשו"ת שבט הלוי בעצמו, אחד בשו"ת יוסף לקח, ועוד דחיה הביא שם בשם הרב ליאור כהן שליט"א)יש ראיות ברורות מן הש''ס דאחד מעשרה הוי צריך לבדוק
אין כל תשובה לזה.
זה לא קשור לדיון שלנו. תולעים זה איסור. ואילו קדיש, אם אמרת "דהוא עתיד" או "על ישראל" לא קרה כלום, אין כאן ברכה לבטלה ולא מאכלות אסורות, זה רק מנהגזה לא הדרך בפסיקה הלכתית.
וכי בגלל שרוב גדולי ישראל אומרים "קדיש דהוא עתיד לחדתא" בסיום מסכת, אני גם יאמר!? (אחרי שנתברר שזו טעות גמורה)
- אם יש לי ראשון מפורש שאומר כן, כל האחרונים בטלים לגביו.
לא משנה,זה לא קשור לדיון שלנו. תולעים זה איסור. ואילו קדיש, אם אמרת "דהוא עתיד" או "על ישראל" לא קרה כלום, אין כאן ברכה לבטלה ולא מאכלות אסורות, זה רק מנהג
אדם שהוא חסיד של רב מסויים, יכול לעשות כמותו.לא משנה,
רק הרעיון שזה שרוב גדולי ישראל אמרו משהו זה לא אומר שאני יעשה זאת.
(וכמו שבטהרת הבית מרן זצוק"ל בהרבה הלכות חולק על רוב גדולי ישראל, אפי' שזה איסור כרת!)
כתבת בעבר שיש דברים שביררת אותם ואתה לא עושה כמו מרן [כמדומני שהבאת דוגמא של משחקים בשבת האם הם מוקצה]לא משנה,
רק הרעיון שזה שרוב גדולי ישראל אמרו משהו זה לא אומר שאני יעשה זאת.
(וכמו שבטהרת הבית מרן זצוק"ל בהרבה הלכות חולק על רוב גדולי ישראל, אפי' שזה איסור כרת!)
אם רבו לא דיבר על אותו ענין, ורוב הפוסקים כתבו משהו מסויים וודאי שיש לכך שיקול חשוב. (אבל עדין זה לא מחייב אותי ללכת כמוהם, אם נכנסתי לסוגייא ונתברר לי כמו הצד השני)אדם שהוא חסיד של רב מסויים, יכול לעשות כמותו.
אדם המברר הלכותיו לעצמו, לענ"ד בודאי שיש שיקול לכך שרוב הפוסקים אומרים דבר מסויים.
וכמובן עניין זה דורש אשכול בפני עצמו.
לאכול דגים ובשר על אותו שולחן.יש לך דוגמא כזו שביררת משהו ויצא לך להחמיר נגד מרן?
עיקר הסמיכה של מרן זצוק"ל (יבי"א יו"ד ח"ו סי' ט) היא משום ש"חמירא סכנתא מאיסורא" ואנשים יותר נזהרים בזה.לאכול דגים ובשר על אותו שולחן.
על טענה זו חשבתי מכבר. ועורר עליה הג''ר יעקב עדס לעיל דמתים מריסוק איברים הרבה פחות מעשר אחוז, ועל זה איכא התם פלוגתא האם גם זה חשיב מצוי, או לא. וקמ''ל ר''נ דמיעוט כי האי לא חשיב מצוי, ומ''מ במיעוט כ''כ מה ההו''א, ומה ההגיון במחלוקת, אם ההגדרה היא פחות ממחצה.נתחיל מזה...
הצג קובץ מצורף 5004
בית יוסף על יו"ד סימן פד - כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' רע"ד) עדשים ופולין וזיתים בלי ספק הרחש מצוי בהם במחובר ולפיכך אע"פ שבדק קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה כי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא אפילו על בדיקת הרוב והמשל בזה בדיקת הריאה שהוא מיעוט המצוי ואין סומכין המקצת על בדיקת המקצת ואפילו על הרוב עכ"ל:אנכי ראיתי לא פעם אחת קטיף של פולים מהשדה גם אלו שלא היה בחממה, ובבדיקה אחד אחד לא נמצא אפילו רבע מתולעים, והרבה פחות. וכל שכן זיתים.
לכאו' זהו נגד מה שמקובל כיום לעשות בדיקה מדגמית?ולפיכך אע"פ שבדק קצתן אין בדיקת הקצת מטהרת חברותיה
משמע שאפילו בדיקת הרוב לא תועיל לשאר המיעוט שלא נבדקכי באמת אין הרחש מצוי ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי וכל שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא אפילו על בדיקת הרוב
אכן באול'''צ ח''ה כתוב כך דלא תיהני בדיקה מדגמית לדעת מרן הב''י ע''פ הרשב''אלכאו' זהו נגד מה שמקובל כיום לעשות בדיקה מדגמית?
ויותר מזה כתב
משמע שאפילו בדיקת הרוב לא תועיל לשאר המיעוט שלא נבדק
וצ"ע
בכל מקרה מוכח מכאן בוודאות שמיעוט המצוי אינו קרוב לרוב,אכן באול'''צ ח''ה כתוב כך דלא תיהני בדיקה מדגמית לדעת מרן הב''י ע''פ הרשב''א
וגם לומר שבזיתים יש מציאות של קרוב לרוב תולעים הוא דבר לא סביר לחלוטין.בכל מקרה מוכח מכאן בוודאות שמיעוט המצוי אינו קרוב לרוב,
כי אם בדק את הרוב ואין בו תולעים, א"כ כבר אינו בגדר מיעוט המצוי, ומדוע יצטרך עדיין לבדוק את השאר