קטן שהגדיל בספירה אם מברך דעת מרן היבי"א זצוק"ל

זו בעיה ידועה ונופלים בה הרבה ת"ח.
הרב עובדיה מסתעף להרבה נושאים שלא קשורים כלל או קשורים בעקיפין לנידון שלו.
בנידון שלו יש בסה"כ כמה מקורות בודדים, נער יספרם, שכתבו 'להדיא' שלא לברך, ואדרבה הרוב אמרו לברך, אלא שהציבור מתפעל ולא מבין ולא מבחין בין העיקר לטפל.
בהרבה מקומות מחרוזת המקורות מופיעה בספרים אחרים... כמו למשל המחקר הארוך שלו אם קניין דרבנן מהני לדאורייתא (מאור סוכה מו) שמי שמעיין בספר או לי של מרן השדי חמד נבהל באמת בעמל העצום בגדולי הראשונים ורואה שהרב העתיק הכל משם... ויש הרבה מהמחרוזות שנמצאים בשדי חמד ודומיהם - אפשר לבדוק את זה בקלות בעידן המחשב...

בהרבה מקומות הוא פותח בראיה ואז אומר וכיוצא בזה ראיתי לגאון רבי חיים עוזר וכדו', והקורא התמים לא תמיד בטוח האם הגאונות הפולנית או הליטאית הופיעה בבית מדרשו של מרן...

אני עדיין מחפש חידוש פיקנטי שיש בו גאונות... כמו ראיה מורכבת מדיוק בתוספות לספק של רעק"א... לבינתיים אני חושב שאפשר ללמוד את ספריו, כמו מאור ישראל ועוד - לפני השינה ובמיטה ובלי להיות מונח בכל פרטי הסוגיה. בשונה מספריהם של גאונים אמתיים שצריך להיות מונח היטב בסוגיה כדי להבין את עומק דבריהם...
 
בהרבה מקומות הוא פותח בראיה ואז אומר וכיוצא בזה ראיתי לגאון רבי חיים עוזר וכדו', והקורא התמים לא תמיד בטוח האם הגאונות הפולנית או הליטאית הופיעה בבית מדרשו של מרן...
אמת ויציב
 
אני עדיין מחפש חידוש פיקנטי שיש בו גאונות... כמו ראיה מורכבת מדיוק בתוספות לספק של רעק"א...
בזה אני לא מסכים איתך. יש בו הרבה חידושים יפים וראיות ותשובות נכונות ואמיתיות.
 
בזה אני לא מסכים איתך. יש בו הרבה חידושים יפים וראיות ותשובות נכונות ואמיתיות.
יש המון חידושים נפלאים. השאלה מה הכוונה חידוש.
הוא עסק בתורה והצליח להוריד אותה בבהירות נפלאה ובבקיאות גאונית! מחושבנת עם השיטות והצדדים באופן ברור ונהיר והכריע ופסק בנועזות רבה.
הוא הצליח לשכנע רבים וטובים באופן שאין לו אח וריע, ועם זאת כנראה נמנע מלחדש חידושים, או לפחות להעלות חידושים מקוריים שאין להם מקבילות באחרונים או שאינם מתחשבנים עם דברים מפורשים בראשונים ובאחרונים.
ברור שהוא הטביע חותמו על רבים מאיתנו וכמעט על כולנו לפחות בחל ק מהנושאים הנ"ל -
טבילה בבין השמשות בחמין, הנחת תפילין דרש"י ור"ת בזה אחר זה, לברך לפני ההדלקה, לאכול מצה מבושלת בע"פ שחל בשבת, ספירת 4 ו-7, לשמור על זמן ר"ת - בעבר מנהג הכל היה דלא כחידושיו המעוגנים בדברי הפוסקים.
ובכלל, הטמיע את ההלכה כמרן הבית יוסף בהרבה עניינים ונלחם על מנהגים שראה בהם המנהג הנכון לבני עדות המזרח (פאה, חדר ייחוד, שבועה בכתובה, להכניס ציציות, הנהגות האר"י בתפילה וכללים שונים בהוראות מרן).
כולנו מעריצים את מרן! אבל שאלתי כמה פעמים את חסידיו שיאמרו לי חידוש מקורי וגאוני ממרן, ועדיין לא נעניתי. אולי צריך אשכול נפרד.
 
נערך לאחרונה:
יש"כ להרב @כהן שליט"א שעזר לי להבין דעת מאור עינינו מרן רבנו ז"ל.
חזרתי להרב הנזכר שדחה ד' מרן
והשיב לי כך:
אין דין זה - שאסור לקטן שהגדיל לברך - כתוב בשום פוסק בעולם
לא בראשונים לא בבית יוסף ולא בכל נושאי כליו כולל המשנה ברורה והכף החיים.
זה דין שהרב עובדיה המציא.
וראיה:
שאחד מכל 6וחצי ילדים שנולדים הוא קטן שהגדיל!
היתכן שכולם לא ידעו מזה רק הרב עובדיה?
כל הפוסקים שהיו להם ילדים אמרו להם לא לברך?
והמשיך הרב הנ"ל:
הזרע אמת שהרב הביא דיבר בקטן שלא בירך כלל!!! ובזה הרבה פוסקים סוברים שלא יברך
ונשאר רק אבני נזר נגד כל הפוסקים.
והוא אומר כך:
גם להרב עובדיה זה שיטה יחידאה, של"א סב"ל,
וביותר:
מפורש בכל הפוסקים הפוך! כיון שלא הזכירו זאת וזה דבר מצוי בכל בית, וע"כ שסוברים שיברך!!!
 
חזרתי להרב הנזכר שדחה ד' מרן
והשיב לי כך:
אין דין זה - שאסור לקטן שהגדיל לברך - כתוב בשום פוסק בעולם
לא בראשונים לא בבית יוסף ולא בכל נושאי כליו כולל המשנה ברורה והכף החיים.
זה דין שהרב עובדיה המציא.
וראיה:
שאחד מכל 6וחצי ילדים שנולדים הוא קטן שהגדיל!
היתכן שכולם לא ידעו מזה רק הרב עובדיה?
כל הפוסקים שהיו להם ילדים אמרו להם לא לברך?
והמשיך הרב הנ"ל:
הזרע אמת שהרב הביא דיבר בקטן שלא בירך כלל!!! ובזה הרבה פוסקים סוברים שלא יברך
ונשאר רק אבני נזר נגד כל הפוסקים.
והוא אומר כך:
גם להרב עובדיה זה שיטה יחידאה, של"א סב"ל,
וביותר:
מפורש בכל הפוסקים הפוך! כיון שלא הזכירו זאת וזה דבר מצוי בכל בית, וע"כ שסוברים שיברך!!!
כלומר הוא מבין שדחייתו אתמול היתה בטעות וסתם דחה בקש, ולכן עבר לטענה אחרת.

ראשית, זה לא זרע אמת אלא פרי הארץ.

שנית, האבני נזר לא לבד.
גם החידושי הרי"ם [שהובא ביבי"א שם] סובר כך.
הפסקי תשובות בהערה 158 הביא כן גם בשם המלבי"ם על התורה פרשת אמור עי"ש. ובג' פוסקים לפי הכללים כן אומרים סב"ל. כך שאין הוראתו נגד כללי ההלכה שלו עצמו.

אני מסכים שאפשר לדון ולשמוע אחרת [וכך גם דעתי מחמת שאין דעת בה"ג כזו כלל, וגם גדול ששכח יכול לספור בברכה, ואכמ"ל], אבל גם יש מקום לפסק הרב עובדיה בזה.
 
היתכן שכולם לא ידעו מזה רק הרב עובדיה?
כל הפוסקים שהיו להם ילדים אמרו להם לא לברך?
לא מובן. הרי הפרי הארץ דיבר על זה והביאו הברכ"י ועוד. אלא שיש מחלוקת איך להבין אותו. האם בקטן שספר או שלא ספר.
השע"ת הבין שמדובר כשלא ספר, והאבנ"ז הבין שמדובר כשספר. והרב עובדיה גם טען שכך נראה למעיין בפנים הספר עי"ש.

האם יש ראיה משאר הפוסקים איך הבינו??

א"א להגיד שלא דיברו בזה, כך שגם זה לא טענה.
 
לא מובן. הרי הפרי הארץ דיבר על זה והביאו הברכ"י ועוד. אלא שיש מחלוקת איך להבין אותו. האם בקטן שספר או שלא ספר.
השע"ת הבין שמדובר כשלא ספר, והאבנ"ז הבין שמדובר כשספר. והרב עובדיה גם טען שכך נראה למעיין בפנים הספר עי"ש.

האם יש ראיה משאר הפוסקים איך הבינו??

א"א להגיד שלא דיברו בזה, כך שגם זה לא טענה.
אם זה דבר מצוי ולא נזכר בכל נושאי כל השו"ע ולא בב"י ולא במלקטים המפורסמים
זה טענה.
למה המ"ב שכח לכתוב הלכה כזאת מצויה.
צריך להבין את זה.
 
אם זה דבר מצוי ולא נזכר בכל נושאי כל השו"ע ולא בב"י ולא במלקטים המפורסמים
זה טענה.
אם לפני כ300 שנה התחילו לדון בזה והפוסקים העתיקו את זה דור אחר דור זה כבר לא טענה.
זה שיש מחלוקת מה הכונה שלו זה משהו אחר.

יש הרבה דברים שיש לדון מדוע הפוסקים לא כתבו בהם.

למשל. אין אף פוסק עד הדור האחרון שדן מתי זמן הדלקת נר חנוכה במוצ"ש. האם יש תחלת זמן וסוף זמן. בערב שבת כולם דנו. במוצ"ש אף אחד [מלבד מעשה רב של הגר"א, שגם שם אין הדברים ברורים כ"כ מתי מתחיל ונגמר הזמן] לא דן. מה אתה יכול ללמוד מזה? כלום, מלבד זה שלא דנו.

למשל, בכל שנה יש עשרות בריתות בימי ספירת העומר. הפוסקים האחרונים כתבו להקל בזה.
יש כאלה שדנו, שאם השו"ע דן על ל"ג שחל בע"ש שזה יותר נדיר, ולא דן על ברית שזה יותר תדיר - זה אומר שלא ס"ל היתר זה. ואעפ"כ הפוסקים התירו.

כלומר א"א ללמוד מכל סתימת פוסקים לאסור או להתיר איזה ענין.

אני מסכים שיש פעמים שמשתמשים בזה, אבל זה כבר בכלל שיקול הדעת של המורה מתי להשתמש בזה ומתי לא.
 
אם לפני כ300 שנה התחילו לדון בזה והפוסקים העתיקו את זה דור אחר דור זה כבר לא טענה.
זה שיש מחלוקת מה הכונה שלו זה משהו אחר.

יש הרבה דברים שיש לדון מדוע הפוסקים לא כתבו בהם.

למשל. אין אף פוסק עד הדור האחרון שדן מתי זמן הדלקת נר חנוכה במוצ"ש. האם יש תחלת זמן וסוף זמן. בערב שבת כולם דנו. במוצ"ש אף אחד [מלבד מעשה רב של הגר"א, שגם שם אין הדברים ברורים כ"כ מתי מתחיל ונגמר הזמן] לא דן. מה אתה יכול ללמוד מזה? כלום, מלבד זה שלא דנו.

למשל, בכל שנה יש עשרות בריתות בימי ספירת העומר. הפוסקים האחרונים כתבו להקל בזה.
יש כאלה שדנו, שאם השו"ע דן על ל"ג שחל בע"ש שזה יותר נדיר, ולא דן על ברית שזה יותר תדיר - זה אומר שלא ס"ל היתר זה. ואעפ"כ הפוסקים התירו.

כלומר א"א ללמוד מכל סתימת פוסקים לאסור או להתיר איזה ענין.

אני מסכים שיש פעמים שמשתמשים בזה, אבל זה כבר בכלל שיקול הדעת של המורה מתי להשתמש בזה ומתי לא.
לא הבנתי חוץ מהפרי הארץ, שיש ויכוח איך להבינו,
מי עוד דיבר מזה?
 
לא הבנתי חוץ מהפרי הארץ, שיש ויכוח איך להבינו,
מי עוד דיבר מזה?
העתיקו אותו רבים, ולפי הבנת האבנ"ז והרב עובדיה ועוד - יוצא שכבר 300 שנה קיים דיון זה והוראה שלא לברך בקטן שהגדיל. אז אין עליהם קושיא מדוע לא דיברו בזה, כיון שאכן דיברו בזה והורו שלא לברך, אלא שהשע"ת 'חידש' [לפי דעתם] שהפרי הארץ לא דיבר בזה, וע"ז גופא הם חלקו, אז אין שום קושיא עליהם.
 
העתיקו אותו רבים, ולפי הבנת האבנ"ז והרב עובדיה ועוד - יוצא שכבר 300 שנה קיים דיון זה והוראה שלא לברך בקטן שהגדיל. אז אין עליהם קושיא מדוע לא דיברו בזה, כיון שאכן דיברו בזה והורו שלא לברך, אלא שהשע"ת 'חידש' [לפי דעתם] שהפרי הארץ לא דיבר בזה, וע"ז גופא הם חלקו, אז אין שום קושיא עליהם.
מי אפשר לדעת?
כה"ח העתיק את השע"ת, שהבין שמדובר שלא בירך בקטנותו,
מי עוד? משנה ברורה, לא.
בן איש חי, לא.
הגר"ח פאלגי', לא.
מי כן?
אני חיפשתי וכמעט לא מצאתי
 
הברכ"י שהוא הראשון שהעתיקו.
העתיקוהו המגיה בש"צ, חכמה ומוסר [ענתיבי], בית עובד. מספיק, לא?
ממש לא.
א' דאפשר שהבינו כהשע"ת, ב, איפה החסד לאלפים, השמיט!
ואדרבה,
המשמיטים רבים מאוד על המדפיסים.
בפרט הפוסקים שלקחו אחריות על הציבור, דוגמת בא"ח רח"פ חס"ל וכו', החיד"א בעבודת הקודש וכיו"ב,
ואף א' לא שידד עמקים בסוגיא זו שכאמור מצויה ביותר
האמת אומר
שעיינתי בד' הפרי הארץ להבין מה דעתו, אם מדבר בקטן שבירך או לא, ולא הצלחתי להבין דבריו
ומצד שני מדמה זאת בבירור לאונן שלא ספר, וצ"עג.
 
א' דאפשר שהבינו כהשע"ת
אה"נ, אבל הרב עובדיה אומר שלדעתו הפירוש הזה לא נכון, וא"כ כל הפוסקים הנ"ל כתבו 'להדיא' שלא יספור.
אתה לא יכול לטעון עליו שהשמיטו הפוסקים דבר זה. זה הנקודה שלי.
ב, איפה החסד לאלפים, השמיט!
ואדרבה,
המשמיטים רבים מאוד על המדפיסים.
לא רואה בזה טענה.
השמיטו הרבה דברים בספריהם.

אפשר לבטל כל הלכה בטענה שיותר השמיטו אותה משכתבו אותה, דוק ותשכח.
 
כפי שפעם שמעתי מרב אחד שהתפעל שהרב עובדיה כתב תשובה להתיר דוד שמש שיש בה למעלה מעשרה דפים ביבי"א.
כמדומני שהתשובה (יבי"א ח"ד סי' ל"ד) היא קרוב ל-30 עמודים. לא כן?
 
אני לא מונח בסוגיא, אבל נראה לי שגם לפי הרב עובדיה שלכתחילה קטן לא יספור בברכה, אבל מ"מ כן מצדד שיכול לספור עם ברכה.
(אני זוכר ששמעתי פעם דיון בין ת"ח חסיד של האור לציון לת"ח חסיד של היבי"א, וההוא של היבי"אאמר להוא של האול"צ שהוא לא חולק עליו בסכינא חריפא, אלא גם לשיטתו זה לא כ"כ נורא...)
 
אני לא מונח בסוגיא, אבל נראה לי שגם לפי הרב עובדיה שלכתחילה קטן לא יספור בברכה, אבל מ"מ כן מצדד שיכול לספור עם ברכה.
(אני זוכר ששמעתי פעם דיון בין ת"ח חסיד של האור לציון לת"ח חסיד של היבי"א, וההוא של היבי"אאמר להוא של האול"צ שהוא לא חולק עליו בסכינא חריפא, אלא גם לשיטתו זה לא כ"כ נורא...)
בחזו"ע אכן הראה פנים יותר להקל בזה לאחר שראה את דברי הרב משה לוי ועוד מאחרוני דורנו שכתבו להקל בזה מזמן כתיבת היבי"א.
 
ראשי תחתית