קונטרס 'אריות קשורים בחוט'

ועיין בהקדמה לחלק יא מיביע אומר
ומשם באר‘ה על נוכחותו תורתו המקיפה והיפה בדעת
לא מכיר אבל אין מסרבין לגדול.
בכל אופן מה ששייך להנהגת עולם הישיבות לא היה תחת שבט חכמתו
 
ואנחנו שמחים בכלבע‘‘ת שחזר ונהיה בן תורה

אך יש ממב ששבים מנסים להכתיב את הקצב
אני חושב שתמצת בשתי שורות אלו את אחת מהבעיות אצלנו.
המציאות שבני בעלי בתים ובני בני תורה מקדמת דנא,
וכן בני בעלי תשובה ביחד עם כאלו שגדלו עם החרדיות ועולם הישיבות כחלק מהליך גדילתם,
יש לו השפעה עצומה על התוצאה.

אין ספק שאחד כזה שגדל עם ההשקפה החרדית כמובן מאליו, עם ההערכה בעצם מציאות עולם הישיבות.
רחוק הוא בשאיפותיו וחלומותיו ובדברים שאותם הוא מנסה להשיג,
מאשר חברו לספסל, שלא גדל על כל זה.
ולחבר ביניהם תחת מטריה אחת מולידה את המציאות של רבים רבים מהמוסדות הספרדיים שאנו מכירים, ושעליהם אנו תמיד שואלים למה הם לא מתקדמים.
והמציאות מדבר בעד עצמה.


ואין לי בזה כל תלונה או טרוניא או זלזול בבעלי התשובה או בעלי בתים, שנפשם חשקה בתורה, ואם לא הם אז שילדיהם ילמדו,
כי באמת רבה הערכתי להם לאין ערוך!
אבל אני מנסה בקצרה לתאר את המציאות הקיימת, ואת הפלונטר שאנחנו נמצאים בו.
 
את החצי הראשון אף אחד לא עשה, או כמעט אף אחד לא עשה, ואין לחכם עובדיה מתחרים בזה.
בשים לב, שגם אחרים שעשו את העבודה, העידו שבלעדי מרן הרב עובדיה הם היו נפלים, כדוגמת הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א שהרב עובדיה נשאו כיונק בחיקו בשעות הקשות. ויש גם שרוב ככל השראתם קיבלו מהרב עובדיה כדוגמת הרב יגאל כהן שליט"א, ודו"ק.
 
הרב עובדיה עשה את חצי העבודה, וחלק מתלמידיו לא מבינים שאת החצי השני הוא לא היה יכול לעשות, זה כמו לדרוש שהוא יהיה אחד ממלאכי השרת, את החצי השני מנסים לעשות ראשי הישיבות והרבה מאוד מפריעים להם מכל מיני כיוונים.
אבל את החצי הראשון אף אחד לא עשה, או כמעט אף אחד לא עשה, ואין לחכם עובדיה מתחרים בזה.
זה נכון שמי שעוצר אחרי החצי הראשון סובל מבלבול נורא, אז צריך לחנך לא לעצור שם...
אבל זה לא קשור לכך שיש לספרדים הרב עובדיה בלב...

זה כן קשור,
כי אלו שכבר חיו בחצי השני (תלמידיו בניו ועסקניו), החדירו בציבור הרחב את הרב עובדיה שיש להם בלב,
והשמיצו את כל מי שניסה להסביר להם ולחנך ש"לא לעצור שם"...
הם ניצלו ניצול ציני את הרגש הספרדי, להטביע לציבור את הרב עובדיה עמוק עמוק בתוך הלב.
ולצערי אצל הרבה אברכים, זה פשוט נשאר שם תקוע...
ומאד חבל.
 
אין ספק שאחד כזה שגדל עם ההשקפה החרדית כמובן מאליו, עם ההערכה בעצם מציאות עולם הישיבות.
רחוק הוא בשאיפותיו וחלומותיו ובדברים שאותם הוא מנסה להשיג,
מאשר חברו לספסל, שלא גדל על כל זה.
ולחבר ביניהם תחת מטריה אחת מולידה את המציאות של רבים רבים מהמוסדות הספרדיים שאנו מכירים, ושעליהם אנו תמיד שואלים למה הם לא מתקדמים.
והמציאות מדבר בעד עצמה.
החילוק אינו בין הבעלי בתים לאברכים ביחס להשקפה והערכת עצם מציאות עולם הישיבות
החלוקה בין אלו שגדלו אצל הורים שמעריכים תורה באמת (לא משנה אצל מי היא נמצאת) והם יכולים להיות "הבעלי בתים הכי פשוטים" (נדמה לי שהרב פלבני שיש עליו אשכול בפורום הוא בן להורים כאלו...) לבין אלו שמעריכים תורה רק אם היא נמצאת אצל מישהו מסוים/ רק בגלל שזה מה שהמגזר הכי מעריך/ או שהם סתם אומרים שמעריכים תורה, והילדים מרגישים היטב את ההורים....
ודרך אגב לאברכים שהתרגלו וגדלו בצורה כזאת יש הרבה יותר נטייה למלומדה, אלא"כ עשו עבודה עם עצמם והתחברו ללימוד ולאהבת הלימוד באמת...

תעשה סיור בעולם הישיבות והכוללים לא משנה איזה ליטאי/ספרדי/חסידי, ותבדוק מי עם שאיפות אמיתיות, עם התמדה וידיעות, מי שקוע בלימוד באמת, מי מוצלח באמת בלימוד, תהיה מופתע מהתוצאות רבים לא בהכרח בנים של אברכים....
 
החילוק אינו בין הבעלי בתים לאברכים ביחס להשקפה והערכת עצם מציאות עולם הישיבות
החלוקה בין אלו שגדלו אצל הורים שמעריכים תורה באמת (לא משנה אצל מי היא נמצאת) והם יכולים להיות "הבעלי בתים הכי פשוטים" (נדמה לי שהרב פלבני שיש עליו אשכול בפורום הוא בן להורים כאלו...) לבין אלו שמעריכים תורה רק אם היא נמצאת אצל מישהו מסוים/ רק בגלל שזה מה שהמגזר הכי מעריך/ או שהם סתם אומרים שמעריכים תורה, והילדים מרגישים היטב את ההורים....
ודרך אגב לאברכים שהתרגלו וגדלו בצורה כזאת יש הרבה יותר נטייה למלומדה, אלא"כ עשו עבודה עם עצמם ויתחברו ללימוד ולאהבת הלימוד באמת...

תעשה סיור בעולם הישיבות והכוללים לא משנה איזה ליטאי/ספרדי/חסידי, ותבדוק מי עם שאיפות אמיתיות, עם התמדה וידיעות, מי שקוע בלימוד באמת, מי מוצלח באמת בלימוד, תהיה מופתע מהתוצאות רבים לא בהכרח בנים של אברכים....

תקרא את ההודעה שלי - לא כתבתי אברכים.

בכוונה.

כתבתי בני תורה, דהיינו בוגרי ישיבות בנפשם ובמהותם.

ואין ספק, זהו לא שחור ולבן, יש הרבה אפור. אבל כל מי שנמצא בתחום מבחין בהבדלים.
 
כבר אמר שלמה הע"ה

עת לאסוף ועת להשליך.
ר' אלה' לופיאן אמר שהמדד ליר"ש זה "הכרת הטוב" המשמעות הפשוטה של 'הכרת הטוב'-לדעת בידיעה והכרה ברורה מהטוב שניתן לך לייקר ולהעריך (במקרה הזה למגזר שלם...כי כולם הושפעו מהעצמה, האימון, הכבוד, והכח שניתנו לרבים במגזר ..) ולא להיות כפוי טובה לזרוק/ולהשליך...
והסיבה שזה הכי קשה כי זה יוצר מחויבות....
זה כן קשור,
כי אלו שכבר חיו בחצי השני (תלמידיו בניו ועסקניו), החדירו בציבור הרחב את הרב עובדיה שיש להם בלב,
והשמיצו את כל מי שניסה להסביר להם ולחנך ש"לא לעצור שם"...
הם ניצלו ניצול ציני את הרגש הספרדי, להטביע לציבור את הרב עובדיה עמוק עמוק בתוך הלב.
ולצערי אצל הרבה אברכים, זה פשוט נשאר שם תקוע...
ומאד חבל.
אני חושב שמי שניצל ניצול ציני את הרגש הספרדי היו אלו שהחליטו שהיות והרב עובדיה לא מקובל על העסקונה/המיינסטרים הליטאית בגלל הכרזתו עצמאות ויציאה מהתלות/שעבוד.... אז צריך להחביא אותו שיישאר עמוק עמוק בלב ולא יצוץ פתאום, ויהרוס את התדמית שאנו מנסים ליצור לעצמינו...
הרב עובדיה עשה את חצי העבודה, וחלק מתלמידיו לא מבינים שאת החצי השני הוא לא היה יכול לעשות, זה כמו לדרוש שהוא יהיה אחד ממלאכי השרת, את החצי השני מנסים לעשות ראשי הישיבות והרבה מאוד מפריעים להם מכל מיני כיוונים.
אבל את החצי הראשון אף אחד לא עשה, או כמעט אף אחד לא עשה, ואין לחכם עובדיה מתחרים בזה.
זה נכון שמי שעוצר אחרי החצי הראשון סובל מבלבול נורא, אז צריך לחנך לא לעצור שם...
אבל זה לא קשור לכך שיש לספרדים הרב עובדיה בלב...
כשאתה אומר שהרב עובדיה לא עשה את החצי השני אתה מתכוון לתלמידי חכמים בצורה שאתה היית רוצה לראות ואת זה הוא לא עשה ואתה צודק (ת"ח ישיבש או מתאימים או לא מפריעים לכה"פ לישיבש ....)
תקרא את ההודעה שלי - לא כתבתי אברכים.

בכוונה.

כתבתי בני תורה, דהיינו בוגרי ישיבות בנפשם ובמהותם.

ואין ספק, זהו לא שחור ולבן, יש הרבה אפור. אבל כל מי שנמצא בתחום מבחין בהבדלים.
אתה יכול לשנות בהודעתי במקום 'אברכים' 'בני תורה בהוויתם ובנפשם' וגם עליהם אני אומר שהיות ואני לא יודע מה החיבור והערכה בתוך הלב את זה רק ילד של אבא מרגיש ויודע לפי זה מה להעריך.....
והילדים שמוקירים יותר תורה אלו לא בהכרח בניהם של הבני תורה שמדקדקים בהלכה בקוצו של יוד אלא פעמים גם בנים של בעלי בתים פשוטים, תעשה סקירה ותהיה מופתע (!!!)
 
כשאתה אומר שהרב עובדיה לא עשה את החצי השני אתה מתכוון לתלמידי חכמים בצורה שאתה היית רוצה לראות ואת זה הוא לא עשה ואתה צודק (ת"ח ישיבש או מתאימים או לא מפריעים לכה"פ לישיבש ....)
אני לא בטוח שאנחנו רוצים לראות משהו שונה, את מה ש"אתה" רוצה לראות, איפה אפשר למצוא? באיזה בתי מדרש?
 
אני לא בטוח שאנחנו רוצים לראות משהו שונה, את מה ש"אתה" רוצה לראות, איפה אפשר למצוא? באיזה בתי מדרש?
לא דיברתי על עצמי, איני מכניס את טעמי האישי...
רק ההגדרה תלמידי חכמים אינה נכונה לומר אותה רק על זן מסוים...
החפץ חיים בהלכות לשוה"ר כלל ח', ד' מגדיר מהו תלמיד חכם "דכל ת"ח הוא לפי הדור ואפי' בזמנינו אם הוא רק ראוי להורות ויגע בתורה נקרא ת"ח" וכאלו הרב עובדיה יצר המון (!!!) רק יתכן שזה לא הסביבה והאווירה הישיבתית המינסטרימית
במילים אחרות פחות מרביצי תורה, רמי"ם, וראשי ישיבות מהסגנון הליטאי או הדומה לו..., בעיקר דיינים, פוסקים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורמי"ם מהישיבות הספרדיות האותנטיות ואותם הוא יצר לרוב....
 
אילו ישיבות מלבד כסא רחמים וחזון עובדיה [החשובות והיקרות מאוד]?
הכוללים כמו יחווה דעת, ועוד
ישיבת יקירי ירושלים ובאר התלמוד, ישיבת אוהל יוסף,
תפארת משה (הרב אמנון סבאג) תורת משה (הרב מימון..) עטרת חכמים (ישיבה לחזבתי"ם שמוציאה תח בסגנון שלה...) אור לציון (הגרא אבא שאל זצל בסוף למד אצל הרב עובדיה...) ורמים בישיבות סוג לב אליהו/פורת יוסף וכדו' שלמדו אצל הרב עובדיה...

אני לא הכי מכיר אבל בטוח ישנם כאלו שקרובים יותר ויודעים יותר
 
יחוה דעת הוא כולל חשוב ומכובד הרוב שם בוגרי ישיבות שאין מנהיגיהם בסגנון הנ"ל.
יקירי ירושלים היום מונהגת בקו ישיבתי הרבה יותר מבעבר.
אוהל יוסף של רבי עובדיה יוסף בקו ישיבתי לגמרי, אור לציון בוודאי, זה לא משנה היכן למד הגר"א זה משנה מה היה הקו ההנהגתי שלו ושל רבני הישיבה.
תפארת משה ותורת משה וכן עטרת חכמים לא זכיתי להכיר.
האם זהו רוב מנין ובניין של עולם הישיבות ?
הרי את בניך אני מניח [בלי להכיר ואם שגיתי איתי תלין וכו'] שתשלח ליסודות/מאור התורה/יסודות לב/דעת חיים/ משכנות התורה/בית שמעיה/אוהל יוסף/אש התלמוד/ תפארת לוי/באר התלמוד ומחילה מהרבה שבטח שכחתי...
אני מגדולי מעריציו ועפר אני תחת כפות רגליו של רבינו חכם עובדיה, אפשר להיות חסיד שלו ולחיות בשלום עם המורכבות הזאת.
זה כמו שיגידו שר' חיים קנייבסקי הנהיג את עולם הישיבות, זה פשוט לא נכון.
 
ר' אלה' לופיאן אמר שהמדד ליר"ש זה "הכרת הטוב" המשמעות הפשוטה של 'הכרת הטוב'-לדעת בידיעה והכרה ברורה מהטוב שניתן לך לייקר ולהעריך (במקרה הזה למגזר שלם...כי כולם הושפעו מהעצמה, האימון, הכבוד, והכח שניתנו לרבים במגזר ..) ולא להיות כפוי טובה לזרוק/ולהשליך...
והסיבה שזה הכי קשה כי זה יוצר מחויבות....

אם הייתי רואה הכרת הטוב לר' אמנון יצחק (שעזר להם הרבה לגרוף קולות),
אם הייתי רואה קריאה להכרת הטוב לראשי הישיבות שקבלו את הילדים שלהם וגידלו אותם בני תורה,
אתה יודע מה ?, לפחות הייתי רואה הכרת הטוב לרב שך ותלמידיו (ראשי הישיבות) שהצביעו לו בפעם הראשונה, כדי שיהיה לו קולות ויתחיל לגדול ולהצליח.
אז הייתי שוקל הכרת הטוב למי שלא החזיר אותי בתשובה, ולא למדתי במוסדותיו, ולא חונכתי על משנתו. - אבל החזיר אותך (או את חבריך) בתשובה...
אבל כשבאו פריצים וחיללוה, מה עוד תבקש ???


אני חושב שמי שניצל ניצול ציני את הרגש הספרדי היו אלו שהחליטו שהיות והרב עובדיה לא מקובל על העסקונה/המיינסטרים הליטאית בגלל הכרזתו עצמאות ויציאה מהתלות/שעבוד.... אז צריך להחביא אותו שיישאר עמוק עמוק בלב ולא יצוץ פתאום, ויהרוס את התדמית שאנו מנסים ליצור לעצמינו...

נכון, הרב עובדיה לא היה מקובל על העסקונה של ראשות ישיבת פוניבז' אז,
אבל כך הוא התנה איתו, בעלי התשובה שלך, עולם התורה שלי, וע"מ כן אני שולח את תלמידי אליך.
מה לעשות... היתה בגידה (אי הכרת הטוב קראת לזה?), אז העסקונה/המיינסטרים הליטאית כלשונך נתנה הוראה אחרת.
ואמנם רק מצד הכרת הטוב, התלמידים של העסקונה הזו היו צריכים לפרוש.
עכשיו תשאל אותי איך תכלס' כדאי לחנך את הדור הבא ? - אני רואה לבד את התוצאות בשטח ואיך הם פותחים כיום מוסדות, ולאן הם שולחים את הבנים שלהם, נו, אז כנראה שהעסקונה/המיינסטרים הליטאית לא טעתה הרבה.
 
החפץ חיים בהלכות לשוה"ר כלל ח', ד' מגדיר מהו תלמיד חכם "דכל ת"ח הוא לפי הדור ואפי' בזמנינו אם הוא רק ראוי להורות ויגע בתורה נקרא ת"ח" וכאלו הרב עובדיה יצר המון (!!!) רק יתכן שזה לא הסביבה והאווירה הישיבתית המינסטרימית
במילים אחרות פחות מרביצי תורה, רמי"ם, וראשי ישיבות מהסגנון הליטאי או הדומה לו..., בעיקר דיינים, פוסקים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורמי"ם מהישיבות הספרדיות האותנטיות ואותם הוא יצר לרוב....
הוא גם יצר אותי... ממש כך.
רק עשיתי הבחנה בין עצם השייכות לעולם התורה לבין הצמיחה בפועל, אני לא חושב ששייך לעשות גם וגם לדור שלם על ידי אדם אחד, רק ליחידים אפשר, [היינו שאותו ת"ח גם יוציא אותו מאפלה לאור גדול, וגם ידריך אותו צעד אחד צעד עד שיהיה ת"ח בעצמו]
 
אני הייתי אומר זאת אחרת,
הוא יצר ת"ח דיינים ורבני ערים שהם - בעלי בתים ועמי ארצות - קודם כל !
וגם כמה שהם לא כאלו (שלא מעיזים לצייץ, ואם הם מצייצים משסעים אותם), ואני לא יודע אם הוא גידל אותם, או שהם פשוט גדלו מעוד מקומות חוץ ממנו, כלומר הוא ועוד.
 
אור לציון (הגרא אבא שאל זצל בסוף למד אצל הרב עובדיה...)


הגר"צ פרצוביץ אמר לי לפני שנים שהרב אליהו אבא שאול למד בפוניבז' ולפני כן בקול תורה
גם אם היה במקום נוסף עדיין זה ברור שרוב תורתו משם וכן ההנהגה שלו את הישיבה [וזה מלמד גם על המבט של חכם בן ציון על כל הנושא]
 
לגבי אם היה אצלנו מישהו כהגרי"ס וכו', אני מסכים שיש משהו עז באופי של יהודי אירופה, ושמעתי פעם דברים חדים באוזניי מפי הרב ראובן אלבז ממש כדברים האלה, אבל כשיש מישהו אם יכולות מנהיגותיות כמו שלו, בהחלט הוא מותיר חותם על דור שלו ושאחריו שאי אפשר למחות, והראיה - רבינו הגדול חכם עובדיה, שהיה מנהיג בחסד עליון, והותיר חותם ציבורי בלתי ניתן לערעור [מלבד החותם התורני] אצל בני דורו, ודור שאחריהם, וכבר רואים את הדור השלישי.
[לעניין המשקל שבראייתי הגרי"ס מקבל כמי שעמד בראש החץ לשינוי הספינה, אפשר להתווכח אם זה היה הוא או אחרים, למיטב הבנתי את המציאות זה היה בעיקר הוא, אפשר לקבל קצת מושג בפרק יד מספר תנועת המוסר של ר' דב כץ - בחלק ראשון].
כל העזות הזו באיה לביטוי גם בחילון ובהשכלה, ובמלים אחרות הליטאים תקנון את מה שאחיהם באירופה עשו להם ולנו כאן בארץ
 
ראשי תחתית