קטעים שהעתיק ילקוט יוסף מתוך ספרים אחרים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
בספר כמו ילקוט יוסף הבנוי על העתקות רצופות, לציין על כל העתקה מנין היא הועתקה - יהפוך את הספר ללא קריא. מה גם שהדבר ידוע לכל שזו שיטת העבודה.
גם הוא בעצמו לא כתב אלא שראוי לציין את מקור הליקוט, וכנראה שבשל הטעמים שהוזכרו לעיל - לא חשש לכך בכל מצב.
 
אחרי ששלחו לי את זה, ראיתי בילקו"י לשון שאינו רגיל בה, חיפשתי לראות בשם מי הוא כותב זאת, ולא מצאתי. הכל מדיליה.
חיפוש קצר באוצר החכמה, הראה כי המקור הוא בשו"ת שמע שלמה, למרן הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א.
(החיפוש הראה כי יש עוד כמה שהעתיקו, אך כולם ציינו את המקור, מלבד הילקו"י).
והנה הקטעים לפניכם:
1767625013883.jpeg



1767625117605.jpeg

1767625198688.jpeg
 
אחרי ששלחו לי את זה, ראיתי בילקו"י לשון שאינו רגיל בה, חיפשתי לראות בשם מי הוא כותב זאת, ולא מצאתי. הכל מדילה.
חיפוש קצר באוצר החכמה, הראה כי המקור הוא בשו"ת שמע שלמה, למרן הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א.
(החיפוש הראה כי יש עוד כמה שהעתיקו, אך כולם ציינו את המקור, מלבד הילקו"י).
והנה הקטעים לפניכם:
במהדורות החדשות של הילקו"י ראיתי הרבה קטעים שטיפה עברו עריכה ובמקום לכתוב את המקור בהתחלה כתב את לשון הספר במלואו ואת המקור בסוגריים בסוף.

כנראה גם פה זה היה רק ששכח לציין זאת בסוף.

1767626258923.png
 
במהדורות החדשות של הילקו"י ראיתי הרבה קטעים שטיפה עברו עריכה ובמקום לכתוב את המקור בהתחלה כתב את לשון הספר במלואו ואת המקור בסוגריים בסוף.

כנראה גם פה זה היה רק ששכח לציין זאת בסוף.
איזה כף זכות, הרב יצחק העתיק קטע שלם שכתוב בצורה יפה ונעימה, כדרכו של הרב עמאר, וכתב את זה בשם עצמו, ואתה אומר שכמובן הוא "שכח" להזכיר את המקור, איזה כף זכות הזויה.
וכמו שהרב מאזוז בבית נאמן ח"א (יו"ד סימן כח) העיר על הרב יצחק שגנב ממנו קטע, וכנראה גם שמה הוא "שכח" לציין מהיכן נלקח...
1767628091851.png
 
העירוני לדברי הרב 'מערכה בפרשה' שכתב השבוע בגליונו הנכבד וכו'.
צ"ל שרמז...
ואני משתומם היאך עוד לא יצא הגיליון, כבר חו"ר כותל המזרח שליט"א עוברים על כולו בעיון רב, אשריכם תלמידי חכמים!
 
אחר המחילה רבה, וראה בשו''ת שרידי אש, זה לא ציון מקור לציטוט, אלא צורה בה כותבים שיש הרחבה בדברים שם. והאמת אין לי הכח להכנס לפולמוסים כאלה, אך דבר זה מצוי מאד. וד''ב.
הרב מערכה בפרשה ראה גם ראה, אלא שזו השיטה, לכתוב את כל דברי המחבר כאילו אתה כתבת ולבסוף לציין אליו כאילו זה עוד איזה ציון עלום, ודוק"ה.
דבריו זה לא כמו שכותב בהתחלה "ותמהו על זה".

כל בר דעת מבין שאם בהתחלה כותב שתמהו ובסוף מציין מקור לדברים זה מהדברים שלו. וד"ב.

1767685981275.png
 
דבריו זה לא כמו שכותב בהתחלה "ותמהו על זה".

כל בר דעת מבין שאם בהתחלה כותב שתמהו ובסוף מציין מקור לדברים זה מהדברים שלו. וד"ב.

הצג קובץ מצורף 15713
הבל הבלים. שיכתוב מפורשות ותמה על זה בשרידי אש. למה דרך עקלקלה כזו?
 
זה שעל קטע אחד הוא ציין שזה ממנו, זה מתיר לקחת ממנו עוד קטעים? מילא אם היה כותב בסוף הדברים ע"כ ציטוט מספר פלוני, ולא לעשות את שאר דבריו כאילו זה כבר דיברי עצמו!
בסוף דבריו כותב עכת"ד. ע"ש.
 
אפשר להעלות את שלשת העמודים הרלוונטים "מלא" ולא מקוטע?
אני כעת פתחתי בילקוט יוסף, @שמעון טרבלסי צודק,
אבל האמת שזה מאוד מטעה לכתוב אחרי שלוש עמודים "עכת"ד" ולאחוז ראש שאנחנו עדיין אוחזים בספר פלוני, ולכן במקרים כאלה עושים "עכת"ד ספר פלוני", ולכן זה גרם לנו טעות בזה.
 

קבצים מצורפים

בסוף דבריו כותב עכת"ד. ע"ש.

אני כותב את דברי בהסתייגות ובזהירות , כי יתכן שאני טועה

אך מ"מ הקטע האחרון שהעלת שכתב עכת"ד , לא מצאתי בספר הנ"ל [היינו- מחשבת השבת] , ויתכן שמה שכתב עכת"ד כוונתו לקושייא ולמקשן שהביא בשם "והנה העירו" ולא על הספר הנ"ל .

כוונתי לקטע הזה
מחשבת השבת א.JPG
מחשבת השבת ב.JPG
 
בסוף דבריו כותב עכת"ד. ע"ש.
תגיד ממי ש"קיבלת" שאין עניין לכסות על האמת שבין כה וכה תתגלה.
וחוץ מכמה לייקים שתגרוף מכמה ניקים שיעשו לייק בלי אפי' לפתוח את המקור לא יצא מזה כלום.

תגובת השולח:
אכן, אין כאן גניבה 'רבתא' כפי שחשבתי בתחלה, אולם מידי גניבה 'זוטא' לא נפיק.
להעתיק קטעים שלמים כולל 'פיסקאות חדשות' שבתוכם יש 'ונראה להוכיח' ו'שמעתי' וכו', שכל הקורא חושב שזה כבר דברים שלו - זו ממש גניבת דעת!
הרי מי שיסתכל היטב יראה שהוא שילב מילות 'עריכה' ושינויים קלים. לא העתיק 'ממש'. אז למה את המילים הנ"ל לא שינה??
מה גם שבסוף הקטע הוא ממש חיבר את דבריו שלו עם דברי בעל הספר שזה ממש הטעיה גמורה
454826.png


דברי הספר הנ"ל מסתיימים במלה הראשונה 'דחול'. מהמלה 'אולם' זה כבר דבריו של הילקוט יוסף. הוא מחבר את דבריו שלו עם דברי הספר. אף אחד לא יודע את השינוי הנ"ל. מה זה אם לא 'גניבה'?
האם אני אמור לחפש בכח בספר נידח עד היכן מסתיימים דבריו ומהיכן מתחילים דברי הילקוט?
האם זה 'יושרה'???
מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.
כמובן שהתשובה הפשוטה שפשוט 'נשכח בטעות סופר' לכתוב 'עכת"ד'.
כפי שנשכח ממנו עוד פעמים רבות.
אולם לפי הכלל התלמודי בתלת זמני הוי חזקה - כבר אין לומר תירוץ זה.
 
מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.

כבר נכתב זאת לעיל
אני כותב את דברי בהסתייגות ובזהירות , כי יתכן שאני טועה

אך מ"מ הקטע האחרון שהעלת שכתב עכת"ד , לא מצאתי בספר הנ"ל [היינו- מחשבת השבת] , ויתכן שמה שכתב עכת"ד כוונתו לקושייא ולמקשן שהביא בשם "והנה העירו" ולא על הספר הנ"ל .

כוונתי לקטע הזה
הצג קובץ מצורף 15762הצג קובץ מצורף 15763
 
קיבלתי, עוד העתקה כהנ"ל:

1767827695267.png

1767827721259.png


הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???

שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית