בספר תורת הקדמונים ח"ד בירר ענין זה
נשים מנענעות ד' מינים?
- יוזם האשכול כמצרף כסף
- תאריך התחלה
ברמ"א מובא להדיא שלא ילבשו ציצית מטעם "יוהרא" - לשון הרמ"א סי' יז ס"ב- אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית.
ומקור הדברים - זה "האגור" שהביאו הב"י , על ההלכה שם בטור שנשים יכולות ללבוש ציצית , הביא את הרמב"ם הנ"ל שהבאתי למעלה גבי שאם רצו להניח ציצית שיכולות
וע"ז מסיים הב"י בדברי האגור - שלא יניחו מחמת "יוהרא"
שמעתי, שאין הנשים שייכות במצוות סוכה, שהרי צריכות הן להגיש ולסייע בענייני הסעודה, ואם ירצו להחמיר לא לאכול כי אם תחת הסכך יתעכבו ממלאכתן ויפחת השלום חלילה, וכל שכן שאין להם לברך, כי אם יברכו ירצו להשלים את המצווה שלשמה ברכו ולא יצאו עד שיאכלו כביצה ומשהו מהפת ובינתיים ביצתו ושאר סעודתו של אבי המשפחה תתעכב במטבח.
מוזר, וכי הבעל לא יכול להמתין כמה רגעים ?
ואה"נ אם הבעל כזה קפדן, וכזה רודן, אכן כן.
אבל אשה חכמה מביאה הכל מהתחלה, ואחר הקידוש הבעל יכול ללעוס בשלווה גם ו' ביצים עד שהיא תצטרך לצאת לרגע מהסוכה.
הכל נכון,
אבל כתקנה לכלל העם לא רצו להנהיג ולהרגיל בכגון דא,
שאין אתה יודע להכין דברים מגיעים,
וכבר נודעו בשערי רבני השכונות העושים מלאכתם קודש סיפורים על נשים שעמדו והתפללו זמן רב לאחר שחזר בעליהן בבית הכנסת ..
ולא כל אשה חכמה היא להביא בידיה כל מה שצריך, והמוחש לא יוכחש (ואולי אשת חבר כהרב @אלישמע חשובה היא ואם רק לגבה דידה נדבר, אה"נ)
מחילה על הבוטות
אבל זה טענות מסוג של אומה הבזוייה המשולה לחמור וד"ל
עד כדי כך - האשה שפחה לשם שפחה , אין לה אפי' צל של מנוחה? לאכול כביצה של לחם ברוגע?
היא צריכה כל הזמן להיות בעבדות ולסייע כל הזמן שהבעל או ש- "אבי המשפחה" כלשונך, לא יחסר ח"ו רגע אחד מללעוס ולאבוס??
זה אולי מתאים לזמנים של פעם שהאשה הייתה "משרתת" ושפחה ותו לא מידי, אך לא להאידנא
ועיין כאן
זה אני רואה כל הזמן, כשיש אורחים, הן יושבות ומדברות בלה בלה בלה, וכשהגברים מגיעים הן נזכרות להתפלל.
אני דברתי על דבר מועט אכילת כביצה לחם, ועם הסלטים כבר על השלחן הכל טובא.
בשונה מתפילת שחרית הכי קצרה שכוללת ברכה"ש, יוצר, שמו"ע, ואולי גם מוסף.
זה עניין של מנטליות,
אצל הספרדים שהיו בארצות האיסלם היתה גישה אחרת מאשר לאשכנזים בארצות אירופה,
וגם היום יש הבדל בין בני תורה, לבין בעלי בתים.
דוקא אני רואה, שכולם רגילות לעמוד בקידוש ולשמוע הברכה.
ואמנם מקפידות על זה, ומה הבעייה ? (הבעל כ"כ רעב עד שהוא צריך לאכול את אשתו ?).
לא נתפס, אבל לא צריך - זה כבר לעוס כאן היטב (ואתה בין הדוברים), ובכוונה תחילה לא ציינתי לאשכול הזה.
עזוב, תשאיר את זה על אש נמוכה.
הבעיה היא שאם אני אשאיר את זה על אש נמוכה
אצל ה "נשים" זה יהיה וישאר על אש "גבוהה"
מה לא נראה?
לא נראה לי שאצל הנשים זה ישאר על אש גבוהה,
ועכ"פ מי שאצלו אשתו היא הסמרטוט שלו,
אז לא תוכל לשכנע אותו אחרת.
זה צריך טיפול יסודי ושרשי הבנוי על אימון בין הצדדים,
ואינו ענין לויכוח בפורום (במתווה של "בין ספרדים למשוכנזים").
ואפי' אם זה יעזור לשנות לאדם אחד את הקו החשיבה שלו , היה שווה המאמץ
זהו, מי שהוא בר שינוי, מסתמא יוכל לפנות בפרטי.
אא"כ תעלה סדרת מאמרים מנומקים עם מקורות לכאן ולכאן,
אבל בלי להיסחף להבדל שבין מגזרים, כי זה יגרום להרבה לסגת לפני שהבינו במה דברים אמורים.
אלא סתם מאמרים ב"כבוד האשה", מה זה אומר,
איך צריך להתייחס לאשה, ואיך אסור להתייחס לאשה, ומה אסור לבעל לעשות.
ואגב זה ליישב את המאמרים בחז"ל ובראשונים שנראה לא ככה, בלי להיכנס לפן העדתי כיום, אלא סתם להבדל בין אז לעכשיו.
ולצטט מכתבים/סיפורים מגדו"י איך הם התנהגו לאשה,
ולא לשכוח "לתת לה על הראש" במה שצריך, אבל להסביר שיש לה ראש, ושזה דור אחר עם גישה אחרת.
וכמו שכל אחד מסוגל להבין שחוסך שבטו שונא בנו, אין הכוונה להרביץ לילד כשאתה עצבני (גם אם פעם היו עושים כך), וכיום שבטו זה לא בהכרח מכות. א"כ ה"ה הכא.
קראתי את כל ההודעות עד כה,
ותודה על הכנות, נחמד וראוי לשמוע באמת מה חושבים ...
(אך עדיין לא קראתי את ה[עיין כאן] ..)
תשאל כל אישה, מה היא הייתה מעדיפה, התשובה ברורה, 'אל תתחיל לבקש ממני עוד,
תן לי לארגן את הסעודה, ללכת ולחזור כרצוני, לנשנש במטבח כשהגברים לא רואים ...'
ואל תאמר, לא בקשתי רק הסכמתי לה לברך, כי כשאתה מתחיל עם הברכה, בסוף ימליצו לה גם לישון בסוכה עם כל התנאים ששם ....
ושאני לולב שכל קיום המצווה הוא רגע אחד,
ולפי הידוע לי בשום מקום לא נהגו לברך על הסוכה בעצמן, מקסימום לשמוע בקידוש, ואם הן מכוונות ממש לצאת יד"ח הברכה, יואיל נא אבי המשפחה לוודא שאכן אכלה רעייתו שיעור כדין, כי בקושי בשבת עושות כן אם לא בשימת לב מיוחדת.
ותודה על הכנות, נחמד וראוי לשמוע באמת מה חושבים ...
(אך עדיין לא קראתי את ה[עיין כאן] ..)
תשאל כל אישה, מה היא הייתה מעדיפה, התשובה ברורה, 'אל תתחיל לבקש ממני עוד,
תן לי לארגן את הסעודה, ללכת ולחזור כרצוני, לנשנש במטבח כשהגברים לא רואים ...'
ואל תאמר, לא בקשתי רק הסכמתי לה לברך, כי כשאתה מתחיל עם הברכה, בסוף ימליצו לה גם לישון בסוכה עם כל התנאים ששם ....
ושאני לולב שכל קיום המצווה הוא רגע אחד,
ולפי הידוע לי בשום מקום לא נהגו לברך על הסוכה בעצמן, מקסימום לשמוע בקידוש, ואם הן מכוונות ממש לצאת יד"ח הברכה, יואיל נא אבי המשפחה לוודא שאכן אכלה רעייתו שיעור כדין, כי בקושי בשבת עושות כן אם לא בשימת לב מיוחדת.
כמה נכון ... כל מילה ...
עבור אותן נשים מה שלא תסכים ותתקן, כל עוד לא חייב, יש להן להיכן לברוח.
תקנה היא לכלל העם, ואני על משמרתי אעמוד שאם תסכים לה לברך וממילא תצריכה לאכול שיעור כדין בזמן ובכמות, לה עצמה יהיה פחות נח ואחרי פעם אחת או שתיים תוותר על הברכה הזו עם כל תנאיה ומעלותיה.
מה אני צריך לשאול כל אשה
מספיק לי לשאול את אשתי
וכל מה שכתבת כאן במחילה לא רלוונטי לגביי, ואני מאמין שלעוד רבים מכאן ואף שלא מכאן
איני יודע מה אמרה לך האשה,
אבל אני מכיר נשים רבות אחרות ששמחות במצוות.
ואמנם מעיקר דברי הפוסקים, ראוי שהאשה תהיה עם בעלה בסוכה אפי' בשינה ככל והצניעות מאפשרת זאת. - תשבו כעין תדורו.
וזה לא רק ענין בבעל, אלא גם באשה.
ומי שאינה רוצה לא חייבנו אותה, רק דנו בעצם הנושא. האם טוב וראוי [ומותר] לה לברך או לא.
אני יודע שכן. ומי שלא לא. - [גם אלו שלא מקפידות לישב בסוכה בודקא, כשכבר יושבים בסוכה, למה כ"כ לא תרצה לקיים את המצוה בברכה, כולה לאכול חתיכת לחם ותו לא, כ"כ גרוע ?].
אהובי ורעי, לא מתקנים שום דבר.
דנים מה ראוי וטוב ונכון להנהיג כל אחד בביתו,
ומי שרוצה מנהיג כך, ומי שרוצה מנהיג אחרת.
שום דבר לא מחייב את אף אחד, אין מי שיכול היום לתקן תקנות ולגזור גזרות,
סה"כ דנים מה יותר ראוי ומה יותר נכון, והאם מותר או אסור, ובאיזה אופן.
ותו לא.
בנציון
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/8/25
- הודעות
- 246
וציצית יש חשש לא ילבש
הציצית אינו בגד,
שהרי גוי שיוצא בו לרה"ר בשבת, חילל שבת.
ואם תלבש בגד נשי שיש בו ד' כנפות תוכל להטיל בו ציצית.
בנציון
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/8/25
- הודעות
- 246
הציצית גופא [החוטים] זה דרך שמיוחדת לגברים
זה מצוה, לא בגד.
וממילא לא שייך בו לא ילבש.
וכמו שד' מינים אינו תכשיט איש, ולא שייך בו לא ילבש.
המצאה חדשה??
ברמב"ם והטור כתוב להדיא שיכולות ללבוש
וגם האגור והב"י והרמ"א כתבו טעם אחר של "יוהרא"
אז למה להמציא דינים חדשים של "לא ילבש"
