הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
נכון,
מ"מ כיון שיש מחלוקת באחרונים בענין תחנון, בדר"כ נוהגים להקל, ובפרט שכך פשט המנהג.
מנהג הספרדים באמירת תחנון במנחה של י''ג אייר
- יוזם האשכול עת שערי רצון
- תאריך התחלה
מ"מ כיון שיש מחלוקת באחרונים בענין תחנון, בדר"כ נוהגים להקל, ובפרט שכך פשט המנהג.
מהרש"ו (בנו של מהרח"ו) מביא בשם רבינו האריז"ל. ובודאי דעדיפא משאר אחרונים, שבעניני תפילה לכו"ע הולכים אחר מנהג רבינו האר"י.
יצאתי מבולבל מכל הענין הזה, מה דעת הרב דוד יוסף לומר או לא לומר בשיעור ובספר אמר לומר תחנון, בשו"ת ברכת יהודה הביא בשמו שחוזר בו בהגלות נגלות רבינו האריז"ל שלא לומר בי"ג. האם הרב דוד יחלוק על מנהג רבינו האר"י?
היות ובמנחה לא אומרים לכן כבר בשחרית לא אומרים.
וכן מפורש בתרומת הדשן ח"ב סימן פ זה לשונו ואם י"ל תחינה ביום ו' בשחרית כשהחתן בבהכ"נ? נראה דאין לומר תחנה, הואיל ובאותו יום נכנס לחופה כולי יומא חדא מלתא היא ומועד דיליה הוא. וראיה מערב פסח דא"א למנצח משום שחיטת פסחים, אף על גב דאין פסחים אלא לאחר חצות.
הראשל"צ רבי דוד יוסף שליט"א הביא ג' דעות.
1. לומר תחנון בפסח שני (ובוודאי שגם במנחה שלפניו).
2. לא לומר תחנון בפסח שני כלל (וממילא גם לא במנחה שלפניו).
3. לא לומר תחנון רק במנחה של פסח שני, ובשחרית כן לומר (וממילא גם במנחה שלפניו אומרים).
הרב דוד החליט לנקוט שיטה רביעית וממוצעת שלא לומר תחנון כל פסח שני, אך כן לומר במנחה שלפניו.
מה שמעניין, שאין אף אחד מהדעות שהביא שסובר כן, וספק תחנון לקולא, ואם הוא סובר שכל פסח שני לא אומרים, למה שלא ימשיך עם הסברא גם במנחה, ויחמיר את הדעה שסוברת שאומרים תחנון בפסח שני או שלא אומרים תחנון רק במנחה של פסח שני.
ובפרט ע"פ מה שנכתב מהאר"י ושאחר ששמע כן הרב דוד הוא חזר בו.
וצ"ע.
1. לומר תחנון בפסח שני (ובוודאי שגם במנחה שלפניו).
2. לא לומר תחנון בפסח שני כלל (וממילא גם לא במנחה שלפניו).
3. לא לומר תחנון רק במנחה של פסח שני, ובשחרית כן לומר (וממילא גם במנחה שלפניו אומרים).
הרב דוד החליט לנקוט שיטה רביעית וממוצעת שלא לומר תחנון כל פסח שני, אך כן לומר במנחה שלפניו.
מה שמעניין, שאין אף אחד מהדעות שהביא שסובר כן, וספק תחנון לקולא, ואם הוא סובר שכל פסח שני לא אומרים, למה שלא ימשיך עם הסברא גם במנחה, ויחמיר את הדעה שסוברת שאומרים תחנון בפסח שני או שלא אומרים תחנון רק במנחה של פסח שני.
ובפרט ע"פ מה שנכתב מהאר"י ושאחר ששמע כן הרב דוד הוא חזר בו.
וצ"ע.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
זכורני להגר''מ מזוז שכותב שכן היה המנהג, ומביא לזה סימוכין מצד שההקרבה הייתה רק בבין הערביים של י''ד.
בשו"ת ברכת יהודה שהבאתי לעיל כתב:
"גם הגאון הנאמ"ן כתב בירחון אור תורה (אייר תשמ"ט סי' קכו אות ב) שמנהג תונס וג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ג באייר במנחה, והזכיר מ"ש מהרש"ו בסידור חמדת ישראל הנ"ל. וע"ש עוד מ"ש בזה.
...
וכן העלה הרה"ג דקל כהן שליט"א בתשובה שהובאה בירחון אור תורה (סיון תשס"ח עמוד תתכג). [ושם בחודש אייר תש"ע ר"ס קיג ציין לדברינו]".
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
אביא כאן מדברי הרב נאמ''ן
אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
נערך לאחרונה:
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
מ''מ הביא דעת שו''ע הרב וטרח לבאר את טעמו. כמבואר לעיל דברים ממקורם.
ובאמת פלא שהגר''ד יוסף לא הביא דעתו במקומו. וצ''ע. (האמת לא שמעתי השיעור כ''כ רק מעט)
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מוזר שלא הביא מה שכתוב שם, ומצאתיו הועתק במקום אחר -
אמנם, הרב משיב כהלכה כתב בשם הגר"ד ש-
[ויתכן שהגרע"י לא רצה להיכנס לדברים עם אותו נכד, ודחויי כמדחי ליה. ויש לציין שכבר בסידור חזון עובדיה כתב הגר"י יוסף שלא לומר תחנון במנחה, והגרע"י עבר על "רוב ההלכות" שבסידור]
השאלה היתה שיאמרו בשחרית של ט"ו בשבט
אני חוזר בי ממה שכתבתי, כיון שלא ידעתי שהראשל"צ רבי דוד שליט"א לא ידע מדעתו של הרב מאזוז עד שהביאו לו בכתב את דעתו. (ואז אמר "נהרא נהרא ופשטיה").
בשו"ת ברכת יהודה כתב שתשובתו היתה למראה עינו של הגר"ד יוסף והסכים עמו שלא לומר תחנון, ובתשובה שם הביא את דעת הגאון הנאמ"ן שלא לומר תחנון, כך שהרב דוד ידע מדעת הגר"מ מזוז זצ"ל.
רק שמוזר הוא להביא לרב שמוסר שיעור ברבים פתק עם דעה אחרת ממה שהרב אומר בשיעור, בשעה שזה מביך אותו. זה ממש לא נעים ולא נכון.
א. עדיין יכול להיות שלא זכר, ולא שהתעלם בכוונה.
ב. איני יודע אם כל התשובה היתה למראה עיניו או רק הנקודה הספציפית שמחמתה חלק עליו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,439
הרב אושרי אזולאי.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,872
מה הקשר ?
כי הזמן הקובע למעשרות חלף עבר לו עם צאת הכוכבים, ושאר היום יכולים לומר תחנון.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,872
היום נגרר אחר הלילה שלפניו
ובפרט שסו''ס התאריך עצמו של ט"ו בשבט הוא הגורם, ובבוקר עדיין לא חלף התאריך
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 774
מנין לך?
אם הפרי חנט באמצע יום ט"ו בשבט, מה דינו?
אז מה דינו לשיטתך?
בכל אופן אלו דינים מפורשים
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יד עמוד ב
רבי שמעון בן אלעזר אומר: ליקט אתרוג ערב חמשה עשר בשבט עד שלא תבוא השמש, וחזר וליקט משתבוא השמש - אין תורמין ומעשרין מזה על זה,
את כל זה ניתן לומר גם לגבי יום הקרבת פסח שני
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,872
אין ענין בתאריך י''ד אייר, יש עניין ב'פסח שני' שנקרב בין הערבים של יד אייר
