מוזר שלא הביא מה שכתוב שם, ומצאתיו הועתק במקום אחר -
[ויתכן שהגרע"י לא רצה להיכנס לדברים עם אותו נכד, ודחויי כמדחי ליה. ויש לציין שכבר בסידור חזון עובדיה כתב הגר"י יוסף שלא לומר תחנון במנחה, והגרע"י עבר על "רוב ההלכות" שבסידור]
השאלה היתה שיאמרו בשחרית של ט"ו בשבט
אני חוזר בי ממה שכתבתי, כיון שלא ידעתי שהראשל"צ רבי דוד שליט"א לא ידע מדעתו של הרב מאזוז עד שהביאו לו בכתב את דעתו. (ואז אמר "נהרא נהרא ופשטיה").
בשו"ת ברכת יהודה כתב שתשובתו היתה למראה עינו של הגר"ד יוסף והסכים עמו שלא לומר תחנון, ובתשובה שם הביא את דעת הגאון הנאמ"ן שלא לומר תחנון, כך שהרב דוד ידע מדעת הגר"מ מזוז זצ"ל.
א. עדיין יכול להיות שלא זכר, ולא שהתעלם בכוונה.
מה הקשר ?
כי הזמן הקובע למעשרות חלף עבר לו עם צאת הכוכבים, ושאר היום יכולים לומר תחנון.
היום נגרר אחר הלילה שלפניו
מנין לך?
אז מה דינו לשיטתך?
את כל זה ניתן לומר גם לגבי יום הקרבת פסח שני
אין ענין בתאריך י''ד אייר, יש עניין ב'פסח שני' שנקרב בין הערבים של יד אייר
