ספר כתר שם טוב (גאגין) מהימנותו והיחס אליו

[חיים גולדברג]

עכשיו הצחקת אותי ידידי היקר, הרב סופר לא מכיר את הרקע ההסטורי???
למה נראה לך הוא מאלו שממציא גאונים אשכנזיים מבגדד???
קראת קצת בספרים שלו???
הוא האחרון שתוכל להתלונן עליו על הסטוריה על רקע ובפרט של מנהגים.

לך תעשה שיעורי בית, תקרא קצת בחוברת שלו כח המנהג ובשאר ספריו ותחזור אלינו.

אגב "פוסק צעיר" עד איזה גיל זה צעיר???
וגם מישהו כתב לי שהרב סופר מבוגר מהרב יצחק בגיל כך שאינו יכול להתייחס אליו כצעיר...

אחי היקר,

הבעיה כאן איננה אם הרב סופר מכיר את החיד"א, השדי חמד, שער המפקד או את שאר גדולי האחרונים. ברור שהוא מכיר ואף מצטטם. אבל הדיון איננו על עצם הידיעה, אלא על אופן השימוש בה.
הרב יצחק יוסף שליט"א לא טען שהרב סופר "לא מכיר" את המקורות אלא שהוא מציג את דעתם כאילו היא מייצגת את כלל מסורת הפסיקה הספרדית, תוך התעלמות או צמצום דעת מרן והרמב"ם, שהם עמודי ההוראה של הספרדים.
החיד"א, השדי חמד, שער המפקד — כולם חשובים, אבל הם לא קובעים מסורת, אלא משקפים מציאות מקומית או דעות מסוימות. לעומת זאת, מרן הבית יוסף והרמב"ם הם יסוד ההלכה הספרדית. וכשיש סתירה — המסורת הספרדית תמיד תכריע כמותם, אלא אם כן יש מנהג ברור, עקבי, ועתיק שמבוסס עליהם.
אז מה הבעיה? הבעיה היא לא בציטוט של "כתר שם טוב" — אלא בבניית טיעון הלכתי שמסתמך עליו כסיוע מרכזי, תוך הצגת שאר המקורות כאילו הם "מכריעים" נגד מרן. זה מה שהרב יצחק תקף: לא את הידיעות של הרב סופר, אלא את שיקול הדעת ההלכתי.
פוסק איננו רק מי שיודע לצטט אלא מי שיודע לשקול. לדעת מה עיקר ומה טפל. מה משקף מסורת, ומה משקף חריג. מה נכתב כהוראה לציבור, ומה כהערה למדנית.
ולגבי "פוסק צעיר" — גיל איננו המדד. פוסק צעיר הוא מי שעדיין לא הפנים את משקלם של מקורות, ולא יודע להבחין בין עמודי ההוראה לבין קישוטי השוליים. גם בן שבעים יכול להיות צעיר, אם הוא בונה פסיקה על מקורות שוליים ומתעלם מהשדרה המרכזית של ההלכה הספרדית.
הרב סופר תלמיד חכם, אין ספק. אבל גם תלמיד חכם יכול לטעות — במיוחד כשיש רצון להוכיח מנהג מסוים, ואז בוחרים מקורות שתומכים בו, גם אם הם לא משקפים את עיקר המסורת.
אז לפני שאתה שולח אותי ל"שיעורי בית" — אולי תפתח שוב את ילקוט יוסף, תראה איך פוסק אמיתי בונה שיטה, ואז תחזור אלינו. לא עם רשימת מקורות — אלא עם הבנה מה עושים איתם.
בהצלחה בדרך אל החכמה האמיתית. היא מתחילה לא בציטוטים — אלא בענווה.

 

[ידידיה]

אלא בבניית טיעון הלכתי שמסתמך עליו כסיוע מרכזי

אני שב ושואל אותך, ראית את דברי הרב סופר במקורם בספרו???

 

[כאחד העם]

לא שהוא מציג את דעתם כאילו היא מייצגת את כלל מסורת הפסיקה הספרדית, תוך התעלמות או צמצום דעת מרן והרמב"ם, שהם עמודי ההוראה של הספרדים.

עכשיו התחלת להגחיך כבר

כל אלה האחרונים שהזכרת, הם המקורות בכלל של כולנו על מושג קבלת הוראות מרן
אז הם לא קובעים את המסורת הפסיקה??

בזכות כל האחרונים הללו, ועוד אחרים [ר' חיים פלאג'י חסד לאלפים ועוד], יש לך בכלל זכות לומר "קיבלנו הרואות מרן".

וזה יותר מצחיק- שאתב משתמש בכל האחרונים הנ"ל לגבי הוראות מרן
וביד השנייה אתה אומר לא הם הקובעים את כללי הפסיקה

מאיפה יש לנו בכלל כללי פסיקה בלעדיהם

 

[ידידיה]

הרב יצחק יוסף שליט"א לא טען שהרב סופר "לא מכיר" את המקורות

בטח שהוא לא טען זאת.
הוא העלים מהקורא את כל רשימת הפוסקים הנ"ל כדרכה של תורה, והביא לפניו רק את הכתר שם טוב...

 

[חיים גולדברג]

עכשיו התחלת להגחיך כבר

כל אלה האחרונים שהזכרת, הם המקורות בכלל של כולנו על מושג קבלת הוראות מרן
אז הם לא קובעים את המסורת הפסיקה??

בזכות כל האחרונים הללו, ועוד אחרים [ר' חיים פלאג'י חסד לאלפים ועוד], יש לך בכלל זכות לומר "קיבלנו הרואות מרן".

וזה יותר מצחיק- שאתב משתמש בכל האחרונים הנ"ל לגבי הוראות מרן
וביד השנייה אתה אומר לא הם הקובעים את כללי הפסיקה

מאיפה יש לנו בכלל כללי פסיקה בלעדיהם

חביבי נראה לי שבלבלת בין מי שמעיד על המסורת לבין מי שמכונן אותה כי כל האחרונים שהזכרת ודאי שמהווים יסוד חשוב להבנת דרכה של ההלכה הספרדית אבל הם עצמם לא קובעים את כללי הפסיקה אלא רק מבררים אותם ומעידים עליהם ומיישמים אותם והם עצמם חוזרים שוב ושוב על כך שמרן הוא עמוד ההוראה ואין לחלוק עליו אלא אם כן יש מנהג ברור וקדום נגדו

אז כשאני מצטט את החיד״א או את ר׳ חיים פלאג׳י או את השדי חמד אני לא אומר שהם מקור הסמכות אלא שהם עדים נאמנים למסורת שקיבלה את מרן כפוסק מכריע והם עצמם לא חולקים על זה אלא מחזקים את זה ומי שבא לקחת את דבריהם כדי לערער על מרן או להעמיד אותם כנגדם עושה עיוות יסודי בשיטה

זה כמו שתיקח עד בבית דין ותאמר שהוא הפוסק רק כי הוא העיד על הדין זה לא עובד ככה העד מעיד הפוסק פוסק והאחרונים הללו הם עדים נאמנים למסורת אבל לא מחוקקים אותה

אז אל תתפלא אם אני משתמש בהם כדי להוכיח את סמכות מרן ובאותה נשימה אומר שהם לא קובעים את כללי הפסיקה כי זה בדיוק מה שהם עצמם עשו הם לא המציאו את הכללים הם רק שמרו עליהם

ומי שלא מבדיל בין בירור למסירה בין עדות לפסיקה עלול לבנות שיטה שלמה על טעות אחת יסודית

 

[אלישמע]

אחי היקר,

הבעיה כאן איננה אם הרב סופר מכיר את החיד"א, השדי חמד, שער המפקד או את שאר גדולי האחרונים. ברור שהוא מכיר ואף מצטטם. אבל הדיון איננו על עצם הידיעה, אלא על אופן השימוש בה.
הרב יצחק יוסף שליט"א לא טען שהרב סופר "לא מכיר" את המקורות אלא שהוא מציג את דעתם כאילו היא מייצגת את כלל מסורת הפסיקה הספרדית, תוך התעלמות או צמצום דעת מרן והרמב"ם, שהם עמודי ההוראה של הספרדים.
החיד"א, השדי חמד, שער המפקד — כולם חשובים, אבל הם לא קובעים מסורת, אלא משקפים מציאות מקומית או דעות מסוימות. לעומת זאת, מרן הבית יוסף והרמב"ם הם יסוד ההלכה הספרדית. וכשיש סתירה — המסורת הספרדית תמיד תכריע כמותם, אלא אם כן יש מנהג ברור, עקבי, ועתיק שמבוסס עליהם.

זו בדיוק הנקודה, הרב יצחק לא בעל הבית להחליט מי מייסד מסורת ומי רק מצטט מנהג מקומי,
זוכותו לחשוב איך שהוא רוצה, אבל עליו להשלים עם העובדה שיש אחרים שחושבים אחרת.
ולכן או שהוא (ותלמידיו) לא יתקפו אותם, או ישתוק כשהם (או תלמידיהם) תוקפים אותו.
(אני כותב אליך באהבה אמיתית, אבל תבין את הנקודה)

 

[שמעון טרבלסי]

בענין זה דווקא העלו כאן טענות קשות על ספר זה, ולא העלו יישוב מתאים לדברי הרב סופר.

 

[מתוק מדבש]

העלו טענות קשות.
נכון.
אבל הרב סופר הביא עוד הרבה מקורות.
לא סמך על ספר זה כלל.
לא להלכה ולא כלום
רק תיאר המנהג שכתבו הרבה פוסקים.
כמו שיוסיפון מתאר את האגדות של חורבן בית שני. מה יש?
בדיוק אותו דבר.

 

[ידידיה]

בענין זה דווקא העלו כאן טענות קשות על ספר זה, ולא העלו יישוב מתאים לדברי הרב סופר.

מרן הגר"ע לא מביא מספר זה?

ועיקר הטענה היא, הרב סופר הסתמך רק על ספר זה נגד מרן? כן או לא???

 

[חיים גולדברג]

זו בדיוק הנקודה, הרב יצחק לא בעל הבית להחליט מי מייסד מסורת ומי רק מצטט מנהג מקומי,
זוכותו לחשוב איך שהוא רוצה, אבל עליו להשלים עם העובדה שיש אחרים שחושבים אחרת.
ולכן או שהוא (ותלמידיו) לא יתקפו אותם, או ישתוק כשהם (או תלמידיהם) תוקפים אותו.
(אני כותב אליך באהבה אמיתית, אבל תבין את הנקודה)

זו לא שאלה של "דעות שונות" אלא של נאמנות למסורת.
הרב יצחק לא ממציא מסורת הוא שומר על שיטה ברורה שהעמידו מרן והרמב"ם, ושאותה ביררו ופירשו גדולי האחרונים הספרדים.

מי שבונה פסיקה על מקורות שוליים ומתעלם מעמודי ההוראה לא "חושב אחרת", אלא עוקף את יסודות השיטה.
וכשיש מי שמערער על המסורת, אין חובה לשתוק יש חובה להשיב.

כי שתיקה מול עיוות היא לא סובלנות היא הפקרות.

 

[חיים גולדברג]

עיקר המחלוקת בין הרב יצחק לרב סופר איננה על עצם המנהגים אלא על יסודות הפסיקה הספרדית כי שיטת הרב יצחק ברורה שמרן הבית יוסף והרמב״ם הם עמודי ההוראה וכל פסיקה ספרדית חייבת להיבנות על יסודותיהם והאחרונים כמו החיד״א השדי חמד ר׳ חיים פלאג׳י ודומיהם תפקידם לברר את שיטת מרן לא להחליף אותה ומנהג מקומי שנוגד את מרן אינו הופך למסורת אלא אם כן הוא קדום עקבי ורווח בכלל הקהילות
לעומת זאת הרב סופר לעיתים מציג דעות יחיד או מנהגים מקומיים כבסיס לפסיקה כללית גם כשאינם תואמים את שיטת מרן ובכך נוצר מצג שווא של מסורת כשבפועל מדובר בחריגה ממנה
הביקורת של הרב יצחק איננה אישית אלא שיטתית כי כשפוסק בונה שיטה על מקורות שוליים ומתעלם מהיסודות אין זו דעה אחרת אלא עיוות של המסורת ואין כאן מקום לשתיקה בשם סובלנות אלא חובה להשיב בשם האמת
ולכן אין כאן מחלוקת בין שני פוסקים אלא בין שיטה מבוססת למסלול עוקף ומי שמערער על המסורת הספרדית לא יכול לדרוש שיכבדו את דעתו בשם הפלורליזם ההלכתי כי מסורת אינה פתוחה למשא ומתן

 

[אלישמע]

זו לא שאלה של "דעות שונות" אלא של נאמנות למסורת.
הרב יצחק לא ממציא מסורת הוא שומר על שיטה ברורה שהעמידו מרן והרמב"ם, ושאותה ביררו ופירשו גדולי האחרונים הספרדים.

מי שבונה פסיקה על מקורות שוליים ומתעלם מעמודי ההוראה לא "חושב אחרת", אלא עוקף את יסודות השיטה.
וכשיש מי שמערער על המסורת, אין חובה לשתוק יש חובה להשיב.

כי שתיקה מול עיוות היא לא סובלנות היא הפקרות.

הוא יכול לחשוב שהוא נאמן כמה שהוא רוצה, אבל זה לא מחייב אחרים.
זה נושא הוא רחב לכשעצמו, ויש בו הרבה יותר מדעה אחת (והרב יצחק רשאי לבור לו דרך, אבל באותה מידה יש אחרים שבררו להם דרך אחרת).

 

[כאחד העם]

כי שיטת הרב יצחק ברורה שמרן הבית יוסף והרמב״ם הם עמודי ההוראה וכל פסיקה ספרדית חייבת להיבנות על יסודותיהם

אין בעיה
אבל שידעו שזה שיטה שלו
הבעיה שר' יצחק מייחס את עמדתו לכל האחרונים הנ"ל, הן מהחיד"א והן ר' חיים פלאג'י והן כנה"ג ועוד

בוא בזמן שכל האחרונים הנ"ל, כסדר נוטים מדבריו

אתה לא יכול להשתמש בהם בתור מקור לדבריך לקבלת הוראות, ולהציג אותם כמקור להנחות שלך בקבלת הוראות, ולעשות הפוך מדברים בכל מקום אפשרי

 

[ידידיה]

עיקר המחלוקת בין הרב יצחק לרב סופר איננה על עצם המנהגים אלא על יסודות הפסיקה הספרדית כי שיטת הרב יצחק ברורה שמרן הבית יוסף והרמב״ם הם עמודי ההוראה וכל פסיקה ספרדית חייבת להיבנות על יסודותיהם והאחרונים כמו החיד״א השדי חמד ר׳ חיים פלאג׳י ודומיהם תפקידם לברר את שיטת מרן לא להחליף אותה ומנהג מקומי שנוגד את מרן אינו הופך למסורת אלא אם כן הוא קדום עקבי ורווח בכלל הקהילות
לעומת זאת הרב סופר לעיתים מציג דעות יחיד או מנהגים מקומיים כבסיס לפסיקה כללית גם כשאינם תואמים את שיטת מרן ובכך נוצר מצג שווא של מסורת כשבפועל מדובר בחריגה ממנה
הביקורת של הרב יצחק איננה אישית אלא שיטתית כי כשפוסק בונה שיטה על מקורות שוליים ומתעלם מהיסודות אין זו דעה אחרת אלא עיוות של המסורת ואין כאן מקום לשתיקה בשם סובלנות אלא חובה להשיב בשם האמת
ולכן אין כאן מחלוקת בין שני פוסקים אלא בין שיטה מבוססת למסלול עוקף ומי שמערער על המסורת הספרדית לא יכול לדרוש שיכבדו את דעתו בשם הפלורליזם ההלכתי כי מסורת אינה פתוחה למשא ומתן

הנושא כעת הוא לא מסורות הפסיקה.
אלא העלמת רשימת פוסקים ספרדיים מעיני הקורא והצגת הרב סופר כמי שהסתמך על פוסק ליברל שמביא עדויות על הקראים נגד פסק מרן.
וזה לא נכון!!!

 

[חיים גולדברג]

הרב יצחק איננו "ממציא" מסורת, אלא ממשיך נאמן של שיטה ברורה שהעמיד מרן הבית יוסף, ושאותה ביררו ופירשו גדולי האחרונים הספרדים.
כאשר הוא מדבר על גבולות המסורת, הוא אינו מדבר מדעת עצמו, אלא בשם שיטה שלמה שנמסרה לו מאביו מרן זצ"ל, ומרבותיו לפניו.

כאשר מדובר במחלוקת לגיטימית בתוך אותה שיטה ודאי שיש מקום לכבוד הדדי.
אבל כאשר מישהו מציג שיטה הלכתית שמתעלמת ממרן או סותרת אותו, או בונה פסיקה על מקורות שוליים תוך דחיקת עמודי ההוראה, זו לא דעה אחרת אלא ערעור על יסודות המסורת.
וכשיש ערעור על המסורת יש חובה להשיב, לא לשתוק.

אכן, יש מקומות שבהם האחרונים העירו על מרן אך הם עצמם קיבלו את עקרון ההכרעה על פי מרן, אלא אם כן יש מנהג קדום ברור נגדו.
הם לא הציבו את עצמם כתחליף למרן, אלא כמי שמבררים את שיטתו.
מי שלוקח את דבריהם כדי לחלוק על מרן ולא כדי לבאר אותו עוקר את שיטתם מהקשרה.


.

 

[כאחד העם]

הרב יצחק איננו "ממציא" מסורת, אלא ממשיך נאמן של שיטה ברורה שהעמיד מרן הבית יוסף, ושאותה ביררו ופירשו גדולי האחרונים הספרדים.
כאשר הוא מדבר על גבולות המסורת, הוא אינו מדבר מדעת עצמו, אלא בשם שיטה שלמה שנמסרה לו מאביו מרן זצ"ל, ומרבותיו לפניו.

נראה שמעודך לא פתחת את ספריו שלו עצמו

תעבור על חיבוריו בגדר קבלת הוראות מרן, מאיפה הוא מתחיל ומה הנחת יסודו
ואז במקביל תראה את המקורות שאליהם הוא מפנה ובזכותם יש לו מקור על קבלת הוראות, ותראה שבעשרות דברים נטו מהשו"ע.

שום שיטה שנמסרה לו מאביו, הכל כתוב והכל צפוי וגלוי, רק תפתח את ספריו [כי לפי תגובותיך, לא נראה לי שאתה יודע בכלל מהם חיבוריו על נושא קבלת הוראות מרן, וודאי שלא פתחת מעודך]

 

[אלישמע]

אמת היא שאין אדם פרטי שקובע מסורת — אבל יש שושלת של מסירה.
הרב יצחק איננו "ממציא" מסורת, אלא ממשיך נאמן של שיטה ברורה שהעמיד מרן הבית יוסף, ושאותה ביררו ופירשו גדולי האחרונים הספרדים.
כאשר הוא מדבר על גבולות המסורת, הוא אינו מדבר מדעת עצמו, אלא בשם שיטה שלמה שנמסרה לו מאביו מרן זצ"ל, ומרבותיו לפניו.

כולם טוענים לשושלת.

כאשר מדובר במחלוקת לגיטימית בתוך אותה שיטה ודאי שיש מקום לכבוד הדדי.
אבל כאשר מישהו מציג שיטה הלכתית שמתעלמת ממרן או סותרת אותו, או בונה פסיקה על מקורות שוליים תוך דחיקת עמודי ההוראה, זו לא דעה אחרת אלא ערעור על יסודות המסורת.
וכשיש ערעור על המסורת יש חובה להשיב, לא לשתוק.

זה גם הצד שני טוען.

אכן, יש מקומות שבהם האחרונים העירו על מרן אך הם עצמם קיבלו את עקרון ההכרעה על פי מרן, אלא אם כן יש מנהג קדום ברור נגדו.
הם לא הציבו את עצמם כתחליף למרן, אלא כמי שמבררים את שיטתו.
מי שלוקח את דבריהם כדי לחלוק על מרן ולא כדי לבאר אותו עוקר את שיטתם מהקשרה.

כדאי שתעבור על פסקיהם ודבריהם כסדר.

 

[חיים גולדברג]

ראה שמעודך לא פתחת את ספריו שלו עצמו

תעבור על חיבוריו בגדר קבלת הוראות מרן, מאיפה הוא מתחיל ומה הנחת יסודו
ואז במקביל תראה את המקורות שאליהם הוא מפנה ובזכותם יש לו מקור על קבלת הוראות, ותראה שבעשרות דברים נטו מהשו"ע.

שום שיטה שנמסרה לו מאביו, הכל כתוב והכל צפוי וגלוי, רק תפתח את ספריו [כי לפי תגובותיך, לא נראה לי שאתה יודע בכלל מהם חיבוריו על נושא קבלת הוראות מרן, וודאי שלא פתחת מעודך]

מי שטוען שהרב יצחק "לא ממשיך שיטה" אלא "ממציא גישה" פשוט לא פתח את ספריו.
די לעיין בפתיחה ל"ילקוט יוסף" חלק א', בהקדמות ל"עין יצחק", ובמאות תשובות ב"יביע אומר" ו"יחווה דעת" כדי לראות שהרב יצחק איננו מחדש כלום מעצמו, אלא ממשיך קו ברור שהניח מרן הבית יוסף, ושאותו ביררו גדולי האחרונים הספרדים ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
הרב יצחק מבסס את כל שיטתו על שלושה יסודות:
קבלת הוראות מרן כפי שהעידו עליה החיד"א, מהר"י עייאש, מהר"ם אלשיך, ר' חיים פלאג'י, ועוד רבים.
שיטת שלושת עמודי ההוראה הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, כפי שקבע מרן עצמו.
הכרעה על פי רוב הפוסקים הספרדים כאשר אין הכרעה ברורה במרן.
הוא מביא עשרות מקורות לכך שהשיטה הזו התקבלה בכלל קהילות הספרדים, ושכל חריגה ממנה גם אם נעשתה בפועל אינה משנה את הכלל, אלא לכל היותר מצביעה על צורך בבירור.
ולגבי "עשרות דברים שנטו מהשו"ע"
גם מרן עצמו נטה לעיתים מדבריו בשולחן ערוך, כאשר ראה צורך בכך, ובפרט כאשר מדובר בפסיקה מעשית לציבור.
אבל כל נטייה כזו מוסברת, מבוררת, ומבוססת לא נובעת מדעה אישית, אלא מהכרעה הלכתית.
אז לפני שטוענים שמישהו "לא פתח את ספריו" כדאי לפתוח אותם באמת.
כי מי שקורא רואה שיטה.
ומי שלא רואה רק מה שהוא רוצה לראות.

 

[אלישמע]

מי שטוען שהרב יצחק "לא ממשיך שיטה" אלא "ממציא גישה" פשוט לא פתח את ספריו.
די לעיין בפתיחה ל"ילקוט יוסף" חלק א', בהקדמות ל"עין יצחק", ובמאות תשובות ב"יביע אומר" ו"יחווה דעת" כדי לראות שהרב יצחק איננו מחדש כלום מעצמו, אלא ממשיך קו ברור שהניח מרן הבית יוסף, ושאותו ביררו גדולי האחרונים הספרדים ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
הרב יצחק מבסס את כל שיטתו על שלושה יסודות:
קבלת הוראות מרן כפי שהעידו עליה החיד"א, מהר"י עייאש, מהר"ם אלשיך, ר' חיים פלאג'י, ועוד רבים.
שיטת שלושת עמודי ההוראה הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, כפי שקבע מרן עצמו.
הכרעה על פי רוב הפוסקים הספרדים כאשר אין הכרעה ברורה במרן.
הוא מביא עשרות מקורות לכך שהשיטה הזו התקבלה בכלל קהילות הספרדים, ושכל חריגה ממנה גם אם נעשתה בפועל אינה משנה את הכלל, אלא לכל היותר מצביעה על צורך בבירור.
ולגבי "עשרות דברים שנטו מהשו"ע"
גם מרן עצמו נטה לעיתים מדבריו בשולחן ערוך, כאשר ראה צורך בכך, ובפרט כאשר מדובר בפסיקה מעשית לציבור.
אבל כל נטייה כזו מוסברת, מבוררת, ומבוססת לא נובעת מדעה אישית, אלא מהכרעה הלכתית.
אז לפני שטוענים שמישהו "לא פתח את ספריו" כדאי לפתוח אותם באמת.
כי מי שקורא רואה שיטה.
ומי שלא רואה רק מה שהוא רוצה לראות.

כל מה שאתה טוען גם הם טוענים.

 

[כאחד העם]

גם מרן עצמו נטה לעיתים מדבריו בשולחן ערוך, כאשר ראה צורך בכך, ובפרט כאשר מדובר בפסיקה מעשית לציבור.
אבל כל נטייה כזו מוסברת, מבוררת, ומבוססת לא נובעת מדעה אישית, אלא מהכרעה הלכתית.

זה ההסבר שלו
שיערב

לאחרים יש הסברים אחרים, וגם להם שיערב

רק ההבדל, שלאחרים זה ע"פ אותם הפוסקים שהם המציאו את הכלל של קבלת הוראות מרן

ואילו אצלם זה החלטות עצמאיות מתי להחליט א ומתי ב.
וזו זכות לגיטימית

תבחר איזה צד יותר מחוור, והבוחר יבחר