קטן שהגדיל בספירה אם מברך דעת מרן היבי"א זצוק"ל

כמדומני שהתשובה (יבי"א ח"ד סי' ל"ד) היא קרוב ל-30 עמודים. לא כן?
קרוב ל30 עמודים במהדורא החדשה. במהדורה הישנה הוא קרוב ל23 עמודים שזה באמת למעלה מעשרה דפים.
ובכל אופן זה המון בפרט בפונט הקטן שהרב משתמש בו. ועיקר ההתפעלות היה לטעמי גם מכמות המקורות, הרב מאזוז שליט"א ציין למעלה מ500 מקורות (לא ספרתי ואין זה משנה כ"כ יש שם באמת המון מקורות). ואין זה משנה אם זה הכל רק דוד שמש או הסוגיות הנוגעות לדוד שמש זה אכן מפליא בהקיף וגם בעיון וסברא הפלא ופלא.
 
בהרבה מקומות מחרוזת המקורות מופיעה בספרים אחרים... כמו למשל המחקר הארוך שלו אם קניין דרבנן מהני לדאורייתא (מאור סוכה מו) שמי שמעיין בספר או לי של מרן השדי חמד נבהל באמת בעמל העצום בגדולי הראשונים ורואה שהרב העתיק הכל משם... ויש הרבה מהמחרוזות שנמצאים בשדי חמד ודומיהם - אפשר לבדוק את זה בקלות בעידן המחשב...

בהרבה מקומות הוא פותח בראיה ואז אומר וכיוצא בזה ראיתי לגאון רבי חיים עוזר וכדו', והקורא התמים לא תמיד בטוח האם הגאונות הפולנית או הליטאית הופיעה בבית מדרשו של מרן...

אני עדיין מחפש חידוש פיקנטי שיש בו גאונות... כמו ראיה מורכבת מדיוק בתוספות לספק של רעק"א... לבינתיים אני חושב שאפשר ללמוד את ספריו, כמו מאור ישראל ועוד - לפני השינה ובמיטה ובלי להיות מונח בכל פרטי הסוגיה. בשונה מספריהם של גאונים אמתיים שצריך להיות מונח היטב בסוגיה כדי להבין את עומק דבריהם...
כמה זלזול גם אם בשלא מתכוון(בתקווה שלא במתכוון).

ספרי הרב ז"ל מובנים בעיקר בגלל כשרון הכתיבה הרהוט שלו. שמסוגל להסביר דברים מורכבים בשפה ברורה ונהירה. למשל המהרם שיף קשה להבנה יותר מהמהרש"א בגלל שכתיבתו פחות מובנת לא בהכרח כי כותב דברים יותר מורכבים.
 
כמה זלזול גם אם בשלא מתכוון(בתקווה שלא במתכוון).

ספרי הרב ז"ל מובנים בעיקר בגלל כשרון הכתיבה הרהוט שלו. שמסוגל להסביר דברים מורכבים בשפה ברורה ונהירה. למשל המהרם שיף קשה להבנה יותר מהמהרש"א בגלל שכתיבתו פחות מובנת לא בהכרח כי כותב דברים יותר מורכבים.
עדיף לא להגיב.
מימיו לא למד מילה ביבי"א.
עוזבהו לנפשו
 
כמה זלזול גם אם בשלא מתכוון(בתקווה שלא במתכוון).

ספרי הרב ז"ל מובנים בעיקר בגלל כשרון הכתיבה הרהוט שלו. שמסוגל להסביר דברים מורכבים בשפה ברורה ונהירה. למשל המהרם שיף קשה להבנה יותר מהמהרש"א בגלל שכתיבתו פחות מובנת לא בהכרח כי כותב דברים יותר מורכבים.
חבל שאתה מייחס לי זלזול בגלל ההערכה שלי אל מרן בעניין הפלפול והחידוש. אזכיר שהרבה מגדולי עולם החל מדור האמוראים בלטו בעיקר בהיותם "סיני" והמשמעות של סיני ידועה. זה לא חסרון וזלזול. ידועים דברי החזון איש היכן רואים את העמקנות והעמל של הבית יוסף - בסוגית נתן הוא ואמרה היא. יש כנראה בדורנו אנשים שלא יכולים להעריך גדול הבקיא בחדרי התורה, בש"ס וראשונים וגדולי האחרונים - אם לא יהפכו אותו לגדול בעמקנות המחדש חידושים מתוך פלפולו והסבריו...
עדיף לא להגיב
מימיו לא למד מילה ביבי"א.
עוזבהו לנפשו
כדרכך נסחפת קשות מבלי לנסות להבין מה שטענתי...
רק אעיר שפתחת כאן בקמפיינים נגד מרן הראש"ל הגר"י שליט"א שמרן כינה אותו "ממשיך דרכי בהלכה" ומינה אותו לראש"ל - כנראה התפקיד הרבני שראה בו החשוב ביותר, עם המילים "גזור הדבק"... ועוד מילים מלאי בוז ושנאה גדולה... כך שכבוד בית מרן כנראה לא עומד לנגד עיניך למרות שאהבה עצמית כנראה לא חסרה לך.
 
כל אברך וגם בחור ישיבה שלומד סוגיא עולים לו חידושים תמיהות וגם קושיות, תשובות לקושיות הראשונים וגם הערות, שלבסוף הוא זוכה ומוצא שכבר נכתבו בראשונים ובאחרונים. מנסיון של כל בן תורה.

ברור לי שכאשר מרן היבי"א כתב תשובותיו עלו לו חידושים וקושיות ותמיהות, אלא שלרוב בקיאותו הוא מצא זאת בספרים, ולכך פעמים רבות הוא כותב מה שחידש וכותב שוב ראיתי בשו"ת פלוני וכו'. ואז הלומד בספריו יאמר שהוא לא חידש דבר כי כן הובא בשו"ת פלוני.

אבל למי שאין בקיאות בספרי השו"ת ומחדש חידוש ולא מזכיר שכ"כ כתבו הקדמונים, אזי יאמרו כי הו 'מחדש' ויש לו חידושים. זה ההבדל הפשוט והברור.
 
כל אברך וגם בחור ישיבה שלומד סוגיא עולים לו חידושים תמיהות וגם קושיות, תשובות לקושיות הראשונים וגם הערות, שלבסוף הוא זוכה ומוצא שכבר נכתבו בראשונים ובאחרונים. מנסיון של כל בן תורה.

ברור לי שכאשר מרן היבי"א כתב תשובותיו עלו לו חידושים וקושיות ותמיהות, אלא שלרוב בקיאותו הוא מצא זאת בספרים, ולכך פעמים רבות הוא כותב מה שחידש וכותב שוב ראיתי בשו"ת פלוני וכו'. ואז הלומד בספריו יאמר שהוא לא חידש דבר כי כן הובא בשו"ת פלוני.

אבל למי שאין בקיאות בספרי השו"ת ומחדש חידוש ולא מזכיר שכ"כ כתבו הקדמונים, אזי יאמרו כי הו 'מחדש' ויש לו חידושים. זה ההבדל הפשוט והברור.
אדם שלמד את הש"ס והראשונים, רמב"ם ומפרשיו, טור וכל מפרשיו ושו"תים וקנה בהם ידיעה מופלאה - פשיטא ופשיטא שהיו לו אלפי הערות נכונות וכו'. אבל במה הוא בלט? במה גדלותו ניכרת לעין כל? פשוט שזה בבקיאות העצומה בשיטות הראשונים והאחרונים ועל ידה הוא זכה והצליח להגיע לאמיתה של תורה ולהימנות כאחד מהגדולים שייזכרו לדורות. אין זה סוד שבעניינים חדשים ובדברים שתלויים בהבנת המציאות, הגדרות שאינן מפורשות, הוא בעיקר מביא את תורתם של גדולי האחרונים בדורות האחרונים. את שיטתו אודות הפלפול והלימוד בספרי האחרונים הוא פורש בכמה מקומות בספריו ואין להתעלם מכך.
 
מימיו לא למד מילה ביבי"א.
יש בפורום מישהו שטוען שלמד יותר ממילה ביבי"א וכך הוא כותב
בשו"ת חזון עובדיה, יש שם יותר עיון וכניסה לגוף הסוגיא מה שפחות מצוי ביבי"א.
כשמרן נשאל על כך למה הוריד את הרמה ביבי,"א פחות מהחזו"ע, השיב:
שהייתי צעיר כתבתי מה שלמדתי, עם השנים כתבתי רק מה שהדור צריך!
 
אתכבד לציין חידוש מבהיל ונורא של מרן היבי"א שנתחדש לי רק לאחרונה
מי שבליל יו"ט שחל במוצ"ש אמר בהבדלה המבדיל בין קודש לחול, כ' הרבה מאוד אחרונים שלא יצא, עי' חזו"ע יו"ט.
ומרן הביא ראיה גאונית שיצא מגמ' ב"מ פד שאמרו שאשת ר"א בר"ש לגבי ר"י הנשיא כלי שהשתממש בו קודש ישתמש בו חול?
ור"י הנשיא מבואר בשבת קיח שהגיע לשיא דרגת הקדושה [אני מרחיב את ד' מרן] ובשעה"כ כ' שלכן נקרא רבנו הקדוש כיון שלא פגם מעולם
ואפ"ה לגבי ר"א בר"ש נקרא חול!!
כך יו"ט לגבי שבת נקרא חול, ואם לא אמר המבדיל בין קודש לקודש יצא יד"ח!!!
למיטב חיפושי, זכה בראיה גאונית זו מרן זיע"א.
וזה דוגמא קטנה מאוד.
 
אתכבד לציין חידוש מבהיל ונורא של מרן היבי"א שנתחדש לי רק לאחרונה
מי שבליל יו"ט שחל במוצ"ש אמר בהבדלה המבדיל בין קודש לחול, כ' הרבה מאוד אחרונים שלא יצא, עי' חזו"ע יו"ט.
ומרן הביא ראיה גאונית שיצא מגמ' ב"מ פד שאמרו שאשת ר"א בר"ש לגבי ר"י הנשיא כלי שהשתממש בו קודש ישתמש בו חול?
ור"י הנשיא מבואר בשבת קיח שהגיע לשיא דרגת הקדושה [אני מרחיב את ד' מרן] ובשעה"כ כ' שלכן נקרא רבנו הקדוש כיון שלא פגם מעולם
ואפ"ה לגבי ר"א בר"ש נקרא חול!!
כך יו"ט לגבי שבת נקרא חול, ואם לא אמר המבדיל בין קודש לקודש יצא יד"ח!!!
למיטב חיפושי, זכה בראיה גאונית זו מרן זיע"א.
וזה דוגמא קטנה מאוד.
ראיה יפה אבל לא מוכרח שהיא נכונה לגבי הנידון הזה. כאן מדובר לגבי שינוי מטבע, וחז"ל הקפידו שלא יהיה ניכר שהיום טוב הוא חול אלא קודש. כמו שמצוי כמה פעמים שמצוה לגבי חובה רשות קרי לה וכדומה. אבל כשחז"ל התכונו למשהו מסוים ומישהו שינה אותו - אין ראיה כלל שיצא.

ואדרבה יש ראיה מפורשת להיפך מדברי [רב שרירא] גאון שהובא באוה"ג ברכות עמ' 33 דס"ל שאין זה כלל המטבע, והוא ששם דן לענין אמירת 'אור חדש על ציון תכין' בסוף ברכת יוצר שהרס"ג ס"ל שאין לאומרו משום שאין זה מענין המטבע וכתב וז"ל לא ידעיננא ולא סבירא לנא כיון דחותם גופיה יוצר המאורות מאי איכפת לן מאי אימור באמצע מימרא וכו' מאן דמדקדק באור חדש דלא למימריה דעיקר ברכה על אור מעשה בראשית הוא וכו' דלאו על האי אור עיקר ברכה וכו'. ועוד כדמבדלינן באורתא דאפוקי שבתא ליומא טבא שהיא הבדלה בין קדש לקדש לאו קא מנינן סדר הבדלות בין קדש לחול ולא עיקר ברכה בין קדש לחול הוא, אף הכא נמי אע"ג דאמרת עיקר ברכה על אור השמש – כדמאני בהדה באמצע מימרא מאורות אחרים לא הפסיד וכו'. ודאי אי חתים חלופי יוצר המאורות ברוך יוצר אור חדש הפסיד דלאו הוא עיקר ברכה וכו' עי"ש. ומבואר מדבריו שמי שחותם בדבר שאינו עיקר ברכה לא יוצא ורק להזכיר באמצע הברכה שפיר דמי, והוא גופיה קרי למילים 'בין קדש לחול' לאו עיקר ברכה, וא"כ נראה מדבריו שלא יוצא אם חתם בזה. וכן משמע מדברי הבה"ל בסי' רצ"ט ס"ו סד"ה ולקבל עי"ש.

נא לעיין היטב היטב היטב לפני שמגיבים.
 
למיטב חיפושי, זכה בראיה גאונית זו מרן זיע"א.
גם זה לא נכון
שו"ת להורות נתן חלק יא סימן לא
יא) ברם אם חתם המבדיל בין קודש לחול ולא אמר בין קודש לקודש, הנה שמעתי להעיר ממש"כ בתשו' מהר"י ברונא (סי' ק"צ), מעשה בבחורים שהזכירו רבנים, ואמר אחד מהם ואמר רב פלוני הוא גדול כרב זה, והשיב השני המבדיל בין קודש לחול, וכתב לפוטרו מעונש מבזה ת"ח, מהא דב"מ (פד ב) דרצה רבי לישא אלמנת ר' אלעזר ברבי שמעון, ושלחה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול, אלמא דאפילו לרבי קראו חול נגד ר"א ברבי שמעון, ושוב דחה דהתם רק משל אמרה כדאמרי אינשי כלי שנשתמש וכו', אבל לא קראה לרבי חול עיין שם, והנה למאי דמשמע פשטות הדברים בגמרא הנ"ל מוכח דקדושה קלה לקדושה חמורה חול קרי ליה, וא"כ יש לומר דכשאומר בהבדלה דמוצאי שבת שביו"ט המבדיל בין קודש לחול אין זה שלילת היו"ט. ובני הרב ר' יחיאל נ"י אמר להעיר מש"ס קדושין (מא ב) דתרומה לגבי קדשים נקראת חול וכמו שאמרו שם מה להנך שכך ישנן חול אצל קדשים עיין שם, הרי דאף שהיא קודש נקראת חול לגבי קדשים. אולם נראה שאם חותם בהבדלה של יום טוב שחל במוצ"ש המבדיל בין קודש לחול, לא יצא ידי חובתו, דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים דחוזר ומברך וכרמב"ם (ה' ק"ש פ"א) הנ"ל, דבחתימה הוי שינוי בעיקר הברכה. ועיין חולין (כו ב) דביו"ט שחל במוצ"ש כיצד מבדילין, המבדיל בין קודש לקודש, ר' דוסא אומר בין קודש חמור לקודש הקל. ואמרו בגמרא ולית הלכתא כותיה, וכתב רש"י דלא מזלזלינן ביום טוב קודש הקל. וכן כתב המאירי שם, ואין הלכה כר' דוסא שהיה חותם בין קודש חמור לקודש הקל, שאין מזלזלין ביום טוב כל כך שנקרא את קדושתו קדושה קלה אלא אומרים בין קודש לקודש, ושמא תאמר היכן מצינו לשון הבדלה בין קודש לקודש בתורה, והרי אין הבדלה נזכרת אא"כ מצינו בה לשון מן התורה, הרי נאמר (שמות כ"ו ל"ג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים עכ"ל. הרי דאף אם יאמר על יום טוב קודש הקל איכא ביה זלזול, ומכל שכן כשיאמר על היו"ט שהוא חול. ונראה ודאי שהוא בגדר משנה מטבע שטבעו חכמים שצריך לחזור ולברך וכמו שכתב הרמב"ם הנ"ל ע"כ.

עיקר הראיה מגמ' זו כבר נמצאת במהר"י ברונא הנ"ל. אלא שיש שהביאוה לענין בין קודש לחול. אולם אין זו ראיה חדשה ממש [לא שאנו באים ח"ו להוריד כי הוא זה ממעלת מרן זצ"ל, אולם אם כבר הבאת את זה בתור ראיה גאונית מקורית - זה לא].
 
חבל שאתה מייחס לי זלזול בגלל ההערכה שלי אל מרן בעניין הפלפול והחידוש. אזכיר שהרבה מגדולי עולם החל מדור האמוראים בלטו בעיקר בהיותם "סיני" והמשמעות של סיני ידועה. זה לא חסרון וזלזול וכ"ש לא שנאה ולא עצמית. ידועים דברי החזון איש היכן רואים את העמקנות והעמל של הבית יוסף - בסוגית נתן הוא ואמרה היא. יש כנראה בדורנו אנשים שלא יכולים להעריך גדול הבקיא בחדרי התורה, בש"ס וראשונים וגדולי האחרונים - אם לא יהפכו אותו לגדול בעמקנות המחדש חידושים מתוך פלפולו והסבריו...
אני לא מייחס לך, כתבתי בפירוש שאני מתייחס לתגובה ושאני מקווה שהיא נכתבה שלא במתכוון.
ולא חוזר בי הודעתך כתובה בזלזול תרצה תקבל לא תרצה לא תקבל.
לא ראיתי בהודעתך שום שבח להיפך בקיאות אין(מועתק מספרי אחרים), עיון אין, הברקה אין חידוש אין. מסקנה = התגובה נכתבה בניסוח מכבד ומהעולה בה ניכר שהרב זצ"ל הינו ת"ח גדול בקיא סיני שבפוסקים....

אני כשלעצמי זכורני בלומדי ביביע אומר עיון עמוק (לא שהרב זצ"ל זקוק לאישור ממני), רק לא כתבתי לעצמי למזכרת ואינני רואה עניין ללכת כעת לחפש במיוחד.
 
בהרבה מקומות מחרוזת המקורות מופיעה בספרים אחרים... כמו למשל המחקר הארוך שלו אם קניין דרבנן מהני לדאורייתא (מאור סוכה מו) שמי שמעיין בספר או לי של מרן השדי חמד נבהל באמת בעמל העצום בגדולי הראשונים ורואה שהרב העתיק הכל משם... ויש הרבה מהמחרוזות שנמצאים בשדי חמד ודומיהם - אפשר לבדוק את זה בקלות בעידן המחשב...
מנסיוני בהמון מקומות
רוב ככל המקורות
שדי חמד
רב פעלים
וכף החיים.

אולם יש נושאים חדשים שהוא מציף וגם בהם מביא ראיות נפלאות ומקיף המון ספרים
בפשטות הוא עקב אחרי ספרים אלה
אך ראה את מה שציינו בפנים
והכיר אותם ספרים מבפנים
ולכן יכל להביא מהם גם במקומות אחרים.
 
אני לא מייחס לך, כתבתי בפירוש שאני מתייחס לתגובה ושאני מקווה שהיא נכתבה שלא במתכוון.
ולא חוזר בי הודעתך כתובה בזלזול תרצה תקבל לא תרצה לא תקבל.
לא ראיתי בהודעתך שום שבח להיפך בקיאות אין(מועתק מספרי אחרים), עיון אין, הברקה אין חידוש אין. מסקנה = התגובה נכתבה בניסוח מכבד ומהעולה בה ניכר שהרב זצ"ל הינו ת"ח גדול בקיא סיני שבפוסקים....

אני כשלעצמי זכורני בלומדי ביביע אומר עיון עמוק (לא שהרב זצ"ל זקוק לאישור ממני), רק לא כתבתי לעצמי למזכרת ואינני רואה עניין ללכת כעת לחפש במיוחד.
ההנחה שמרן הוא מהסיני הגדולים שבדור היא ברורה מאליה והתגובה שלי לא עסקה בגדלות של מרן זצ"ל. היא עסקה באנשים שלא רגילים לכזה שפע של מקורות ומתוך עצלות לא לומדים את תשובותיו של מרן ומתבלבלים לגמרי... ובטוחים שלא היה כמותו בכל הדורות וגם לא יהיה. אני לומד בכולל ספרדי ולדעה הזו שותפים 70 אחוז מהאברכים.

נניח את הדברים על השולחן... הם סוברים שמרן הגר"ע בוודאי עדיף מהחיד"א, משנ"ב, ומשאר הפוסקים. ובוודאי מהבן איש חי שהיה מקובל ומחמיר ולא זכה לכוחא דהיתרא... וכן עדיף מחכמי דורו וגם מהחזון איש, כי חכמת האדם מגיעה על להיכן שמגיעים ספריו... מהגרב"צ שהיה טרוד בישיבה, ומהגר"ש משאש שנמשך אחרי מנהגים וכו'... וכדברי אחד מגדולי הספרדים "לאשכנזים יש את הגר"א אבל לנו יש את הגר"ע"... בעוד שמי שמעיין היטב בסוגיה מוצא שפעמים רבות דווקא דברי החולקים הם המסתברים המנומקים ודברי הגר"ע צריכים עיון וביאור ופרשון.

אז כן חשוב להדגיש ש"בהרבה מקומות" מחרוזת המקורות מופיעה בספרים אחרים על אף שבהרבה מקומות לא. כלומר, מי שמעיין בשדי חמד, למשל, יכול למצוא אותה התפעלות מאותו נושא בעצמו ומאותם מקורות... פשוט דרכו של הרב להביא הכל - בדומה לרב שד"ח, עיקרי הד"ט, כנה"ג, חיד"א, רח"ף, כף החיים - ואת כל מה שהביאו הם בעמלם. מה שמחבר אחר היה מסתפק בציון כמו עיין שד"ח שהביא י"א דס"ל והוכיחו... אם בכלל הנושא היה נחוץ לו. לא צריך להתרגש מזה...

בהרבה מקומות הרב בונה את תשובתו על כמה טיעונים או מקורות ולכל טיעון מביא מחרוזת מקורות כאשר בספרים אחרים זה כתוב ביתר תמצות. עיין ש"כ סי', יכול להיות ביבי"א בגמרא... וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וההשלמה וספר העתים ורבינו מאיר המעילי וכלבו וארחות חיים והרמב"ן וכו'... מילים כמו "ול"ד לסימן שיח סע'... דהתם... או "עיין משנ"ב שיח ס"ק.." יכולים להתפרש ביביע אומר על עמוד שלם עם המקורות בסימן שיח... + 10 מחברים שהקשו את הקושיה, ו-5 תירוצים דחוקים ובחירה בתירוץ מסתבר ש-6 מחברים הסכימו לו + פירוט כל השמות.

בהרבה מקומות הוא מביא חידושים דחוקים ומגבה אותם בהרבה מקורות, כשמי שמתעצל בטוח שהוא מצא הסכמה נרחבת של האחרונים לחידושיו של מרן באופן שאי אפשר לחלוק עליו, כשספרים אחרים בכלל יביאו אותו או יגיבו כנגדו בביטול במספר קטן ל מילים (כמו ההיתר לבשל מיעוט רוטב... או עירוי לקפה שחור מכ"ר).

כן בהרבה מקומות הוא מביא ראיות וחידושים מגדולי האחרונים כשאין בכל דבריו חידוש מעבר לסדרנות מופלאה ומונחות בנושא בהיקף מעורר התפעלות.

ועדיין בשבילי הוא אחד מגדולי הדורות.
 
ההנחה שמרן הוא מהסיני הגדולים שבדור היא ברורה מאליה והתגובה שלי לא עסקה בגדלות של מרן זצ"ל. היא עסקה באנשים שלא רגילים לכזה שפע של מקורות ומתוך עצלות לא לומדים את תשובותיו של מרן ומתבלבלים לגמרי... ובטוחים שלא היה כמותו בכל הדורות וגם לא יהיה. אני לומד בכולל ספרדי ולדעה הזו שותפים 70 אחוז מהאברכים.

נניח את הדברים על השולחן... הם סוברים שמרן הגר"ע בוודאי עדיף מהחיד"א, משנ"ב, ומשאר הפסוקים. ובוודאי מהבן איש חי שהיה מקובל ומחמיר ולא זכה לכוחא דהיתרא... וכן עדיף מחכמי דורו וגם מהחזון איש, כי חכמת האדם מגיעה על להיכן שמגיעים ספריו... מהגרב"צ שהיה טרוד בישיבה, ומהגר"ש משאש שנמשך אחרי מנהגים וכו'... וכדברי אחד מגדולי הספרדים "לאשכנזים יש את הגר"א אבל לנו יש את הגר"ע"... בעוד שמי שמעיין היטב בסוגיה מוצא שפעמים רבות דווקא דברי החולקים הם המסתברים המנומקים ודברי הגר"ע צריכים עיון וביאור ופרשון.

אז כן חשוב להדגיש ש"בהרבה מקומות" מחרוזת המקורות מופיעה בספרים אחרים על אף שבהרבה מקומות לא. כלומר, מי שמעיין בשדי חמד, למשל, יכול למצוא אותה התפעלות מאותו נושא בעצמו ומאותם מקורות... פשוט דרכו של הרב להביא הכל - בדומה לרב שד"ח, עיקרי הד"ט, כנה"ג, חיד"א, רח"ף, כף החיים - ואת כל מה שהביאו הם בעמלם. מה שמחבר אחר היה מסתפק בציון כמו עיין שד"ח שהביא י"א דס"ל והוכיחו... אם בכלל הנושא היה נחוץ לו. לא צריך להתרגש מזה...

בהרבה מקומות הרב בונה את תשובתו על כמה טיעונים או מקורות ולכל טיעון מביא מחרוזת מקורות כאשר בספרים אחרים זה כתוב ביתר תמצות. עיין ש"כ סי', יכול להיות ביבי"א בגמרא... וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וההשלמה וספר העתים ורבינו מאיר המעילי וכלבו וארחות חיים והרמב"ן וכו'... מילים כמו "ול"ד לסימן שיח סע'... דהתם... או "עיין משנ"ב שיח ס"ק.." יכולים להתפרש ביביע אומר על עמוד שלם עם המקורות בסימן שיח... + 10 מחברים שהקשו את הקושיה, ו-5 תירוצים דחוקים ובחירה בתירוץ מסתבר ש-6 מחברים הסכימו לו + פירוט כל השמות.

בהרבה מקומות הוא מביא חידושים דחוקים ומגבה אותם בהרבה מקורות, כשמי שמתעצל בטוח שהוא מצא הסכמה נרחבת של האחרונים לחידושיו של מרן באופן שאי אפשר לחלוק עליו, כשספרים אחרים בכלל יביאו אותו או יגיבו כנגדו בביטול במספר קטן ל מילים (כמו ההיתר לבשל מיעוט רוטב... או עירוי לקפה שחור מכ"ר).

כן בהרבה מקומות הוא מביא ראיות וחידושים מגדולי האחרונים כשאין בכל דבריו חידוש מעבר לסדרנות מופלאה ומונחות בנושא בהיקף מעורר התפעלות.

ועדיין בשבילי הוא אחד מגדולי הדורות.
בקיצור, בגלל שיש שחושבים את מרן לגדול מכולם יש עניין לגמד אותו. רק כדי שיכנסו לפרופורציה....
מעניין כשאתה מדבר על השדי חמד אתה כותב שמי שקורא נבהל מהמקורות ועמל התורה ואילו מרן זצ"ל רק מעתיק.. אם אינך רואה את הזלזול אני עומד נבהל.
אם לכתוב שאתה עדיין מחפש גאונות אינו זלזול ורק הכנסה לפרופורציות אני נבהל.
בין אלו שנבהלים מגדלותו של מרן זצ"ל היו גם אלו שלא חששו לחלוק עליו הרב משה לוי זצ"ל ושיבל"א הרב מאזוז שליט"א שגם התלהב מכמות המקורות בעניין דוד שמש הנזכר לעיל הכי הוא לא יודע ללמוד ולא מבין...אתמהה...

לעניין הלכה לפעמים לאחרונים יש יתרון אם מצד ספרים שהקדמונים יותר לא ראו אם מצד שהקדמונים כבר חקרו ועמלו ואחרי שסדרו וסללו דרך השאירו מקום בקל יותר לעיין כמו שתיאר זאת המלבי"ם כשחלק על ראשונים בדקדוק וכן כתבו אולי המהר"ל או פוסק אחר שמה שלא ישיג הענק בעיון קל ישיג הגמד בעיון עמוק. ועוד סיבות כך שאם פוסקים כמו המשנה ברורה זה לא הופך אותו לגדול מהרמב"ם או הרמ"א וכן כשפוסקים כהגר"ע זצל זה לא אומר שהוא גדול מהחיד"א ופשוט.
בגדול הסברת את עצמך בסדר אבל לענ"ד אחר שתעיין שוב אולי תבין שיש לערוך מחדש את הסגנון של תגובתך.
 
בקיצור, בגלל שיש שחושבים את מרן לגדול מכולם יש עניין לגמד אותו. רק כדי שיכנסו לפרופורציה....
ממש לא לגמד.
מעניין כשאתה מדבר על השדי חמד אתה כותב שמי שקורא נבהל מהמקורות ועמל התורה ואילו מרן זצ"ל רק מעתיק.. אם אינך רואה את הזלזול אני עומד נבהל.
אם לכתוב שאתה עדיין מלפש גאונות אינו זלזול ורק הכנסה לפרופורציות אני נבהל.
כי גם דברי הגר"ע מבהילים בכמה דוכתי, אבל בנושא זה קדמו הרב שד"ח. דוק ותשכח.
בין אלו שנבהלים מגדלותו של מרן זצ"ל היו גם אלו שלא חששו לחלוק עליו הרב משה לוי זצ"ל ושיבל"א הרב מאזוז שליט"א שגם התלהב מכמות המקורות בעניין דוד שמש הנזכר לעיל הכי הוא לא יודע ללמוד ולא מבין...אתמהה...
מרן הרב מאזוז זצ"ל היה אחד מגדולי הספרדים. זי"ע.
לעניין הלכה לפעמים לאחרונים יש יתרון אם מצד ספרים שהקדמונים יותר לא ראו אם מצד שהקדמונים כבר חקרו ועמלו ואחרי שסדרו וסללו דרך השאירו מקום בקל יותר לעיין כמו שתיאר זאת המלבי"ם כשחלק על ראשונים בדקדוק וכן כתבו אולי המהר"ל או פוסק אחר שמה שלא ישיג הענק בעיון קל ישיג הגמד בעיון עמוק. ועוד סיבות כך שאם פוסקים כמו המשנה ברורה זה לא הופך אותו לגדול מהרמב"ם או הרמ"א וכן כשפוסקים כהגר"ע זצל זה לא אומר שהוא גדול מהחיד"א ופשוט.
ההפרזות נבובות מחמת עצמן ולא מחמת הפסיקה כמרן הגר"ע זצ"ל
בגדול הסברת את עצמך בסדר אבל לענ"ד אחר שתעיין שוב אולי תבין שיש לערוך מחדש את הסגנון של תגובתך.
יכול להיות.
תרבח ותסעד!
 
נערך לאחרונה:
וכן בתשובה על ברכה על ק"ש לנשים - למעשה אין כמעט אף פוסק שכתב שאין לנשים לברך על ק"ש, חוץ מב' אחרונים 'בלבד'.
ועל ברוך שאמר וישתבח - כמדומה שאפילו פוסק אחד אין.
 
.....כי גם דברי הגר"ע מבהילים בכמה דוכתי, אבל בנושא זה קדמו הרב שד"ח. דוק ותשכח.
אין לי בעיה עם זה אלא רק על הסגנון באתי.
מרן הרב מאזוז זצ"ל היה אחד מגדולי הספרדים. זי"ע.
אין חולק לכן הבאתיו שהתפעלותו יש בה ממש.
ההפרזות נבובות מחמת עצמן ולא מחמת הפסיקה כמרן הגר"ע זצ"ל
אכן יש כאלה.
יכול להיות.
הנחת דעתי.
תרבח ותסעד!
תודה רבה.
 
ועל ברוך שאמר וישתבח - כמדומה שאפילו פוסק אחד אין.
מצוי דברים כאלה לרוב במשנת מרן הגרע"י.
והמחשבה כאילו מסתמך על רבבות פוסקים בעוד שהוא עצמו לא מחדש כלום זה טעות.
לדוגמא:
החידוש של מרן שספרדי אינו עונה אמן אחרי אשכנזי בהלל דר"ח וכל כיוצא בזה, לא קדמו באף ספר. וכהנה רבות.
 
בהרבה מקומות הוא פותח בראיה ואז אומר וכיוצא בזה ראיתי לגאון רבי חיים עוזר וכדו', והקורא התמים לא תמיד בטוח האם הגאונות הפולנית או הליטאית הופיעה בבית מדרשו של מרן...
בספר "רבינו" לר"א שטרית הביא שפעם אמר לו הגרע"י "שנים רבות טענתי כך וכך, ושמחתי מאד למצוא שכך כתוב באגרות משה"
ולמעשה בדקתי בתשובתו ושם רק מעתיק את דברי הגרמ"פ בלי לציין שגם הוא כיוון לדבריו
אני עדיין מחפש חידוש פיקנטי שיש בו גאונות... כמו ראיה מורכבת מדיוק בתוספות לספק של רעק"א...
עי' שו"ת יבי"א ח"ז אה"ע סי' כ"א שדן במחלוקת הב"ש ורעק"א, ומביא ראיה נפלאה מדברי הרשב"א ריש יבמות
 
אתכבד לציין חידוש מבהיל ונורא של מרן היבי"א שנתחדש לי רק לאחרונה
מי שבליל יו"ט שחל במוצ"ש אמר בהבדלה המבדיל בין קודש לחול, כ' הרבה מאוד אחרונים שלא יצא, עי' חזו"ע יו"ט.
ומרן הביא ראיה גאונית שיצא מגמ' ב"מ פד שאמרו שאשת ר"א בר"ש לגבי ר"י הנשיא כלי שהשתממש בו קודש ישתמש בו חול?
ור"י הנשיא מבואר בשבת קיח שהגיע לשיא דרגת הקדושה [אני מרחיב את ד' מרן] ובשעה"כ כ' שלכן נקרא רבנו הקדוש כיון שלא פגם מעולם
ואפ"ה לגבי ר"א בר"ש נקרא חול!!
כך יו"ט לגבי שבת נקרא חול, ואם לא אמר המבדיל בין קודש לקודש יצא יד"ח!!!
למיטב חיפושי, זכה בראיה גאונית זו מרן זיע"א.
וזה דוגמא קטנה מאוד.
ואוי לו למי שיזלזל בגאון הדורות רוח אפינו מרן הגר"עי!!!!
בדיוק בחג מישהו סיפר לי שזה קרה להם בחג, והוא שאל רב מוכר, והרב ענה לו שצריך לחזור, ולכן בקידוש של הבוקר הם אמרו שוב "המבדיל בין קודש לקודש".
 
ראשי תחתית