מהו גדר מיעוט המצוי לענין תולעים?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אני מבין טוב מאוד ואני גם משתדל להחמיר.
אני שמח. שירא''ש אמיתית בלבך. ואני רואה שאתה משתדל להיות ישר בדיון. ואתה מבין שאין לי כל ענין נגד אי מי.
דרך אגב הגר''מ מזוז מבחינתי הוא אדם שיש לי קשר עצום אליו, אבל אני דן לגוף הענין, ולא לגוף האדם.
אני רואה כאן חשש דאורייתא ממש של ארבע לאוין לפי פשט הש''ס, והרשב''א, והריב''ש כאן הוא שיטה יחידאה, נגד פשטות הש''ס. כך אני רואה את הדברים. למרות שאני אפילו לא עפר ואפר כנגדו. אבל מ''מ נראה דעיקר ההלכה כאן היא כהרשב''א שהיה רביה דרביה.
אבל סו"ס לענ"ד נראה שעיקר ההלכה היא שלא צריך לבדוק.
אתה יכול לסבור ככה, אבל הגריש''א, שראה את הריב''ש, והג''ר אשר וייס, והגרב''צ א''ש יסברו שזה עיקר הדין.
 
אף אחד לא מערער בגדלות תורתם.
אך יש כאן הגרב''צ א''ש הגריש''א הרב וזזנר ר''א וייס ועוד האוסרים.
ואגב הנדון היה האם כל האחרונים פשוט לא ראו, ולכן טעו ואמרו, או שראו גם ראו אך היה להם ראיות אחרות מראשונים ופוסקים אחרים.
הוכח למעלה מכל ספק גם לשיטתך שיש סימוכין רחבים לשיטתם מדברי הרשב''א ב''י ועוד, אלא שאתה נדחק ברשב''א, השאלה איפה עדיף להדחק. או קי. הרשב''א ביחס לריב''ש היה 4 דורות קודם, והוא אור העולם וכו', וודאי שהלכה כהרשב''א לגביו.
ומ''מ אודי לי מיהת שהרב ויא שעשה ע''פ הוראות הגריש''א והגרב''צ א''ש, זכותו המליאה להסתמך על הרשב''א וכל גדולים אלו, והבר פלוגתא יכול להציג דעתו כמחלוקת לגיטימית ותו לא. ולא לדחות בטענת לא ראו. ותו ל''מ
לא טענתי שכל הפוסקים לא ראו זאת.
אמרתי שהמשכנות יעקב שכולם נסמכים עליו לא דן בדברי הריב"ש, וגם בשו"ת שבט הלוי שדן ע"ז באורך לא הזכיר כן.
- שיטת הריב"ש ברורה מאוד ואין אפשרות אפי' לדחוק אותה.
- מה שטענת מהרשב"א אפשר ליישב כמש"כ לעיל.

שאני מוסר שיעורים לציבור (בפרט אלה שפוסקים כמו מרן זצוק"ל) אני מורה להם את עיקר הדין כנ"ל, ומסיים שוודאי המחמיר תע"ב, אבל עיקר הדין שמותר (ונפק"מ גדולה למי שקונה בגד עם חשש שעטנז וכדו', שיכול ללבוש אותו בלי לשלוח אותו לבדיקה מחמת הנ"ל,)
 
אני שמח. שירא''ש אמיתית בלבך. ואני רואה שאתה משתדל להיות ישר בדיון. ואתה מבין שאין לי כל ענין נגד אי מי.
דרך אגב הגר''מ מזוז מבחינתי הוא אדם שיש לי קשר עצום אליו, אבל אני דן לגוף הענין, ולא לגוף האדם.
אני רואה כאן חשש דאורייתא ממש של ארבע לאוין לפי פשט הש''ס, והרשב''א, והריב''ש כאן הוא שיטה יחידאה, נגד פשטות הש''ס. כך אני רואה את הדברים. למרות שאני אפילו לא עפר ואפר כנגדו. אבל מ''מ נראה דעיקר ההלכה כאן היא כהרשב''א שהיה רביה דרביה.
אני מבין אותך ואני מבין את עמדתך.
אבל אני נשאר בעמדה שמתי שיש לנו ראשון שאומר דברים מפורשים, ושאר ראשונים אין הכרע ברור בדבריהם ואפשר ליישב דבריהם, העיקר כאותו ראשון.
נכון שטוב להחמיר כנ"ל, אבל כך נראה לי עיקר הדין. (בפרט שעמדתי על כל הראיות מהש"ס שכתבו הפוסקים הנזכרים)
 
אתה יכול לסבור ככה, אבל הגריש''א, שראה את הריב''ש, והג''ר אשר וייס, והגרב''צ א''ש יסברו שזה עיקר הדין.
זה באמת שיקול גדול הפוסקים הנ"ל, ואם הייתי באמת "לבד במערכה" הייתי יותר ירא בדברים שלי.
אבל שאני רואה שפוסקים גדולים גם הורו כן (ובפרט מרן הגרע"י זצוק"ל), אני לא מפחד ומורה כן לציבור.
 
זה באמת שיקול גדול הפוסקים הנ"ל, ואם הייתי באמת "לבד במערכה" הייתי יותר ירא בדברים שלי.
אבל שאני רואה שפוסקים גדולים גם הורו כן (ובפרט מרן הגרע"י זצוק"ל), אני לא מפחד ומורה כן לציבור.
אם הוא רבך. בכבוד.
כ''א ורבותיו.
 
1747584174654.png
 
ובפרט מרן הגרע"י זצוק"ל
אני מבין טוב מאוד ואני גם משתדל להחמיר.
כיונת לרבך שהורה לחוש רק מעשר אחוז...

מעין אומר ח"ד פרק ב' סי' ט"ו, סוף הע' ט"ז – "שאלה: הרה"ג שניאור זלמן רווח שליט"א סיפר לרבנו שכל הפטריות המשווקות בשוק שבדק היה בהם תולעים בין חמש לעשרים אחוז, והשאלה אם מותר לשווק זאת. וסיפר תוך כדי הדברים שהוא החליט לבדוק כל מגדל פטריות לגופו. ומכל מקום שאל את רבנו על איזה גבול להקפיד, כי הרוב זה עשרה אחוז, והגרי"ש אלישיב שליט"א סובר שמיעוט המצוי, זה חמישה אחוז. תשובה: לא נכון. ושאל על עשרה אחוז אם זה נחשב מיעוט המצוי. וענה מו"ר נר"ו: גם זה לא מיעוטו המצוי. הוסיף ושאל: כמה חמש עשרה או עשרים אחוז. ולא ענה רבינו. ושאל: האם להקפיד על חמישה אחוז. וענה מו"ר נר"ו: כן.
כעבור זמן רב דברתי שוב עם הרה"ג שניאור זלמן רווח וסיפר לי שאמר לו מו"ר נר"ו, שדי לנו להחמיר בעשרה אחוז.

הגרח"ק זצ"ל לבושי יוסף סי' י"ב סוף אות ב' ד"ה באשר עמ' קכ"ח, אמנם עי' בדיקת המזון כהלכה שער ב' פרק ד' סוף הע' ג'עמ' קי"ח – "והגר"ח קנייבסקי אמר לי ששמע בשם שו"ת משכנות יעקב, שמעשרה אחוזים הוי מיעוט המצוי, פחות כאן עד חמשה אחוזים הוי מיעוט שאינו מצוי, ופחות מחמשה אחוזים אף מיעוט שאינו מצוי ל"ה".
עי' הגר"א נבנצל שליט"א אסיפת יצחק ג' תשרי תש"ע – "שאלה: איך משערים מיעוט המצוי בחסה, איזה אחוז ומאיזה גודל.תשובה: יש אומרים עשרה אחוז ויש דעות אחרות".
דעת יהודה )עמ' קמ"ב אות תרנ"ג( – "מיעוט המצוי טעון בדיקה, בשו"ת משכנות יעקב סי' יז' כתב דשיעור מיעוט המצוי הואחלק אחד מעשרה, וכמדו' שיש חולקים, איך יש לנהוג בזה. תשובה: אפשר לסמוך על משכנ"י".
 
מעין אומר ח"ד פרק ב' סי' ט"ו, סוף הע' ט"ז – "שאלה: הרה"ג שניאור זלמן רווח שליט"א סיפר לרבנו שכל הפטריות המשווקות בשוק שבדק היה בהם תולעים בין חמש לעשרים אחוז, והשאלה אם מותר לשווק זאת. וסיפר תוך כדי הדברים שהוא החליט לבדוק כל מגדל פטריות לגופו. ומכל מקום שאל את רבנו על איזה גבול להקפיד, כי הרוב זה עשרה אחוז, והגרי"ש אלישיב שליט"א סובר שמיעוט המצוי, זה חמישה אחוז. תשובה: לא נכון. ושאל על עשרה אחוז אם זה נחשב מיעוט המצוי. וענה מו"ר נר"ו: גם זה לא מיעוטו המצוי. הוסיף ושאל: כמה חמש עשרה או עשרים אחוז. ולא ענה רבינו. ושאל: האם להקפיד על חמישה אחוז. וענה מו"ר נר"ו: כן.
יש עוד שתי עדויות שונות שמרן זצוק"ל הורה שמיעוט המצוי זה 30% (אחד של הרב מאזוז זצוק"ל כמדומני)
 
יש עוד שתי עדויות שונות שמרן זצוק"ל הורה שמיעוט המצוי זה 30% (אחד של הרב מאזוז זצוק"ל כמדומני)
הבאתי לעיל דברי הגר''מ מזוז בספר אשוו זבינייכו. לגבי חיוב הבדיקה בצוה''ג שאינה מן הדין אלא חומרא.
ראיתי באחד ממאמרי הרב רווח שמחלק בין דבר שבקל פותחים ובודקים כמו פירות וקטניות. לבין דבר שדורש מאמץ וכרוך בהפסד וטורח וזמן. ובזה מסתמך על 30 אחוז.
 
השכל הישר אומר שבתנאים חקלאיים נורמליים לא אמור להיות חילוק בדבר הזה. ולכאו' דברי הרשב''א הם נגד דברי הריב''ש.
אפשר להגיד שהשכל הישר אומר שלא יתכן שקרוב למחצה מהתותים יש בהם תולעים. אבל זה המציאות במקומות שלנו. וכמדומני שיש מקומות שאפשר שזה אפי' פחות מעשר אחוז. זה תלוי בהרבה דברים.
ומ''מ אודי לי מיהת שהרב ויא שעשה ע''פ הוראות הגריש''א והגרב''צ א''ש, זכותו המליאה להסתמך על הרשב''א וכל גדולים אלו, והבר פלוגתא יכול להציג דעתו כמחלוקת לגיטימית ותו לא. ולא לדחות בטענת לא ראו. ותו ל''מ
זה ודאי נכון, ולא באתי לפקפק בזה כלל, רק להראות שדברי הריב"ש אינם איזה שיטה דחויה. ולדעתי לא עדיין הבאת שום ראיה מדברי שאר הראשונים או מרן הב"י נגד הריב"ש, רק השערות בעלמא.
 
על טענה זו חשבתי מכבר. ועורר עליה הג''ר יעקב עדס לעיל דמתים מריסוק איברים הרבה פחות מעשר אחוז, ועל זה איכא התם פלוגתא האם גם זה חשיב מצוי, או לא. וקמ''ל ר''נ דמיעוט כי האי לא חשיב מצוי, ומ''מ במיעוט כ''כ מה ההו''א, ומה ההגיון במחלוקת, אם ההגדרה היא פחות ממחצה.

ועוד נאמר האם חמישים אחוז מהזיתים מתולעים?
והאם בפולים חמישים אחוז מתולעים?
או בעדשים?

ומפורש בבית יוסף סימן פד "וכן עדשים ופולים וזיתים הרחש מצוי בהם במחובר ולפיכך צריכין בדיקה"
אנכי ראיתי לא פעם אחת קטיף של פולים מהשדה גם אלו שלא היה בחממה, ובבדיקה אחד אחד לא נמצא אפילו רבע מתולעים, והרבה פחות. וכל שכן זיתים.
וממילא הדבר ברור כדברי רוה''פ
האם יש בהם 10 או 5 אחוז?
 
יש לזה 3 דחיות לראיה של המשכנות יעקב. (אחד דחה בשו"ת שבט הלוי בעצמו,
לזכרוני, השבט הלוי דחה להיפך, שאה"נ המשכנ"י הוכיח שחייבים להחמיר כבר ב-10%, אבל לא הוכיח שאפשר להקל ב-5%
לכאו' זהו נגד מה שמקובל כיום לעשות בדיקה מדגמית?
כמדומה שעושים בדיקה מדגמית כדי לקבוע אם זה מיעוט המצוי [וחייבים לבדוק כל א'] או לא
 
אפשר להגיד שהשכל הישר אומר שלא יתכן שקרוב למחצה מהתותים יש בהם תולעים. אבל זה המציאות במקומות שלנו. וכמדומני שיש מקומות שאפשר שזה אפי' פחות מעשר אחוז. זה תלוי בהרבה דברים.
גיבובי דברים בלי מבחן המציאות
זה ודאי נכון, ולא באתי לפקפק בזה כלל,
אני שמח שכך. ומזה באתי לאפוקי מתחילת האשכול.
רק להראות שדברי הריב"ש אינם איזה שיטה דחויה.
עפר אני תחת כפות הריב''ש. אך אפשר לומר שהוא יחידאה נגד פשטות הש''ס והראשונים.
ולדעתי לא עדיין הבאת שום ראיה מדברי שאר הראשונים או מרן הב"י נגד הריב"ש, רק השערות בעלמא.
אם מציאות הנראית בעין כמו שהחמה זורחת, היא השערה בעיניך, לחיי. תהיה בריא.
 
כעת ראיתי מאמר קצר של הרב חיים ברגיג (ר"מ כסא רחמים), בו הוא נוטה מדרכו של הריב"ש וטוען על פי ראשונים אחרים שגם בפחות מקרוב למחצה נחשב מיעוט המצוי. נדפס בויען שמואל כב' עמ' תלג-תלד.
 
כעת ראיתי מאמר קצר של הרב חיים ברגיג (ר"מ כסא רחמים), בו הוא נוטה מדרכו של הריב"ש וטוען על פי ראשונים אחרים שגם בפחות מקרוב למחצה נחשב מיעוט המצוי. נדפס בויען שמואל כב' עמ' תלג-תלד.
ייש"כ גדול על המראה מקום! מצורף לתועלת החו"ר
 

קבצים מצורפים

גיבובי דברים בלי מבחן המציאות
יש כל מיני דברים שבמקום אחד או בזמן אחד הוחזקו כנגועים ובמקום אחר לא. למשל לגבי תותים מצינו בפוסקים שדנים מה הברכה שלהם, ומאידך יש שכתבו שהם מוחזקים בתולעים וא"א לבודקם כלל. וזה תלוי הרבה במקום הגידול ובמזג האויר. וא"א להגיד שבודאי בזיתים או בפולים בזמן ובמקום אחר היתה אותה דרגה של נגיעות שרואים עכשיו. כך שאין לנו מציאות הנראית בעין רק השערה בעלמא.
 
וא"א לבודקם כלל
כו''ע מודו שתותים הוא נגוע מאד, ומיועד לנגיעות גלל רכותו ומתיקותו, רק כמה אחוזים האם זה מגיע עד כדי שלא ניתן לבדיקה כלל זה אכן תלוי במזגים. או דהפלוגתא היא בכלל לא במציאות אלא עד כמה רשאי לקחת סיכון בדבר הנגוע וזהו מח' הלכתית.
אך זיתים לא שייך לקרוב למחצה בשום מזג והוא דבר פשוט ומוכרע. לכל בר דעת המכיר את המציאות.
ואין קשר ושמץ ראיה מהתותים
 
מצורף לתועלת החו"ר
תורף דבריו שמביא הגמ' לגבי בדיקת תמרים, שלדעת רוה''פ צריכים בדיקה אפי' בלא ידוע שהתליעו, ר''ן ורשב''א ועוד. ושיעור ההתלעה בתמרים הוא קרוב לאחד לעשרה, לפי בדיקת מומחים. וממילא מוכח שזה החיוב מדינא דגמרא.
וכמו''כ מתשו' מהגאונים שסירכות הריאה מצויות חד או תרי בעשרה.
וזה ודאי לא קרוב למחצה. עכת''ד.
והוא קרוב למה שדברנו. ויעו' בדבריו באורך.
 
כעת ראיתי מאמר קצר של הרב חיים ברגיג (ר"מ הכסא רחמים), בו הוא נוטה מדרכו של הריב"ש וטוען על פי ראשונים אחרים שגם בפחות מקרוב למחצה נחשב מיעוט המצוי. נדפס בויען שמואל כב' עמ' תלג-תלד.
עפר אני תחת כפות הריב''ש. אך אפשר לומר שהוא יחידאה נגד פשטות הש''ס והראשונים.

אם מציאות הנראית בעין כמו שהחמה זורחת, היא השערה בעיניך, לחיי. תהיה בריא.
תורף דבריו שמביא הגמ' לגבי בדיקת תמרים, שלדעת רוה''פ צריכים בדיקה אפי' בלא ידוע שהתליעו, ר''ן ורשב''א ועוד. ושיעור ההתלעה בתמרים הוא קרוב לאחד לעשרה, לפי בדיקת מומחים. וממילא מוכח שזה החיוב מדינא דגמרא.
וכמו''כ מתשו' מהגאונים שסירכות הריאה מצויות חד או תרי בעשרה.
וזה ודאי לא קרוב למחצה. עכת''ד.
והוא קרוב למה שדברנו. ויעו' בדבריו באורך.
אני כותב שוב עוד פעם שהדבר ברור שהפירות של זמן חז"ל היו בהרבה יותר נגועים מזמנינו.
א. הבאתי לעיל שהצ"צ והפר"ח ועוד כתבו לענין זיתים ופולים שהם נגועים ברובם! (ואף שמהרשב"א משמע שהם פחות מרוב וודאי שעדין זה שיעור מרובה ונחשב "מיעוט המצוי")
ב. הבית אפרים כתב להדיא גבי תמרים "שכיח טובא עד שהוא כמו ספק השקול משא"כ בריאה"
ג.
הרמב"ם גבי ריאה כתב שהבדיקה רק "ממנהגא" ולא "מדינא". ואילו גבי פירות כתב להדיא שהבדיקה "מדינא"!

- היוצא מהנ"ל שאפי' שבדרונו ההתלעה אולי פחותה, אבל בזמנם רואים להדיא מדבריהם שההתלעה הייתה קרובה לרוב והוי שיעור של מיעוט המצוי. ולפי הנ"ל לא קשה כלום על דברי הריב"ש וא"א לחלוק עליו מכח המציאות של היום...

1747640083119.png
 
הרב @כהנא דמסייע כל הנ"ל רק בא להראות שזה לא הוכחה נחרצת מהנ"ל, אולם דברי הריב"ש נחרצים וברורים שהשיעור של "מיעוט המצוי" הוא קרוב לרוב, ואיך נדחה את דברי הריב"ש הברורים מספק בראשונים שאינו מוכרח!?
וכי הריב"ש לא ידע את הגמ' של "תמרי דכדא"!?
וודאי דידע וכנראה ההתלעה היתה אז מצויה יותר וכמו שכתב בבית אפרים.
 

קבצים מצורפים

וכי הריב"ש לא ידע את הגמ' של "תמרי דכדא"!?
זה שאלה שאכן צריך לתת את הדעת. אך עמדתי ע''ז לעיל לדעת רש''י סוגיית תמרי בכדא נאמרה דווקא בהתליעו. אך הר''ן והרשב''א וכו' חולקים. ייתכן דריב''ש סבר בזה כרש''י, ואיה''נ לשיטתם כן הוא הדין
 
ראשי תחתית