ספר "מאורי אור" [מפוצל]

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אתה חולק על זה שרבים רבים מספרי הראשונים שנים ע"ג שנים לא היו בדפוס?!
ראשונים לחוד ואחרונים לחוד,
ובדר"כ ס' שבא פ"א בדפוס, כבר נדפס וחוזר ונדפס.
ו"החילוק" ברור ומובן מאליו לכל מבקש אמת
 
אתה חולק על זה שרבים רבים מספרי הראשונים שנים ע"ג שנים לא היו בדפוס?!
תורת החילוק שלך להיכן הלכה?
מדברים על ספר שנדפס ולא על כת"י.
וכבר הקדימני המתוק מדבש
ראשונים לחוד ואחרונים לחוד,
ובדר"כ ס' שבא פ"א בדפוס, כבר נדפס וחוזר ונדפס.
ו"החילוק" ברור ומובן מאליו לכל מבקש אמת
 
ריבוי התירוצים והדחוקים של פרופ' שפיגל אומר דרשני...
וכבר לימדונו חכמים שאם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז - זה ברווז...

תסביר זאת לחיד"א ולכל הגדולים הנ"ל, שלא שמעו קולות של ברווז, עד שבא "אוצר ישראל" הקונסרבטיבי וגילה להם...

ומגוחך ממש לומר שנחשד על קרבתו לרפורמה וכדו' כאשר כתב עליהם שאסור למול את בניהם בשבת כי דינם כגויים.

“הפורשים מישראל בטרפות ונדות ומחללי שבת בפרהסיא גרועים מקראים וגם בחול אין למול… וליכא שייכות יהדות בילדיהם שמגודלים ככל הגוים ומעשה אבות ירשו בנים” (‘מאורי אור’ חלק ד’, קיב).
 
אגב,
כאן רבי יוסף משאש מזכיר את הגאון רבי דוד משאש שתמה על מנהג כמה נשים שאינן באות לשמוע מגילה ביום ואח"כ מצא סמך מספר מאורי אור
רבי יוסף כותב שהספר לא מצוי אצלו, אבל הנה דבריו

יש רשימה ארוכה של גדולים שהזכירוהו, עיין לעיל בדבריי. תוסיף את הגאון רבי דוד משאש לרשימה.
 
שדברי האוצר ישראל אינם אלא גילוי מילתא בעלמא לדבר הידוע ומפורסם

איזה "גילוי מילתא" יש בדברי לשון הרע שכתב או אמר אדם רפורמי, וממנו אתה למד מי היה אותו פוסק שחי לפני 300 שנה?

הרי ברור ופשוט שיש להם אינטרס להציג את כולם כמותם או נוטים להם.
 
ובעל פה אמר לי מהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א כי לא מצאנו לכל חכמי דורו שהזכירוהו, ורק בעל הארחות חיים ספקינא התחיל להזכירו, וממה שלא הזכירוהו נראה כי נכונה השמועה הנ"ל.

כבר עניתי על כך שאין זו ראיה, ויתכן שלא הזכירוהו כי לא נדפס בזמנם או במקומם, או שנדפס באופן מצומצם, אבל כיצד אפשר להמציא על סמך זה שהתנגדו לו, כאשר אנו לא מוצאים אף אחד שהתנגד לו או כתב עליו מילות גנאי, עד שבא הרפורמי "אוצר ישראל"?
 
מי למשל??? נשמח לשמוע. [בעניני פאות אתה חייב לדעת, וכמובן. וזה בהנחה שלא היה לרבנים הנ"ל קרחת].

שאלה מתבקשת, להלן דוגמא אחת הכוללת בתוכה גם גדולי ישראל שהלכו בגילוי ראש וגם גדולי ישראל שהלכו בפאה נכרית (מלפני 200 שנה):

רבנים לבשו פאות.jpg
 
ואם הדברים עקומים גם אם ידוע לירא וחרד שפוסל את כל העולם אפשר להשליך את דבריו לגניזה

גדול מלפני 300 שנה שגדולי עולם כמו החיד"א קילסוהו, תבוא אתה ותחליט אם ספרו ראוי לגניזה או ראוי לקריאה, אם הדברים עקומים או ישרים?

מדהים.
 
כבר עניתי על כך שאין זו ראיה, ויתכן שלא הזכירוהו כי לא נדפס בזמנם או במקומם, או שנדפס באופן מצומצם, אבל כיצד אפשר להמציא על סמך זה שהתנגדו לו, כאשר אנו לא מוצאים אף אחד שהתנגד לו או כתב עליו מילות גנאי, עד שבא הרפורמי "אוצר ישראל"?
ממש ראיה לסתור
אם כל דורו - שהיכירוהו - לא הזכירוהו. וגם לא הדור אחריו, ובקושי נדפס.
איזה משמעות יש לזה שהרב דוד משאש הזכירו, הגם שהוא מרוקאי ובעד פאות, אבל הוא בכלל לא מכיר את ההיסטוריה שלו.
זה שהוא גדול בתורה, זה ברור.
אבל זה שכל דורו לא הזכירוהו ואין לו שום התכתבות, עם שום רב בדורו בשום שו"ת כמקובל, ולא מוזכר בשום ספר מחכמי דורו והבאים אחריו,
זה ראיה גמורה שאין עליה תשובה, שהוא לא היה מקובל בזמנם.
כזכור בתקופות אלו הספרים הנד' מעטים, ובודאי בסדר גודל של מחבר פורה כמוהו בכל חלקי התורה על כל הש"ס וכל השו"ע, זה עובדה שלא התייחסו אליו.
גילו נאות.
ספריו עימי במחיצתי ואני לומד בהם תדיר, והוא גאון מבהיל עם בקיאות מדהימה.
 
גדול מלפני 300 שנה שגדולי עולם כמו החיד"א קילסוהו, תבוא אתה ותחליט אם ספרו ראוי לגניזה או ראוי לקריאה, אם הדברים עקומים או ישרים?

מדהים.
הזככירו בשה"ג ולא הזכיר מאומה מתורתו. והבן.
שאלה מתבקשת, להלן דוגמא אחת הכוללת בתוכה גם גדולי ישראל שהלכו בגילוי ראש וגם גדולי ישראל שהלכו בפאה נכרית (מלפני 200 שנה):

הצג קובץ מצורף 5864
פשוט מצחיק ולא עניני.
ציפית שילכו במעיינות עם כיפה?
הרב משאש הלך לרחוץ בים עם כיפה?
דחילאק.
 
הזככירו בשה"ג ולא הזכיר מאומה מתורתו. והבן.

לשון החיד"א: "מאורי אור - מורה מקום ובקיאות גדול בכל התלמוד יסדו וחברו מהר"ר אהרן וירמיש דיין ק"ק מיץ ויש בו בקצרה איזה חידושים".

ודוקא פה נפלת, כי זה סותר את כל התזה שלך שאם לא הזכירו בספריו ופלפל בדבריו, כנראה לא החשיבו.
 
ציפית שילכו במעיינות עם כיפה?

לא בתוך המעיין, אלא בכל איזור המעיין, ברור שכל ירא שמים (וק"ו רב) ידאג שתהיה כיפה על ראשו. ועובדה שאותו רב דאג לפאה נכרית, אם היה זה בתוך המעיין לא היה טורח בכלל.

ומרוב להיטותך אפילו לא שמת לב שלא מדובר במעיין שרוחצים בו אלא במעיין ששותים את מימיו....
 
גדול מלפני 300 שנה שגדולי עולם כמו החיד"א קילסוהו, תבוא אתה ותחליט אם ספרו ראוי לגניזה או ראוי לקריאה, אם הדברים עקומים או ישרים?

מדהים.
מי אמר שאני הוא זה שאחליט?
ומי אמר שדבריו עקומים ובמקביל גם היה "גאון" לפני 300 שנה?
הרי אם דבריו עקומים מסתבר שהיה לפני 300 שנה אבל לא היה גאון, או אינו ראוי לתואר גאון שבדרך כלל מתכוונים אליו.
ובכלל עצה שלי בשביל הבריאות שלך, לא צריך בכל נושא שאספת עליו מ"מ, או העתקת ממי שאסף, לנהל מחמתו דיון אישי...
 
מקור הדברים בעלי תמר, האם כל ההסתמכות של העלי תמר הוא האוצר ישראל?
כשאני מעיין בספר מאורי אור, אני רואה ת''ח בקי בכל התורה, וכבר הוזכר בזה לשבח ע''י גדול הבקיאים ונזר המעינים מרן החיד''א
והיה תלמיד השאג''א.
לענ''ד כדי להוציא מחזקה שכזו צריך ראיות ברורות.
וגם אם כן, לא פשוט לפרסם.

זה לא עוד אחד שהתפרסם בקוי תקשורת, או ברשת. זה לא פשוט בכלל.

ואני לא מטיל עדיין דופי כלל אבל גם אם כן יעויין ברמב''ם כאן:
רמב"ם יד החזקה הלכות תלמוד תורה ז, א - חכם זקן בחכמה וכן נשיא או אב בית דין שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו אבל כשחטא שאר חטאות מלקין אותו בצנעה שנאמר וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה אע"פ שכשל כסהו כלילה ואומרים לו הכבד ושב בביתך וכן כל תלמיד חכם שנתחייב נידוי אסור לבית דין לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם אף על פי שנמנין להלקותו אם נתחייב מלקות ואפילו מכת מרדות נמנין עליו להכותו:
 
נערך לאחרונה:
מקור הדברים בעלי תמר, האם כל ההסתמכות של העלי תמר הוא האוצר ישראל?

בוודאי, לאחר שקרא את "אוצר ישראל" והבין מהדברים ש"נעשה צדוקי", הרשה לעצמו גם להשתלח בו על מה שחלק על הרמ"א וכו'.

נמצא שהמדברים נגד הגאון רבי אהרן ווירמש הם "אוצר ישראל" הקונסרבטיבי ו"עלי תמר" שהשתייך בהשקפתו לציונות הדתית (חי בזמננו, נפטר לפני כארבעים שנה. מתוך ערכו בויקיפדיה: סייר בספריות אירופאיות רבות, במטרה להרחיב את השכלתו המחקרית. כן שימש מרצה לתלמוד ב"בית המדרש לתלמוד" של הרב ד"ר יונה כהן בברסלוי.... עלה לארץ ישראל בסיועו של הראי"ה קוק, התיישב בתל אביב ושימש שם כרב בית הכנסת "עונג חיים" בשכונת פלורנטין, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו).

כך נשמע גם ממשפחתו: בנו הוא "פרופסור דוד תמר", חוקר היסטוריה יהודית, ונכדו (בן לבתו) הוא אליעזר תמר, למד בממ"ד ובישיבה תיכונית והתגייס לצה"ל, וכן הלאה.

אלה הם מקורותיו של הגרי"ח סופר...

ובניגוד אליו, בתו של ה"מאורי אור" נישאה לרבי יהודה מאיר למברט, שמילא את מקומו כרב הראשי של מץ, והיה מגדולי הלוחמים ברפורמה. גם חתנו הרב מיכאל כהן - שימש כרב במרסיי.
 
גם ראוי להרחיב על מה שכתב "עלי תמר", ש"בתקופת הסנהדרין של נפוליאון נעשה צדוקי".

לסנהדרין זה התקבלו רק רבנים חרדים מובהקים, ללא שמץ השכלה ורפורמה... כדלהלן:

"בספטמבר 1806, הכריז נפוליאון על כינוסה של אספת רבנים שכונתה ‘הסנהדרין’, וזו הייתה אמורה להפוך את החלטותיה החילוניות של אספת המעמדות למחייבות מבחינה דתית. בראש הסנהדרין, שהתכנסה בפברואר 1807, עמד הרב יוסף דוד זינצהיים — ראש ישיבה בבישהיים, רבה של שטרסבורג ומהגדולים שבבעלי ההלכה של הדור. רבי ישמעאל הכהן ממודינא, גדול הפוסקים האיטלקים, הוזמן גם הוא להשתתף בסנהדרין, אך מפאת גילו המופלג הוא הסתפק בחוות דעת הלכתית מפורטת ששלח ולא הגיע פיזית לפריז. בין המשתתפים האחרים היו הרב אהרן וורמס (וירמיש), תלמידו של רבי אריה לייב גינצבורג בעל ‘שאגת אריה’, ראש ישיבה במץ ולימים רבה של העיר, הרב ישראל כרמי מרג’ו אמיליה ורבי אליהו אהרן לאטיס מסוויליאנו שבפיימונטה. לסנהדרין נאספו אפוא הדמויות הרבניות המרכזיות מצרפת, מחבל הריין ומצפון איטליה.

רבני הסנהדרין השתייכו כולם לזרם שכונה מאוחר יותר ‘אורתודוקסי’. נציגים מקהילת ‘עדת ישורון’ מאמסטרדם, שפרשה מהקהילה הממוסדת והכניסה שינויים ו’תיקונים’ בסידור התפילה ונחשבת לקהילה הרפורמית הראשונה בהיסטוריה, וכן שליחים מפרנקפורט שייצגו קבוצה בעלת נטיות רפורמטוריות, לא הורשו להשתתף בדיוני הסנהדרין".
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית