שבת 'חכם עזרא'

עי' תפארת ציון בהספדים על חכם עזרא
וכן העידו תלמידי חכם בן ציון ביניהם הגאון רבי בועז ישראלי ועוד
אני לא מתוכח.
רק רוצה מקור.
מוכן להבטיח ביהוכ"פ שחל בשבת בשעת נעילה שבכל תפארת ציון אין מילה כזאת.
הרב בועז ישראלי לא ידוע בין חכמי פו"י, איני מכירו ולא שמעתי שמו בלתי היום מי זה?
יש מודה בציבור הספרדי שכל מי שעמד ליד הרב בן ציון כבר נקרא תלמיד.
נו נו
 
הנה לשון מרן הגרב"צ

נביא מקצת מלשון תלמידו המובהק מרן הגרב”צ אבא שאול זצ”ל בהספדו, אינני יכול לתאר לעצמי שיעלה בידינו למצוא מי שיתחרה עמו בלימוד, כי אחד היה בדורו לא מעטים אמנם השקדנים, המיטיבים ללמוד, אשר אינו חסים על מאומה, ממיתים עצמם באהלה של תורה ועושים לילות כימים למען זכות בכתרה, הולכים ומשננים את סוגייתם ללא לאות ומתוך יגיע מפרכת עד עשר, עשרים או שלושים פעם ואולי יותר, אולם איש מהם לא זכה עדיין להגיע לאותה פסגה רמה אליה העפיל רבינו

חרט אנוש ילאה מלתאר את עצמת השגתו, וגווילין שלמים לא יספיקו למלא בהם היקף עמלו וחשקו בתורה כוחות שלא מעלמא הדין הופיעו משהחל לעבור על הסוגיא אוצרות רוח אדירים, חבויים בעומק נשמתו הטהורה, בצבצו ועלו ברגעים אלה מסוגל היה להתעכב על מאמר תוספות אחד משך ימים רצופים לדוש ולדון בו ט...

עם כל חבורה של תלמידים מחדש, ובאותו להט ראשוני, לעבור עליו למעלה ממאה פעמים בלי שיוכרו על פניו סימני עייפות, או אותות שגרה למנות את שבחיו המרובים אינני יכול, בנקודה אחת דומני שאצדק אם אטען שמורנו היה לא רק בקי בכל חדרי התורה אלא היה גם משכמו ומעלה, מורם מכל גאוני תקופתו הפלגתו בתורה היתה לאין שיעור למד בדרך האמת, ולמד תורת אמת, שכן למד כל דברי הרב “שמונה שערים” בעיון עם החיבור הקדוש נהר שלום, וכדרכו בקודש בעיון מעמיק עד שזכה אפילו לפעמים להגיה בסה”ק “שער הכוונות” וכל זה בצנעה גדולה, )תפארת ציון(
 
הנה לשון מרן הגרב"צ

נביא מקצת מלשון תלמידו המובהק מרן הגרב”צ אבא שאול זצ”ל בהספדו, אינני יכול לתאר לעצמי שיעלה בידינו למצוא מי שיתחרה עמו בלימוד, כי אחד היה בדורו לא מעטים אמנם השקדנים, המיטיבים ללמוד, אשר אינו חסים על מאומה, ממיתים עצמם באהלה של תורה ועושים לילות כימים למען זכות בכתרה, הולכים ומשננים את סוגייתם ללא לאות ומתוך יגיע מפרכת עד עשר, עשרים או שלושים פעם ואולי יותר, אולם איש מהם לא זכה עדיין להגיע לאותה פסגה רמה אליה העפיל רבינו

חרט אנוש ילאה מלתאר את עצמת השגתו, וגווילין שלמים לא יספיקו למלא בהם היקף עמלו וחשקו בתורה כוחות שלא מעלמא הדין הופיעו משהחל לעבור על הסוגיא אוצרות רוח אדירים, חבויים בעומק נשמתו הטהורה, בצבצו ועלו ברגעיםאלה מסוגל היה להתעכב על מאמר תוספות אחד משך ימים רצופים לדוש ולדון בו ט...

עם כל חבורה של תלמידים מחדש, ובאותו להט ראשוני, לעבור עליו למעלה ממאה פעמים בלי שיוכרו על פניו סימני עייפות, או אותות שגרה למנות את שבחיו המרובים אינני יכול, בנקודה אחת דומני שאצדק אם אטען שמורנו היה לא רק בקי בכל חדרי התורה אלא היה גם משכמו ומעלה, מורם מכל גאוני תקופתו הפלגתו בתורה היתה לאין שיעור למד בדרך האמת, ולמד תורת אמת, שכן למד כל דברי הרב “שמונה שערים” בעיון עם החיבור הקדוש נהר שלום, וכדרכו בקודש בעיון מעמיק עד שזכה אפילו לפעמים להגיה בסה”ק “שער הכוונות” וכל זה בצנעה גדולה, )תפארת ציון(
וכפי שאמרתי, מרן הגרב"צ היה מדקדק בדבריו מאוד ופירש לתלמידיו שכוונתו כפשוטו ששאין גדול ממנו בדור
יש עוד מקומות כמדומני שכעי"ז התבטא
 
ועוד
מדוע ללמוד מהאשכנזים את הדברים הגרועים
מדוע לכתוב מכתבים סתם
זה מועיל למישהו?
מישהו מתחזק מזה?
מישהו בכלל קורא את זה?

חבל על הנייר
 
הנה לשון מרן הגרב"צ

נביא מקצת מלשון תלמידו המובהק מרן הגרב”צ אבא שאול זצ”ל בהספדו, אינני יכול לתאר לעצמי שיעלה בידינו למצוא מי שיתחרה עמו בלימוד, כי אחד היה בדורו לא מעטים אמנם השקדנים, המיטיבים ללמוד, אשר אינו חסים על מאומה, ממיתים עצמם באהלה של תורה ועושים לילות כימים למען זכות בכתרה, הולכים ומשננים את סוגייתם ללא לאות ומתוך יגיע מפרכת עד עשר, עשרים או שלושים פעם ואולי יותר, אולם איש מהם לא זכה עדיין להגיע לאותה פסגה רמה אליה העפיל רבינו

חרט אנוש ילאה מלתאר את עצמת השגתו, וגווילין שלמים לא יספיקו למלא בהם היקף עמלו וחשקו בתורה כוחות שלא מעלמא הדין הופיעו משהחל לעבור על הסוגיא אוצרות רוח אדירים, חבויים בעומק נשמתו הטהורה, בצבצו ועלו ברגעיםאלה מסוגל היה להתעכב על מאמר תוספות אחד משך ימים רצופים לדוש ולדון בו ט...

עם כל חבורה של תלמידים מחדש, ובאותו להט ראשוני, לעבור עליו למעלה ממאה פעמים בלי שיוכרו על פניו סימני עייפות, או אותות שגרה למנות את שבחיו המרובים אינני יכול, בנקודה אחת דומני שאצדק אם אטען שמורנו היה לא רק בקי בכל חדרי התורה אלא היה גם משכמו ומעלה, מורם מכל גאוני תקופתו הפלגתו בתורה היתה לאין שיעור למד בדרך האמת, ולמד תורת אמת, שכן למד כל דברי הרב “שמונה שערים” בעיון עם החיבור הקדוש נהר שלום, וכדרכו בקודש בעיון מעמיק עד שזכה אפילו לפעמים להגיה בסה”ק “שער הכוונות” וכל זה בצנעה גדולה, )תפארת ציון(
מצחיק.
הרב בן ציון אמר שהיה שלושה גדולים בכל הדורות שיכלו לכתוב כל התורה להלכה
רמב"ם הגר"א החזו"א.
כוונתו בדברים אלו [שעברו 16 שנה מאז שהחזו"א נפטר] לכללות חכמי הדור, אל תשכח שבזמנם היו הרבה רבנים מטעם ואכמ"ל.
איני בא להשוות, ובכלל לא ידוע לנו בקושי מעלתו של רבי עזרא שהיה איש מסתורי לחלוטין, לא כתבים בלימוד, ולא מקורבים ולא כלום [בשונה מהחזו"א].
אבל א"א לשים מילים בפי הרב בן ציון.
בכללות אומר שמה שדיבר על החזו"א זה דברים מיוחדים מאוד ג"כ.
 
תבין דבר אחד
אתה לא מכיר, לא יודע
חכם עזרא היה ענק שבענקים, אין לך בכלל השגה
בגיל 20 כבר זכה לרוח הקודש, התגלו אליו המהרש"א כמה פעמים
כמובן שלא על מופתים אנו גדלים אבל זה סימן
המהרש"א אלפנדרי, שכולם חרדו ממנו, כשחכם עזרא הגיע אליו כשהיה צעיר לימים והוא היה זקן [נראה לי נפטר בגיל 120 או משהו דומה] מיד היה קם לכבודו של חכם עזרא
תחשוב שהרב אלישיב בגיל 100 יקום לאברך צעיר בגיל 20
היו שם גדולי וגאוני עולם וכולם התבטלו ממש לחכם עזרא
והכל היה מכח העמל והיגיעה בתורה
כל יום חכם עזרא היה הולך לביתו ובכלל לא שם לב איפה הבית, היה מגיע לאגריפס תדיר, פעם אחת הגיע לליפתא וכמעט נכנס לסכנה
היה נתקע בתריסים שבבתים הישנים מגיע לבית עם חולצה עם דם ובכלל לא שם לב כי היה שקוע בעמל התורה
ידוע הסיפור על אותו גדול שנתקע בעמוד, ביקש סליחה והמשיך, גדלנו על זה... אצל חכם עזרא זה היה דבר יום ביומו
לא סתם החזו"א התפעל ממנו כ"כ
 
תבין דבר אחד
אתה לא מכיר, לא יודע
חכם עזרא היה ענק שבענקים, אין לך בכלל השגה
בגיל 20 כבר זכה לרוח הקודש, התגלו אליו המהרש"א כמה פעמים
כמובן שלא על מופתים אנו גדלים אבל זה סימן
המהרש"א אלפנדרי, שכולם חרדו ממנו, כשחכם עזרא הגיע אליו כשהיה צעיר לימים והוא היה זקן [נראה לי נפטר בגיל 120 או משהו דומה] מיד היה קם לכבודו של לחכם עזרא
תחשוב שהרב אלישיב בגיל 100 יקום לאברך צעיר בגיל 20
היו שם גדולי וגאוני עולם וכולם התבטלו ממש לחכם עזרא
והכל היה מכח העמל והיגיע בתורה
כל יום חכם עזרא היה הולך לביתו והכלל לא שם לב איפה הבית, היה מגיע לאגיפס תדיר, פעם אחת הגיע לליפתה וכמעט נכנס לסכנה
היה נתקע בתריסים שבבתים הישנים מגיע לבית עם חולצה עם דם ובכלל לא שם לב כי היה שקוע בעמל התורה
ידוע הסיפור על אותו גדול שנתקע בעמוד, ביקש סליחה והמשיך, גדלנו על זה... אצל חכם עזרא זה היה דבר יום ביומו
לא סתם החזו"א התפעל ממנו כ"כ
לא חידשת כלום.
פשוט וברור, מספיק תלמיד כמו הרב בן ציון להבין מי היה הרב
אבל עדיין, רב"צ לא אמר כך יותר מהחזו"א, וכו'.
להזכירך פעם הייתי אצל מו"ר הגר"ש פישר, והסביר לנו מי זה החזו"א,
ואמר בזה"ל:
מי שלא מבין שהוא יותר גדול מר' חיים בריסקער, לא הבין ס"ק בחזו"א,,,,
אתה שומייע?
הגרי"ז אמר בסיפור של שנחאי מתי לעשות כיפור
בזה"ל:
אין שום רוב בעולם נגד החזו"א!
ובצד השני היו כל גדולי הדור וגם הגרא"ז מלצר והגרצ"פ פראנק.
ובכלל המכנה המשותף של שני הגדולים ש"לא היו בקיאים באחרונים" ודו"ק
 
מצחיק.
הרב בן ציון אמר שהיה שלושה גדולים בכל הדורות שיכלו לכתוב כל התורה להלכה
רמב"ם הגר"א החזו"א.
כוונתו בדברים אלו [שעברו 16 שנה מאז שהחזו"א נפטר] לכללות חכמי הדור, אל תשכח שבזמנם היו הרבה רבנים מטעם ואכמ"ל.
איני בא להשוות, ובכלל לא ידוע לנו בקושי מעלתו של רבי עזרא שהיה איש מסתורי לחלוטין, לא כתבים בלימוד, ולא מקורבים ולא כלום [בשונה מהחזו"א].
אבל א"א לשים מילים בפי הרב בן ציון.
בכללות אומר שמה שדיבר על החזו"א זה דברים מיוחדים מאוד ג"כ.
למה מצחיק, זה מה שאמר מילה במילה, ותלמידיו מעידים כך
אם כבר אז אני אספר סיפור ששמעתי מתלמידיו של חכם בן ציון מילה במילה, יום אחד הגיע חכם בן ציון לשיעור וראה שהבחורים מתווכחים על משהו, שאל מה הנושא, קצת ניסו להתחמק עד שאמרו לו האם חכם עזרא גדול יותר או החזו"א, ביטל דבריהם באבחת יד ומיד החל את השיעור, בסוף השיעור [שהיה כשעתיים פלוס] אמר שכזה שיעור קשה הרבה זמן לא היה, שאלו אותו למה, אמר כי הטריד אותו מה שהיה בתחילה ששאלו מי גדול ממי, אז אמרו לו, נו, ומי באמת יותר גדול, חשב וחשב, ובסוף אמר, קשה, קשה לדעת, אבל אין ספק שבעמל התורה וביגיעת התורה חכם עזרא גדול יותר
 
למה מצחיק, זה מה שאמר מילה במילה, ותלמידיו מעידים כך
אם כבר אז אני אספר סיפור ששמעתי מתלמידיו של חכם בן ציון מילה במילה, יום אחד הגיע חכם בן ציון לשיעור וראה שהבחורים מתווכחים על משהו, שאל מה הנושא, קצת ניסו להתחמק עד שאמרו לו האם חכם עזרא גדול יותר או החזו"א, ביטל דבריהם באבחת יד ומיד החל את השיעור, בסוף השיעור [שהיה כשעתיים פלוס] אמר שכזה שיעור קשה הרבה זמן לא היה, שאלו אותו למה, אמר כי הטריד אותו מה שהיה בתחילה ששאלו מי גדול ממי, אז אמרו לו, נו, ומי באמת יותר גדול, חשב וחשב, ובסוף אמר, קשה, קשה לדעת, אבל אין ספק שבעמל התורה וביגיעת התורה חכם עזרא גדול יותר
עכשיו הבאת מקור, ועם עובדות א"א להתוכח
מי התלמידים?
 
הכי מצחיק שכל אחד בטוח שהרב שלו הוא הגדול
ידוע הסיפור שבאו בחורים מפורת יוסף לבני ברק ושאלו אותם מי זה הרב עטיה שהחזו"א אמר עליו סברתו כסברת הראשונים
הם הגיבו ושאלו מי זה החזו"א שהצליח בזמן קצר לתהוה על גדלותו של הרב עטיה
היה או לא, לא יודע, היה יכול להיות? כן!!
כי כל אחד מכיר את הסביבה שלו ובטוח שזה עולם התורה
ב"ה יש גדולים גם אצל החסידים וגם באמריקה
כולם אהובים כולם ברורים כולם גיבורים
 
אפשר לשאול בתמימות?
מה יש לנו מחכם עזרא יותר מר' יעקב עדס [לדוגמא]
זה ברור שהיה חכם עצום ולימד תלמידים
אבל היו הרבה חכמים עצומים שגידלו תלמידים
אף אחד לא חשב לעשות שבת הסבא מסלבודקא, אפילו שאני מאמין שכמעט 100 אחוז מהנמצאים בפורום זה הושפעו הרבה יותר ממנו מאשר מחכם עזרא

חכם עזרא לא הנהיג את הישיבות [חוץ מישיבתו]
לא הנהיג את הדור [אני לא יודע אם יש הוראה פוליטית אחת ממנו]

אבל לדעתי החיקוי האומלל הזה של שבת אבי עזרי וכו', לא נראה משהו

מה יעשו? הספד על חכם עזרא? זה העניין?

הרעיון של השבתות האלו זה ללכת בדרכי החכמים שהנהיגו ולימדו את הדור דעה

מחכם עזרא לא זכינו [אני מעולם לא זכיתי לשמוע חידוש אחד בשמו]
ככה שלהעלות אותו מהאוב נראה חיקוי אומלל של האשכנזים, הנה גם לנו יש


בעיקרון, אם לא היו מייסדים את שבת אבי עזרי מיד לאחר פטירתו,

כנראה שגם כשהיו מעוררים את העניין הזה היית שואל מה העניין?!

אממה, שרוב ככל בני הגילים של ה40+ עדיין זוכרים את השפעתו המאגית של האבי עזרי על היהדות החרדית.

מאידך הצעירים יותר לא יבינו מה רוצים מהם.

הוא הדין אצל חכם עזרא, השפעתו על היהדות החרדית - ספרדית, חרגה בהרבה מגבולות פורת יוסף,

רואים את זה כסדר (כמדומה שמרן הגרע"י כותב בתשובה ביבי"א שקיבלנו את ההלכות והמנהגים כפי שחכם עזרא הנחיל בישיבתו, משהו בסגנון. ויבואו

היודעים ויעידו). ככל הנראה רוב ככל חכמי ירושלים הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו. וממנה נפוצה התורה לרחבי תבל.

נכון הוא לא הנהיג ישיבות חוץ מישיבתו, אבל הסיבה לכך היתה: פשוט לא היו ישיבות! תבדוק את זה.

ולסיום, וזו גם הסיבה שאני כותב את הודעתי למרות שלא גדלתי על ברכיו (מטאפורית כמובן) של חכם עזרא :

כשמסתכלים על הסיפורים הנעלים על חכם עזרא, מבינים שאך חובה היא לפרסמם ולייקרם כי גדולים ועצומים הם, אבל באמת הדיבור על חכם עזרא

אינו על החכם בעצמו, אלא על כלל עולם התורה הספרדי, שיבואו ויבינו כולם, שגם לאחר קום המדינה, כשהציבור הספרדי היה נתון למשיסה - היו לנו

חכמים וקדושי עליון. שרפי מעלה של ממש זיע"א, לפעמים בציבור הספרדי צריך לצעוק\לצרוח את זה בקול רם: אנחנו לא נולדנו ביערות, רוב הספרדים

אינם בעלי תשובה, יש להם סבא ואבא ולמעלה בקודש שקדושתן ופרישותם היא לשם דבר.

יש לנו מסורת, יש לנו גדולי תורה, יש לנו מנהיגים.

כנ"ל הדברים אמורים גם לגבי גדולי ישראל שלנו, שחובה קדושה היא לייקרם ולפרסמם, ולו בכדי שהדור הבא אחרינו ישכיל לשמוע להם.
 
הוא בסה"כ שואל נכון, ואת האמת גם אני לא כ"כ הבנתי את הקטע,
וכמובן עם כל גדולתו הרבה ואין חולק,
אני הקטן גם לא זכיתי לשמוע מדבריו,
וגם לא למדתי במוסד שהוא הקים, רק הייתה פה יוזמה של אחד מצאצאיו שהחליט להרים את הכפפה, ומבחינתו הוא עשה יפה מאוד.
אבל אצלנו לא יודע כמה הדבר נוגע למעשה.
 
בעיקרון, אם לא היו מייסדים את שבת אבי עזרי מיד לאחר פטירתו,

כנראה שגם כשהיו מעוררים את העניין הזה היית שואל מה העניין?!

אממה, שרוב ככל בני הגילים של ה40+ עדיין זוכרים את השפעתו המאגית של האבי עזרי על היהדות החרדית.

מאידך הצעירים יותר לא יבינו מה רוצים מהם.

הוא הדין אצל חכם עזרא, השפעתו על היהדות החרדית - ספרדית, חרגה בהרבה מגבולות פורת יוסף,

רואים את זה כסדר (כמדומה שמרן הגרע"י כותב בתשובה ביבי"א שקיבלנו את ההלכות והמנהגים כפי שחכם עזרא הנחיל בישיבתו, משהו בסגנון. ויבואו

היודעים ויעידו). ככל הנראה רוב ככל חכמי ירושלים הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו. וממנה נפוצה התורה לרחבי תבל.

נכון הוא לא הנהיג ישיבות חוץ מישיבתו, אבל הסיבה לכך היתה: פשוט לא היו ישיבות! תבדוק את זה.

ולסיום, וזו גם הסיבה שאני כותב את הודעתי למרות שלא גדלתי על ברכיו (מטאפורית כמובן) של חכם עזרא :

כשמסתכלים על הסיפורים הנעלים על חכם עזרא, מבינים שאך חובה היא לפרסמם ולייקרם כי גדולים ועצומים הם, אבל באמת הדיבור על חכם עזרא

אינו על החכם בעצמו, אלא על כלל עולם התורה הספרדי, שיבואו ויבינו כולם, שגם לאחר קום המדינה, כשהציבור הספרדי היה נתון למשיסה - היו לנו

חכמים וקדושי עליון. שרפי מעלה של ממש זיע"א, לפעמים בציבור הספרדי צריך לצעוק\לצרוח את זה בקול רם: אנחנו לא נולדנו ביערות, רוב הספרדים

אינם בעלי תשובה, יש להם סבא ואבא ולמעלה בקודש שקדושתן ופרישותם היא לשם דבר.

יש לנו מסורת, יש לנו גדולי תורה, יש לנו מנהיגים.

כנ"ל הדברים אמורים גם לגבי גדולי ישראל שלנו, שחובה קדושה היא לייקרם ולפרסמם, ולו בכדי שהדור הבא אחרינו ישכיל לשמוע להם.
דברים נפלאים
אבל רוב חכמי ירושלים ממש לא היו תלמידיו
 
הכי מצחיק שכל אחד בטוח שהרב שלו הוא הגדול
פעם שמעתי מהגר''מ צדקה שביאר הגמרא (סנהדרין דף צח,ב) "מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר אשר לא אתן לכם", שכל בית מדרש אמר אם תרצו שהמשיח יבוא, תלכו בדרך של הרב שלנו. כ''א בטוח שדרכו נכונה.
 
נראה לי שהדברים די פשוטים
מרן רבנו עזרא נפטר לפני שנים ולא זכינו אנו הצעירים לשמוע עליו מספיק
והנה מישהו הרים את הכפפה
הרי גדולי הדור אמרו 'אלמלא חכם עזרא כמעט נשתכחה תורה מיהודות ספרד' [נ"ל משפט של הגרב"צ או גדול אחר]
העתיד שלנו הוא בזכות העבר
ולכן אע"פ שעד היום לא ייסדו משהו שיעלה את זיכרו וילמד אותנו הנהגת ת"ח מהי, אף פעם לא מאוחר
ואם למגזרים אחרים יש דברים ורעיונות טובים זה לא בעיה ללמוד מהם [-בלי קטנות המוחין]
אנו רוצים לשמוע ורוצים להבין את הדמויות הגדולות שהיו לנו
יישר כח למי שהעלה את הנושא
זכות מרן זיע"א תעמוד לו
 
אוסיף כאן דבר תורה יפה שמישהו שלח לי
נ"ל קצת יתן לנו הבנה על החשיבות לזכור את הגדולים אפי' שנים רבות אחרי
וכל מה שנעשה לכבוד התורה הרי הוא מכפר על עם ישראל

שבוע שעבר קראנו אחרי מות בני אהרן, בירושלמי יומא [פ"א ה"א] כתוב למה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים, ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת.
ולכאו' לא מובן כלל מה עוזר להזכיר מיתתן אלפי שנים לאחר הפטירה ואיך זה עוזר לכפרה?
ונראה הביאור ע"פ מה שכתב התורה תמימה שהמקור שמיתת צדיק מכפרת מובא בעניין מיתת שאול [שמואל ב כא) שקברו אותו ואח"כ כתוב ויעתר אלוקים לארץ
וכתב בפרקי דר"א וז"ל כיון שראה ה' שגמלו לו חסד [היינו: צמו בכו וספדו לו] מיד נתמלא רחמים שנאמר ויעתר וכו'
מבואר שלא המיתה בעצמה מכפרת אלא הכבוד והאבל במיתת צדיקים דכבוד זה הוא כבוד ה' עכ"ד
א"כ א"ש שמכפרת ביו"כ שמזכירים מיתתן כי לא המיתה מכפרת אלא הכבוד שעושים להם לצידקותם ולתורתם
לפי"ז מה נאה לנו בדור זה לזכות להעלות זכר צדיק לברכה, שאע"פ שנלקח לפני נה שנה עדיין אם נעלה את זכרו וכבודו נקיים בזה מיתת צדיקים מכפרת.
אמנם לא בגדר מספד אבל להרבות כבודו שזהו כבוד ה'
וע"י כך לזכות לכפרה על עוונותינו ולקיום הפסוק ויעתר ה' לארץ
 
אוסיף כאן דבר תורה יפה שמישהו שלח לי
נ"ל קצת יתן לנו הבנה על החשיבות לזכור את הגדולים אפי' שנים רבות אחרי
וכל מה שנעשה לכבוד התורה הרי הוא מכפר על עם ישראל

שבוע שעבר קראנו אחרי מות בני אהרן, בירושלמי יומא [פ"א ה"א] כתוב למה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים, ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך מיתתן של צדיקים מכפרת.
ולכאו' לא מובן כלל מה עוזר להזכיר מיתתן אלפי שנים לאחר הפטירה ואיך זה עוזר לכפרה?
ונראה הביאור ע"פ מה שכתב התורה תמימה שהמקור שמיתת צדיק מכפרת מובא בעניין מיתת שאול [שמואל ב כא) שקברו אותו ואח"כ כתוב ויעתר אלוקים לארץ
וכתב בפרקי דר"א וז"ל כיון שראה ה' שגמלו לו חסד [היינו: צמו בכו וספדו לו] מיד נתמלא רחמים שנאמר ויעתר וכו'
מבואר שלא המיתה בעצמה מכפרת אלא הכבוד והאבל במיתת צדיקים דכבוד זה הוא כבוד ה' עכ"ד
א"כ א"ש שמכפרת ביו"כ שמזכירים מיתתן כי לא המיתה מכפרת אלא הכבוד שעושים להם לצידקותם ולתורתם
לפי"ז מה נאה לנו בדור זה לזכות להעלות זכר צדיק לברכה, שאע"פ שנלקח לפני נה שנה עדיין אם נעלה את זכרו וכבודו נקיים בזה מיתת צדיקים מכפרת.
אמנם לא בגדר מספד אבל להרבות כבודו שזהו כבוד ה'
וע"י כך לזכות לכפרה על עוונותינו ולקיום הפסוק ויעתר ה' לארץ
נפלא ביותר
שנזכה ללכת בדרכיו
מישהו יודע איפה יהיה דרשה בליל שבת על הרב זצ"ל באזור רמות?
 
ראשי תחתית