קטעים שהעתיק ילקוט יוסף מתוך ספרים אחרים
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- סטטוס
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,594
העלת זאת כמה פעמים, והראו לך שבמקום אחר הביא כן בשמו.
במהדורות החדשות של הילקו"י ראיתי הרבה קטעים שטיפה עברו עריכה ובמקום לכתוב את המקור בהתחלה כתב את לשון הספר במלואו ואת המקור בסוגריים בסוף.
כנראה גם פה זה היה רק ששכח לציין זאת בסוף.
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 82
זה פסוק בשמואל.
אחר הבדיקה בפנים ראיתי שבפסוק נכתב "כאשר יעלה המזלג" (שמואל א' ב י"ד), ויתכן שנתחלף לו תחילת הפסוק עם "כאשר ישא האומן"
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
איזה כף זכות, הרב יצחק העתיק קטע שלם שכתוב בצורה יפה ונעימה, כדרכו של הרב עמאר, וכתב את זה בשם עצמו, ואתה אומר שכמובן הוא "שכח" להזכיר את המקור, איזה כף זכות הזויה.
וכמו שהרב מאזוז בבית נאמן ח"א (יו"ד סימן כח) העיר על הרב יצחק שגנב ממנו קטע, וכנראה גם שמה הוא "שכח" לציין מהיכן נלקח...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,379
מי ערך, אליהו הנביא? אותו מלאך שהכניס את תכלא דפזלון?
העירוני לדברי הרב 'מערכה בפרשה' רבינו @מחשבות טובות שכתב השבוע בגליונו הנכבד על העתקת שלחן המערכת (ח"א עמ' צ"ד) דברי השרידי אש (ח"א סי' קס"א), אך ללא ציון מקורם.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,941
אחר המחילה רבה, וראה בשו''ת שרידי אש, זה לא ציון מקור לציטוט, אלא צורה בה כותבים שיש הרחבה בדברים שם. והאמת אין לי הכח להכנס לפולמוסים כאלה, אך דבר זה מצוי מאד. וד''ב.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 515
הרב מערכה בפרשה ראה גם ראה, אלא שזו השיטה, לכתוב את כל דברי המחבר כאילו אתה כתבת ולבסוף לציין אליו כאילו זה עוד איזה ציון עלום, ודוק"ה.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 515
צ"ל שרמז...
ואני משתומם היאך עוד לא יצא הגיליון, כבר חו"ר כותל המזרח שליט"א עוברים על כולו בעיון רב, אשריכם תלמידי חכמים!
דבריו זה לא כמו שכותב בהתחלה "ותמהו על זה".
כל בר דעת מבין שאם בהתחלה כותב שתמהו ובסוף מציין מקור לדברים זה מהדברים שלו. וד"ב.
הבל הבלים. שיכתוב מפורשות ותמה על זה בשרידי אש. למה דרך עקלקלה כזו?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,594
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
זה שעל קטע אחד הוא ציין שזה ממנו, זה מתיר לקחת ממנו עוד קטעים? מילא אם היה כותב בסוף הדברים ע"כ ציטוט מספר פלוני, ולא לעשות את שאר דבריו כאילו זה כבר דיברי עצמו!
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,594
בסוף דבריו כותב עכת"ד. ע"ש.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
אם תוכל להביא את הצילום
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,594
אפשר להעלות את שלשת העמודים הרלוונטים "מלא" ולא מקוטע?
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
אני כעת פתחתי בילקוט יוסף, @שמעון טרבלסי צודק,
אבל האמת שזה מאוד מטעה לכתוב אחרי שלוש עמודים "עכת"ד" ולאחוז ראש שאנחנו עדיין אוחזים בספר פלוני, ולכן במקרים כאלה עושים "עכת"ד ספר פלוני", ולכן זה גרם לנו טעות בזה.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,594
אני כותב את דברי בהסתייגות ובזהירות , כי יתכן שאני טועה
אך מ"מ הקטע האחרון שהעלת שכתב עכת"ד , לא מצאתי בספר הנ"ל [היינו- מחשבת השבת] , ויתכן שמה שכתב עכת"ד כוונתו לקושייא ולמקשן שהביא בשם "והנה העירו" ולא על הספר הנ"ל .
כוונתי לקטע הזה
תגובת השולח:
אכן, אין כאן גניבה 'רבתא' כפי שחשבתי בתחלה, אולם מידי גניבה 'זוטא' לא נפיק.
להעתיק קטעים שלמים כולל 'פיסקאות חדשות' שבתוכם יש 'ונראה להוכיח' ו'שמעתי' וכו', שכל הקורא חושב שזה כבר דברים שלו - זו ממש גניבת דעת!
הרי מי שיסתכל היטב יראה שהוא שילב מילות 'עריכה' ושינויים קלים. לא העתיק 'ממש'. אז למה את המילים הנ"ל לא שינה??
מה גם שבסוף הקטע הוא ממש חיבר את דבריו שלו עם דברי בעל הספר שזה ממש הטעיה גמורה
דברי הספר הנ"ל מסתיימים במלה הראשונה 'דחול'. מהמלה 'אולם' זה כבר דבריו של הילקוט יוסף. הוא מחבר את דבריו שלו עם דברי הספר. אף אחד לא יודע את השינוי הנ"ל. מה זה אם לא 'גניבה'?
האם אני אמור לחפש בכח בספר נידח עד היכן מסתיימים דבריו ומהיכן מתחילים דברי הילקוט?
האם זה 'יושרה'???
מה שסיים בסוף הקטע האחרון עכת"ד - זה על הקטע 'והנה העירו' ולא על הספר הנ"ל.
כמובן שהתשובה הפשוטה שפשוט 'נשכח בטעות סופר' לכתוב 'עכת"ד'.
כפי שנשכח ממנו עוד פעמים רבות.
אולם לפי הכלל התלמודי בתלת זמני הוי חזקה - כבר אין לומר תירוץ זה.
הלכה ברורה
חבר קבוע
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 235
קיבלתי, עוד העתקה כהנ"ל:
הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???
שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???
שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
- סטטוס
