מנהגי מרוקו

[כהנא דמסייע]

זהו מנהג טוב מאוד, מפני שמצוי מאוד שאנשים מתחילים עלינו לשבח ובורחים באמצעו או בסיומו מתוך הרגל, ובכך מפסידים את הברכה.

טעם המנהג אינו מפני עמי ארצות אלא כך עיקר ההלכה. כמבואר בבית יוסף סימן תפט "כתב הרב רבי דוד אבודרהם בליל מוצאי שבת נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש תתקבל. והטעם שאין סופרים מיד אחרי קדיש שאומר אחר התפילה מפני שאותו קדיש אינו שלם, אלא עד לעילא, ואין לספור רק אחר קדיש תתקבל כמו בשאר לילות".
 והיינו שעלינו לשבח מאן דכר שמיה דאינו חלק מהתפילה עצמה אלא שבח בפני עצמו שאומרים אחר סיום התפילה, אלא אמירת ספירת העונר על פי ההלכה הוא ב"סיום התפילה" בלבד. וגדר סיום התפילה הוא קדיש תתקבל.
ובמוצ"ש היה ספק האם להקדים לקדיש ראשון. וקמשמע לן דגם שם ימתין לקדיש תתקבל. אך זה היה פשיטא ואין מקום לדון בכלל שבכל השבוע הוא אחר קדיש תתקבל.
והבית יוסף הביא דעתו בשתיקה מבלי כל חולק או הערה. וודאי שסבר כן.​

 

[כהנא דמסייע]

וכן נפסק בשלחן ערוך סימן תפט סעיף ט-

"ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל". והמקור מהאבודרהם.
ובכף החיים סעיף קטן קב "ואף למנהגינו שאומרים ויתן לך סופרים מיד איר קדיש תתקבל, כיון שכבר נסתלק התפילה בקדיש תתקבל חל מצות ספירה וכן נוהגין".
ואחר כך כתב הכף החיים מיהו יש נוהגין אחר עלינו לשבח וכו.
הרי שמנהג זה להמתין לעלינו לשבח הוא מנהג נגד מרן דסבירא ליה דמיד שנסתלק התפיחה בקדיש תתקבל חל חיוב ספירה.
​

 

[עת שערי רצון]

מנהג ירושלים זה אחרי עלינו לשבח, אבל בהרבה עדות (מרוקאים טוניסאים ועוד) זה אחרי תתקבל

 

[החש בראשו]

למה ע"מ סופרים אחר עלינו? ע"פ הקבלה?

 

[עת שערי רצון]

למה ע"מ סופרים אחר עלינו? ע"פ הקבלה?

יכול להיות שזה כך, בגלל שע''פ הסוד צריך רצף בסדר התפילה, כידוע שמאוד מקפידים לא להכניס פיוטים ושאר פסוקים שאינם ממש מסדר התפילה, ואולי ה''ה בנידו''ד

 

[כהנא דמסייע]

יכול להיות שזה כך, בגלל שע''פ הסוד צריך רצף בסדר התפילה, כידוע שמאוד מקפידים לא להכניס פיוטים ושאר פסוקים שאינם ממש מסדר התפילה, ואולי ה''ה בנידו''ד

הכף החיים לא הזכיר מקור מהאר"י או מהרש"ש. רק בתור מיהו יש שנהגו.
ומסתבר הפוך שאולי מנהג זה הונהג מפני עמיי ארצות שלא יברחו מיד אחר ספירת העומר. ולא יאמרו עלינו. ודוק.​

 

[משיב כהלכה]

טעם המנהג אינו מפני עמי ארצות אלא כך עיקר ההלכה. כמבואר בבית יוסף סימן תפט "כתב הרב רבי דוד אבודרהם בליל מוצאי שבת נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש תתקבל. והטעם שאין סופרים מיד אחרי קדיש שאומר אחר התפילה מפני שאותו קדיש אינו שלם, אלא עד לעילא, ואין לספור רק אחר קדיש תתקבל כמו בשאר לילות".
 והיינו שעלינו לשבח מאן דכר שמיה דאינו חלק מהתפילה עצמה אלא שבח בפני עצמו שאומרים אחר סיום התפילה, אלא אמירת ספירת העונר על פי ההלכה הוא ב"סיום התפילה" בלבד. וגדר סיום התפילה הוא קדיש תתקבל.
ובמוצ"ש היה ספק האם להקדים לקדיש ראשון. וקמשמע לן דגם שם ימתין לקדיש תתקבל. אך זה היה פשיטא ואין מקום לדון בכלל שבכל השבוע הוא אחר קדיש תתקבל.
והבית יוסף הביא דעתו בשתיקה מבלי כל חולק או הערה. וודאי שסבר כן.​

אין שום הכרח לפרשנות שלך, הוא כותב רק שמברכים לאחר תתקבל ותו לא. וכל מה שהוספת שעלינו לשבח אינו חלק מהתפילה אלא שבח וכו', כל זה לא כתוב בדבריו.

 

[משיב כהלכה]

וכן נפסק בשלחן ערוך סימן תפט סעיף ט-

"ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל". והמקור מהאבודרהם.
ובכף החיים סעיף קטן קב "ואף למנהגינו שאומרים ויתן לך סופרים מיד איר קדיש תתקבל, כיון שכבר נסתלק התפילה בקדיש תתקבל חל מצות ספירה וכן נוהגין".
ואחר כך כתב הכף החיים מיהו יש נוהגין אחר עלינו לשבח וכו.
הרי שמנהג זה להמתין לעלינו לשבח הוא מנהג נגד מרן דסבירא ליה דמיד שנסתלק התפיחה בקדיש תתקבל חל חיוב ספירה.
​

אין שום הכרח שהמנהג ההוא נגד מרן, שכן הוא נקט זמן מינימום לברכה (אחר קדיש תתקבל) אבל לא זמן מקסימום.

וגם מה שנקט כף החיים שנסתלק התפילה, אין מזה מניעה לברך אחר עלינו לשבח. אלא על כרחך תצטרך לטעם שכתבתי.

ואמנם אפשר לומר שמשמע ממרן כמו מנהג מרוקו, אבל מאידך גם משמע אחר קדיש, ולא אחר ברכו. כך שאין ראיה ממנו למנהג מרוקו.

 

[כהנא דמסייע]

אין שום הכרח לפרשנות שלך, הוא כותב רק שמברכים לאחר תתקבל ותו לא. וכל מה שהוספת שעלינו לשבח אינו חלק מהתפילה אלא שבח וכו', כל זה לא כתוב בדבריו.

וכן נפסק בשלחן ערוך סימן תפט סעיף ט-

"ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל". ובכף החיים סעיף קטן קב "סופרים מיד איר קדיש תתקבל, כיון שכבר נסתלק התפילה בקדיש תתקבל חל מצות ספירה וכן נוהגין".
הרי שמנהג זה להמתין לעלינו לשבח הוא מנהג נגד מרן דסבירא ליה דמיד שנסתלק התפילה בקדיש תתקבל חל חיוב ספירה.
​

 

[משיב כהלכה]

טעם המנהג אינו מפני עמי ארצות

איני יודע מפני מה אתה נוקט "עמי הארצות". וכי המסיים עלינו לשבח והולך מתוך הרגל לביתו, הוא עם הארץ?

 

[כהנא דמסייע]

אין שום הכרח שהמנהג ההוא נגד מרן, שכן הוא נקט זמן מינימום לברכה (אחר קדיש תתקבל) אבל לא זמן מקסימום.

וגם מה שנקט כף החיים שנסתלק התפילה, אין מזה מניעה לברך אחר עלינו לשבח. אלא על כרחך תצטרך לטעם שכתבתי.

למה? נסתלק התפילה וחל מצות הספירה. ולכן מיד יש לספור. ואחרי עלינו זה לא כדעת מרן.

ואמנם אפשר לומר שמשמע ממרן כמו מנהג מרוקו, אבל מאידך גם משמע אחר קדיש, ולא אחר ברכו. כך שאין ראיה ממנו למנהג מרוקו.

האמת שיבואו הבקיאים ממני במנהג מרוקו וידייקו את מנהגם. היו כאן ב גירסאות ברכו או תתקבל.
מה שכן מנהג טוניס וגרבא מיד אחר תתקבל כדעת מרן.

 

[כהנא דמסייע]

איני יודע מפני מה אתה נוקט "עמי הארצות". וכי המסיים עלינו לשבח והולך מתוך הרגל לביתו, הוא עם הארץ?

קודם כל באתי לומר אין צריך לטעם זה אלא עיקר ההלכה כן הוא כמבואר בבית יוסף.
דבר שני בני תורה לא ישכחו מצות הימים בדרך כלל.
ואם לדעתך כן. אין בזה נפקא מינה. וגם אא להתווכח על זה. כל אחד מהיכרותו ומחייו מכער ויודע.

 

[רק תורה]

למה ע"מ סופרים אחר עלינו? ע"פ הקבלה?

אין שום הכרח לפרשנות שלך, הוא כותב רק שמברכים לאחר תתקבל ותו לא. וכל מה שהוספת שעלינו לשבח אינו חלק מהתפילה אלא שבח וכו', כל זה לא כתוב בדבריו.

בספרד לא אמרו עלינו לשבח ולא שיר למעלות, אלא סיימו בקדיש תתקבל
אחרי שתקנו עלינו (אחרי האר"י ז"ל) יש מקום לספור אחרי התפילה - כמו שנהגו מקדם

 

[משיב כהלכה]

אכן היתה לי תחושה כזו ורציתי לבדוק זאת, רק לא היה לי פנאי....

 

[משיב כהלכה]

דבר שני בני תורה לא ישכחו מצות הימים בדרך כלל.

ההרגל על כל דבר שלטון (שערי תשובה).

 

[משיב כהלכה]

קודם כל באתי לומר אין צריך לטעם זה אלא עיקר ההלכה כן הוא כמבואר בבית יוסף.

העיקר לפי האבודרהם והבית יוסף שיהיה זה אחרי תתקבל, אבל אין שום נפק"מ שיהיה זה לפני עלינו לשבח, ובפרט שלא נהגו לאמרו וכנ"ל.

והדבר היחיד שאפשר לומר הוא שמלשונו "נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש תתקבל" משמע דלא כמנהג לספור אחרי עלינו לשבח. אבל לאחר שנודע הדבר שלא נהגו כלל לומר עלינו לשבח, אין מזה ראיה לכלום.

וגם אין בדבריו טעם למנהג מרוקו, דבשלמא שנהגו אחר תתקבל, אבל מדוע לפני עלינו לשבח, ועל כרחך צ"ל שהטעם הוא שיש ענין לברך לפני שיפנו הציבור ויברחו לביתם כתינוק הבורח מבית הספר.

 

[כהנא דמסייע]

בספרד לא אמרו עלינו לשבח ולא שיר למעלות, אלא סיימו בקדיש תתקבל

עיין באבודרהם ובכף החיים שהבאתי לעיל שגם במוצאי שבת שנהגו במקומות רבים להוסיף עוד תוספות בתפילה כגון ויתן לך. מיד אחר קדיש תתקבל נסתלקה התפילה וסופרים.

אחרי שתקנו עלינו (אחרי האר"י ז"ל) יש מקום לספור אחרי התפילה - כמו שנהגו מקדם

אתה צודק דעלינו לא מוזכר בראשונים אלא בתפילה דימים נוראים בתוך המוסף. אך הא גופא ראיה דאין זה חלק מעיקרו של נוסח התפילה אלא שבח נפלא שהנהיגו לאמרו. ולכן מנהג צפון אפריקא מובן ומשובח.

 

[רק תורה]

אתה צודק דעלינו לא מוזכר בראשונים אלא בתפילה דימים נוראים בתוך המוסף. אך הא גופא ראיה דאין זה חלק מעיקרו של נוסח התפילה אלא שבח נפלא שהנהיגו לאמרו. ולכן מנהג צפון אפריקא מובן ומשובח.

האם הגדר של עלינו לשבח חזי לאיצטרופי למה שמכנים המקובלים "סדר התפילה"?

 

[כהנא דמסייע]

האם הגדר של עלינו לשבח חזי לאיצטרופי למה שמכנים המקובלים "סדר התפילה"?

צריך לעיין.
אני זוכר בדרך השם לרמחל שמסביר בתיקוני התפילה גם מעלינו לשבח.

 

[עת שערי רצון]

האם הגדר של עלינו לשבח חזי לאיצטרופי למה שמכנים המקובלים "סדר התפילה"?

לכאורה כן
ועיין בן איש חי שנה ראשונה כי תשא אות י'ח