עניית אמן על שיעור מוקלט
- יוזם האשכול בפי ישרים
- תאריך התחלה
הראשון למה?
לזה בדיוק יש ראיה יפה מאלכסנדריה.
(בכללי אתה חולק על הרדיו, אבל זה נושא אחר ולא "מרפסין אגרי"...)
כי מהראשון משמע שעל שידור לו היה מדוייק, היה אפשר לענות.
והראייה מאלכסנדריה, כבר הסברתי שאינה ראייה, (יש פנים לכאן ולכאן, וכשיש פנים לכאן ולכאן זו לא ראייה).
השאלה האם הוא סובר שאפשר לענות אמן לזה שנמצא בירח ומסמן לנו עם מנורה, וכנ"ל. (השתתפות רגשית ע"י שמיעת הקולות והתדרים אינה כלום.
ואם היא משהו, אז מי שמאד יתרגש לראות את המנורה נדלקת ולדעת שעכשיו האסטרונאוט מברך הנותן ליעף כח, וירגיש שגם הוא על הירח וכו', יענה לו ? וזה מרפסן איגרי כך לדעתי).
על זה הסברתי לך שהראיה משם היא שאפי' אחרי דקה אפשר לענות.
ו"יש פנים לכאן ולכאן" לעצם נידון הרדיו.
אז עכשיו בכלל איבדנו הכל.
או שנחזור לתובנה ההיא שאנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני, ולא משדרים על אותו גל.
@אור יעקב
כשכתבת
אם זו כוונתך, אז זה בכלל לא מתחיל אפי', זה מרפסן איגרי יותר מכולם.
כשכתבת
התכוונת לילקו"י ? - אני הגבתי על הרב אופיר מלכה שהוא הראשון בהודעתך השניה, רק עכשיו שמתי לב.
אם זו כוונתך, אז זה בכלל לא מתחיל אפי', זה מרפסן איגרי יותר מכולם.
כן, זו כוונתי.
דהיינו שיש את הנידון של "לאחר זמן", ולזה יש ראיה יפה מאלכסנדריה שענו אפי' אחרי הרבה זמן.
ויש את נידון עצם הרדיו שכבר דנו על זה.
אז אחזור עוד פעם (כנראה אחרונה),
הנושא של בני אלכסנדריה הוא לא שענו אחרי הזמן, אלא שענו (בזמן) על מה שלא שמעו.
טוב, על דברים אלו, איני רואה אפי' צורך להגיב.
מי שרוצה שיענה על ברכות בשידור בהפרש של כמה שניות.
למה אתה מתחמק?
היו לנו פה שני נידונים,
א. בכללי אם מותר לענות על שידור ברדיו ודנו על זה כבר בהתחלה אפי' שזה שידור ישיר ממש.
ב. אם אדם שומע אחרי דקה בכללי (לא ברדיו) האם יכול לענות או לא? על זה הבאתי את הראיה מאלכסנדריה ולא ענית על זה.
בא נעשה סדר!
מה היה המעשה של בני אלכ' ?
שהם ראו סודר וענו.
אז הם ענו על מה שלא שמעו.
בפשטות זמן הענייה, היה סמוך ונראה לברכה למעט שברירי שניות (עד חצי שניה) עד שהעין קולטת שיש סודר, ועד שפותחים את הפה ולוקחים אויר, ומתחילים לענות. אבל זה קיים בכל פעם שעונים (לוקח שמינית השניה עד שקולטים שהברכה נגמרה, ועד שפותחים את הפה וכו' וכו', ההבדל הוא רבע שניה לכן או לכאן, כך שלא זה הנושא).
זה שהרב יצחק החליט שודאי לקח להם כמה וכמה שניות, זה ענין שלו, לא שלי, ואני לא אמור לדון בזה.
כל זה בכלל ענייה בזמן!!! - והנושא הוא שעונים על מה שלא שומעים.
זהו.
אם היו אנשים שלא הסתכלו על הש"ץ, וחלמו וענו מאוחר, זו בעייה שלהם, ולא פוסקים מזה הלכה.
בדיוק כמו שלא פוסקים הלכה שמותר לדבר בתפילה, כי מתוך אלפי איש ודאי היו כאלו שדברו.
אם זה לא מובן, אז לא נתווכח. הכל טוב.
דברים פשוטים.
והכי מעניין, כמה שניות הרב יצחק מקציב כדי לענות על ברכה ?
כמה?
זה שאני באמת לא יודע, אוי כדאי להריץ אליו שאלה.
זה נראה שלא קראת את התשובה...
כמה זמן לוקח ששבעים ואחת קתדראות מסמנים אחד לשני להרים את הסודר???
תדמיין לבד איך מליון ומאתיים אלף אנשים עונים תוך שבריר שניה!? (לדוגמא תחשוב שכמעט פי שנים מההלויה של הרב עובדיה עונים תוך שבריר שניה... לא הגיוני בעליל)
עד שההוא מסמן להוא, והקתדרא הזאת לשניה תחשוב לבד כמה זמן עבר...
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה לענות אפי' אחרי שלוש דקות כמו שכתבו לעיל.
(אבל בפועל היום אין נראה לי משהו יותר מדקה)
בגמ' כתוב והלה מניף את הסודר. בריטב"א כתוב "סודרין".
מכאן החליט הילקו"י שהיו מסמנים אחד לשני, אך לא הביא שום ראייה לדבריו.
ובפשטות או שהגי' סודר. או שהיו אומנים (כמו שעשה גלילאו כשבדק את מהירות האור), והיו מניפין כמעט בבת אחת.
או שהיו כולם על הבימה ושומעים מהחזן ומניפין, אלא שהיו עומדים מסביב, שכל העומדים סביבות התיבה יוכלו לראות הסודר.
אבל מכאן עד להחליט בשופי שהיו מעבירים מאחד לשני, זה צריך ראייה.
נראה לך הגיוני שמליון ומאתיים איש יענו ביחד מייד שהחזן סיים???
(רק לתאר לך כמש"כ תראה תמונות אוויר של ההלויה של מרן זצוק"ל שהיו בה פחות ממליון, ותבין כמה זה לא הגיוני...)