ספירת העומר - מצות עשה

[זולדן]

כך כתוב בסידורים שלנו.

 

[דוד כהנא]

כך כתוב בסידורים שלנו.

שכוייח נו ....
מח' ידועה

 

[אבן ירושלמית]

השאלה היא אם זה מ"ע דאורייתא או דרבנן?

 

[אברימי]

השאלה היא אם זה מ"ע דאורייתא או דרבנן?

מח' ידועה

 

[אנו עמלים]

כך כתוב בסידורים שלנו.

צדקו אלו שכתבו לעיל שאין מה להרחיב בזה אם לא בדברים חדשים. עכ"פ אציין מ"מ לאול"צ ח"ג ט"ז ב'.

 

[עשרה זהב]

ואוסיף את מה ששמעתי ממרן הגר"מ מאזוז (לרפו"ש) להמליץ על הנוסח "מצות עשה" שמצינו מקומות שגם מצות מדרבנן נקראות מצות עשה.
אכן לדעתו בוודאי שאין לומר "מן התורה".
אני לא זוכר את המקומות שהביא שנאמר בהם מצות עשה על מצוות דרבנן, אבל לי עולה בראש מש"כ הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה ופורים שיש בהם "מצוות עשה מדברי סופרים". ודו"ק.

 

[מאמין בניסים]

ליקוט קטן מהתוצאות בבר אילן:

בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב
מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה
אורחות חיים חלק א הלכות ברכות
וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון עירוב ונטיל' מברך עליה קודם לעשייתה אקב"ו לעשו'.
ספר כלבו סימן מה
קריאת מגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים והכל חייבין בקריאתה
ספר כלבו סימן צח
כתב הרמב"ם ז"ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת ידים מברך עליה קודם העשיה אקב"ו לעשות
ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד
מצות עשה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שבאה על הצבור שני וחמישי ושני עד שירוחמו מן השמים
חידושי הר"ן מסכת שבת דף מט עמוד א
וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק א כלל מח
שלשה שאכלו ביחד, חייבין בזימון, והיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיח
מצות עשה מדרבנן לקרות ההלל בימים שנעשו ניסים לישראל,

 

[מתוק מדבש]

עי' הליכות שלמה להגרשז"א שכ' שהכוונה מצוה שיש לה מקור בתורה, ופשוט.
ולא הסכים לשנות הנוסח ע"ש.

 

[החש בראשו]

לרמב"ם הוי דאורייתא.

 

[מאמין בניסים]

לרמב"ם הוי דאורייתא.

בשו"ע מבואר שפסק שבזה"ז דרבנן.

 

[אבן ירושלמית]

הביאור הלכה הראשון בסימן תפט כותב שזה מדרבנן.

 

[שמעון טרבלסי]

השאלה היא האם אפשר לומר על מצות עשה דרבנן מצות עשה בסתמא, בכל המקומות שציינת כתבו שזה מצוה עשה דרבנן.

 

[עת שערי רצון]

השאלה היא האם אפשר לומר על מצות עשה דרבנן מצות עשה בסתמא, בכל המקומות שציינת כתבו שזה מצוה עשה דרבנן.

למה לא ? לא אומרים ''מצוות עשה מן התורה''
ולכואה הנוסח הנ''ל הוא הכי טוב, כי ל''א לא מצווה מה''ת ולא מצוה דרבנן, ולא נכנסים לפלוגתא
וכן הנהגתי לומר לענין פרשת זכור ופרשת פרה לומר ב''לשם יחוד'' מצות קריאת וכו' להסתלק מהמחלוקת

 

[החש בראשו]

בשו"ע מבואר שפסק שבזה"ז דרבנן.

לא מוכרח

 

[החש בראשו]

וכן הנהגתי לומר לענין פרשת זכור ופרשת פרה לומר ב''לשם יחוד'' מצות קריאת וכו' להסתלק מהמחלוקת

היכן?

 

[עת שערי רצון]

היכן?

היכן שהייתי בעל קורא, לפני הרבה הרבה שנים ...

 

[החש בראשו]

היכן שהייתי בעל קורא, לפני הרבה הרבה שנים ...

היכן?

...

 

[עת שערי רצון]

...

לא מקום מוכר... לא משנה ... עדיף שאני לא אחשף ...

 

[שמעון טרבלסי]

למה לא ? לא אומרים ''מצוות עשה מן התורה''
ולכואה הנוסח הנ''ל הוא הכי טוב, כי ל''א לא מצווה מה''ת ולא מצוה דרבנן, ולא נכנסים לפלוגתא
וכן הנהגתי לומר לענין פרשת זכור ופרשת פרה לומר ב''לשם יחוד'' מצות קריאת וכו' להסתלק מהמחלוקת

לא ענית היכן מצינו שקוראים למצוה דרבנן מצוה עשה בסתמא?
"וכן הנהגתי", אהבתי איך אתה עף על עצמך.

 

[החש בראשו]

לא ענית היכן מצינו שקוראים למצוה דרבנן מצוה עשה בסתמא?

מה אכפ"ל היכן מצינו, העיקר למה הוא מכוון. וזה בנוסף מתבסס על שיטת הרמב"ם שזה דאו'.

"וכן הנהגתי", אהבתי איך אתה עף על עצמך.

אך:

וחשש ביזוי ת"ח ודאי קיימת בהידור.

 

[עת שערי רצון]

לא ענית היכן מצינו שקוראים למצוה דרבנן מצוה עשה בסתמא?

הרב @מאמין בניסים כבר כתב ע''ז במקו''א

 

[שמעון טרבלסי]

הרב @מאמין בניסים כבר כתב ע''ז במקו''א

אדרבה, תביא דבריו.

 

[עת שערי רצון]

ליקוט קטן מהתוצאות בבר אילן:

בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב
מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה
אורחות חיים חלק א הלכות ברכות
וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון עירוב ונטיל' מברך עליה קודם לעשייתה אקב"ו לעשו'.
ספר כלבו סימן מה
קריאת מגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים והכל חייבין בקריאתה
ספר כלבו סימן צח
כתב הרמב"ם ז"ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת ידים מברך עליה קודם העשיה אקב"ו לעשות
ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד
מצות עשה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שבאה על הצבור שני וחמישי ושני עד שירוחמו מן השמים
חידושי הר"ן מסכת שבת דף מט עמוד א
וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק א כלל מח
שלשה שאכלו ביחד, חייבין בזימון, והיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיח
מצות עשה מדרבנן לקרות ההלל בימים שנעשו ניסים לישראל,

לתשומת לב @שמעון טרבלסי

 

[שמעון טרבלסי]

לתשומת לב @שמעון טרבלסי

ע"ז בדיוק כתבתי.
אתה מוזמן לקרוא את מה שציטטת ולראות שאין שם דבר אחד שהוא מצוה דרבנן וכתוב עליו מצות עשה בסתמא.

 

[עת שערי רצון]

אתה מוזמן לקרוא את מה שציטטת ולראות שאין שם דבר אחד שהוא מצוה דרבנן וכתוב עליו מצות עשה בסתמא.

אבל כאן אי אפשר לומר מצוות עשה מדרבנן, כי יש ראשונים דס''ל שספיה''ע מה''ת, לכן י''ל: מצוות עשה סתם

 

[שמעון טרבלסי]

אבל כאן אי אפשר לומר מצוות עשה מדרבנן, כי יש ראשונים דס''ל שספיה''ע מה''ת, לכן י''ל: מצוות עשה סתם

או לא להגיד בכלל מצוה עשה.
מנין שאפשר לומר מצות עשה בסתמא על מצוה עשה מדרבנן?

 

[עת שערי רצון]

מנין שאפשר לומר מצות עשה בסתמא על מצוה עשה מדרבנן?

מה לא ברור ??
אם אפשר לומר ''מצוות עשה דרבנן'' אפשר גם לומר ''מצוות עשה'' סתם, בכלל מאתים מנה

 

[שמעון טרבלסי]

מה לא ברור ??
אם אפשר לומר ''מצוות עשה דרבנן'' אפשר גם לומר ''מצוות עשה'' סתם, בכלל מאתים מנה

הטענה היא שכשאתה לא מדגיש שזה דרבנן זה בל תוסיף.
משא"כ כשאתה מדגיש שהיא דרבנן.

 

[עת שערי רצון]

הטענה היא שכשאתה לא מדגיש שזה דרבנן זה בל תוסיף.

מהיכן תיתי ??
הרי זה רק אם אומר בפירוש שזה מן התורה דאז שייך לחשוש שמוסיף על המצוות
אבל כשאומר "מצוות עשה" יכול להיות דכוונתו למ"ע דרבנן, כדמצינו דגם מצוות דרבנן נקראו "עשה"
ואין השם "עשה" רומז לכך שהמצווה היא מה"ת, אלא לאפוקי מצוות "לא תעשה" ותו לא.
ועיין עוד בספר המצוות להרמב"ם שורש א' ד כתוב להדיא דיש מצוות עשה ולא תעשה גם מדרבנן

 

[שמעון טרבלסי]

מהיכן תיתי ??
הרי זה רק אם אומר בפירוש שזה מן התורה דאז שייך לחשוש שמוסיף על המצוות
אבל כשאומר "מצוות עשה" יכול להיות דכוונתו למ"ע דרבנן, כדמצינו דגם מצוות דרבנן נקראו "עשה"
ואין השם "עשה" רומז לכך שהמצווה היא מה"ת, אלא לאפוקי מצוות "לא תעשה" ותו לא.
ועיין עוד בספר המצוות להרמב"ם שורש א' ד כתוב להדיא דיש מצוות עשה ולא תעשה גם מדרבנן

אה"נ אולי אפשר לטעון כך, אבל לזה אין ראיה מציטוט הדברים דלעיל.
אין חולק על כך שיש מצוות עשה מדרבנן, השאלה היא האם אפשר לקרוא להם מצוות עשה בסתמא.
ראה ילקו"י.