קובץ 'תורת ציון' - בתורתו של מרן האור לציון זיע"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול פתחיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
עכ"פ אם אוכיח שנמדדה כזו ביצה אי פעם, אז כבודו יעבור לקדש על שיעור רביעית של 250 סמ"ק?
אם תוכיח שנמדד זן של תרנגולות כזו שמטילה ביצים כאלה קבוע, נדבר. וודאי לא היה ולא נברא ואפילו לא משל היה. לכן מחילה אין כאן אלא חוסר הבנה פשוט. וטעות בדבר משנה
 
ולהיפך, המאמר של הרב ניסן למשל, דווקא במקרה הזה הינו אובייקטיבי, שכן הוא גם נגד דעת רבו הגר"י הלל, וגם נגד מנהג בגדד ארץ מוצאו. ודבריו שם הם דברי טעם, אם כי באריכות כדרכו.
זה נהיה מדד אם אדם חולק על רבותיו, ומנהגי אבותיו הוא אובייקטיבי. ואם הוא מיישב דעת רבותיו ומנהגי אבותיו הוא מסמן מטרה מראש.
דור עקבתא דמשיחא.
 
זה נהיה מדד אם אדם חולק על רבותיו, ומנהגי אבותיו הו אובייקטיבי. ואם הוא מיישב דעת רבותיו ומנהגי אבותיו הוא מסמן מטרה מראש.
דור עקבתא דמשיחא.
אדם שבד"כ מיישב דברי רבותיו, ופעם אחת חולק, א"א לומר שעושה זאת מחמת דרכו וכו'.
 
אתה בתור תלמיד הראש''ל צריך לשבח את זה שמעמידים את האמת על תילה גם בתקיפות. וד''ב.
וע' במקו''א שהבאנו דברי הרמב''ם בחילוק בין הרב עצמו לתלמיד באגרת הרמב"ם לתלמידו רבי יוסף ברבי יהודה אבן עקנין.
ואם הכריחו הזמן והענין והצריכו לדבר ולומר שאיני בעל דת ולא בעל מעשים טובים יאמר זה, וכל זה כולו בני, חי השם יתברך, לא יזיקני ולא יכעיסני. ואפילו ראיתיו בעיני ושמעתיו באזני או עשה לפני לא הייתי חושש אלא אדרבה הייתי נכנע אליו ומשיבו דברים טובים נאים ורכים או אשתוק או אשיב לפי הענין דברים נאים ודברי ענוה כפי הצורך והשעה. כי מה שהסכיל מן האמתיות יותר גדול מזה הרבה מאד, ואני לא אנצח לעצמי כי כבוד נפשי ומעלת מדותי אצלי יותר כבוד משאנצח הכסילים בלשוני ובדבורי. והאי צורבא מרבנן קודשא בריך הוא תבע יקריה,
אולם הוא ממשיך: "אבל הבן (רבי אברהם בן הרמב''ם) השם יחייהו הדין עמו שיתקנא בזה, שאני אביו, ורבו, ואינו יכול לסבול העלבון".
וכך יש פסק מהרמב''ם כלפי תלמיד שלא יכול לסבול עלבון רבותיו, ומקנא לכבודם. אע''פ שרבותיו נוהגים בשתיקה והכנעה. יש דין מחאה על כבוד ת''ח.
אמנם,כ"ה התרגום הקדום של איגרת זו, אבל בתרגומו של הרה"ג יצחק שילת שליט"א משמע יותר שאין "הדין עמו", אלא שיש ללמד עליו זכות -
1752176571621.png
ויש להוכיח כגירסא זו מהמשך האיגרת [ואני מביא בדוקא את התרגום הקדום] -
1752176698462.png
וכך אכן נהג רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל מאוחר יותר -
1752177077432.png
 
אמנם,כ"ה התרגום הקדום של איגרת זו, אבל בתרגומו של הרה"ג יצחק שילת שליט"א משמע יותר שאין "הדין עמו", אלא שיש ללמד עליו זכות -
הצג קובץ מצורף 7846
ויש להוכיח כגירסא זו מהמשך האיגרת [ואני מביא בדוקא את התרגום הקדום] -
הצג קובץ מצורף 7847
וכך אכן נהג רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל מאוחר יותר -
הצג קובץ מצורף 7848
אני תמיד אוהב את התרגומים הישנים שנכתבו סמוך לתקופה בסגנון ההוא, והרבה פעמים ע''י גברי רברבי ממש. ומ''מ בחלק השני שהרמב''ם מצטער וא''צ לעסוק בזה כ''כ, זה אמת ויציב זה מפריע את האדם מעסק התורה, וא''צ לעסוק בזה באובסיסיביות. והקובץ הזה הוא דוגמא כיצד להביא תוכן חיובי ולבאר דברי הרב, ולתועלת כולם. וכך צריך לעשות.
 
אני תמיד אוהב את התרגומים הישנים שנכתבו סמוך לתקופה בסגנון ההוא, והרבה פעמים ע''י גברי רברבי ממש.
אמנם לפעמים תרגמו מה שנקרא בזמנינו "תרגום חפשי", וכמ"ש ר"י אבן תיבון על תרגום ר"י חריזי למו"נ -
1752195810563.png
[על המשך דברי כת"ר אינני חולק]
 
הקובץ החדש שיצא עכשיו
חלק ז' - תמוז תשפ"ה
לדעתי הקובץ הזה מחזה שדי יחזה, בתוספת מרובה, הן בהבאת דברי גדולי הדור, והן במאמרים איכותיים.

לכל חברי הפורום החשובים
היות ובקובץ הנ"ל ישנו מאמר גבי "חשמל בשבת"
ובו ליקוט מהרבה פוסקים ז"ל שסברו שחשמל בשבת זה דאו' [לאו דווקא חשמל של מנורה עם חוט להט, אלא עצם פעולת החשמל]

וכיון שבמאמר הנ"ל הושמט בהדפסה הערות חשובות

הריני מעלה את המאמר הנ"ל המלא - שיהיה למעיינים כאן.

[כי תמיד מרגלא בפומייהו דאינשי, שדעת החזו"א יחידאה בזה, אך לאור האמור כאן, ניווכח שהרבה מן הפוסקים השונים סברו דהוא איסור דאו']
 

קבצים מצורפים

[כי תמיד מרגלא בפומייהו דאינשי, שדעת החזו"א יחידאה בזה, אך לאור האמור כאן, ניווכח שהרבה מן הפוסקים השונים סברו דהוא איסור דאו']
ודלא כהרב אלקנה ישראל שכתב בספרו שמעיקר הדין מותר להתפלל עם מיקרופון בבית כנסת גדול בשבת. אלא דמחיזי וכו'.
 
אין חידוש בקטע שציינת, כבר כתב ביביע אומר בשם הגר"ע עטיה שדעת החזו"א דחויה.
צטט לנו את דבריו על המיקרופון, אולי שם החידוש
א. "מכח כמה קושיות ..." נו באמת ..
ב. לא העמקתי בדעת החזו"א עדיין, אבל לפום ריהטא סברת החזו"א היא יצירת המעגל כאן, ולא את עצם החשמל, לא כך?
ג. שאלת השאלות, מי כותב את זה? הגרע"י בשם רבו הגדול זיע"א (בדורו של החזו"א!!) או מישהו אחר ..

היכן היבי"א
 
דחוייה???

ראית את המאמר הנ"ל?.
לא נ"ל
כי אם היית רואה היית נוכח לדעת כמה סברו הכי

ועל זה אתה קורא לשון "דחוייה"
אין לך יותר דחוי מזה
כתבתי שלפי הגר"ע עטיה ולפי הגר"ע יוסף זו דעה דחויה. אתה חולק על זה?
אכן, במאמר הנ"ל הביא פוסקים רבים שסברו שיש בחשמל בונה, או שעכ"פ חששו לחזו"א. אך אין זה קשור למה שכתבתי.
 
היכן היבי"א
שו"ת יביע אומר ח"ז, או"ח סי' לו אות ג:
"החזון איש כתב שבהדלקת החשמל בשבת יש משום תיקון מנא, שמעמידו על תכונתו להזרים אליו זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר שזהו חשוב כבונה מן התורה... אולם מדברי כל האחרונים לא משמע כן... לא אשתמיט לשום פוסק מן האחרונים לחדש חידוש גדול כזה שיש בו משום בנין וסתירה.... הילכך אין לחוש לזה כלל".
[ובהמשך התשובה כתב הרב דבר משעשע: "ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה ח"ב (סימן כ עמוד ר' והלאה) שגם כן ישב על מדוכה זו, ובסוף דבריו הוכיח ממה שכתבנו בשו"ת יביע אומר ויחוה דעת בכמה מקומות דלא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי סברת החזון איש הנ"ל. והצדק עמו."]

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"ט, או"ח סי' קח אות קפה.
ובשו"ת יביע אומר חלק ז (חלק אורח חיים סימן לו אות ג) כתב ששמע בזה מפי מורו ורבו רבי עזרא עטייה זצ"ל, שסברת החזון איש בזה אינה מחוורת.
 
ראשי תחתית