מהו גדר מיעוט המצוי לענין תולעים?

על טענה זו חשבתי מכבר. ועורר עליה הג''ר יעקב עדס לעיל דמתים מריסוק איברים הרבה פחות מעשר אחוז, ועל זה איכא התם פלוגתא האם גם זה חשיב מצוי, או לא. וקמ''ל ר''נ דמיעוט כי האי לא חשיב מצוי, ומ''מ במיעוט כ''כ מה ההו''א, ומה ההגיון במחלוקת, אם ההגדרה היא פחות ממחצה.

ועוד נאמר האם חמישים אחוז מהזיתים מתולעים?
והאם בפולים חמישים אחוז מתולעים?
או בעדשים?

ומפורש בבית יוסף סימן פד "וכן עדשים ופולים וזיתים הרחש מצוי בהם במחובר ולפיכך צריכין בדיקה"
אנכי ראיתי לא פעם אחת קטיף של פולים מהשדה גם אלו שלא היה בחממה, ובבדיקה אחד אחד לא נמצא אפילו רבע מתולעים, והרבה פחות. וכל שכן זיתים.
וממילא הדבר ברור כדברי רוה''פ
האם יש בהם 10 או 5 אחוז?
 
יש לזה 3 דחיות לראיה של המשכנות יעקב. (אחד דחה בשו"ת שבט הלוי בעצמו,
לזכרוני, השבט הלוי דחה להיפך, שאה"נ המשכנ"י הוכיח שחייבים להחמיר כבר ב-10%, אבל לא הוכיח שאפשר להקל ב-5%
לכאו' זהו נגד מה שמקובל כיום לעשות בדיקה מדגמית?
כמדומה שעושים בדיקה מדגמית כדי לקבוע אם זה מיעוט המצוי [וחייבים לבדוק כל א'] או לא
 
אפשר להגיד שהשכל הישר אומר שלא יתכן שקרוב למחצה מהתותים יש בהם תולעים. אבל זה המציאות במקומות שלנו. וכמדומני שיש מקומות שאפשר שזה אפי' פחות מעשר אחוז. זה תלוי בהרבה דברים.
גיבובי דברים בלי מבחן המציאות
זה ודאי נכון, ולא באתי לפקפק בזה כלל,
אני שמח שכך. ומזה באתי לאפוקי מתחילת האשכול.
רק להראות שדברי הריב"ש אינם איזה שיטה דחויה.
עפר אני תחת כפות הריב''ש. אך אפשר לומר שהוא יחידאה נגד פשטות הש''ס והראשונים.
ולדעתי לא עדיין הבאת שום ראיה מדברי שאר הראשונים או מרן הב"י נגד הריב"ש, רק השערות בעלמא.
אם מציאות הנראית בעין כמו שהחמה זורחת, היא השערה בעיניך, לחיי. תהיה בריא.
 
כעת ראיתי מאמר קצר של הרב חיים ברגיג (ר"מ כסא רחמים), בו הוא נוטה מדרכו של הריב"ש וטוען על פי ראשונים אחרים שגם בפחות מקרוב למחצה נחשב מיעוט המצוי. נדפס בויען שמואל כב' עמ' תלג-תלד.
ייש"כ גדול על המראה מקום! מצורף לתועלת החו"ר
 

קבצים מצורפים

גיבובי דברים בלי מבחן המציאות
יש כל מיני דברים שבמקום אחד או בזמן אחד הוחזקו כנגועים ובמקום אחר לא. למשל לגבי תותים מצינו בפוסקים שדנים מה הברכה שלהם, ומאידך יש שכתבו שהם מוחזקים בתולעים וא"א לבודקם כלל. וזה תלוי הרבה במקום הגידול ובמזג האויר. וא"א להגיד שבודאי בזיתים או בפולים בזמן ובמקום אחר היתה אותה דרגה של נגיעות שרואים עכשיו. כך שאין לנו מציאות הנראית בעין רק השערה בעלמא.
 
וא"א לבודקם כלל
כו''ע מודו שתותים הוא נגוע מאד, ומיועד לנגיעות גלל רכותו ומתיקותו, רק כמה אחוזים האם זה מגיע עד כדי שלא ניתן לבדיקה כלל זה אכן תלוי במזגים. או דהפלוגתא היא בכלל לא במציאות אלא עד כמה רשאי לקחת סיכון בדבר הנגוע וזהו מח' הלכתית.
אך זיתים לא שייך לקרוב למחצה בשום מזג והוא דבר פשוט ומוכרע. לכל בר דעת המכיר את המציאות.
ואין קשר ושמץ ראיה מהתותים
 
מצורף לתועלת החו"ר
תורף דבריו שמביא הגמ' לגבי בדיקת תמרים, שלדעת רוה''פ צריכים בדיקה אפי' בלא ידוע שהתליעו, ר''ן ורשב''א ועוד. ושיעור ההתלעה בתמרים הוא קרוב לאחד לעשרה, לפי בדיקת מומחים. וממילא מוכח שזה החיוב מדינא דגמרא.
וכמו''כ מתשו' מהגאונים שסירכות הריאה מצויות חד או תרי בעשרה.
וזה ודאי לא קרוב למחצה. עכת''ד.
והוא קרוב למה שדברנו. ויעו' בדבריו באורך.
 
כעת ראיתי מאמר קצר של הרב חיים ברגיג (ר"מ הכסא רחמים), בו הוא נוטה מדרכו של הריב"ש וטוען על פי ראשונים אחרים שגם בפחות מקרוב למחצה נחשב מיעוט המצוי. נדפס בויען שמואל כב' עמ' תלג-תלד.
עפר אני תחת כפות הריב''ש. אך אפשר לומר שהוא יחידאה נגד פשטות הש''ס והראשונים.

אם מציאות הנראית בעין כמו שהחמה זורחת, היא השערה בעיניך, לחיי. תהיה בריא.
תורף דבריו שמביא הגמ' לגבי בדיקת תמרים, שלדעת רוה''פ צריכים בדיקה אפי' בלא ידוע שהתליעו, ר''ן ורשב''א ועוד. ושיעור ההתלעה בתמרים הוא קרוב לאחד לעשרה, לפי בדיקת מומחים. וממילא מוכח שזה החיוב מדינא דגמרא.
וכמו''כ מתשו' מהגאונים שסירכות הריאה מצויות חד או תרי בעשרה.
וזה ודאי לא קרוב למחצה. עכת''ד.
והוא קרוב למה שדברנו. ויעו' בדבריו באורך.
אני כותב שוב עוד פעם שהדבר ברור שהפירות של זמן חז"ל היו בהרבה יותר נגועים מזמנינו.
א. הבאתי לעיל שהצ"צ והפר"ח ועוד כתבו לענין זיתים ופולים שהם נגועים ברובם! (ואף שמהרשב"א משמע שהם פחות מרוב וודאי שעדין זה שיעור מרובה ונחשב "מיעוט המצוי")
ב. הבית אפרים כתב להדיא גבי תמרים "שכיח טובא עד שהוא כמו ספק השקול משא"כ בריאה"
ג.
הרמב"ם גבי ריאה כתב שהבדיקה רק "ממנהגא" ולא "מדינא". ואילו גבי פירות כתב להדיא שהבדיקה "מדינא"!

- היוצא מהנ"ל שאפי' שבדרונו ההתלעה אולי פחותה, אבל בזמנם רואים להדיא מדבריהם שההתלעה הייתה קרובה לרוב והוי שיעור של מיעוט המצוי. ולפי הנ"ל לא קשה כלום על דברי הריב"ש וא"א לחלוק עליו מכח המציאות של היום...

1747640083119.png
 
הרב @כהנא דמסייע כל הנ"ל רק בא להראות שזה לא הוכחה נחרצת מהנ"ל, אולם דברי הריב"ש נחרצים וברורים שהשיעור של "מיעוט המצוי" הוא קרוב לרוב, ואיך נדחה את דברי הריב"ש הברורים מספק בראשונים שאינו מוכרח!?
וכי הריב"ש לא ידע את הגמ' של "תמרי דכדא"!?
וודאי דידע וכנראה ההתלעה היתה אז מצויה יותר וכמו שכתב בבית אפרים.
 

קבצים מצורפים

ראשי תחתית