בב"י שהביא את הטעם הנ"ל הוא הביא ראיה מזה שמברכים על הלל בר"ח, ולא בגלל שזה פירסומי ניסא.
יתירה מזו - בב"י בהל' ר"ח עצמו אחרי שהביא את המחלוקות והשיטות על זה מסיים כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"
ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".
הא למדת- שאחרי שהביא את הרמב"ם שאסור לברך, על זה כתב "הלכה רופפת בידך" וסיים דאזלינן בתר המנהג.
וע"ז סיים הב"י את דברי הר' המגיד שהמנהג לברך.
ובכלל - מנהג ספרד היה לברך על הלל בר"ח כמובא בראשונים הן הר"ן והן הריב"ש והן המגיד משנה , והב"י ודאי שנהג כמהג ספרד בדור ההוא ובירך
