קובץ 'תורת ציון' - בתורתו של מרן האור לציון זיע"א

[פתחיה]

מידי שנה בשנה - זו השנה השביעית - שיוצא לאור קובץ תורני ברמה גבוהה מאוד
ובו מערכות תורניות בעומק ההלכה בתורתו של מורנו ורבנו הגאון הגדול
רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל
בראש הקובץ מופיעים מדברי תורתו שעדיין לא יצאו לאור עולם
באדיבות מכון 'אור לציון' שע"י בני המשפחה הרוממה
הקובץ יו"ל מידי שנה לרגל יום היאר-צייט של מרן זצוק"ל - י"ט בתמוז

חו"ר הפורום מוזמנים לשלוח מפרי עטם למייל המערכת
ובמידת האפשר יכנסו המאמרים לקובץ הקרוב

כ"כ כל תרומה להוצאת החוברת
(שמודפסת במאות עותקים ומחולקת ומופצת בכל רחבי הארץ)
תתקבל בברכה
יש אפשרות להנצחות


לשליחת חומרים - h043434620@gmail.com​

 

[כהנא דמסייע]

קובץ תורני ברמה גבוהה מאוד

שכת''ר יעלה כאן את כל הקבצים משנים קודמות.

 

[פתחיה]

שכת''ר יעלה כאן את כל הקבצים משנים קודמות.

אפנה לידידי המו"ל שישלח לי את כל הקבצים בל"נ

 

[כהנא דמסייע]

מצרף כאן חלק ד'

 

[פתחיה]

בינתיים אפשר לראות את הקבצים באוצר החכמה

 

[פתחיה]

שלושת החלקים הראשונים

 

[פתחיה]

הקובץ החדש שיצא עכשיו
חלק ז' - תמוז תשפ"ה

 

[כהנא דמסייע]

הקובץ החדש שיצא עכשיו

לדעתי הקובץ הזה מחזה שדי יחזה, בתוספת מרובה, הן בהבאת דברי גדולי הדור, והן במאמרים איכותיים. אשרי הרב ישראל אליהו שליט''א שעוסק בזה במסירות. יגדיל תורה ויאדיר.

 

[בדרך התורה]

מאמרים שתפסו את תשומת לבי, הנדון על קושיית הרב סילבר, מאמר הגאון ר' שלום כהן שנו''נ בדברי האול''צ כדרכה ש''ת. מאמר הרב מזוז. והמאמר המקיף על הכזית שם חושבני שפינה וזוית לא שביק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

והמאמר המקיף על הכזית שם חושבני שפינה וזוית לא שביק.

את המאמר על כזית אני שומר בשביל עונג שבת...

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מאמרים שתפסו את תשומת לבי, הנדון על קושיית הרב סילבר

אגב, חבל שלא הביאו את המכתב המלא שלו -

 

[יעקבי]

שמודפסת במאות עותקים ומחולקת ומופצת בכל רחבי הארץ

יש אפשרות לוודא שיגיע לבית הכנסת שלנו?

 

[המעורר]

את המאמר על כזית אני שומר בשביל עונג שבת...

לא בטוח שיהיה לך כזה עונג ממנו

קח את המאמר של הרב ראובן ניסן שמקיים את המנהג לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל ביו"ט

 

[שמעון טרבלסי]

לא הבנתי מה הענין.

יש שם עשרות עמ' של מו"מ בדבריו.

 

[בדרך התורה]

יש שם עשרות עמ' של מו"מ בדבריו.

כן ראיתי שני מאמרים שנכתבו כיישובים להשגות האול''צ. אך עדיין זה לא עיקר הענין שם להפנותו לשם.

 

[בדרך התורה]

לא בטוח שיהיה לך כזה עונג ממנו

ממה לא נהנית, אתה אוחז כדעה ההפוכה? בהצלחה מי שלא משנה דעה גם בראיות ברורות זה ענין שלו.

קח את המאמר של הרב ראובן ניסן שמקיים את המנהג לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל ביו"ט

אני אישית מאד מכבד את מאמריו, המביא מסורת דורות האחרונים. אך אני פחות נהנה מהסברת מנהגים מקומיים.

 

[המעורר]

ממה לא נהנית, אתה אוחז כדעה ההפוכה? בהצלחה מי שלא משנה דעה גם בראיות ברורות זה ענין שלו.

אם הנושא היה ראיות ברורות זה היה משהו אחר, אבל לקחת זיתים קיצוניים ממדינת הים וללמוד מזה מהו הבינוני של חז"ל?
יש גם ביצה גדולה של 300 גרם, אז לכן אפשר לקבוע שהביצה הממוצעת היא לפחות 150?
נראה שסומנה שם המטרה מראש, ומכאלו מאמרים א"א ליהנות.

ולהיפך, המאמר של הרב ניסן למשל, דווקא במקרה הזה הינו אובייקטיבי, שכן הוא גם נגד דעת רבו הגר"י הלל, וגם נגד מנהג בגדד ארץ מוצאו. ודבריו שם הם דברי טעם, אם כי באריכות כדרכו.

 

[בדרך התורה]

אם הנושא היה ראיות ברורות זה היה משהו אחר, אבל לקחת זיתים קיצוניים ממדינת הים וללמוד מזה מהו הבינוני של חז"ל?

טועה בדבר משנה אינו בכלל מי שיש לדון בדעתו.
ובמשנתנו כתוב לוקח גדולה שבגדולות. כאמת מידה. והובא בכל הראשונים.

יש גם ביצה גדולה של 300 גרם, אז לכן אפשר לקבוע שהביצה הממוצעת היא לפחות 150?

לא היה ולא נברא ביצת תרנגולת כזו

 

[המעורר]

טועה בדבר משנה אינו בכלל מי שיש לדון בדעתו.
ובמשנתנו כתוב לוקח גדולה שבגדולות. כאמת מידה. והובא בכל הראשונים.

ברור ופשוט. אבל לא כשברור שמדובר במקרה קיצוני שלא משקף. והראיה מביצה

לא היה ולא נברא ביצת תרנגולת כזו

אז אולי כבודו יחכים אותנו מה הביצה הגדולה ביותר שנמדדה אי פעם.

עכ"פ אם אוכיח שנמדדה כזו ביצה אי פעם, אז כבודו יעבור לקדש על שיעור רביעית של 250 סמ"ק?

 

[בדרך התורה]

ברור ופשוט. אבל לא כשברור שמדובר במקרה קיצוני שלא משקף. והראיה מביצה

האמת שטענות אלו עלו, ופשוט שזן שלם, ואינה ביצה יחידה אינה מוגדרת כמקרה קיצוני ולא משקף.

 

[בדרך התורה]

עכ"פ אם אוכיח שנמדדה כזו ביצה אי פעם, אז כבודו יעבור לקדש על שיעור רביעית של 250 סמ"ק?

אם תוכיח שנמדד זן של תרנגולות כזו שמטילה ביצים כאלה קבוע, נדבר. וודאי לא היה ולא נברא ואפילו לא משל היה. לכן מחילה אין כאן אלא חוסר הבנה פשוט. וטעות בדבר משנה

 

[כהנא דמסייע]

ולהיפך, המאמר של הרב ניסן למשל, דווקא במקרה הזה הינו אובייקטיבי, שכן הוא גם נגד דעת רבו הגר"י הלל, וגם נגד מנהג בגדד ארץ מוצאו. ודבריו שם הם דברי טעם, אם כי באריכות כדרכו.

זה נהיה מדד אם אדם חולק על רבותיו, ומנהגי אבותיו הוא אובייקטיבי. ואם הוא מיישב דעת רבותיו ומנהגי אבותיו הוא מסמן מטרה מראש.
דור עקבתא דמשיחא.

 

[שמעון טרבלסי]

זה נהיה מדד אם אדם חולק על רבותיו, ומנהגי אבותיו הו אובייקטיבי. ואם הוא מיישב דעת רבותיו ומנהגי אבותיו הוא מסמן מטרה מראש.
דור עקבתא דמשיחא.

אדם שבד"כ מיישב דברי רבותיו, ופעם אחת חולק, א"א לומר שעושה זאת מחמת דרכו וכו'.

 

[כהנא דמסייע]

אדם שבד"כ מיישב דברי רבותיו, ופעם אחת חולק, א"א לומר שעושה זאת מחמת דרכו וכו'.

לא אמרתי על כותב המאמר אלא על סגנון הראיה שהביאו.

 

[שמעון טרבלסי]

לא אמרתי על כותב המאמר אלא על סגנון הראיה שהביאו.

סגנון הראיה היה על כותב זה.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אתה בתור תלמיד הראש''ל צריך לשבח את זה שמעמידים את האמת על תילה גם בתקיפות. וד''ב.
וע' במקו''א שהבאנו דברי הרמב''ם בחילוק בין הרב עצמו לתלמיד באגרת הרמב"ם לתלמידו רבי יוסף ברבי יהודה אבן עקנין.
ואם הכריחו הזמן והענין והצריכו לדבר ולומר שאיני בעל דת ולא בעל מעשים טובים יאמר זה, וכל זה כולו בני, חי השם יתברך, לא יזיקני ולא יכעיסני. ואפילו ראיתיו בעיני ושמעתיו באזני או עשה לפני לא הייתי חושש אלא אדרבה הייתי נכנע אליו ומשיבו דברים טובים נאים ורכים או אשתוק או אשיב לפי הענין דברים נאים ודברי ענוה כפי הצורך והשעה. כי מה שהסכיל מן האמתיות יותר גדול מזה הרבה מאד, ואני לא אנצח לעצמי כי כבוד נפשי ומעלת מדותי אצלי יותר כבוד משאנצח הכסילים בלשוני ובדבורי. והאי צורבא מרבנן קודשא בריך הוא תבע יקריה,
אולם הוא ממשיך: "אבל הבן (רבי אברהם בן הרמב''ם) השם יחייהו הדין עמו שיתקנא בזה, שאני אביו, ורבו, ואינו יכול לסבול העלבון".
וכך יש פסק מהרמב''ם כלפי תלמיד שלא יכול לסבול עלבון רבותיו, ומקנא לכבודם. אע''פ שרבותיו נוהגים בשתיקה והכנעה. יש דין מחאה על כבוד ת''ח.

אמנם,כ"ה התרגום הקדום של איגרת זו, אבל בתרגומו של הרה"ג יצחק שילת שליט"א משמע יותר שאין "הדין עמו", אלא שיש ללמד עליו זכות -

ויש להוכיח כגירסא זו מהמשך האיגרת [ואני מביא בדוקא את התרגום הקדום] -

וכך אכן נהג רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל מאוחר יותר -

 

[כהנא דמסייע]

אמנם,כ"ה התרגום הקדום של איגרת זו, אבל בתרגומו של הרה"ג יצחק שילת שליט"א משמע יותר שאין "הדין עמו", אלא שיש ללמד עליו זכות -
הצג קובץ מצורף 7846
ויש להוכיח כגירסא זו מהמשך האיגרת [ואני מביא בדוקא את התרגום הקדום] -
הצג קובץ מצורף 7847
וכך אכן נהג רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל מאוחר יותר -
הצג קובץ מצורף 7848

אני תמיד אוהב את התרגומים הישנים שנכתבו סמוך לתקופה בסגנון ההוא, והרבה פעמים ע''י גברי רברבי ממש. ומ''מ בחלק השני שהרמב''ם מצטער וא''צ לעסוק בזה כ''כ, זה אמת ויציב זה מפריע את האדם מעסק התורה, וא''צ לעסוק בזה באובסיסיביות. והקובץ הזה הוא דוגמא כיצד להביא תוכן חיובי ולבאר דברי הרב, ולתועלת כולם. וכך צריך לעשות.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אני תמיד אוהב את התרגומים הישנים שנכתבו סמוך לתקופה בסגנון ההוא, והרבה פעמים ע''י גברי רברבי ממש.

אמנם לפעמים תרגמו מה שנקרא בזמנינו "תרגום חפשי", וכמ"ש ר"י אבן תיבון על תרגום ר"י חריזי למו"נ -

[על המשך דברי כת"ר אינני חולק]

 

[כאחד העם]

הקובץ החדש שיצא עכשיו
חלק ז' - תמוז תשפ"ה

לדעתי הקובץ הזה מחזה שדי יחזה, בתוספת מרובה, הן בהבאת דברי גדולי הדור, והן במאמרים איכותיים.

לכל חברי הפורום החשובים
היות ובקובץ הנ"ל ישנו מאמר גבי "חשמל בשבת"
ובו ליקוט מהרבה פוסקים ז"ל שסברו שחשמל בשבת זה דאו' [לאו דווקא חשמל של מנורה עם חוט להט, אלא עצם פעולת החשמל]

וכיון שבמאמר הנ"ל הושמט בהדפסה הערות חשובות

הריני מעלה את המאמר הנ"ל המלא - שיהיה למעיינים כאן.

[כי תמיד מרגלא בפומייהו דאינשי, שדעת החזו"א יחידאה בזה, אך לאור האמור כאן, ניווכח שהרבה מן הפוסקים השונים סברו דהוא איסור דאו']

 

[כהנא דמסייע]

[כי תמיד מרגלא בפומייהו דאינשי, שדעת החזו"א יחידאה בזה, אך לאור האמור כאן, ניווכח שהרבה מן הפוסקים השונים סברו דהוא איסור דאו']

ודלא כהרב אלקנה ישראל שכתב בספרו שמעיקר הדין מותר להתפלל עם מיקרופון בבית כנסת גדול בשבת. אלא דמחיזי וכו'.