באנר תרומה

שימוש במיניבר בשבת

ידוע מה שדנו בזה מדין איסור בורר דאורייתא, ואני מעלה כאן מה שזכיתי לכתוב בזה בס"ד.
יישר כח על התשובה.
יש הרבה צירופים ונידונים שלא נגעת בהם, ומומלץ לעבור על הספר "מקור מים חמים" שכתב כ100 עמודים על הנושא והעלה שהשימוש מותר בהם לכתחילה. (וכן הסכים עימו מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, והובאה תשובתו בילקו"י יום טוב)
 
יישר כח על התשובה.
יש הרבה צירופים ונידונים שלא נגעת בהם, ומומלץ לעבור על הספר "מקור מים חמים" שכתב כ100 עמודים על הנושא והעלה שהשימוש מותר בהם לכתחילה. (וכן הסכים עימו מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, והובאה תשובתו בילקו"י יום טוב)
עניין המיניבר לא כתוב כבר ביבי"א?...
 
אני יודע שלא...

ואולי עניינו לאשכול הדיונים בתורתו של מרן הראש"ל שליט"א

שבהודעות האחרונות כתבו שם ש"הכל" העתק הדבק מיבי"א

בעוד שכל אחד שלומד בספריו (ובפרט בחלקים האחרונים וכן על המועדים)

יודע שאלו דברים שאין להם שחר וכל מטרתם אינה אלא וכו' וכו'
 
יישר כח על התשובה.
יש הרבה צירופים ונידונים שלא נגעת בהם, ומומלץ לעבור על הספר "מקור מים חמים" שכתב כ100 עמודים על הנושא והעלה שהשימוש מותר בהם לכתחילה. (וכן הסכים עימו מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, והובאה תשובתו בילקו"י יום טוב)
אם הייתי כותב 100 עמודים לא נראה לי שהיה לך פנאי לעיין בהם... וזו הסיבה שכתבתי את עיקר הסוגיא ותו לא.
אכן, ביררתי את הנושא היטב, ואם יש לך הערות או תמיהות וליבך נוטה להתיר - אתה מוזמן לכתוב כאן את הטענות ונשתדל להשיב בל"נ.
עכ"פ מכיון שרבים ממורי ההוראה מורים שהוא איסור דאורייתא ודאי שכל ירא ה' יחשוש להחמיר.
 
יצא בתקופה האחרונה מיניבר של תמי 4 לשימוש בשבת בהכשר הרב רובין אברכים אצלנו בכולל דברו עם חברי הבד''ץ של הרב רובין ויצא שזה מצוין אלא שהתברר שהגאון הרב אופיר מלכא העלה כמה חששות לענין וכנראה שהוא צודק שאפי' מההכשר אמרו שהם צריכים אולי לשנות משהו בתעודת כשרות..
וזה אחרי שחברת תמי 4 כבר מכרו את כל המלאי שיש להם
נכון שיש רבנים שעשו כמה צירופים להקל אבל עדיין הענין לא פשוט
אצלנו בכולל פתחנו כמה וכמה סננים לראות מה קורה בפנים וזה לא כזה פשוט
כמובן שהמיקל יש לו על מי לסמוך
 
יצא בתקופה האחרונה מיניבר של תמי 4 לשימוש בשבת בהכשר הרב רובין אברכים אצלנו בכולל דברו עם חברי הבד''ץ של הרב רובין ויצא שזה מצוין אלא שהתברר שהגאון הרב אופיר מלכא העלה כמה חששות לענין וכנראה שהוא צודק שאפי' מההכשר אמרו שהם צריכים אולי לשנות משהו בתעודת כשרות..
וזה אחרי שחברת תמי 4 כבר מכרו את כל המלאי שיש להם
נכון שיש רבנים שעשו כמה צירופים להקל אבל עדיין הענין לא פשוט
אצלנו בכולל פתחנו כמה וכמה סננים לראות מה קורה בפנים וזה לא כזה פשוט
כמובן שהמיקל יש לו על מי לסמוך
אני לא בטוח. בספק חיוב סקילה דאורייתא לא מומלץ להקל כל עוד שישנם ת"ח עצומים שביררו את הסוגיא והמציאות לפני ולפנים והעלו לאיסור בורר דאורייתא רח"ל.
[ודאי בני תורה שקונים תיכף ד' מינים מהודר ולא מסתפקים בסט כשר לברכה, ועל אף שהכשר לברכה הוא לכתחילה, מ"מ כך הוא דרכם של בני התורה לסלסל ולהדר בכל דבר, וק"ו בכל חשש איסור שיש להתרחק כמטחוי קשת].
 
אני לא בטוח. בספק חיוב סקילה דאורייתא לא מומלץ להקל כל עוד שישנם ת"ח עצומים שביררו את הסוגיא והמציאות לפני ולפנים והעלו לאיסור בורר דאורייתא רח"ל.
מי שראיתי שמיקל זה הרב יצחק יוסף הרב אשר וייס הרב רצאבי וידוע לי שיש עוד
 
מי שראיתי שמיקל זה הרב יצחק יוסף הרב אשר וייס הרב רצאבי וידוע לי שיש עוד
בספר דור המלקטים הביאו רבים מאוד שאוסרים, וביניהם מרנן ורבנן הגר"ח קנייבסקי והגר"ש אויערבך זיע"א.
 
שבהודעות האחרונות כתבו שם ש"הכל" העתק הדבק מיבי"א

לא הכל. אתה פשוט מקצין ומגחיך כדי להתחמק מהאמת הפשוטה שיסודו של ילק"י הוא העתק הדבק ובמשך הזמן נוספו לו תוספות (חלקם העתקות ממקומות אחרים כמו תכלא דפזלון שמצא גם הוא את דרכו לילק"י).
 
אם הייתי כותב 100 עמודים לא נראה לי שהיה לך פנאי לעיין בהם... וזו הסיבה שכתבתי את עיקר הסוגיא ותו לא.
תאמין לי שהיה לי פנאי...
אכן, ביררתי את הנושא היטב, ואם יש לך הערות או תמיהות וליבך נוטה להתיר - אתה מוזמן לכתוב כאן את הטענות ונשתדל להשיב בל"נ.
עכ"פ מכיון שרבים ממורי ההוראה מורים שהוא איסור דאורייתא ודאי שכל ירא ה' יחשוש להחמיר.
עברת על הספר הנ"ל?
עכ"פ מכיון שרבים ממורי ההוראה מורים שהוא איסור דאורייתא ודאי שכל ירא ה' יחשוש להחמיר.
אני לא הולך אחרי "רוב", אלא אחרי תשובה מפורטת עם מקורות ולא מתחשב בכל מיני סברות.
ובוודאי שההשקפה הראשונה מורה לאסור, אבל אחרי עיון גדול במציאות ובמקורות לדעתי אין שום חשש, וראוי להשתמש בזה ולקיים מצוות עונג שבת.
 
תאמין לי שהיה לי פנאי...

עברת על הספר הנ"ל?

אני לא הולך אחרי "רוב", אלא אחרי תשובה מפורטת עם מקורות ולא מתחשב בכל מיני סברות.
ובוודאי שההשקפה הראשונה מורה לאסור, אבל אחרי עיון גדול במציאות ובמקורות לדעתי אין שום חשש, וראוי להשתמש בזה ולקיים מצוות עונג שבת.
על הספר הזה ספציפי לא עברתי, אבל עברתי על הרבה חומר.
על כל פנים, אני ישמח לדון פה כדרכה של תורה, אני ישמח שתעלה פה כמה צדדים להיתר ונדון בהם בעז"ה.


ככל הנראה זו הודעתי האחרונה בשנת תשפ"ה, שתהיה שנה טובה לכל עם ישראל.
 
אני ישמח שתעלה פה כמה צדדים להיתר ונדון בהם בעז"ה.
א. סברת הגר"א וויס (והגרמ"מ וויסמאנדל, והגר"מ מאזוז, והגר"י בעלסקי, והגר"י ברכה ועוד) דדמי למעביר מים דרך המשמרת.
נ.ב - זוהי הסברא העיקרית להקל כמו שהאריך המחבר שם.

ב. צירוף דברי הפקודת אליעזר שבדבר שהונח ע"מ ליטלו לא שייך בורר. (כביצים שהונחו במים ע"מ למדוד שיעורים)
ובנידוננו קיל טפי כיעויין שם.

ג. דעת רבים מהאחרונים שהסרת מונע נחשב "גרמא", ובנידוננו קיל טפי שהוי אפי' ככח שני, והברירה לא מתבצעת בנקודה שהוסר המונע.

ד. צירוף הרשב"א (וצרור החיים, ריבב"ן, אוהל מועד) גבי צידת צבי.

ה. דברי האחרונים שהיכא שלא שולח יד לא במברר ולא בתערובת מותר.

ו. ע"פ הדברים הנ"ל ועוד כמה נקודות אפשר לצרף את המתירים פס"ר בדרבנן.
 
אלה הם רק נקודות קטנות בקצרה שזכורני מהספר, וכדאי לכת"ר לעיין בפנים באורך.
 
א. סברת הגר"א וויס (והגרמ"מ וויסמאנדל, והגר"מ מאזוז, והגר"י בעלסקי, והגר"י ברכה ועוד) דדמי למעביר מים דרך המשמרת.
נ.ב - זוהי הסברא העיקרית להקל כמו שהאריך המחבר שם.
אינו דומה כלל ועיקר, לגבי משמרת אין שלב שבו המים נתונים בתוך השמרים ומונחים שם, אלא בפעולה אחת המים מתערבים עם השמרים ויוצאים הלאה. משא"כ לגבי פילטר, שהמים עומדים בתוך הפחם [וכל זמן שהברז סגור ואין זרימת מים, הרי יש שם תערובת של מים ופחם, ועוד לכלוך שמצטבר שם, ואח"כ כשפותח את הברז הרי הוא בורר ממש, ואינו דומה כלל למשמרת שהכל נעשה בפעולה אחת. והארכתי בזה במאמר שצירפתי בראש האשכול].
ב. צירוף דברי הפקודת אליעזר שבדבר שהונח ע"מ ליטלו לא שייך בורר. (כביצים שהונחו במים ע"מ למדוד שיעורים)
ובנידוננו קיל טפי כיעויין שם.
לא ידענא ליה כלומר לא סבירא ליה, איני מכיר את סברתו, ואיני מכיר מי הוא הפקודת אליעזר, ומעולם לא ראיתי פוסק שפסק את דבריו.
ג. דעת רבים מהאחרונים שהסרת מונע נחשב "גרמא", ובנידוננו קיל טפי שהוי אפי' ככח שני, והברירה לא מתבצעת בנקודה שהוסר המונע.
הכא הוי כבידקא דמיא, דאי"ז גרמא. ועוד, הא גרמא בשבת קיי"ל שאסור לכה"פ מדרבנן, וי"א שאיסורה הוא מדאורייתא. ועוד, הא מלאכה שדרך לעשותה ע"י גרמא, אסור לכו"ע מדאורייתא [עיי' ביאור הלכה רנ"ב ה', ודו"ק].
ד. צירוף הרשב"א (וצרור החיים, ריבב"ן, אוהל מועד) גבי צידת צבי.
יעויין בסוף ספר "הליכות שבת" להגר"א מלכא, שהובא שם מכתבו של הגר"י עדס בענין, והביא שיש כמה טועים שדימו את סוגיית המיניבר לרשב"א של צידת צבי, וכתב הגר"י עדס על טענה זו, שלו יצוייר והיה איזה בית מובנה באופן כזה שבכל פעם שסוגרים את הדלת צבי ניצוד שם, פשיטא שלא היה הרשב"א מתיר בזה כלל ועיקר, וכל מה שהתיר הרשב"א הוא משום שסגירת הדלת אינה נחשבת כמעשה של צידת צבי. ובנידו"ד כיון שהמיניבר עובד בצורה כזו שכל פתיחת מים בורר, אין לצרף כלל את סברת הרשב"א בזה. ועוד, שדנו הפוסקים בעיקה"ד אם הלכה כהרשב"א, ואינו מוסכם כלל.
ה. דברי האחרונים שהיכא שלא שולח יד לא במברר ולא בתערובת מותר.
איזה אחרונים? איפה נכתבו? והאם נפסקו להלכה?
ו. ע"פ הדברים הנ"ל ועוד כמה נקודות אפשר לצרף את המתירים פס"ר בדרבנן.
לא ידוע לי שבורר זה איסור דרבנן.
 
ואגב, הרב יצחק חכך בזה הרבה לפני שהתיר, גם אחרי שעבר ע"ד המקור מים חיים, ורק אחר זמן שעבר ע"ד עוד כמה וכמה חכמים שכתבו בזה, הורה להיתר בפשיטות.
 
כמו שכתבתי לעיל יש הרבה סברות ודברים שלא ראית, ואתה מוזמן לפתוח את הספר הנ"ל.
אולי תעלה לי אותו בפי די אף, עכ"פ בכל הטענות הנ"ל שהעלית אין ממש וכמו שכתבתי לעיל והשבתי על כולם בטוטו"ד.
 
עכ"פ, אני נגד להיכנס לפוליטיקה ושמות של אנשים וכו' וכו'.
אני ישמח לדון פה בעיון על הצדדים לאיסור ולהיתר, כדרכה של תורה.
כל מי שיש לו צדדים הלכתיים בנידון מוזמן להעלותם ונדון בהם בל"נ.
 
א. סברת הגר"א וויס (והגרמ"מ וויסמאנדל, והגר"מ מאזוז, והגר"י בעלסקי, והגר"י ברכה ועוד) דדמי למעביר מים דרך המשמרת.
נ.ב - זוהי הסברא העיקרית להקל כמו שהאריך המחבר שם.
אינו דומה כלל ועיקר, לגבי משמרת אין שלב שבו המים נתונים בתוך השמרים ומונחים שם, אלא בפעולה אחת המים מתערבים עם השמרים ויוצאים הלאה. משא"כ לגבי פילטר, שהמים עומדים בתוך הפחם [וכל זמן שהברז סגור ואין זרימת מים, הרי יש שם תערובת של מים ופחם, ועוד לכלוך שמצטבר שם, ואח"כ כשפותח את הברז הרי הוא בורר ממש, ואינו דומה כלל למשמרת שהכל נעשה בפעולה אחת. והארכתי בזה במאמר שצירפתי בראש האשכול].
עוד יש להוסיף - דכלל לא דומה דין של מים למשמרת לנדו"ד של סנני מים

משום- דודאי שהמים שבתוך השמרים הרבה יותר ראויים לשתיה מאשר המים בסנן שמתלכלכים וממש עכורים, וא"כ- סברת הלבוש שהתיר במים לתוך משמרת התינח ברמה קטנה כזו של מים שעדיין ראויים אך בעכורים לגמרי א"א לומר דפשוט דשרי ומטעם הלבוש,

ועוד יש להוסיף- דלרמב"ם אסור בכל גווני משמרת, והשו"ע חשש לרמב"ם ולכן הזכיר את שיטתו שם בשו"ע, ואם תשיביני- א"כ גם ברז רגיל יש בו מסננת ואסור לרמב"ם ומה ההבדל?, אלא- ההבדל שבמיים מהברז ראויים לשתיה כך, א"כ יותר קל מאשר מיים עכורים של סנן, ואע"פ- שהרמב"ם אסר אף מים צלולין, מ"מ- עד כמה שאתה לא ס"ל כרמב"ם התינח בצלולין שלא חוששין לשי' הרמב"ם אך בעכורין לכל הפחות לחוש לרמב"ם.
 
עכ"פ בכל הטענות הנ"ל שהעלית אין ממש וכמו שכתבתי לעיל והשבתי על כולם בטוטו"ד.
מחילה, אבל לא ענית על כלום מהטענות.
ואין לי עניין להמשיך לדון ולמחזר פה את כל הדברים שהובאו בספר.
אולי תעלה לי אותו בפי די אף,
עיין באוצר החכמה.
 
מחילה, אבל לא ענית על כלום מהטענות.
תזכורת קטנה -
אינו דומה כלל ועיקר, לגבי משמרת אין שלב שבו המים נתונים בתוך השמרים ומונחים שם, אלא בפעולה אחת המים מתערבים עם השמרים ויוצאים הלאה. משא"כ לגבי פילטר, שהמים עומדים בתוך הפחם [וכל זמן שהברז סגור ואין זרימת מים, הרי יש שם תערובת של מים ופחם, ועוד לכלוך שמצטבר שם, ואח"כ כשפותח את הברז הרי הוא בורר ממש, ואינו דומה כלל למשמרת שהכל נעשה בפעולה אחת. והארכתי בזה במאמר שצירפתי בראש האשכול].

לא ידענא ליה כלומר לא סבירא ליה, איני מכיר את סברתו, ואיני מכיר מי הוא הפקודת אליעזר, ומעולם לא ראיתי פוסק שפסק את דבריו.

הכא הוי כבידקא דמיא, דאי"ז גרמא. ועוד, הא גרמא בשבת קיי"ל שאסור לכה"פ מדרבנן, וי"א שאיסורה הוא מדאורייתא. ועוד, הא מלאכה שדרך לעשותה ע"י גרמא, אסור לכו"ע מדאורייתא [עיי' ביאור הלכה רנ"ב ה', ודו"ק].

יעויין בסוף ספר "הליכות שבת" להגר"א מלכא, שהובא שם מכתבו של הגר"י עדס בענין, והביא שיש כמה טועים שדימו את סוגיית המיניבר לרשב"א של צידת צבי, וכתב הגר"י עדס על טענה זו, שלו יצוייר והיה איזה בית מובנה באופן כזה שבכל פעם שסוגרים את הדלת צבי ניצוד שם, פשיטא שלא היה הרשב"א מתיר בזה כלל ועיקר, וכל מה שהתיר הרשב"א הוא משום שסגירת הדלת אינה נחשבת כמעשה של צידת צבי. ובנידו"ד כיון שהמיניבר עובד בצורה כזו שכל פתיחת מים בורר, אין לצרף כלל את סברת הרשב"א בזה. ועוד, שדנו הפוסקים בעיקה"ד אם הלכה כהרשב"א, ואינו מוסכם כלל.

איזה אחרונים? איפה נכתבו? והאם נפסקו להלכה?

לא ידוע לי שבורר זה איסור דרבנן.

ואין לי עניין להמשיך לדון ולמחזר פה את כל הדברים שהובאו בספר.
מדבריך נראה שאתה לא באמת יודע לשאת ולתת בדברים אלו, ועל כן חל עליך חובה להחמיר בספק דאורייתא, כיון שלא למדת את הסוגיא ביסודיות ברמה כזאת שתוכל להשיב על טענותיי, וטענות כל המורים לאיסור.
עיין באוצר החכמה.
אין לי. אך לא מפיו אנו חיים, הוא לא היחיד שכתב את הנושא, והוא לא היחיד שלמד את הסוגיא.
 
מדבריך נראה שאתה לא באמת יודע לשאת ולתת בדברים אלו, ועל כן חל עליך חובה להחמיר בספק דאורייתא, כיון שלא למדת את הסוגיא ביסודיות ברמה כזאת שתוכל להשיב על טענותיי, וטענות כל המורים לאיסור.
כבר אמרתי לך לעיל שכל הטענות שאני יכתוב לך זה מהספר הנ"ל ואין לי עניין להמשיך בדיון הזה בלי שתעבור עליו קודם.
אין לי. אך לא מפיו אנו חיים, הוא לא היחיד שכתב את הנושא, והוא לא היחיד שלמד את הסוגיא.
זה כמו שעכשיו אני ידון איתך על דוד שמש בלי שעברת על התשובה ביבי"א.
זה אבן יסוד בסוגייא והוא הדין הספר הנ"ל
 
כבר אמרתי לך לעיל שכל הטענות שאני יכתוב לך זה מהספר הנ"ל ואין לי עניין להמשיך בדיון הזה בלי שתעבור עליו קודם.
ב"ה עברתי על רובו אתמול, לא ראיתי שם טענות של ממש. אחר המחילה, הרב אופיר מלכא כתב בצורה הרבה יותר יסודית ומעמיקה ממנו. ואני מבקש שוב לדון פה בצורה עניינית, אני ישמח את תכתוב תשובה הלכתית לתשובותיי שכתבתי כאן. ואם תעלה טענות שלא יהיו להם מענה - הציבור ישפוט עם מי הצדק. [ומ"מ אף אם אין לי מענה, אין הדבר ראיה שלמורי הוראה האוסרים אין מענה בענין, אך עכ"פ הציבור יוכל לראות להיכן הדברים נוטים].
זה כמו שעכשיו אני ידון איתך על דוד שמש בלי שעברת על התשובה ביבי"א.
עברתי.
זה אבן יסוד בסוגייא והוא הדין הספר הנ"ל
הספר הנ"ל לא אבן יסוד בסוגיא. חד משמעית לא.
הסוגיא היא סוגיא של משמרת, ללמוד היטב את דברי המפרשים והפוסקים שם, ולדמות לנידו"ד. וכבר רבים כתבו בענין זה.
 
ראשי תחתית