הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
נכון,אינו מפורש בשער הכוונות, ולכן לא עדיפא משאר אחרונים
מ"מ כיון שיש מחלוקת באחרונים בענין תחנון, בדר"כ נוהגים להקל, ובפרט שכך פשט המנהג.
נכון,אינו מפורש בשער הכוונות, ולכן לא עדיפא משאר אחרונים
מהרש"ו (בנו של מהרח"ו) מביא בשם רבינו האריז"ל. ובודאי דעדיפא משאר אחרונים, שבעניני תפילה לכו"ע הולכים אחר מנהג רבינו האר"י.אינו מפורש בשער הכוונות, ולכן לא עדיפא משאר אחרונים
היות ובמנחה לא אומרים לכן כבר בשחרית לא אומרים.לפי דבריהם גם בשחרית יש לומר תחנון.
אבל בפוסקים מבואר שלא כך, והמנהג הפשוט לא לומר כל היום כולו, ושכן הביאו בשם האר"י כנ"ל, ולכן ממילא גם במנחה יום קודם אין לומר.
וכמובן שמי שאומר תחנון כדעת מרן הראש"ל שליט"א יש לו ע"מ לסמוך, וגם מי שלא אומר תחנון, יש לו אילנות גדולות להישען עליהם, ואין לעשות מזה מחלוקות, דלא גרע מיום העצמאות...
זכורני להגר''מ מזוז שכותב שכן היה המנהג, ומביא לזה סימוכין מצד שההקרבה הייתה רק בבין הערביים של י''ד.הרב דוד החליט לנקוט שיטה רביעית וממוצעת שלא לומר תחנון כל פסח שני, אך כן לומר במנחה שלפניו.
בשו"ת ברכת יהודה שהבאתי לעיל כתב:זכורני להגר''מ מזוז שכותב שכן היה המנהג, ומביא לזה סימוכין מצד שההקרבה הייתה רק בבין הערביים של י''ד.
אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו..."גם הגאון הנאמ"ן כתב בירחון אור תורה (אייר תשמ"ט סי' קכו אות ב) שמנהג תונס וג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ג באייר במנחה, והזכיר מ"ש מהרש"ו בסדור חמדת ישראל הנ"ל. וע"ש עוד מ"ש בזה.
...
וכן העלה הרה"ג דקל כהן שליט"א בתשובה שהובאה הירחון אור תורה (סיון תשס"ח עמוד תתכג). [ושם בחודש אייר תש"ע ר"ס קיד ציין לדברינו]".
מ''מ הביא דעת שו''ע הרב וטרח לבאר את טעמו. כמבואר לעיל דברים ממקורם.אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
מוזר שלא הביא מה שכתוב שם, ומצאתיו הועתק במקום אחר -ומעיד אני שפעם אחת התפללתי אצל מרן הראש"ל מופת הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל במנחה של י"ג אייר ואמרו תחנון כרגיל [וכ"כ בספר ארחות מרן (ח"א עמ' שעא) שמרן זצוק"ל היה נוהג לומר תחנון ביום זה במנחה. וראה בספר עבודת עובדיה (עמ' רד) מש"כ בזה].

[ויתכן שהגרע"י לא רצה להיכנס לדברים עם אותו נכד, ודחויי כמדחי ליה. ויש לציין שכבר בסידור חזון עובדיה כתב הגר"י יוסף שלא לומר תחנון במנחה, והגרע"י עבר על "רוב ההלכות" שבסידור]יש לומר תחנון, וכן דיבר עם אביו כמה פעמים והסכים עמו.
השאלה היתה שיאמרו בשחרית של ט"ו בשבטולכן כבר ממנחה של י'ד ל''א תחנון
אני חוזר בי ממה שכתבתי, כיון שלא ידעתי שהראשל"צ רבי דוד שליט"א לא ידע מדעתו של הרב מאזוז עד שהביאו לו בכתב את דעתו. (ואז אמר "נהרא נהרא ופשטיה").אם באמת דעתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל שלא לומר, לא נראה לי מתאים להגיד במקום שמסר את השיעור, ובתוך השלושים שלו, בשיעור שמחליף אותו, שכן לומר ולחלוק עליו...
בשו"ת ברכת יהודה כתב שתשובתו היתה למראה עינו של הגר"ד יוסף והסכים עמו שלא לומר תחנון, ובתשובה שם הביא את דעת הגאון הנאמ"ן שלא לומר תחנון, כך שהרב דוד ידע מדעת הגר"מ מזוז זצ"ל.אני חוזר בי ממה שכתבתי, כיון שלא ידעתי שהראשל"צ רבי דוד שליט"א לא ידע מדעתו של הרב מאזוז עד שהביאו לו בכתב את דעתו.
א. עדיין יכול להיות שלא זכר, ולא שהתעלם בכוונה.בשו"ת ברכת יהודה כתב שתשובתו היתה למראה עינו של הגר"ד יוסף והסכים עמו שלא לומר תחנון, ובתשובה שם הביא את דעת הגאון הנאמ"ן שלא לומר תחנון, כך שהרב דוד ידע מדעת הגר"מ מזוז זצ"ל.
מי הוא זה ואי זה הוא?
מה הקשר ?השאלה היתה שיאמרו בשחרית של ט"ו בשבט
כי הזמן הקובע למעשרות חלף עבר לו עם צאת הכוכבים, ושאר היום יכולים לומר תחנון.מה הקשר ?
היום נגרר אחר הלילה שלפניוכי הזמן הקובע למעשרות חלף עבר לו עם צאת הכוכבים, ושאר היום יכולים לומר תחנון.
מנין לך?כי הזמן הקובע למעשרות חלף עבר לו עם צאת הכוכבים, ושאר היום יכולים לומר תחנון.
אז מה דינו לשיטתך?מנין לך?
אם הפרי חנט באמצע יום ט"ו בשבט, מה דינו?
את כל זה ניתן לומר גם לגבי יום הקרבת פסח שניהיום נגרר אחר הלילה שלפניו
ובפרט שסו''ס התאריך עצמו של ט"ו בשבט הוא הגורם, ובבוקר עדיין לא חלף התאריך
אין ענין בתאריך י''ד אייר, יש עניין ב'פסח שני' שנקרב בין הערבים של יד אייראת כל זה ניתן לומר גם לגבי יום הקרבת פסח שני