אתה אין לך מקום לספיקותבשנים האחרונים מפרסמים גורמים שונים שלפי מנהג הספרדים יש לתת מחצית השקל של תורה ושכך מנהג הספרדים
ממה שידוע לי אין לכך מקורות (שכך המנהג)
אשמח להרחבה בנושא
כך היה מנהג הספרדים הישן והמקובלשמעתי שמנהגו של מרן הגאב"ד הגרשי"ז בבית מדרשו לקחת גם מטבעות כסף כדברי הכה"ח הידועים ג' מטבעות כנגד ג' חצאי שקלים
וכן ג' חצאי שקלים של אותו המקום ולצרפם יחד ולתת אותם כזכר למחצית השקל
לומר שלא יצאו יד"ח קצת הגזמהכך היה מנהג הספרדים הישן והמקובל
עם התרחבות הציבור ב"ה לא היה אפשרי לעשות לכולם
ומתחילה שלחלק לא עשו חשבו שאינם יוצאים יד"ח,,,,
ולכן ירד הענין לגמרי,
כך שמעתי מא' מגדולי רבני הדור שליט"א
ר"ללומר שלא יצאו יד"ח קצת הגזמה
לענ"ד עדיין אין מקור בדבריו שיש חיוב מדין המנהג לתת מחצית של תורה - ולא מחצית ממטבע הנהוג כדברי הרמ"א.הגה. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָּבוּעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמַן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בְּאֲדָר
הגה. י״א שיש ליתן קודם פורים וכו׳ כתב זה בשם י״א לפי שהרמב״ם והטור והש״ע לא הזכירו מזה כלום ומשמע דלא ס״ל ומ״מ המנהג כדברי מור״ם ז״ל בהגה כדי לעשות זכר למחה״ש שהיו נותנין ישראל באדר לעבודת ביהמ״ק ומבואר הסדר במס׳ שקלים יעו״ש
ועל כן מי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו מחצית ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר וכמ״ש הרמב״ם פ״א מה׳ שקלים בענין שקלים הנוהגין בזמן הבית ושיעורו ג׳ דראה״ם כסף כמ״ש בש״ע יו״ד סי׳ ש״ר בענין פדיון בכור יעו״ש ואם לא נמצא כזה במקומו אז יתן מטבע כסף שיוכל לקנות בו מחה״ש דהיינו ג׳ דראה״ם כסף דלא עדיף זכר בזה״ז מפדיון הבן דאו׳ דיוכל לתת כסף או שוה כסף כמ״ש בש״ע שם אלא דעכ״פ יש ליתן כסף אם אפשר זכר למחה״ש שהיה כסף ואם אין ידו משגת לזה אז יתן מטבע ששמו חצי הנהוג באותו מקום כפי יכולתו יהיה מה שיהיה כיון שאינו אלא לזכר בעלמא:
וקודם שיפריש מחה״ש יאמר נוסח זה. רבש״ע גלוי וידוע לפניך שבזמן שהיה בהמ״ק קיים היו ישראל נותנין כל אחד ואחד מחצית השקל בחו׳ אדר לעבודת בהמ״ק לכפר בעדם ועתה בעו״ה חרב בהמ״ק ואין אנחנו יכולין לקיים מצוה זו של מחה״ש ולכן יה״ר מלפניך ה׳ או״א שיהא זה שיח שפתותינו שקורין פ׳ מחה״ש ונותנין כסף זכר למחה״ש לצדקה יעלה לפניך כאלו קיימנו מצות מחה״ש בפועל היא וכל מצות הכלולות בה במקום עליון. ויהי נועם וכו׳ ואח״כ יקרא פ׳ כי תשא עד לכפר על נפשותיכם. ואח״כ יאמר לשם יחיד קבה״ו וכו׳ הריני בא לקיים מצות זכר למחה״ש והריני נותן חצי מטבע זו לצדקה לתקן את שורש מצוה זו וכל מצות הכלולות בה במקום עליון. ויהי נועם וכו׳ ואח״כ ילמוד פ״ג ופ״ד משניות דמס׳ שקלים ואח״כ יתן אותו ליד הגבאי של ת״ח או של עניים או יתן הוא בידו לאיזה ת״ח עני בצנעה או לעני בן טובים יר״ש:
(כב) ומנהג אזמיר יע״א בכל שנה ושנה בשבת שקלים מכריזין בבתי כנסיות כי כל יחידי סגולה זה יתנו מחה״ש ובאחד באדר יוצאין ב׳ ת״ח עם שמש הרב הכולל שבעיר וגובים מכל היחידים המחה״ש ומביאים כל מה שגובים ליד הרב הכולל שבעיר ועושה פדיון מאותן מעות נדבה בעד ובשם כל יחידי העיר ואח״כ מחלק על ידו לכל הת״ח הנצרכים שבעיר וקצת לעניים צנועים בעלי כבוד יר״ש רו״ח או׳ ב׳ ויש מקומות שמניחים פקידים לגבות מחה״ש מכל בני העיר ואח״כ מאספים אותם יחד ושולחים אותם לחכמי א״י והוא זכר למחה״ש בזמן הבית שהיו גובין אותן מחו״ל ושולחין לירושת״ו לעבודת בהמ״ק. ובא״י עצמה יש נוהגין לתת אותם לגבאי להוצאות בהכ״נ זכר למקדש ויש נותנין אותם לת״ח הנצרכים בצנעה:
אין כאן עניין של דעת רבי... יש כאן שאלה היסטורית - האם נכונה הקביעה שמנהג הספרדים לתת מחצית של תורה, או לא.מן ההגינות היה לך לכתוב שדעת רבך היא כך ויש מערערים כו'ו
ולא לכתוב כסומא בארובה
יש מכתב להעלות?מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט”א, מפרסם היום הנחיות הלכתיות מפורטות בעניין שיעור “זכר למחצית השקל” לשנת תשפ”ה.
על פי הפסיקה, שיעור הסכום לשנה זו נקבע על 27 ש”ח.
כמו”כ, חובת הנתינה חלה על כל מי שהוא מגיל שלוש עשרה שנה ומעלה, אך נשים וילדים קטנים יכולים אף הם להשתתף במצווה זו. בנוסף, מי שאין ידו משגת רשאי לתת כפי יכולתו, אפילו מטבע בודד.
יש מכתב להעלות?
?הוא חזר בו שזה 40 ש"ח
איך ייתכן?
פירסמו שחזר בו ודעתו כאחיו מרן הגר"י שליט"א ולא כמו שאמר בהתחלה
למה לא? וכי הוא לא בן אדם????איך ייתכן?
אולי דעתו כדעת מרן הגר"מ מאזוז שגם כן הורה לתלמיד ששאל (חבר) 40?פירסמו שחזר בו ודעתו כאחיו מרן הגר"י שליט"א ולא כמו שאמר בהתחלה
*זכר למחצית השקל – שיעור מחצית השקל נקבע על ידי הראשון לציון והרב הראשי לישראל*ועכשיו חבר שלח לי את ההודעה וזה לא ש"חזר בו" רשמית אלא נטען שהיה טעות בחישוב ובנתוני שווי הכסף וכדו'
כנראה לא עיינת בילקוט יוסף כמה פעמים שחזר בו והדר הוא לכל חסידיו ולא בוש בדבראבל לצערנו בדורנו זה מאוד מאוד נדיר.
כנראה לא עיינת בילקוט יוסף כמה פעמים שחזר בו והדר הוא לכל חסידיו ולא בוש בדבר
כנראה לא עיינת בילקוט יוסף כמה פעמים שחזר בו והדר הוא לכל חסידיו ולא בוש בדבר
ואה"נ גם אני רואה בזה מעלה גדולה של מרן הרב דוד יוסף וירבו כמותם בישראל (ורק תמהתי בשל מה נפלה כזו טעות משמעותית)
פהאשריו, אתה יכול לציין לי היכן הרב יצחק חזר בו? (אני שואל רק מתוך סקרנות).
אינני מתכוון למקרים שאביו הגר"ע חזר בו וכדו', אלא שכותב טעיתי ואני חוזר בי.
?פה
מהר"י מינץ – ויקיפדיה
he.wikipedia.org
בתגובה לזהפה
מהר"י מינץ – ויקיפדיה
he.wikipedia.org
פורתא לא דק...הבאת ראיה לסתור, הוא כותב "צדקנו בדברינו".
פעם מישהו הראה לי רשימה של דברים שחזר בו.אשריו, אתה יכול לציין לי היכן הרב יצחק חזר בו? (אני שואל רק מתוך סקרנות).
אשריו, אתה יכול לציין לי היכן הרב יצחק חזר בו? (אני שואל רק מתוך סקרנות).
אינני מתכוון למקרים שאביו הגר"ע חזר בו וכדו', אלא שכותב טעיתי ואני חוזר בי.