כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,414
ובעיה זו היא בעיה עתיקה עוד מזמן חזקיה ושבנא:
וראה להגאון ר' אברהם מסלונים בספרו יסוד העבודה (יסוד העבודה - חלק ב פרק ג) "דענין שבנא וסייעתו הם היו כל לימודם שלא לשמה ובשביל הנאתם וכמו שאמר ר"א שבנא בעל הנאה היה ר"ל שכל עסקו בתורה ומה שהרביץ ברבים היה הכל בשביל כבודו. ולכן היה אומר תמיד לתלמידיו שאין צריך להסתכל בדרכי מוסר ואין לבלות העת כ"א לרבות תמיד בלימוד התורה. וגם א"צ לסגף עצמו כלל. כ"א ליהנות מעוה"ז ג"כ וע"י הלימוד יקנה ג"כ עוה"ב. וחזקיה הוא היה מוכיח לתלמידיו שהם ימשכו ידיהם מן הנאת עוה"ז. וגם ישתדלו לתקן דרכיהם בדברי מוסר ובכדי שעי"ז יהיו לומדים לשמה ואז יזכו לעוה"ב. ומפני כן היו רוב העם נוטים אחרי שבנא כמחז"ל עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, עמי לכל מי שמיקל אליו שומע ומבקש ממנו שיגיד לו איך להקל.
והראיה עד"ז מה דאיתא שם (בדף צד) אר"י מאי דכתיב מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יברך, מארת וכו' זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקנוח סעודה ונוה צדיקים יברך זה חזקיה מלך יהודה שהיא אוכל ליטרא ירק בסעודה וכו' וחובל עול של סנחרב מפני שמן של חזקיה שהיה דולק בביהכנ"ס ובבימה"ד והיה אומר כל שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב ועל אותו הדור הוא אומר וכו' אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ושית יהיה. ופרש"י אע"פ שהן יקרים מפני שאין כרמים מצוין הן מניחים מלעבוד ומביירין אותם ועוסקים בתולרה.
ואחז"ל שם בסנהדרין 'מאי חזקיה, שחיזק את לבן של ישראל לאבינו שבשמים'. ושבנא וסייעתו. את שגם הם עסקו בתורה אבל היו בעלי הנאות ותורתם שלא לשמה, ואשר ע"כ הם לא בטחו בה' ורצו להשלים לסנחרב. ועד"ז אמר הכתוב כי השתות יהרסון אלו חזקיה וסייעתו שהם נקראים משתותו של עולם כמו שאמר שם בגמרא שהם הצדיקים כמאה"כ לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. א"כ צדיק הקב"ה מה פעל ומפני מה ברא את העולם לתוהו ח"ו. ומעתה יבוארו הכתובים שבסימן ויסרני מלכת בדרך העם הזה פי' מה שהם דרכם ג"כ מחזיקים מאוד בלימוד התורה ורק שהם להנאתם מכוונים ואינם מעוררים בלבם יראת ה' ובטחון עליו
ואשר ע"כ הם דעתם להשלים עם סנחרב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר. ור"ל בין בדעתם בהתנהגותם עם למוד תורתם. ובין בדעתם הזה שאומרים קשר להשלים עם סנחרב כי קשר רשעים אינם מן המנין. את ה' צבאות אותו תקדישו פי' תתנהגו בדרך הטוב שתראו שיתקדש שם שמים על ידכם ועל דרך הזה יהיה כל התנהגותכם בתורה ובכל מעשיכם כי הוא מוראכם. והוא מעריצכם במעלת הבטחון. ואשר ע"כ צור תעודה פי' שמור התראתי חתום תורה של דברי נבואתי בלמודי כפרש"י מה שהם לומדים תורתי לשמי וביראת שמים. וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב שהגם שהם בזכותם אינם כדאי שיוושעו אבל הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' שהם התלמידים שנקראים בנים כמחז"ל הם יהיו לאותות ולמופתים בישראל. מפני שהתלמידים אלו הם כל כוונתם לעבוד את ה' וכי הם צבאותיו ועבדיו. ולכן סיים שם הכתוב לאותות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השוכן בהר ציון:
וכן התאונן הגאון הגדול בסוף תקופת הראשונים על דורו (מהרי''ק סי' לז) "אבל מה אעשה ואין הדור שומע להחמיר אלא מקלו יגיד לו".
ומרן הבית יוסף בשו''ת אבקת רוכל (סימן סג) מעתה מי הוא זה אשר מלאו לבו לצור צורה כזו בהיכל, ולא שמע לקול מורה להחמיר, כי אם לקיים בעצמו מקלו יגיד לו, אין זה כי אם גובה לב נאם הצעיר יוסף בכמהרר"א קארו זלה"ה.
ובשו''ת שאילת דוד מקרלין (סימן ה) והשני אנחנו כעת במקום מים הרעים והתלמידים ישתו וימותו, כי עמי מקלו יגיד לו כל המיקל כו'
משנה הלכות ח''ו קעד - להוי יודע כי מה זה צער כזה נגד צער שגרם ח"ו לשכינה ולכלל ישראל שכותב לשנות קיום מצוה גדולה כזו והיום ישנה מצוה זו ולמחר מצוה אחרת ולמחר יאמרו אליכם בניכם אם אתם יכולים לשנות המצות כפי הזמן, א"כ גם אנחנו נשנה ח"ו, ויסמוך על איזה מתיר או סתם מקלו יגיד לו וח"ו תפק תורה ולכן חכמים הזהרו והזהרו ואם רוצה להתראות אתי פה אל פה הנני מוכן ומזומן לקבלו בידידות ולהסביר לו גודל הענין לפענ"ד והשומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב.
ובחלק ז קמב - ואם על ר' יוסי שהתיר ג' דברים קרי ליה יוסי שרי' ורבי לא רצה להתיר עוד אחת דלא לקרי ב"ד שרי', ואם זה מתיר איסורים לרוב ודאי שמו של מקלו יגיד לו נאה לו.
וראה להגאון ר' אברהם מסלונים בספרו יסוד העבודה (יסוד העבודה - חלק ב פרק ג) "דענין שבנא וסייעתו הם היו כל לימודם שלא לשמה ובשביל הנאתם וכמו שאמר ר"א שבנא בעל הנאה היה ר"ל שכל עסקו בתורה ומה שהרביץ ברבים היה הכל בשביל כבודו. ולכן היה אומר תמיד לתלמידיו שאין צריך להסתכל בדרכי מוסר ואין לבלות העת כ"א לרבות תמיד בלימוד התורה. וגם א"צ לסגף עצמו כלל. כ"א ליהנות מעוה"ז ג"כ וע"י הלימוד יקנה ג"כ עוה"ב. וחזקיה הוא היה מוכיח לתלמידיו שהם ימשכו ידיהם מן הנאת עוה"ז. וגם ישתדלו לתקן דרכיהם בדברי מוסר ובכדי שעי"ז יהיו לומדים לשמה ואז יזכו לעוה"ב. ומפני כן היו רוב העם נוטים אחרי שבנא כמחז"ל עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, עמי לכל מי שמיקל אליו שומע ומבקש ממנו שיגיד לו איך להקל.
והראיה עד"ז מה דאיתא שם (בדף צד) אר"י מאי דכתיב מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יברך, מארת וכו' זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקנוח סעודה ונוה צדיקים יברך זה חזקיה מלך יהודה שהיא אוכל ליטרא ירק בסעודה וכו' וחובל עול של סנחרב מפני שמן של חזקיה שהיה דולק בביהכנ"ס ובבימה"ד והיה אומר כל שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב ועל אותו הדור הוא אומר וכו' אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ושית יהיה. ופרש"י אע"פ שהן יקרים מפני שאין כרמים מצוין הן מניחים מלעבוד ומביירין אותם ועוסקים בתולרה.
ואחז"ל שם בסנהדרין 'מאי חזקיה, שחיזק את לבן של ישראל לאבינו שבשמים'. ושבנא וסייעתו. את שגם הם עסקו בתורה אבל היו בעלי הנאות ותורתם שלא לשמה, ואשר ע"כ הם לא בטחו בה' ורצו להשלים לסנחרב. ועד"ז אמר הכתוב כי השתות יהרסון אלו חזקיה וסייעתו שהם נקראים משתותו של עולם כמו שאמר שם בגמרא שהם הצדיקים כמאה"כ לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. א"כ צדיק הקב"ה מה פעל ומפני מה ברא את העולם לתוהו ח"ו. ומעתה יבוארו הכתובים שבסימן ויסרני מלכת בדרך העם הזה פי' מה שהם דרכם ג"כ מחזיקים מאוד בלימוד התורה ורק שהם להנאתם מכוונים ואינם מעוררים בלבם יראת ה' ובטחון עליו
ואשר ע"כ הם דעתם להשלים עם סנחרב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר. ור"ל בין בדעתם בהתנהגותם עם למוד תורתם. ובין בדעתם הזה שאומרים קשר להשלים עם סנחרב כי קשר רשעים אינם מן המנין. את ה' צבאות אותו תקדישו פי' תתנהגו בדרך הטוב שתראו שיתקדש שם שמים על ידכם ועל דרך הזה יהיה כל התנהגותכם בתורה ובכל מעשיכם כי הוא מוראכם. והוא מעריצכם במעלת הבטחון. ואשר ע"כ צור תעודה פי' שמור התראתי חתום תורה של דברי נבואתי בלמודי כפרש"י מה שהם לומדים תורתי לשמי וביראת שמים. וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב שהגם שהם בזכותם אינם כדאי שיוושעו אבל הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' שהם התלמידים שנקראים בנים כמחז"ל הם יהיו לאותות ולמופתים בישראל. מפני שהתלמידים אלו הם כל כוונתם לעבוד את ה' וכי הם צבאותיו ועבדיו. ולכן סיים שם הכתוב לאותות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השוכן בהר ציון:
וכן התאונן הגאון הגדול בסוף תקופת הראשונים על דורו (מהרי''ק סי' לז) "אבל מה אעשה ואין הדור שומע להחמיר אלא מקלו יגיד לו".
ומרן הבית יוסף בשו''ת אבקת רוכל (סימן סג) מעתה מי הוא זה אשר מלאו לבו לצור צורה כזו בהיכל, ולא שמע לקול מורה להחמיר, כי אם לקיים בעצמו מקלו יגיד לו, אין זה כי אם גובה לב נאם הצעיר יוסף בכמהרר"א קארו זלה"ה.
ובשו''ת שאילת דוד מקרלין (סימן ה) והשני אנחנו כעת במקום מים הרעים והתלמידים ישתו וימותו, כי עמי מקלו יגיד לו כל המיקל כו'
משנה הלכות ח''ו קעד - להוי יודע כי מה זה צער כזה נגד צער שגרם ח"ו לשכינה ולכלל ישראל שכותב לשנות קיום מצוה גדולה כזו והיום ישנה מצוה זו ולמחר מצוה אחרת ולמחר יאמרו אליכם בניכם אם אתם יכולים לשנות המצות כפי הזמן, א"כ גם אנחנו נשנה ח"ו, ויסמוך על איזה מתיר או סתם מקלו יגיד לו וח"ו תפק תורה ולכן חכמים הזהרו והזהרו ואם רוצה להתראות אתי פה אל פה הנני מוכן ומזומן לקבלו בידידות ולהסביר לו גודל הענין לפענ"ד והשומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב.
ובחלק ז קמב - ואם על ר' יוסי שהתיר ג' דברים קרי ליה יוסי שרי' ורבי לא רצה להתיר עוד אחת דלא לקרי ב"ד שרי', ואם זה מתיר איסורים לרוב ודאי שמו של מקלו יגיד לו נאה לו.
