הוא כותב שם (הבאתי צילום של חצי הקטע לעיל) שהראו לרב עובדיה תשובה של הרב מנצור, והוא נשתומם, אך סיים שבגלל שכבר הורה לשנות (מ"לומר" ל"לא לומר"), לא יורה כעת כן לומר ולבלבל את הציבור וכו'.
אמירת י''ג מידות ביום טוב
- יוזם הנושא עת שערי רצון
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
נכון
חוזרני בי
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
מכל מקום, כאן המקום לדון בדבר זה
ומי שיוכל להעלות את תשובת וישב הים ודברי הרב מנצור ועוד, יבורך
ומי שיוכל להעלות את תשובת וישב הים ודברי הרב מנצור ועוד, יבורך
עיין במצורף באורך.
מסקנתו לא מוכרחת, דהא פשט דברי החיד"א בעבודת הקודש וכן הבא"ח ומחזור אהלי יעקב וכן ר' אליהו מאני במפורש שאין לומר י"ג מדות.
אין ראיה כ"כ מכמה חכמים שהזכיר שם שנהגו לומר, משום שהם לא נחתו לדייק את כל הענין, וכיון שגורי האר"י אמרו לומר ונדפס בסידורים - אמרוהו, וכפי שאמרו גם את התפלות של החמדת ימים הנדפסים במחזורים.
אחרי הכל נ"ל ששוא"ת עדיף. ודאי שמקור הדברים הוא מנהג 'אשכנז' ולא מנהג 'ספרד', ויש מחלוקת האם בלי אמירת 'ויעבור' יש בעיה לומר או לא, ועדיף טפי לא לומר. וכן התפשט המנהג אצל רבים בדור האחרון ע"פ המחזור הנפלא כונת הלב שהלך בדרך זו.
מסקנתו לא מוכרחת, דהא פשט דברי החיד"א בעבודת הקודש וכן הבא"ח ומחזור אהלי יעקב וכן ר' אליהו מאני במפורש שאין לומר י"ג מדות.
אין ראיה כ"כ מכמה חכמים שהזכיר שם שנהגו לומר, משום שהם לא נחתו לדייק את כל הענין, וכיון שגורי האר"י אמרו לומר ונדפס בסידורים - אמרוהו, וכפי שאמרו גם את התפלות של החמדת ימים הנדפסים במחזורים.
אחרי הכל נ"ל ששוא"ת עדיף. ודאי שמקור הדברים הוא מנהג 'אשכנז' ולא מנהג 'ספרד', ויש מחלוקת האם בלי אמירת 'ויעבור' יש בעיה לומר או לא, ועדיף טפי לא לומר. וכן התפשט המנהג אצל רבים בדור האחרון ע"פ המחזור הנפלא כונת הלב שהלך בדרך זו.
אני פשוט נהנה ממך, איך אתה לוקח את הדברים כאשר הרוח אליך נושבת.
שאני כתבתי על ברכת נטילת לולב לנשים, שהנשים ועמי הארץ יסדוהו בארצות המזרח, קמו עלי לומר שזה חוצפה, וכי החכמים שראו שנוהגות כן לא ידעו מה שכתב היבי"א.
אבל כאן אם זה מסתדר עם המגמה אז אפשר לומר שהחכמים לא נחתו לדייק את כל העניין, .... אפילו שנוהגים כן ברוב ככל קהילות הספרדים...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 862
אני פשוט נהנה מחוסר ההגיון החוגג כאן.
כשהחיד''א כותב תשובה שלימה, לבאר טעם המנהג, ונחת לכל הסוגיות מהש"ס ראשונים וכו'. זה א''א לומר...
וזה אכן חוצפה.
אולם כאן הוא כותב שהחיד''א והבא''ח משנתם האחרונה לא כן. אלא שיש כמה ת''ח שהנהיגו כן לומר, ולא כתבו בזה מערכה תורנית מסודרת כמו החיד''א, והתבטא בעדינות. אתה משוה?
כל סוגיא שיש - אתה מעלה את ענין ברכת הלולב לנשים. לא יודע מה נתפסת על זה.
אסביר לך את החילוק הברור.
כשיש איזה תפלה בסידור וכדומה - 'רוב' החכמים לא מבררים את הענין. כך כתוב. כך עושים. זוהי המציאות. זה נכון גם בנוסחאות וגם בשאר הדברים שבסידורים.
לולב - כולם ידעו שנשים פטורות מהברכה, וכשהביאו להם ואישרו להם לברך - זה היה בהסכמתם של הבעלים ושל הרבנים.
מקוה שיותר לא תזכיר את הענין של לולב. הוא ברור ופשוט יותר מכל ההלכות בעולם.
אני כותב לולב אבל זה עוד הרבה דברים, והלולב שגבוה מן המינים לכן הזכרתיו. זה ברכה לאחר ההדלקה ואחר הטבילה וכיו"ב שלדעת הרמב"ם והשו"ע זו ברכה לבטלה, והמעניין שיש בדור האחרון שחוששים למעמיד דמעמיד ולא חוששים לברכה לבטלה.
וזה קצת חוסר דרך ארץ לומר על חכמי ישראל, שהפוסקים שלהם, הם מה שכתוב בסידורים, לך נא ראה כמה דנו הפוסקים בנוסחאות התפלה, ראה ביבי"א תשובה שלמה נוסחאות התפלה ובקונ' לאוקמי גירסא להגר"מ מזוז זצ"ל שהביאו מפי ספרים וסופרים, שינויי נוסחאות וכיו"ב.
השאלה האם תאמר כן גם נוסח על המחיה ועל הכלכלה, הן וכיו"ב. שהפוסקים נמשכו אחר מה שכתוב בסידורים, וכך אין להוכיח מה דעתם.
נערך לאחרונה:
אם היה בזה 'איסור' היו צריכים לתקן דבר זה. כל ראשוני ספרד העתיקו 'בחיבוריהם' נוסח זה, וזה אומר 'שאישרו וקיימו את הנוסח', ואין בו שום חשש 'חתימה בשתים'.
י"ג מדות ודומיהם אין בזה 'איסור' ולכן לא נחתו לברר ענין זה, בפרט שרבינו האר"י כן היה אומר במחזור אשכנזי שלו, וכן שאר גורי האר"י, אז לברר את דעת האר"י עצמו בסתירה ממקום אחר וכו' - לא כולם נחתו לברר.
מסתבר שגם מרן הגר"ע זצ"ל הושפע מהגאון האשכנזי "מנהל אהבת שלום"...
ואולי יש על זה איזה "מחקר" שהתחדש...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,920
חלמא טבא חזית.
הייתי במגוון בתי כנסת ומעולם לא נהגו בזה, ובמרוקו לא נהגו לומר י"ג מדות ביו"ט, כמ"ש בספר מגן אבות (סי' תקפ"ב), וכן בארם צובא, וכן בתוניס, כמובא בספר עלי הדס (פ"ח סי"ח). וגם בספר שופר בציון (פ"ד סל"ז) כתב להימנע מלומר י"ג מדות, ושגם אביו המקובל הג"ר סלמן מוצפי זצ"ל היה נמנע, אלא שפעם אחת היה במקום שאמרו, ושתק, אך לא אמר עמהם כלל, וע"ש שהביא עוד שסברו שלא לומר (הובא בקונ' מועדי ה' שבועות עמ' נא).
והרי הקהילה המרוקאית היא הקהילה הגדולה ביותר בציבור הספרדי, תוסיף עליה את יוצאי תוניס שגם הם קהילה גדולה, וארם צובא, והאשכנזים ההולכים ע"פ הגר"א שהזכרת...
אני התפללתי בימים טובים בכמה וכמה בתי כנסת ברחבי הארץ, ומה שבד"כ ראיתי, זה שחלק אמרו י"ג מידות, חלק לא אמרו בגלל הגר"ע, ומקום אחד שהייתי לא אמרו כי היה שם לוח של אהבת שלום ועשו מה שכתוב שם.
חשוב לי לציין, שמעט מתוך בתי הכנסת שהייתי היו של מרוקאים, ואיני זוכר כרגע איך נהגו שם (חלק היה לפני שנים...).
חשוב לי לציין, שמעט מתוך בתי הכנסת שהייתי היו של מרוקאים, ואיני זוכר כרגע איך נהגו שם (חלק היה לפני שנים...).
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,920
מי שיאמר י"ג מדות ביו"ט אצל מרוקאים ירגמוהו בי"ג אתרוגים.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
בכל הקהילות של נוסח אשכנז וספרד אומרים יג מידות, שזה כבר רוב קהילות ישראל מבחינת אחוזים
וגם רוב הספרדים אומרים
מימי עוד לא ראיתי בית כנסת ספרדי שלא אומרים יג מידות, חוץ מנוסח מרוקו, ולאחרונה ראיתי חידוש שב2 בתי כנסת בנוסח מרוקאי (מרוקאי אמיתי, לא מעורב ירושלמי) שאמרו י"ג מידות ביו"ט ויהי לפלא ...
גם בפסח ובשבועות?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
בעיני ראיתי בחג הסוכות האחרון ובחג הפסח לפני שנה 2 בתי כנסת מרוקאים שאמרו, ויהי לפלא ...
אני ראיתי הרבה, וכששאלתי ע"כ אמרו לי שזה מחמת הרב עובדיה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,920
מספיק שיהיה בעל זרוע אחד שיכפה את דעתו, כדי לגרום לשינוי המנהג.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,224
לאחרונה תלמידי הרב יצחק חזרו לומר
