לחצו כאן – תרומה לשמואל

ספר בית הבחירה למאירי, ומחברו

העניין הוא שלהשקפת החזו"א אין באמת סיבה לקבל כל דבר של ראשונים כהלמ"ס מפני קדמנותם אלא רק מחמת שנתקבלו דבריהם במסורת הדורות. לא הקדימות קובעת אלא המסורת.
בא ננסה לנתח את האמירה בכלים אנליטיים, מה זאת אומרת 'מחמת שנתקבלו דבריהם במסורת הדורות'? האם התוקף של דברי הרשב"א אינו בגלל גדלותו התורנית אלא בגלל שהש"ך עבר על דבריו? איזה 'מסורת' בדיוק יש כאן?

הסברא הפשוטה היא שהמעמד והסמכות של הקדמונים נעוץ בעצם הקרבה למתן תורה, ככל שהאדם קרוב יותר לזמן ההתרחשות יש לו יותר את הכלים להבין ולקלוט באופן בהיר יותר את הרעיונות והמושגים, וברור לכל שבתקופת מתן תורה לא היו צריכים לכתוב ספרים על מלאכות שבת, כיון שהיה ברור לכל שאיסור מלאכה כולל כל פעולה שהיא מלאכה ויצירה, ולאחר מכן הריחוק מהתורה ומהרוח שלה גרמו לכך שהוצרכו להגדיר בצורה מדויקת יותר איזה פעולות אסורות ואיזה מותרות, ולאחר מכן הוצרכו לדון ולפלפל בהם, עד שכיום - על כל מלאכה יש ספרים שלמים כדי להבין את מהותה, וגלוי לכל מעיין כי בתקופת הראשונים הייתה יותר הבנת דברים באובנתא דליבא והיה פחות צורך בהגדרות וניסוחים, ואם בחזו"א עסקי' - הרי הוא כותב כך במפורש, שהמחויבות לדורות הקדמונים אינה נוגעת לקבלת עם ישראל אלא היא נגזרת מעצם הקדימה בזמן, ואדרבה, שם דבריו מחודשים ותמוהים, וגם שם תלמידי החזו"א חושבים לאפיקורוס כל מי שמעז לחשוב אחרת, ודי בכך.​
 
קדמות בזמן, אינה בהכרח מכוונת להלכה, כשם שבדורות קדמונים הרבה, נדחו הרבה מן הדעות, ואבות העולם לא עמדו על דבריהם, ובכל דור כשנתחו ולבנו את דברי התורה עלו צדדים שהיום הם נחשבים כדחויים לחלוטין. ולכן יש טעם לטעון שמה שלא עבר במסורת דור אחר דור אפשר שהוא נדחה לא רק מסיבות טכניות, אלא מסיבות שהחליטו עליהם בית דין של מעלה, או יותר הגיוני בית דין של מטה, קרי חכמי הדורות לדורותיהם.
אבל גם בדעת החזון איש יש צדדים לכאן ולכאן, כמו שצוטט לעיל על ידי כאחד העם, והרי אין ספק שדברי רבינו חננאל הם מקובלים וצוטטו שלא בלשונו על ידי כל הראשונים, ומכל מקום נטה החזון איש שלא לדון על פי הדברים מטעמים שכתב.
וכתבתי את דעתי לעיל שהחזון איש הורה כן כהוראת שעה מפני שהמשכילים היו אלה שעמדו מסביב ההוצאה לאור של דברי הראשונים, והיה בידם ככלי ניגוח לרבנים בני דורם.
וספציפית לגבי המאירי, אצל חכמנו הספר עבר דור אחר דור, והיה בידי רבי חיים פלאג'י וכמדומני בישיבות מצרים, והוא לא הגיע מהגניזה הקהירית, ואולי אם היה יודע מזה הגאון החזון איש, היה מקבלו בסבר פנים יפות. היה בזכרוני עוד שציטטוהו, ואשמח אם מישהו יוכל להוסיף את הדברים.
(בקשר לדיון הנוסף שהתפתח כאן, גם לפי דעתי, יש הילה שאינה קדושה בגדר ענן גדול ואש מתלקחת וכו' מסביב לקדושת הגאון החזון איש, וכלל וכלל לא ברור לי שכל המימרות והדעות שנאמרות בשמו אכן נאמנו מאד כפי תוקף אמירתם על ידי כל אלה שהם כביכול תלמידיו).
 
פיטומי מילי, ובזבוז הדיו
זה שהם חוששים לחזו"א בכל דבר, זה פשוט שכל אחד שהוא מלתיד או אפי' מתלמידי תלמידיו, ינהג לפי רבו, וכ"ש בנדו"ד שהיה רב מובהק בדורו ואף לאחריו.
לכתוב בדבר שהחזו"א יחיד כנגד כל גדולי דורו, שדבריהם אינם נחשבים אפי' כמחלוקת, כי לא הגיעו "לקצה גדלותו". זה בדיוק מה שנטען.
 
יש לך מושג מי הוא הכותב שם בפסק ? [גבי קו התאריך]
וכן מה הפסק שלו
לא.
אבל זה לא רלוונטי לנידון שלנו שחלקו עליו כל גדולי דורו (ראה תמצית הדברים בספר קו התאריך הישראלי להגרמ"מ כשר, וע"ש בחלק הקצר עמ' ז סיפור מענין אודות ביקורו אצל החזו"א ימים לפני פטירתו). [והלא יחיד ורבים הלכה כרבים, ואף ר"מ מתוך שלא ירדו לסוף דעתו נפסקה הלכה שלא כמותו, ולא אמרו שמתוך שדעתו עמוקה משלהם הלכה כמותו].
 
ידועים דברי החזו"א (הרב @ידידיה רגיל לצטט אותם) כי ידיעת חכמי הדור וכו'
בחוג חזו"א דבר זה קיים גם כלפי הראשונים, ושקלו ומדדו והעריכו ראשונים מה מדרגתם וכו'
והדברים ידועים ליודעים
 
(ראה תמצית הדברים בספר קו התאריך הישראלי להגרמ"מ כשר,
אם כבר ציטטת אותו

אביא לך חומר נגדי
שבו מוכיח דברים שכביכול מה שכתב הרב כשר בכמה עניינים לא היו ולא נבראו וגם לא היו יכולים להיות מבחינת זמן ותאריכים.

עיין בקונטרס מקצה הארץ - קו התאריך בהלכה [טאוב] בעמ' 94 שם מתחיל בדעת רא"ז מלצר, ולאחמ"כ עובר לרב כשר, ומוכיח באותות ומופתים שכל דבריו בר' איסר זלמן שכביכול חלק על החזו"א זה נגד המציאות.

כי מצאו מכתבים להדיא מרא"ז היפך ממה שהביא בשמו
וכן מבחינת תאריכים ישנם זיופים בדבריו אולי שלא בכוונה, [אך יותר נראה מהדברים שזה זיופים בכוונה תחילה] עיי"ש
 
אבל זה לא רלוונטי לנידון שלנו שחלקו עליו כל גדולי דורו

אגב מה שהבאת לעיל בשם הר' לנדו

כך השיב בדבר זה הגרש"ז אוירבאך שבדברים האלה אף גדולים שבדור לא יכולים היו לחלוק על החזו"א
עיין בספר תאריך ישראל [טאפלין] עמ' נד בהע'

הגרש''ז א.JPGהגרש''ז ב.JPG
 
אם כבר ציטטת אותו

אביא לך חומר נגדי
שבו מוכיח דברים שכביכול מה שכתב הרב כשר בכמה עניינים לא היו ולא נבראו וגם לא היו יכולים להיות מבחינת זמן ותאריכים.

עיין בקונטרס מקצה הארץ - קו התאריך בהלכה [טאוב] בעמ' 94 שם מתחיל בדעת רא"ז מלצר, ולאחמ"כ עובר לרב כשר, ומוכיח באותות ומופתים שכל דבריו בר' איסור זלמן שכביכול חלק על החזו"א זה נגד המציאות.

כי מצאו מכתבים להדיא מרא"ז היפך ממה שהביא בשמו
וכן מבחינת תאריכים ישנם זיופים בדבריו אוליי שלא בכוונה, אך יותר נראה מהדברים שזה זיופים בכוונה תחילה] עיי"ש
ראיתי כעת ויישר כחו. אם כי עדיין אין זה משנה את עיקר הדברים שכתבתי.
אגב נפלאתי מאוד לראות [שם עמ' 110] שמצטט ניק עלום מפורום אוצה"ח.
 
אגב מה שהבאת לעיל בשם הר' לנדו

כך השיב בדבר זה הגרש"ז אוירבאך שבדברים האלה אף גדולים שבדור לא יכולים היו לחלוק על החזו"א
עיין בספר תאריך ישראל [טאפלין] עמ' נד בהע'

הצג קובץ מצורף 8997הצג קובץ מצורף 8998
איני ניזון משמועות מכלי שני ומעלה.
ובפרט שכאן הוא תמוה כי היו עוד גדולי עולם שסברו דלא כחזו"א, ואמאי יתבטא כך? וכי כולם לא ראויים לדון בזה?
ובכלל מה הפשט בזה שאינם בעלי דעה? אם הביעו דעה אז הן בעלי דעה.
 
אגב נפלאתי מאוד לראות [שם עמ' 110] שמצטט ניק עלום מפורום אוצה"ח.
כנראה הביאו בגלל התוכן והטענה, אע"פ שאין מכיר ויודע מי הוא הכותב
ובפרט שכאן הוא תמוה כי היו עוד גדולי עולם שסברו דלא כחזו"א, ואמאי יתבטא כך?
מה שמובן מהדברים שם, כי הם לא שידדו העמקים בזה כהחזו"א [וכהלשון שם "שהרי זה לא היה סוגייא של ר' איסר זלמן"]
וכן כתב שם עוד "וגם הבני ציון לא היה מומחה כדי לחלוק על החזו"א"

דמכל זה נראה- שלא נכנסו לעובי הקורה לפני ולפנים, ולכן זה לא מספיק כדי לחלוק בזה על החזו"א שנכנס לפני ולפנים בסוגיא זו
 
זה לא טענה שעומדת מכח עצמה אלא זה עדות, וככל אשר אינך יודע מי מעיד אין לזה שום תוקף.
אבל הוא הביאה תוך ציון שזה מהפורום ושנכתב בעילום שם ומאחר והביא תחת הסתייגות זו הבוחר יבחר, אם להאמין אם לאו. סו"ס הביא בהערה כבדרך אגב.
 
אכן, וזה עדיין פלא בעיניי.
צריך אבל להוסיף

שאחר שהביא את העדות מאותו ניק בפורום שם הוא הוסיף שהדברים נכתבו בחיי הר' מאיר סאלוויצ'יק
וא"כ- זה כוונתו שהביא משם את העדות האנונימית שהעידה בשם הר' מאיר סאלווצ'יק, ועדות זו נכתבה בחיותו
כך שאם לא היו הדברים נכונים- היו ב"ב של הר' מאיר סאלווצ'יק מכחישים זאת [בפרט שזה נאמר בפורום תורני גדול ועצום כמו שם]

וא"כ - יוצא לנו שיש לזה תוקף של עדות
 
נא לעיין בספר זכרון שאול מהגר"ש ברזם מ"ש [מידיעה!] בחריפות על הבעלי הדעה הנוגדת את החזו"א בסוגיא זו
 
צריך אבל להוסיף

שאחר שהביא את העדות מאותו ניק בפורום שם הוא הוסיף שהדברים נכתבו בחיי הר' מאיר סאלוויצ'יק
וא"כ- זה כוונתו שהביא משם את העדות האנונימית שהעידה בשם הר' מאיר סאלווצ'יק, ועדות זו נכתבה בחיותו
כך שאם לא היו הדברים נכונים- היו ב"ב של הר' מאיר סאלווצ'יק מכחישים זאת [בפרט שזה נאמר בפורום תורני גדול ועצום כמו שם]

וא"כ - יוצא לנו שיש לזה תוקף של עדות
ידוע לך למי מהם יש גישה לפורום זה?
 
ראשי תחתית